מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock
הכותב הוא פרופסור-חבר במחלקה לניהול בבית הספר לעסקים מייס באוניברסיטת טקסס A&M
בכל משרד תאגידי שתיכנסו אליו תשמעו את אותה שיחה מודאגת: האם הבינה המלאכותית תחסל את משרות הצווארון הלבן. האופטימיסטים מתעקשים שיצוצו משרות חדשות שיחליפו את אלה שיאבדו. אחרי הכול, זה קרה במהפכות טכנולוגיות קודמות. הפרגמטיים טוענים כי כוח העבודה פשוט יהפוך לפרודוקטיבי יותר בעזרת בינה מלאכותית, וייצור ערך רב יותר עם קיצוצים מינימליים של משרות. והפסימיסטים חוששים שעובדים בתחומי הידע ברמה התחלתית ייעשו מיותרים לחלוטין.
אך הדיון הזה מחמיץ דינמיקה מכרעת. ממש עכשיו, עובדים עשויים לאמן בינה מלאכותית להפוך אותם למיותרים. לעתים קרובות הם אפילו לא יודעים זאת.
● שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול
● משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה
בעלות על כל רעיון
סוג הבינה שחברות עושות בה שימוש, הנקראת מערכת בינה מלאכותית ארגונית, יכולה לקלוט את כל מה שעובדים עושים בעבודה ולהשתמש במידע הזה כדי לאמן את עצמה. המערכות האלה מסוגלות לתעד את האינטראקציות של האנשים בתוך הפלטפורמה- ההנחיות שהם כותבים, המסמכים שהם יוצרים, השאילתות שמריצים.
במילים אחרות, החברה יכולה לעקוב אחר כל לחיצת מקש שמתבצעת בתוך המערכת, כל רעיון שמתועד שם, כל כלי שבונים באמצעות פלטפורמה זו - ולטעון לבעלות עליהם. היא יכולה לזהות אילו גישות עבדו בצורה הטובה ביותר, איזו שפת דוא"ל קיבלה תגובות וכיצד פניתם ללקוחות האלה. וכל הידע הזה יכול להפוך לחלק מהבינה המלאכותית של החברה, כך שהיא עשויה בסופו של דבר לדעת, עד לפרטים היותר ויותר קטנים, כיצד אתם מבצעים את עבודתכם.
ואז מגיע החלק המסוכן: הבינה המלאכותית יכולה להעביר את המידע הזה לכל מי שעושה את העבודה, או במקרים מסוימים פשוט לעשות את העבודה בעצמה. עם הזמן, הערך שלכם עבור המעסיק עלול לצנוח משמעותית - ואולי יהיה קל בהרבה להחליף אתכם.
הדינמיקה הזו עשויה לשנות באופן מהותי את מערכת היחסים בין מעסיק למועסק. על הכף מוטל הרבה כל-כך ובדחיפות רבה כל-כך, עד ששני הצדדים ממהרים למצב את עצמם (או להגן על עצמם). מנהלים מיישמים במהירות מערכות AI ארגוניות כדי לשפר פרודוקטיביות ולהשיג יתרון תחרותי - ולעתים קרובות הם לא חושפים את ההשלכות על ביטחון תעסוקתי ופרטיות. בו בזמן, לפחות חלק מהעובדים מאמצים בסתר כלי AI אישיים, לעתים תוך הפרה של מדיניות החברה, כדי שמעסיקיהם לא יוכלו לתעד את כל פעולותיהם.
מחקה פתרון בעיות
כדי להבין מה עומד לקרות, יש להבין מהן, למעשה, מערכות בינה מלאכותית ארגוניות. אלה פלטפורמות שמשתלבות ישירות עם תהליכי העבודה בארגון - חשבו על מיקרוסופט קופיילוט המוטמעת באקסל, וורד ואאוטלוק או על Einstein של Salesforce המשולבת בניהול קשרי לקוחות. המערכות האלה נמצאות בתוך הכלים שבהם אתם כבר עובדים. והן יכולות לקלוט חלק ניכר מהעבודה שלכם בפלטפורמה, ללמוד מאינטראקציות ולהטמיע את הידע הזה בתשתית שבבעלות החברה.
מה שבעבר התקיים רק בראשם של העובדים, ושנבנה בשנים של ניסיון ושל מומחיות, הולך ונעשה ממוסד בזמן אמת. כשאתם עוזבים, לפחות חלק מהידע שלכם נשאר מאחור, מוטמע במערכות שישמשו את הבינה המלאכותית ואת המחליף שלכם (אם בכלל יידרש כזה).
קחו למשל מהנדס תוכנה בכיר שמאתר ומתקן באגים של מערכת שקרסה. הוא מריץ סדרה של בדיקות כדי להבין את הבעיה, וכאשר הוא מגלה שהפתרון אינו נמצא בתיעוד, הוא מפתח פתרון חדשני. הוא משתף את הפתרון עם החברה, כמובן, אבל המומחיות והטכניקות שהוא הביא לבעיה היו כולן שלו, באופן מהותי. הוא הגיע לפתרון בזכות מה שהוא יודע, בזכות האופן שבו הוא עובד.
כך לפחות היו הדברים פעם. כשאתם עושים את העבודה שלכם באמצעות בינה מלאכותית ארגונית, המערכת לא רק מתעדת את הפתרון שלכם. היא יכולה לתפוס את גישתכם לפתרון בעיות: אילו שאלות שאלתם קודם, כיצד עיבדתם את החיפוש כאשר ניסיונות ראשוניים נכשלו, ואולי אפילו את הצעדים הלוגיים שהובילו אתכם מסימפטום לסיבה. בפעם הבאה שבה מהנדסים זוטרים יתמודדו עם קריסה דומה, המערכת עשויה להיות מסוגלת להדריך אותם באמצעות אלמנטים של המתודולוגיה שבה השתמשתם.
לא איבדתם את המומחיות שלכם. אבל עכשיו גם למעסיק יש גישה להיבטים מרכזיים של מומחיות זו, הוא שולט בה ויכול להעביר אותה לעובדים אחרים בלעדיכם. יש לו מפת מתאר חלקית לאופן שבו אתם חושבים, וחלק מהידע שהפך אתכם פעם לחיוניים הוא כעת נכס חברה שניתן לשחזר.
לבחור בכלי אישי
שינויים מהפכניים אלה נראים כאילו הם מעמידים עובדים במצב קשה. אך אני מאמין שלעובדים יש אלטרנטיבה - שאינה קלה, אך יכולה לעזור להטות שוב את דינמיקת הכוח לטובתם. עובדים צריכים לשקול להימנע עד כמה שאפשר מלהשתמש במערכות ה-AI של החברה שלהם, ולהשתמש בכלים אישיים כמו צ'אט GPT, קלוד או ג'מיני. אלה פועלים בתנאים שונים לחלוטין מאשר בינה מלאכותית ארגונית. אתם ניגשים אליהם ישירות. אתם הבעלים של ההנחיות, של תהליכי העבודה וההתאמות האישיות. הידע שאתם יוצרים נשאר אתכם. והכי חשוב, כשאתם יוצאים מהמשרד, היכולות שלכם, שבינה מלאכותית שיפרה, הולכות אתכם.
ייתכן שאתם נדרשים להשתמש בבינה מלאכותית ארגונית של החברה כדי לעבוד עם לקוחות. אבל כל החשיבה האסטרטגית המקדימה? פתחו אותה באמצעות כלי AI אישיים.
לעובד יש מה לעשות
עם זאת, כלי בינה מלאכותית אישיים הם רק הצעד הראשון. כדי לשנות באמת את דינמיקת הכוח, עובדים יכולים לפעול בחזיתות אחרות.
● לנהל משא-ומתן מראש. בעת הצטרפות לחברה, יש להתייחס לגישה לכלי AI כמו לבעלות על קניין רוחני. רוב הסכמי ההעסקה מטפלים בקניין רוחני שנוצר בעבודה, אך צריך להתעמק במדיניות החברה לפני החתימה עליהם: מה נקלט באמצעות בינה מלאכותית ארגונית? כמה זמן הנתונים נשמרים? האם תוכלו לבקש מחיקתם כשתעזבו?
רוב החברות עדיין לא חשבו על השאלות הללו, מה שאומר שיש מקום לקביעת גבולות סבירים.
● תמכו בפעולה קולקטיבית. במקרים רבים אי-אפשר לבחור שלא להשתמש במערכות AI כיחיד, ולכן איגודים וארגונים מקצועיים צריכים לתת על כך את דעת. במשא-ומתן קיבוצי, עובדים יכולים לדרוש שקיפות לגבי השימוש בבינה מלאכותית ארגונית ולדרוש תגמול הוגן עבור הידע שהיא אוספת. ללא כוח קולקטיבי, עובדים בודדים ימשיכו ללחוץ על "קבל" בהסכמים שמשנים את המבנה של עבודתם, רק כי אין להם ברירה.
פעולה מתואמת בין עובדים עשויה להתחיל לשנות את שיקולי הכדאיות של מערכות הבינה המלאכותית. מעסיקים עשויים לגלות שהמערכות הללו אכן לוכדות ידע, אך במחיר גבוה: הן עלולות להבריח את העובדים המוכשרים ביותר, כאלה שמבינים שהם יכולים לבנות יכולות ניידות וחשובות באמצעות כלים אישיים.
בינה מלאכותית שוברת את מודל ההעסקה המסורתי בזמן אמת, מהר מכפי שמישהו מצליח לתפוס. החברות והעובדים שמבינים את הדינמיקות הללו יתמקמו בעמדה שתאפשר להם לנצל את יתרונותיה. אלה שאינם מבינים אותם, עלולים למצוא את עצמם בצד המפסיד של המהפכה התעסוקתית הגדולה ביותר בדורנו.