הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות, בראשות פרופ’ דינה בן־יהודה, פרסמה היום את המלצותיה. הוועדה מפרסמת את תוצאותיה מאוחר מן הרגיל, בשל דחייה במינוי הוועדה בשנה שעברה, בתקופה שבה לא כיהן שר בריאות במשרד, טרם מינויו הרשמי של חיים כץ מהליכוד.
● ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופת חולים כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה
● מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?
לוועדה הוגשו השנה יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות, שעלותן הכוללת כחמישה מיליארד שקלים בשנה, מול תקציב שנתי של 650 מיליון שקל שהוקצה לתרופות החדשות המצטרפות לסל. התקציב המשוריין לסל הוא 550 מיליון שקל, אך גם השנה, כמו בשנים קודמות, הצליח משרד הבריאות בסופו של דבר להשיג תקציב נוסף. עם זאת, הסל אינו מתעדכן באחוזי גידול קבועים ואינו מוצמד ליוקר המחיה או להתייקרות הכוללת במחירי התרופות, ועם השנים התוספת לסל הולכת ונשחקת בהדרגה.
לשלב הסופי של הדיונים הגיעו 200 תרופות בעלות של 2.5 מיליארד שקל, כך שגם הניפוי בשלב הסופי היה קשה וכואב, ורוב התרופות שעלו לשלב זה לא נכנסו בסופו של דבר לסל.
התרופות שנכנסו - ואלו שלא
פרופ’ בן־יהודה מסרה היום במסיבת העיתונאים שבה נמסרו לשר הבריאות חיים כץ המלצות הסל, כי השנה הושם דגש מיוחד על תסמונת מטבולית והשמנה. "הכנסנו תרופות חדשות לסוכרת סוג 2 שתורמות גם להפחתת משקל ולהפחתת סיבוכי המחלה. הכנסנו טיפול תרופתי להורדת משקל למתבגרים בני 12-18, אך רק בליווי מקצועי (ורק התרופה ווגובי של נובו נורדיסק, ללא התרופה מונג’ארו של אלי לילי בשלב זה - ג"ו). הוכנסו תרופות ביולוגיות להפחתת שומנים בדם. זו בשורה למניעת מחלות של הלב והמוח. הוספנו טכנולוגיה לניטור סוכר בדם לנשים בהריון וטכנולוגיה חדשה של אבלציה של עורקי הכליה להורדת לחץ דם".
עם זאת, תרופות GLP-1 לכלל האוכלוסייה המבוגרת לא נכנסו לסל, וזאת בעיקר בשל המספר הגדול של האזרחים הפוטנציאליים. בשל כך הוחלט להתחיל באוכלוסיית המתבגרים, שלהם ניתן לסייע לטווח הארוך ביותר. "אני לא חושבת שהזריקות הן הפתרון היחיד לטיפול בבעיית ההשמנה באוכלוסייה, אלא חלק ממענה רחב טווח", אמרה במסיבת העיתונאים פרופ’ אוסנת לוקסמבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות וחברת הוועדה.
מסיבה דומה - של כמות מטופלים פוטנציאלית גדולה מאוד - לא נכנסו גם התרופות החדשות לאלצהיימר, לקמבי וקיסאנלה.
התחום שקיבל כ-52% מהמשאבים
אחד התחומים שמקבל בכל שנה תשומת לב רבה, וכך גם השנה, הוא תחום הסרטן - השנה ניתנו לו כ־52% מהמשאבים בסל. בן־יהודה: "הצלחנו להרחיב בצורה משמעותית את המענה בתחום הסרטן - אימונותרפיה, תרופות ביולוגיות ורפואה מותאמת אישית על פי השינוי הגנטי בתא הממאיר. לראשונה הוכנס לסל גם טיפול דיקור לכאב בחולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, כחלק מרפואה אינטגרטיבית".
בן־יהודה ציינה כי: "בהתאם למצב הקיים, נתנו מענה לטיפולים חדשים לדיכאון מג’ורי במבוגרים (Auvelity ו-Reagila) ולהפרעת קשב (Guanfacine). עם זאת, התחום הנוירולוגי היה חלש בסל השנה, ולא נכנסו תרופות ל-ALS, לסכיזופרניה או קסדת הגירוי המגנטי של חברת בריינסוויי לטיפול בפוסט־טראומה".
בנוסף ניתנו תרופות למחלות כרוניות: אוסטיאופורוזיס, מחלות עור, כליה, אלרגיות והמטולוגיה. מבחינת רפואה מונעת, הכללנו חיסון לשלבקת למדוכאי חיסון והרחבנו את בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה.
עוד הוכללו בסל בדיקות לבירור לפני הריון, למניעת העברת מוטציות לסרטן השד ולתסמונת לינץ’, המעלה בצורה דרמטית את הסיכון לסרטן. תסמונת זו עלתה לכותרות השנה לאחר שהסתבר כי תורם זרע שהיה פעיל מאוד בשנים 1974-1985 העביר לצאצאיו את התסמונת הקטלנית.
"השאלה הגדולה מאוד היא המחלות הגנטיות הנדירות", אומרת בן־יהודה. "אלה תקציבים גדולים שמוקדשים למעט חולים, אך במחלות קשות מאוד. אנחנו שמחים לומר שהצלחנו לתת מענה למחלה קשה אחת בשם TTP, וכן למחלת עור גנטית ולתסמונות אנדוקריניות נדירות". בסך הכול התרופות הללו רלוונטיות לכ־87 אלף מטופלים.
"אחד הסלים המעודכנים בעולם"
במסיבת העיתונאים לרגל קבלת ההמלצות אמר שר הבריאות חיים כץ: "הסל הישראלי הוא אחד המעודכנים בעולם, וזו אחת הגאוות הגדולות שלנו".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר כי: "בוועדה הזו אנחנו מיישמים את עקרונות השוויון והעזרה ההדדית של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. זו תמיד אלכימיה מורכבת - איך מכניסים כל כך הרבה תרופות בתקציב מוגבל - ובישראל נבנה מנגנון שהוא פאר היצירה.
"בכל שנה אנחנו רואים בעיניים של חברי הוועדה את הסיפוק וגם את הכאב. חברי הוועדה נפגשים עם החולים, ויודעים גם לשנות דעה וגם לומר באומץ שהשנה זה לא הצליח. זה לא במקרה שהחדר הזה שקוף, ובסופו של דבר אנחנו מוציאים עבודה מקצועית ומדויקת, ובקונצנזוס".
פרופ’ לוקסמבורג הדגישה כי: "ההודעה היא תוצאה של עבודה במשך שנה של טל מורגנשטרן, מנהלת האגף להערכה טכנולוגית בסל הבריאות במשרד הבריאות, והצוות שלה, שמכינים את הבסיס לעבודת הסל. קשה מאוד לסרב, אבל כבר התחלנו לעבוד על הסל של השנה הבאה".
