גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה ל־7 באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר
קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הדיון על הנצחת אירועי ה־7 באוקטובר מתלהט, כאשר בממשלה מקדמים את הסרת המילה "טבח" מהשם של הצעת לזיכרון והנצחה להנצחת האסון. אבל לצד העיסוק בהיבט זה, הממשלה לקחה על עצמה גם משימות בעולם המעשה לקידום בפועל של מורשת והנצחה של ה־7 באוקטובר והמלחמה. אז מה באמת נעשה במציאות?

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה
דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

הסדרת נושא ההנצחה

כמעט שנה אחרי פרוץ המלחמה, ב־8 בספטמבר 2024 הממשלה קיבלה את החלטה 2172 להסדיר את נושא הנצחה ומורשת אירועי ה־7 באוקטובר. העיקרון המנחה הוא שלצד הכאב, ההחלטה מציבה במרכז גם את הגבורה האנושית והקהילתית שנחשפה באותו יום ובחודשים שאחריו, אנשים שפעלו תחת אש, התארגנויות אזרחיות מהירות, ערבות הדדית וסולידריות שהצילו חיים וחיזקו קהילות. מתוך ההבנה הזו, ההנצחה המבוקשת היא לא רק לזכור את האסון, אלא גם להנציח את רוח הגבורה והעמידה, כדי לעצב זיכרון ציבורי משותף, לחזק את תחושת המשמעות והמחויבות ולתרום לחוסן הלאומי והקהילתי לאורך זמן.

קישור לדוח המלא

החלטת הממשלה בדבר "מורשת והנצחה לאירועי ה־7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל'" מהווה ציון דרך לאומי וחברתי ראשון במעלה. היא משקפת את ההבנה כי לא מדובר באירוע היסטורי נקודתי, אלא בטראומה לאומית בעלת השלכות עמוקות ורחבות היקף, הן בממד הזמן והן במרחב הציבורי, החברתי והמדינתי. ההנצחה אינה רק פעולה של זיכרון, אלא היא אבן יסוד בזהות הישראלית, נדבך מרכזי בעיצוב תודעת הדורות הבאים ובכתיבת הנרטיב הלאומי.

ההחלטה מבקשת להנציח את כלל הנפגעים, הנופלים והנספים, ולהציב את ההתרחשות בלב השיח הישראלי והיהודי כטרגדיה משותפת וכמאמץ שיקומי רחב. במסגרת דיוני ועדת החינוך של הכנסת סביב הצעת החוק להקמת התאגיד, הובהר כי ייסוד גוף ייעודי והגדרת סמכויותיו הם רכיב מהותי בתהליך הריפוי של הקורבנות הישירים ושל החברה הישראלית כולה.

מעבר לכך, אופן הקמת התאגיד, הרכב מועצת המנהלים שלו והאופן שבו תעוצב סמכותו, מהווים כלי רב־עוצמה לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי. דרך תכנון התכנים, הגופים השותפים, ודרך ההצגה ההיסטורית של האירועים - ייקבע גם הנרטיב הציבורי והלאומי כלפי הממשלה, הצבא, האזרחים והקהילה הבינלאומית.

תאגיד ההנצחה לא הוקם

המשימה הראשונה הייתה להקים תאגיד הנצחה לאומי לאירועי ה־7 באוקטובר. הוטל על משרד ראש הממשלה להקים תאגיד כזה שיישא באחריות ממלכתית לתיעוד, שימור והנצחה. התאגיד נועד לפעול כגוף עצמאי או ציבורי מתוקף חקיקה, להקים ולנהל אתר הנצחה מרכזי, אשר ישמש מוקד פיזי ודיגיטלי לזיכרון, חינוך ופעילות אזרחית.

אבל זה לא יושם. תאגיד ההנצחה טרם הוקם בפועל, ואין גוף פעיל המוביל את כלל נושא ההנצחה כמתחייב בהחלטה. מה כן קרה? באפריל 2024 פורסם תזכיר החוק הממשלתי המפורסם שמבקש להסדיר את הקמת התאגיד ולהגדיר את סמכויותיו ומבנהו, אך נכון להיום (פברואר 2026) החוק עדיין נמצא בדיונים בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ובהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

למרות חשיבות הנושא והחתימה של למעלה מ־81 חברי כנסת על הצעת החוק, הממשלה טרם גיבשה עמדה רשמית בנושא. הצעת החוק ממתינה לעמדת הממשלה בשורה של נושאים מרכזיים, וביניהם זהות השר הממונה על החוק, מבנה מועצת התאגיד, מינוי נציגי הציבור, תקציב שנתי והגדרת שמו הרשמי של התאגיד. הדיון הזה עלה לכותרות כשחלקו התמקד גם באופי השפה שתשולב בשם החוק והתאגיד האם לכלול את המילה "טבח", את המילה "גבורה", או להימנע מכך. המשמעות היא שהחוק שהוא תנאי מוקדם להקמת התאגיד בפועל טרם הבשיל לשלב ביצועי.

חוץ מזה, ישנו העניין התקציבי. מהמענה הרשמי של מנהלת תקומה עולה שהמנהלת העבירה בפועל את התקציב המיועד להקמת התאגיד בהתאם להחלטת הממשלה, ובחודש דצמבר 2024 התקבלה החלטת ועדת מכרזים במשרד ראש הממשלה על התקשרות עם ההסתדרות הציונית העולמית לצורך ביצוע סעיף זה.

ואולם, עד כה טרם ננקטו הצעדים ההכרחיים להקמת גוף עצמאי ומתפקד בפועל. לפי החטיבה להתיישבות, הפרויקט הוא פרויקט של משרד ראש הממשלה שלא יצא לפועל, לכן טרם התקבלה פנייה ממשרד ראש הממשלה לקידום הנושא על ידי החטיבה להתיישבות. על כן, לא פורסמו מכרזים לאיתור הנהלה, לא נבחרה מועצה ציבורית כנדרש בהחלטה, לא נקבעו סמכויות ולא גובש מבנה ארגוני או מקצועי לתאגיד. בפועל, אף שהוקצו משאבים ותוקף פורמלי, הקמת התאגיד נותרה שלב תכנוני בלבד ללא ביצוע מוסדי מעשי התלוי בנעשה במסדרות הרשות המחוקקת.

נכון לעכשיו, אין כיום גוף ממלכתי או ציבורי אשר מרכז את פעילות ההנצחה באופן ייעודי, מתמשך ושיטתי, כנדרש בהחלטה וכמצופה ממדינה המבקשת לעצב את זיכרון הלאום לאחר אחת הטראומות הקשות בתולדותיה ואין תאריך יעד ברור לביצוע.

רציפות תפקודית

ההחלטה הורתה גם על קידום תוכנית רב־שנתית לשימור ותיעוד ולפיתוח תשתיות מורשת בחבל תקומה ופיתוח עוגני מורשת בתקציב של 160 מיליון שקל. הוטלה על משרד המורשת האחריות להובלת מהלך אסטרטגי ארוך טווח לשימור ותיעוד ופיתוח תשתיות מורשת וזיכרון בחבל תקומה. הסעיף כולל גם הקמה של עוגני מורשת (כמו אתרי שימור, אתרי קרב, אנדרטאות, מרכזי חינוך קהילתיים) כחלק מ"תוכנית מרחב מורשת", וכן תכנון תוכנית רב־שנתית לפיתוח, עיצוב והנגשת הזיכרון הציבורי-לאומי. עוד קובעת ההחלטה כי ועדת היגוי בין־משרדית תאשר את מודל ההקמה וההפעלה של התאגיד ושל התוכנית כולה.

וזה בוצע. משרד המורשת פרסם ביולי 2025 את תוכנית מרחב תקומה - פרויקט לאומי לתיעוד, שימור ופיתוח מורשת הנגב המערבי בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר, שפועל בשלושה טווחי זמן: מיידי (איסוף/תיעוד/שימור), ביניים (תכנון ויוזמות מיידיות) וארוך (פיתוח וניהול מרחב המורשת). כבר בטווח המיידי דווח על איסוף 2,400 עדויות, מציאת כ־10,000 חפצים, איסוף 1,200 רכבים, מיפוי כ־120 זירות, עבודה על 21 אתרים והנעה של כ־160 יוזמות תיעוד.

במקביל מוגדרת מסגרת תקציבית שבה בסך־הכול מומשו כבר בין השנים 2023־2025 87 מיליון שקל, ולהמשך התוכנית בין השנים 2026־2027 מוקצים 160 מיליון שקל, ובסך־הכול מוצג התקציב לאחר קיצוץ כ-140 מיליון שקל (כולל סעיפים כמו 10 מיליון שקל למגרש הרכבים, 6 מיליון לקדם־תכנון יישובים, 5 מיליון למעורבות ציבור, ותקציבים ייעודיים לתיעוד תלת־ממדי או הנגשה ומאגר זיכרון לאומי).

יש להוסיף לכך כי בתקופה קריטית ליישום ההחלטה (מינואר ועד מרץ 2025) משרד המורשת פעל ללא הנהגה קבועה. ב־21 בינואר 2025 התפטר השר המכהן, עמיחי אליהו, בעקבות משבר פוליטי. בתקופה זו כיהן השר חיים כץ כממלא מקום שר המורשת, במקביל לשלושה תיקים אחרים. השר אליהו חזר לתפקידו רק ב־19 במרץ 2025 ולמרות זאת המשרד המשיך לפעול כמתוכנן.

שר המורשת עמיחי אליהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

האיסוף טרם הסתיים

סעיף אחר של ההחלטה דיבר על הקמת מאגר לאומי דיגיטלי בארכיון המדינה, לצורך ריכוז, תיעוד, שימור והנגשה של כלל החומרים הממלכתיים הקשורים לאירועים. המאגר נועד לשמש תשתית מרכזית להיסטוריונים, עיתונאים, חוקרים ולציבור הרחב, ולכלול עדויות, מסמכים, תמונות, סרטונים, הקלטות ודואר רשמי שנוצרו במערכת הציבורית והממשלתית במהלך ולאחר האירועים. הסעיף מטיל על ארכיון המדינה (תחת משרד ראש הממשלה) ליזום תהליך איסוף שיטתי מכלל יחידות הממשלה ולבצע רישום, סיווג והנגשה של החומרים תוך עמידה בתקני שימור ואבטחת מידע.

בפועל, זה קרה רק באופן חלקי. מארכיון המדינה נמסר כי הם החלו בתהליך כולל ורחב היקף לאיסוף החומרים הממלכתיים הקשורים לאירועי שבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".

ארכיון המדינה גיבש שיטת פעולה ייעודית ורב־שלבית לביצוע הסעיף. במקביל, בוצעה קליטה ראשונית של כ־5,600 קבצים דיגיטליים כמו מכתבים רשמיים של ראשי משרדים אל ראשי רשויות בנגב ובצפון, מסמכי תכתובות ודיווחים מגופים ממשלתיים, תיעוד מצב המפונים, פרוטוקולים של ישיבות ממשלה ודוחות מצב מאת משרד האוצר, מבקר המדינה ומטה הביטחון הלאומי.

עוד עולה מהמכתב כי מספר משרדים וגופים אכן שיתפו פעולה, לרבות: משרד המורשת, משרד החינוך, משרד החוץ, מזכירות הממשלה, מערך הדיגיטל הלאומי. לעומת זאת, רוב משרדי הממשלה טרם העבירו את החומרים שברשותם.

לצורך יישום הסעיף, הועבר ממנהלת תקומה לארכיון המדינה בשנת 2024 סכום של 500 אלף שקל, אשר שימש לבניית תשתית ראשונית של בינה מלאכותית ומודלים לעיבוד מידע, כחלק מההיערכות לאיסוף, מיון והנגשת התיעוד. בנוסף, בשנת 2025 הועבר תקציב נוסף בסך של 3.2 מיליון שקל.

היישום של סעיף זה החל באופן אפקטיבי מבחינת תשתיות ואיסוף חומרים, אך המאגר הארכיוני טרם הוקם בפועל כאתר נגיש לציבור, ועדיין לא נשלמה קליטת כלל החומרים מהמשרדים הממשלתיים. קיים פער מהותי בין המאמץ הבסיסי שכבר נעשה לבין יעד ההנגשה וההקמה השלמה של המאגר הדיגיטלי הלאומי, כנדרש בהחלטת הממשלה. על כן היישום חלקי.

הפקות תכנים ממשלתיות

כאמור, ההחלטה הנחתה את הממשלה לפעול לקידום הפקת תכנים ייעודיים ופעילויות הנצחה. מדובר באמצעים חינוכיים, תרבותיים וציבוריים, שאמורים לשמש בסיס לבניית תודעת זיכרון רחבה, לרבות סרטים תיעודיים, תערוכות, ספרים, קמפיינים להנגשת מידע, אירועים קהילתיים, ותכנים מותאמים לבני נוער. ההחלטה קובעת כי תקציב ייחודי בשלב ראשון 5 מיליון שקל לשנת 2024, ו־10 מיליון שקל לשנת 2025, יופנה למשרד ראש הממשלה לשם ביצוע פעולות אלה בפועל.

גם זה יושם חלקית. לפי מנהלת תקומה, תקציב ההחלטה הועבר במלואו למשרד ראש הממשלה, הן עבור שנת 2024 (5 מיליון שקל) והן עבור שנת 2025 (10 מיליון שקל). עם זאת, לא נמסר פירוט בדבר ניצול התקציב להפקת תכנים או ביצוע פעילויות בפועל בתוכנית העבודה של משרד ראש הממשלה לשנת 2025 נכללו מספר משימות הקשורות להנצחה.

בין התוכניות ניתן למנות את הטמעת והפצת מיזם התיעוד הלאומי לתיעוד עדויות החטופים במיזמי מורשת (יעד של 12 הקרנות בארץ ובעולם של עדויות החטופים בשנת 2025); גיבוש אסטרטגיה לתפיסת הנצחה והגשת טיוטת הצעת חוק להנצחה לוועדת שרים לחקיקה וקיום טקס האזכרה הממלכתי לנרצחי השבעה באוקטובר (התקיים באוקטובר 2025).

לגבי מימוש התקציב, דווח כי ב־2024 יתרת התקציב הועברה לשנת 2025 עקב הצורך בהמשך ביצוע הפרויקט - וב־2025 נמסר כי טרם הסתיימו תהליכי הרכש, זאת לפי תוכנית העבודה שנקבעה.

מה ההיסטוריה תזכור?

החלטת ממשלה 2172 היא אחת מההחלטות הממלכתיות היחידות שהתקבלו בעקבות הטראומה ההיסטורית של שבעה באוקטובר. היא אומנם כוללת יסודות נכונים כמו תאגיד, אתר, תיעוד, תכנים ותקציב - אך בפועל כל אלה נותרו כשלד מוסדי ריק. יישום ההחלטה, נכון להיום, רחוק מלהיות מספק, וחמור מכך - הוא עלול להיתפס כסימבולי בלבד. בתוך מציאות שעדיין בוערת עם מלחמה מתמשכת, וריבוי משפחות שכולות לא ניתן לדחות את הנצחתם של הקורבנות ואת שימור תודעת היום הנורא ההוא.

כשל ביישום החלטת ממשלה 2172 הוא לא רק כישלון טכני או ביצועי נקודתי. הוא מייצג סימפטום רחב יותר של מגבלות המדינה בניהול מדיניות לאומית בעתות משבר. כאשר מדינה קובעת יעד ממלכתי, במיוחד בתחום רגיש כמו הנצחה לאומית של טראומה חיה ואינה מצליחה לממש אותו, הדבר פוגע באמון הציבור, מחליש את הלכידות הלאומית, ומעכב את יכולת הריפוי הקולקטיבי.

בעתות משבר, הציבור מצפה לממשלה מתפקדת, ברורה ויוזמת. היכולת לעצב זיכרון, להקים מוסדות תרבותיים ולתת ביטוי לאובדן היא חלק בלתי נפרד מחוסן לאומי. דווקא כשמדובר באירוע שחולל שבר חברתי וביטחוני עמוק, היעדר פעולה הוא לא רק פספוס, אלא העמקת המשבר עצמו.

במובן הזה, החלטה 2172 היא לא רק מבחן להנצחת העבר ויישום ההחלטה הוא לא רק מעשה ניהולי, אלא מעשה של אחריות לאומית, של תיקון חברתי, ושל שיקום תודעתי. ההיסטוריה לא תזכור את מה שנכתב בהחלטות הממשלה, אלא את מה שבוצע בפועל.

עוד כתבות

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל מאשרים רשמית: חמינאי חוסל; שיגורים זוהו לעבר מרכז הארץ

גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%