הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון
ענת אגמון היא בעלת תואר שני בכורמות וייננות מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. מעורבת במיזם היין "צ'ירז" ומבעלות השליטה בגלובס
"ארבעת אלפים בקבוקים" אומרת אורנה לב, החיוך החם שלה מלווה את המילים, כשהיא עונה לשאלה "נו, אז כמה ייצרת השנה?". אחרי השתהות קטנה היא מוסיפה: "ובכל שנה. זהו. אנחנו לא מתכוונים לגדול יותר. חמישה דונם, זה מה שאנחנו מסוגלים לעשות בידיים שלנו, רוני בעלי, שהפך בגללי לחקלאי, ואני. זה מה שמעניין אותי. הקשר עם האדמה שלנו ברמת צבאים. ההיכרות עם כל גפן וגפן. עבודת הכפיים בכרם. הדיוק ביקב. ללמוד כל הזמן. להשתפר".
● בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר
● הקסם של יקב צור: בתל גזר יש יינן שהוא גם כורם, ואי אפשר לפספס את איכות העשייה שלו
אחד הדברים המרגשים בתרבות היין שמתפתחת בישראל היא ההתקדמות בעשייה הייננית של יקבים קטנים, שעל פני בצירים מראים יד מובחנת, שיפור עקבי ברמת היין, דיוק בעבודה בכרם ויכולת אמיתית לבטא את הטרואר. גם אם מדובר בכרם קטן ובטרואר ישראלי צנוע, יש רגע שהעבודה ניכרת בבקבוק, והיין האלגנטי שבכוס פשוט משכנע. ואז השמחה כפולה: אין עוד יין בעולם שהוא הביטוי של הכרם של יקב "אדם", וזה לא דבר של מה בכך לעשות יינות רעננים מכרם בטרואר ה"חם" של עמק יזרעאל.
השומר הקווקזי האלמוני זוכה לתווית יין
אורנה לב, ייננית יקב אדם, היא אשה שסיפורה המשפחתי שזור בדברי ימי הארץ, והקשר שלה לאדם(ה) כולו לב. אם לפני 20 שנה הייתם אומרים לאורנה, גמלאית צה"ל, רס"ן ביחידת מודיעין 8200, אדריכלית ומעצבת פנים בדימוס, שבקריירה השלישית שלה תהיה ייננית ותסחוף אחריה את המשפחה והחברים, היא הייתה פוטרת אתכם בצחוק מתגלגל. אולי הייתה בוצעת לכם פרוסה עבה מלחם המחמצת שלה, שמה עליו כף נדיבה של ריבה ביתית, שילוב חד פעמי של פרי ותבלינים, מהסוג שהיא מקפידה להביא איתה ליקב שורק, יקב השירות בקיבוץ נחשון שבו היא מכינה את היין. כמו בהרבה סיפורי חיים, רק במבט אחורה ניתן לחבר את הנקודות, ולראות את הדרך שעשתה לב עד לבקבוקים שבתמונה.
יקותיאל ראביוב, סבא רבא של אורנה, עלה לארץ מן הקווקז לאחר שביקר שם תיאודור הרצל והדביק אותו בהתלהבות ציונית. אלמן ומטפל בתינוקת, ראביוב הצטרף לארגון השומר, ונפל על משמרתו בפרדסי פתח תקווה. את הקבר, עליו נכתב "כאן טמון שומר קווקזי אלמוני" תגלה הבת היתומה, סבתא אלישבע של אורנה, רק 60 שנה לאחר מכן. רישום פניו של הסב, שנעשה מתמונה יחידה שאיתרה הבת אצל זקן השומרים (אברהם שפירא), עיטר את התוויות הראשונות של בקבוקי היקב.
יינות הבכורה היו כולם חוליות זיכרון בשרשרת המשפחתית השורשית של אורנה. היו ביניהם "אלישבע" על שם הסבתא, "זהבה" על שם האמא, "קותי" על שם אביה של אורנה, הלא הוא האלוף יקותיאל אדם, מי שהיה סגן הרמטכ"ל וממתכנני מבצע אנטבה (יונתן). את יין הקריניאן "פרא אדם" קראה אורנה על שם שמרי הבר שיש בכרם שלה, שאחראים לתסיסת היין, או על שם בני המשפחה כולם, משפחה שהיא צירו של הסיפור.
החומציות נשמרת ועמה תחושת הרעננות ביין
בשנת 2013 הציעה לאורנה הבת גל, שלישית מארבע, להצטרף אליה לקורס היין של ניר שחם ביקב הלימודי שורק. לאורנה היו זיכרונות טובים מהרפתקת יין עם חברים, כזו שכמעט והתפתחה ליקב. היא נענתה בשמחה, והפעם נשבתה בקסם. את הסינגל ויניארד שלה, בנחלת הבת ברמת צבאים, מעל עמק יזרעאל ומול רמת סירין, נטעה המשפחה מיד לאחר מכן, ב-2015.
בכרם הים תיכוני הקטן והמטופח יש שורות של הזנים האדומים סירה, קריניאן, מלבק, גרנאש וקברנה פרנק, ושל הלבנים ויונייה ורוסאן. הקרקע הפורייה והגעשית, שמכילה מעט בזלת, מצויה לא הרחק מגבעת המורה, על מדרון בשיפוע מתון. היא נהנית ממסדרון אוויר עם רוחות מערביות ומזרחיות לחילופין, רוחות ששומרות על בריאות הפרי, מקלות במעט את חומו של האזור ומאפשרות לענבים לשמר את החומציות הטבעית, שחשובה כל כך לתחושת הרעננות ביין.
אורנה ורוני, בעלה שהצטרף לחגיגה החקלאית, מטפלים בכרם במו ידיהם. מלווה אותם אגרונום מקצועי שמסייע להם לשמור על פרי בריא ועל המורכבות הארומטית והחומציות הטובה שאורנה מחפשת. כשהענבים מגיעים להבשלה אופטימלית בוצרים אותם בני המשפחה יחד עם חברים אוהבי יין, אדמה ומרחבים, בחגיגת בציר עליזה ומפנקת.
יקב שורק בקיבוץ נחשון הוא יקב הבית של אורנה; היא עושה בו את היין, מחליפה רעיונות עם היינן והבעלים ניר שחם ועם הייננים האחרים שעובדים בו, מקבלת תמיכה מצוות היקב ומציגה את היינות ביריד היקבים הפופולרי שנערך בשלהי מאי.
עשייה ייננית מינימלית ומשחקית
העשייה הייננית של אורנה מינימלית ומשחקית. התסיסה מתבצעת במיכלי נירוסטה או בביצת טרקוטה מיוחדת, והיינות האדומים תוססים על שמרי הבר. המיצוי עדין, וערבוב הקליפות נעשה בכפות הידיים. הבגרה בעץ מתבצעת בחביות ישנות שלא משתלטות בטעמן על ארומות היין.
ב-2025 אורנה עשתה מחקר עומק בקריניאן, ונוסף לאדום האלגנטי הוא מוצע כעת בעוד שני גוונים:
● בלאן דה קריניאן - יין לבן מענבים אדומים, נסחט באשכולות שלמים למיצוי רענן של איכות הפרי.
● אדמוני - יין ייחודי מקטגוריה שנדיר לפגוש בארץ, רוזה כהה מאוד/אדום בהיר, בלנד קריניאן עם 20% קברנה פרנק. התירוש נסחט לאחר השריה של 24 שעות על הקליפות, והתסיסה החלה באמצעות סטרטר של שמרי הבר הטבעיים של הכרם.
● בלאן דה נואר - יין לבן מהזן האדום גרנאש, פרחוני.
● רוסאן ויונייה - נעשה בביצת טרקוטה.
בגזרת האדומים: סירה, קברנה פרנק ומלבק, יינות אלגנטיים ששומרים על הזיהוי הזני שלהם ועל הטעם המיוחד של הכרם.
בשנתיים האחרונות אורנה מייצרת עם המסעדנית הילה סער ממסעדת רוטנברג שבגשר את יין הקולומבר של הבית.