יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף
מחלוקת חריפה התגלעה בין היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, לבין משרד האוצר, סביב חבילת ההטבות להקמת חוות שרתים ותחנות כוח בפריפריה. שמחון מקדם בימים אלה, בניגוד לעמדת האוצר, הצעת החלטה בוועדת השרים שתאפשר להקים תחנות כוח בצמוד לחוות שרתים המאכלסים מעבדים של אנבידיה עבור שירותי AI.
● "מאז שנת 2000 לא הייתה כזו טלטלה במניות התוכנה": הישראלית שאיבדה מיליארד דולר ביום
● אחרי הטלטלה במניות התוכנה: על מי האנליסטים בכל זאת מהמרים לחיוב?
● שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"
לפי ההצעה, יזמי חוות השרתים ייהנו ממסלול אישור מהיר בוועדה לתשתיות לאומיות עבור תחנות הכוח הצמודות. בנוסף, ההחלטה מציעה להגדיר חוות שרתים המיועדות לעיבוד AI כ"תשתית לאומית". מהלך זה יאפשר ליזמים לדלג על הליכי האישור ברשויות המקומיות ובוועדות המחוזיים.
הבהלה ל־AI
הצעתו של שמחון מגיעה על רקע כניסה מסיבית של חברות אנרגיה לתחום חוות השרתים, הנגזרת מצריכת החשמל החריגה של המתקנים - שלעיתים שקולה לצריכה של עיר קטנה. מאחורי המגמה עומדת הבהלה ל־AI והמירוץ של ענקיות הטכנולוגיה לשכירת שטחים במתקני ענק לעיבוד בינה מלאכותית. בארה"ב מדובר כבר בסטנדרט: באתר קומנצ'י סירקל בטקסס נבנית בימים אלה חוות שרתים שלצידה תחנת גז בהספק של 5 גיגוואט - נתון השווה לכחמישית מכלל צריכת החשמל של ישראל.
עם זאת, בישראל ניצבת הקמתן של תחנות כוח בצמידות לחוות שרתים בפני חסמים רגולטוריים משמעותיים. המדינה מחייבת יזמים להקים תחנות כוח גדולות בעלות כושר ייצור העולה על 630 מגוואט - פרויקטים עתירי הון שאישורם מורכב. במקביל, רשות החשמל מתעדפת הקמת תחנות במרכז, שם המחסור בחשמל הוא החריף ביותר.
מנגד, ליצרני החשמל אינטרס הפוך: הם שואפים להקים את תחנות הכוח וחוות השרתים דווקא בפריפריה. המניעים: מחירי קרקע נמוכים משמעותית והתנגדות פחותה מצד תושבים ורשויות מקומיות ביחס למרכז הארץ הצפוף.
בעיה של ביצה ותרנגולת
הצעתו של שמחון צפויה לעלות לאישור ועדת השרים כבר ביום א' הקרוב. המהלך מתבצע בזמן שבאוצר מגבשים המלצות יחד עם רשות החשמל, מינהל התכנון, רשות החדשנות והמטה הלאומי ל־AI, בניסיון לאזן בין הצרכים הטכנולוגיים למגבלות המשק. בלב המחלוקת ניצבת שאלת הפריפריה. באוצר תומכים בהסטת חוות השרתים לנגב ולגליל, אך מתנגדים בתוקף להקמת תחנות כוח צמודות באזורים אלה. הנימוק: בפריפריה קיים כבר כיום עודף כושר ייצור, בעוד שהולכת החשמל למרכז מחייבת הקמת קווי הולכה יקרים וארוכים.
באוצר חוששים מתרחיש דומה לזה שאירע באירלנד ובווירג'יניה, שם הזינוק בחוות השרתים יצר עומס על רשת החשמל הלאומית. הדרג המקצועי מעלה תהייה: האם ישראל זקוקה לכמות כה גדולה של חוות שרתים מקומיות? מנגד, עמדתו של שמחון קרובה יותר לזו של בכירי ענף האנרגיה: הוא חותר לעידוד הקמה מהירה של תשתיות מחשוב מקומיות, בדגש על חוות ענק בהיקפים של למעלה מ־200 מגוואט.
בתעשייה משמיעים ביקורת על נוסח הצעת החקיקה של שמחון. הטענה המרכזית היא שההצעה לא מורידה את הרף המינימלי לייצור חשמל אל מתחת ל־630 מגוואט, ובכך היא חוסמת יצרניות בינוניות וקטנות. בנוסף, ההטבות מוגבלות ל"צפון הקרוב" (יקנעם ועמק יזרעאל) ול"דרום המרכז" (קו אשקלון־מודיעין), ללא התייחסות להקמת תשתיות בגליל, בנגב או בערבה.
"חוות שרתים שעוסקות באימון מודלי שפה יכולות לקום בפריפריה, אין חשיבות לקירבה שלהן לקהל היעד", אומר לגלובס אלעד שהרבני, שותף מחלקת האנרגיה והתשתיות במשרד מיתר. יונית גולברג, יו"ר איגוד חוות השרתים, מוסיפה: "כדי לעודד פיתוח אמיתי בפריפריה, יש צורך בתמריצים כלכליים ממשיים, כדוגמת התאמות במחירי חשמל, מנגנוני פחת מואץ, סבסוד תשתיות והטבות מס".