נחל שרף / צילום: מולי אינהורן
אחרי תקופה יותר מדי ארוכה, השנה סוף סוף שערי שמים נפתחו, ואזורים במדבר זכו לכמות גשמים שניפצה את הממוצעים. עכשיו, ממש עכשיו, לפני שטיפות המים האחרונות נעלמות, וכשקצת מתחמם אבל לא יותר מדי - זה הזמן ליהנות מהמתנה הזאת.
● בלון החובות שבלב האימפריה של פטריק דרהי
● התוכנית להצלת פילים שגבתה חיי עשרות בני אדם
ועדיין, צריך להיזהר מקלישאות כמו "המדבר מתעורר לחיים". המדבר הוא חי, נושם, בועט, מתחדש ומתייפה גם בלי בריכות מלאות וגבים רטובים. הקסם שלו נשאר כל השנה, גם אחרי השטיפה.
ואחרי ששחררנו את ההערה הטרחנית שלנו - אפשר לגשת לדבר שלשמו באמת התכנסנו: איך מוצאים מים באמצע המדבר?
להלן הצעות לארבעה מסלולים רטובים ומיוחדים במדבר - רגע לפני שהם מתייבשים. כמה נקודות חשובות לפני כן:
● מטבע הדברים לא נתאר את המסלולים בפרוטרוט. אז לפני שאתם יוצאים לדרך, חפשו את המדריכים המלאים ואל תתעצלו לפתוח גם מפה.
● חלק מהמקומות מחייבים מעבר בשחייה, אז אם אתם לוקחים ילדים ודאו שהם כשירים.
● אם יש לכם תיקים או שקיות עמידים למים, חבלים, גלגל מתנפח - זה הזמן לשלוף אותם. באופן כללי כדאי לשקול היטב איזה ציוד נחוץ ועל מה אפשר לוותר.
● בנוגע לטמפרטורת המים, בדיחת המטיילים הקבועה היא "לא הדליקו את הדוד". קחו את זה בחשבון.
למי שלא מחפש צרות: נחל רחף
איפה זה? דרום מדבר יהודה, כשלושה ק"מ דרומית למצדה
מה לשים בווייז? חניון לילה נחל רחף
על המסלול: הוראות ההפעלה של נחל רחף פשוטות מאוד. חונים בחניון הלילה ליד כביש 90, הולכים כקילומטר וחצי, טובלים בבריכות, מתרשמים מגולשי הסנפלינג שבמפל - וחוזרים באותה הדרך. סך הכל שלושה ק"מ הליכה, גבים יפים ומרעננים ונוף קסום.
הקאץ'? המסלול מתחיל בעלייה תלולה. אבל זה קטן עליכם: עולים לאט, לוקחים את הזמן, מסדירים נשימה במסווה של התבוננות בנוף. בחזור זה יהיה בירידה. חשוב להגיד שהירידה בסוף לבריכות דורשת תשומת לב, במיוחד אם מחליטים לרדת ביתדות לבריכה שמתחת למפל. אבל גם כאן: הליכה איטית וזהירה והקפדה על כללי בטיחות - והכול אמור להיות בסדר.
פרטי טריוויה להרשים את החבר'ה: שומעים את היונים בנחל? רשרוש הכנפיים הזה, הקרוי בערבית חפחף, הוא שנתן לו את שמו. הנחל מתחיל בבקעת קנאים שבין מצדה לערד, מתפתל לאורך כ-20 ק"מ והוא בעל שטח אגן ניקוז של 80 קמ"ר.
ולאן נחל רחף נשפך? תלוי מתי אתם שואלים. בעבר התשובה הייתה פשוטה: לחוף ים המלח. אבל בעקבות ירידת מפלס ים המלח הוא התייבש באזור של השפך המקורי, והיום הנחל לא מגיע עד אליו אלא רק ל"לשון" שלו - אותה לשון יַבָּשָׁה בין האגן הצפוני של הים לבין האגן הדרומי שלו שמחלקת את הים לשני חלקים נפרדים.
נינוח עם אפשרות לאתגר: נחל שרף
איפה זה? מזרח הנגב, בקעת צין, סמוך למפעלי צין
מה לשים בווייז? חניון השיטים
על המסלול: במרחק שני ק"מ של הליכה מדברית נינוחה מהרכב, פתאום מתייצב מול העיניים מעוק (נקיק צר ועמוק בתחתית קניון) מפתיע. אבל ההפתעה לא נגמרת כאן, כי תכף ומיד מגיעים למנה העיקרית: מים. בתחתית מפלון קטן, בתוך קירות אבן, ממתינה לה בצל בריכה מרשימה. אפשר לחצות את הבריכה, לטפס בחבל במפל - ולהגיע לסדרת גבים מקסימים. לפעמים במקום כבר יש חבל, אבל לא כדאי לסמוך על כך. אם אין חבל, לא נורא - אפשר לעקוף את המפל ולהגיע מלמעלה לגבים.
מי שהסתפק במנה המכובדת הזאת של מים יכול לחזור מכאן לרכב. מי שלא, מוזמן להמשיך עוד כ-2.5 ק"מ (לכיוון אחד) לגב העליון של נחל שרף - בריכה יפהפייה ועמוקה שמהזווית הנכונה מזכירה צורה רומנטית של לב.
פרטי טריוויה להרשים את החבר'ה: לאורך המסלול אפשר להבחין בסלעים במאובנים של מה שנראה כמו קונכיות גדולות. למעשה, אלה אמוניטים. לפי מגדיר המאובנים של ישראל, האמוניטים הם בעלי חיים ימיים טורפים ואינטליגנטים, "בני דודים" של התמנונים, בעלי שלד חיצוני (קונכייה). הם התפתחו לפני כ-400 מיליון שנה ונכחדו בהכחדה מסיבית לפני כ-66 מיליון שנה, עם הדינוזאורים.
קושי בינוני למיטיבי לכת: נחל משמר
איפה זה? דרום ים המלח ומדבר יהודה, כשמונה ק"מ דרומית לעין גדי
מה לשים בווייז? חניון לילה נחל משמר
על המסלול: יתדות, סולמות, בולדרים, בריכות - פארק המים משמר, או בשמו הרשמי נחל משמר, מציע חוויה אולטימטיבית לחובבי מים ואתגרי הליכה. סך הכול מדובר במסלול של תשעה ק"מ: שביל אחד רטוב ושביל שני יבש, כך שכל כיוון אפשר לעשות בשביל אחר. בדרך כלל עולים בשביל הרטוב וחוזרים ביבש, מה שמאפשר בדרך חזרה להתייבש עד האוטו וליהנות מהליכה נוחה ומהנוף של ים המלח. שימו לב שהמסלול הרטוב הוא רטוב מאוד - ויש גבים שמחייבים מעבר בשחייה.
כך או כך, בין היבש לרטוב, ממתין עין משמר. המעיין נמצא בתחתית מפל יבש בגובה של כ־100 מטר, והוא נובע כל ימות השנה. את המעיין מקיפה צמחייה ירוקה, והמקום הוא נקודת מפגש לבעלי חיים. אז ליהנות מהפסטורליה הזאת - ולהשאיר אותה כזאת. וזה לא הכול: בקרבת המעיין מסתתרת לא פחות ממערת מטמון. איזה מטמון? טוב ששאלתם.
פרטי טריוויה להרשים את החבר'ה: במסגרת מבצע חיפושים אחרי מגילות גנוזות בשנת 1961 יצאה משלחת ארכיאולוגית בראשות פסח בר אדון לנחל משמר. במהלך החפירות התגלתה מערה סמוך לראש המפל הגבוה, ובה נמצא מטמון של 429 כלים מהתקופה הכלכוליתית (תקופת הנחושת שחלה בשנים 4000-3150 לפני הספירה).
הכלים הללו, שרובם היו עשויים נחושת, כללו ראשי אלות, עטרות, קרדומים, אזמלים, קנים ושרביטים מעוטרים שאחדים מהם נושאים דמויות צבאים ויעלים, תאו ונשר. מלבד כל אלה נמצאו במטמון כלים דמויי חרמש, עשויים ניבי היפופוטם.
למה שימשו הכלים? זה מה שמנסים להבין המומחים. יש הסבורים שאלה כלי הקודש של מקדש עין גדי מאותה התקופה, שנמצא במרחק כ־12 ק"מ; או חפצי פולחן של תושבי המדבר. לפי תיאוריות אחרות זו פשוט סחורה למכירה שאוחסנה במערה או חפצים משומשים שנועדו להתכה ולהכנת כלים חדשים. לאחרונה ד"ר ניסים אמזלג מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן גוריון בנגב העלה תיאוריה מעניינת: לשיטתו, המטמון המסתורי הוא קוד ויזואלי שהיה צורה קדומה של כתב, וחפצי המטמון מייצגים שפה שמדברת על תהליכים בעיבוד מתכות.
לא לבעלי לב חלש: עזגד-אשלים
איפה זה? דרום ים המלח ומדבר יהודה, בין צומת זוהר לצומת הערבה
מה לשים בווייז? חניון נחל עמיעז (ניתן לחנות בהמשך בתחנת השאיבה בנחל עזגד)
על המסלול: עזגד־אשלים הפך להיות שורת חובה בקורות החיים של כל מטייל ישראלי. אחרי שנים קשות העונה סוף סוף נפתחו הברזים והתמלאו הבריכות. המסלול לא קל, לא קצר - ולא דומה לשום דבר אחר. הוא משלב שני נחלים: עזגד ואשלים. עולים בנחל עזגד, יורדים בחדות (גם בעזרת יתדות) לנחל אשלים, נכנסים למעוק, לוקחים נשימה עמוקה - ונכנסים למים. סדרת גבים כמעט לא נגמרת, בריכה רודפת בריכה ומעברי מפלים אתגריים. עשרה ק"מ של הליכה - אבל שהמרחק לא יטעה אתכם: זה מסלול ליום שלם, במיוחד כשיש עוד מטיילים ונוצרים פקקים. אז חשוב לצאת מוקדם, לעקוב אחרי הזמנים ולדאוג לשולי ביטחון. החדשות המנחמות אחרי ההפחדות האלה? הטיול בהחלט שווה את זה.
למי שרוצה לטעום מהגבים בנחל אשלים בלי לעשות את כל המסלול יש אפשרות להגיע ישירות ליציאה מהמעוק, לטפס בגבים, לספוג את המים ולחזור כשנמאס.
פרטי טריוויה להרשים את החבר'ה: נהנים מנחל אשלים? דעו שזה ממש לא מובן מאליו. אמנם זה היה לפני פחות מעשור, אבל בשטף האירועים במציאות הישראלית "אסון נחל אשלים" כבר נראה כמו היסטוריה רחוקה. ביוני 2017 הנחל זוהם בזרימת שפכי גבס חומציים ממפעל רותם אמפרט. קיר בגובה 60 מטר במאגר שפכים במפעל קרס וכ־100 אלף קוב של שפכים זיהמו 20 ק"מ בנחל. בעלי חיים נהרגו בהמוניהם, וכשליש מהיעלים בנחל אשלים מתו.
המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית נגד כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט) ומנהליה, וההליכים המשפטיים הסתיימו בפשרה - במסגרתה החברה שילמה 100 מיליון שקל לפיצוי הציבור ולמימון פעולות שיקום נחל אשלים. רק ביוני 2020 נפתח הנחל מחדש למבקרים לאחר סדרת בדיקות שהראתה שלמבקרים בנחל לא נשקפת סכנה.