גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock
כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

החודש קיבלה הממשלה את התוכנית הרב־שנתית לשיקום יישובים בטווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון, שכוללת לצד יישובים קטנים גם את הערים שלומי, מטולה וקריית שמונה. ואולם, אם בוחנים את קצב גיבוש ויישום תוכניות קודמות על סמך דוחות ומסמכים רשמיים, מגלים קצב איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו.

כנס שמים את הצפון במרכז | איך אפשר לשקם את הכלכלה?
בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

"השטח זועק. זה לא ייתכן שהשיקום יימשך שנים". את הדברים הללו אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחודש שעבר, עת שסייר באזור. "אנחנו בוחנים את ההיערכות והטיפול בשיבה הביתה של התושבים המפונים, וכן את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות לתקצוב ולגיבוש המתווה לשיקום ופיתוח הצפון".

אין טעם לעצור את הנשימה עד לפרסום הדוח, משום שדוחותיו הקודמים של המבקר ומסמכים רשמיים אחרים שופכים אור על גרירת הרגליים הממשלתית ועל ההבטחות שעוד רחוקות ממימוש - אך גם על תקציבי עתק שאושרו.

החלטות הממשלה נערמו

למרות ההחלטה לפנות את תושבי הצפון המופגז בתחילת המלחמה, "האחריות לגיבוש מדיניות הועברה מיד ליד", כתב המבקר ביוני. כך לפי המבקר, משרד הפנים פעל לגיבוש הצעת החלטה כוללת לממשלה, ובפברואר 2024 העבירה למשרד האוצר, שם הוחלט שיש לגבש הצעת החלטה אחרת. משרד רה"מ הוא שעסק בגיבוש הצעה אחרת, ובסוף מאי 2024 קיבלה הממשלה החלטה ראשונה כוללת בנושא.

בינתיים התקבלו רק החלטות מקומיות של משרדי ממשלה וללא תיאום. התוכנית כללה טיפול בחברה, חקלאות, ביטחון ומיגון, כלים לרשויות המקומיות ואיסוף מידע ונתונים. הוחלט על מבנה ארגוני שכולל ועדת שרים, צוות מנכ"לים ומטה יישום במשרד רה"מ. ואולם גם עד לסיום הביקורת, אותן החלטות שהתקבלו לא יושמו - ובהן מנגנוני יישום ובקרה, כינוס ועדת שרים ומנכ"לים, ואיוש מטה יישום ההחלטה. לצד זאת, משרד האוצר גרר רגליים בהקצאת 3 מיליארד שקל למימון המתווה שהוחלט עליו.

בסוף אוקטובר 2024 קיבלה הממשלה החלטה שנייה העוסקת בקידום תוכנית רב־שנתית לשיקום ולפיתוח של יישובי הצפון. ההחלטה דחתה למעשה את מועד סיום גיבושה של תוכנית מפורטת בכחמישה חודשים וחצי, ותכולתה שונה מזו שנקבע כמה חודשים קודם לכן. אך המבקר ציין שגם בינואר 2025, בחלוף המועד שנקבע בהחלטת הממשלה, עדיין לא הציג מטה היישום במשרד רה"מ תוכנית רב־שנתית מתוקצבת כנדרש. המבקר הטיל את האחריות על רה"מ בנימין נתניהו ועל מנכ"ל משרדו דאז יוסי שלי, וכן על משרד האוצר. במסגרת אותה החלטה הקצתה הממשלה 15 מיליארד שקל.

בחלוף הזמן מאז בוצעו רק חלק מהפעולות. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם החודש, עולה שפורסמו רק שני פרקים מתוך התוכנית הרב־שנתית לשיקום הצפון - אחד בנושא חינוך והשני בנושא חקלאות, מים וסביבה.

לפי הדוח שפרסמה הכנסת, אחת הסיבות לעיכובים נעוצה בחוסר היציבות הארגוני. בהחלטת הממשלה הראשונה הרי נקבע שיוקם מטה יישום, וחודשיים לאחר מכן מונה לעמוד בראשה האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום. בדצמבר באותה שנה הוא הודיע על עזיבתו בשל צמצום סמכויותיו. לבסוף הוחלט שבראש המטה יעמוד ראש מנהלת תקומה. גם ההחלטות ארוכות הטווח מצויות עדיין בהליכי גיבוש ותוכנית ממשלתית כוללת עדיין לא פורסמה.

במקביל, בקריית שמונה האשימו את הממשלה בהדרתה בשל חרם פוליטי לנוכח תמיכת הליכוד במועמד שהפסיד לראש העירייה המכהן. בוועדת השרים שהתכנסה לדון בעיר בחודש שעבר הוצגו נתוני רשות המסים, שלפיהם הפעילות הכלכלית בעיר נותרה דומה לרמתה ערב המלחמה.

ואולם, בדוח הכנסת הביעו הסתייגות מהנתונים משום שאלו לא כוללים עסקים זעירים הפטורים ממע"מ, והפנו לנתוני מדי המים הפעילים - שמהם עלה שרק 72% מהעסקים חזרו לפעילות. כן הוצג שכרבע מהתושבים עדיין לא חזרו, ושמתוך 572 מיליון השקל שהמדינה צריכה הייתה להוציא לפי החלטות ממשלה, רק 390 מיליון בוצעו. שיעור הביצוע הנמוך ביותר היה בשיקום ובבינוי תשתיות. באותה ישיבה הציגה המנהלת את פעילויותיה לטווח הקצר להביא לצמיחה דמוגרפית של 500 משפחות בשנה וביסוס העיר כעיר אוניברסיטאית, לצד הסכם גג לבניית 8,000 יחידות דיור.

ואכן, בעירייה בירכו על תוכנית הממשלתית החדשה שהוצגה החודש לטובת יישובים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול, שבמסגרתה יינתן "ארנק דיגיטלי" לתושבים להוצאה בעסקים מקומיים, וכן ייבחנו צעדים עתידיים כמו הפעלת המנחת בעיר, קידום רפואת מומחים, מוקד חירום רפואי ופינוי מוסק. עוד נקבע שתגובש תוכנית להקמת קמפוסים של האוניברסיטה בעיר, לטובתה יוקצו יותר מ־400 מיליון שקל.

לא רק קצב הביצוע וקביעת האסטרטגיה של הממשלה עומדת לרועץ, אלא גם ההסתכלות על האזור. בדוח של בנק ישראל מ־2024, הומלץ שתכנון תהליכים ארוכי טווח יתייחס לכלל המרחב הגאוגרפי המשותף לאזורי העימות, לא רק ליישובים צמודי הגדר אלא גם לחבלי הארץ הסמוכים להם. "זאת כדי לאזן בין הצורך לסייע לאזורים שנפגעו ישירות מהמלחמה לבין הצורך לסייע לאלה שנפגעו ממנה בעקיפין או במידה פחותה", נכתב. בדוח המבקר על הטיפול ביישובי הדרום, הוא ציין שהממשלה לא אימצה בפועל גישה זו למרות הפצרות מנהל התכנון לגבש תוכנית אסטרטגית אזורית ולא מקומית.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: משרד מבקר המדינה

"השיכונים של העתיד"

אגב המלצת המבקר, שנים ערב פרוץ המלחמה ביקשה עיריית קריית שמונה מפרופ' טלי חתוקה מאונ' תל אביב לכתוב תוכנית אסטרטגית לעיר, והיא מצאה שהדרך לצמיחה היא פיתוח גישה אזורית של קריית שמונה כעיר הראשית של הגליל המזרחי.

יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת בילד העוסקת באסטרטגיה עירונית, מסביר שבמחקר שערך הוא מצא שהעיר בעלת הביקושים הגדולים ביותר בצפון היא כרמיאל, ולכן צריך לשפר את הנגישות לגליל כולו ולא רק בין היישובים צמודי הגדר, כדי לתת להם עורק למרכז הכלכלי. "אם יוצקים כסף על אזור מסוים יש מצב שהוא ייצור שינוי, אבל השאלה איזה? אם יבנו שם יחידות דיור והמקום ישאר דל בתעסוקה, ייווצרו השיכונים של העשורים הבאים".

נתוני בנק ישראל יכולים להצביע על כך שהאזור זקוק לא רק לשיקום אלא בעיקר לפיתוח. "כדי למשוך אוכלוסיות משכילות ובעלות כושר השתכרות גבוה, ראוי שתוגדל ההשקעה בתשתיות ובשירותים המכוונים גם לאוכלוסיות אלה", נכתב במחקר של הבנק המרכזי. "השקעה בחינוך, בתרבות, בבריאות ובתחבורה היא בעלת פוטנציאל לתמוך לא רק במאזן הגירה חיובי, אלא גם בצמצום פערים חברתיים־כלכליים לעומת יתר אזורי הארץ".

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן