כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן
● הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק
1האם צבא איראן מוכן למלחמה מול ארה"ב וישראל?
"על רקע הפריסה הגדולה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון מזה עשרות שנים, אנליסטים אומרים כי איראן מוכנה צבאית טוב יותר מאשר במהלך מלחמת 12 הימים", פורסם בניו ערב, אתר חדשות קטארי שממוקם בלונדון.
"ארה"ב כבר הפציצה מתקנים גרעיניים איראניים ביוני, וסבב לחימה נוסף, שצפוי להימשך שבועות, עלול להתברר כמסוכן הרבה יותר. אך בעוד שצבאה של איראן ספג תקיפות קשות ביוני, הוא עדיין מחזיק ביכולות משמעותיות", נכתב.
ג'יימס דוויין, פרופסור באוניברסיטת מאונט אליסון, סבור כי איראן למדה לקחים חשובים ממלחמת יוני: "ראשית, היא התרחקה משימוש בסילוים לשיגור הטילים הבליסטיים שלה, שהתבררו כפגיעים במהלך העימות בשנה שעברה, כעת היא נוטה לעבר משגרים ניידים. חשוב מכך, היא הבינה עד כמה חדרו שירותי המודיעין הישראליים לעומק הממסד הפוליטי והצבאי שלה".
אז כמה איראן באמת מוכנה צבאית לעימות נוסף? "'אנחנו בהחלט חזקים יותר מבעבר, התכוננו בשבעת-שמונה החודשים האחרונים, מצאנו את החולשות שלנו ותיקנו אותן", הצהיר החודש עלי לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. "אנחנו לא מחפשים מלחמה, ולא נתחיל במלחמה אבל אם יכפו אותה עלינו, נגיב".
אנליסטים סבורים כי זה יהיה "בלתי חכם, לזלזל ביכולותיה ובמוכנותה הצבאית הנוכחית של איראן".
פרזין נדימי, אנליסט ביטחון והגנה ועמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אמר כי "מלבד טילים בליסטיים, טילי שיוט הם מקור הדאגה העיקרי האחר בשל יכולותיהם נגד ספינות והטווח שלהם". האנליסט הצבאי סבור כי איראן עשויה להשתמש "ב"כטב"מים ימיים נפיצים ונחילי כטב"מים אוויריים נפיצים" נגד כוחות צבא ארה"ב.
החוקר האיראני עראש עזיזי, עמית אורח באוניברסיטת בוסטון, אמר לניו ערב כי "בהיררכיה הצבאית, איראן כיום מוכנה הרבה יותר משהייתה במהלך מלחמת 12 הימים. בעוד שיש סיכונים עצומים, כולל סכנת הרס כמעט מוחלט, ישנם כמה גורמים בכוחות המזוינים שמקבלים בברכה הזדמנות להשיב מלחמה לארה"ב".
עזיזי הבהיר כי מנקודת המבט האיראנית "עימות הוא כמעט בלתי נמנע, ואם איראן רוצה לשפר את עמדת המשא-ומתן שלה, היא לא יכולה להימנע מעימות לעד. הם חושבים שאיראן יכולה לזכות בכבוד ואולי להרחיק את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מיעד 'הכניעה המוחלטת' שלו באמצעות הוכחה שהיא יכולה להחזיק מעמד בלחימה".
מתוך הניו ערב, מאת פול אידון. לקריאת הכתבה המלאה.
2עסקה או מלחמה? האטלנטיק מציע אפשרות שלישית
ההיערכות למלחמה מול איראן "מסתירה בלבול אסטרטגי עמוק", כאשר "ארה"ב אינה זקוקה להסכם מקיף עם איראן, ואף ייתכן שמוטב לה בלעדיו לעת עתה. גם מלחמה אינה הכרחית. השעון אינו מתקתק מבחינתה של אמריקה. לוושינגטון יש זמן להפעיל לחץ ומנופים שייתנו לעם האיראני הזדמנות לחולל שינוי ובמקביל להשיג בעתיד הסכם גרעין טוב", נכתב במגזין האמריקאי היוקרתי האטלנטיק.
אז למה ארה"ב לחוצה כל כך לתקוף את איראן? "ארה"ב וישראל הציבו דרישות מקסימליסטיות: איראן חייבת לוותר על כל יכולת להעשיר אורניום (גם תחת מגבלות ופיקוח מהסוג שסוכם בהסכם הגרעין של 2015), לפרק את תשתיותיה הגרעיניות ולקבל מגבלות על תוכנית הטילים שלה ועל שלוחותיה האזוריות".
אולם, לפי האטלנטיק הדרישות אינן מתייחסות למלחמת 12 הימים אז ארה"ב וישראל תקפו מטרות צבאיות וגרעיניות, "האירועים הללו אכן התרחשו ויש להם משמעות". "ייתכן שהתקיפות לא 'מחקו' את תוכנית הגרעין האיראנית, כפי שטראמפ טען אז, אך הן גרמו נזק עצום ונראה כי דחו את התוכנית בשנים", נכתב.
בנוסף, "גם ההקשר האסטרטגי השתנה במובן מכריע נוסף. המשטר האיראני חלש כיום יותר מאשר בכל נקודה מאז עלייתו לשלטון ב-1979. הוא מתמודד עם אי-שקט פנימי מתמשך, מצוקה כלכלית חמורה ומשבר לגיטימציה". השבריריות האיראנית "אמורה לעצב את האסטרטגיה האמריקאית. וושינגטון צריכה לשאוף לשמר את הלחץ ולאפשר לחולשות הללו להתפתח. במקום זאת, היא מציעה הסכם או מלחמה".
למעשה, לפי האטלנטיק, "ארה"ב אינה זקוקה כעת להסכם מקיף עם איראן. הסכם כזה עלול להיות לא פרודוקטיבי. ככל שהוויתורים הגרעיניים שיידרשו מאיראן יהיו מרחיקי לכת יותר, כך יידרש סיוע כלכלי רחב יותר כדי להשיגם. הסכם גרעין מקיף שיחייב את איראן לוותר לחלוטין על העשרה ידרוש כמעט בוודאות הקלה רחבה בסנקציות. הדבר ישחרר עשרות מיליארדי דולרים, יפתח מחדש שווקים עולמיים ויציע למשטר מוצא מבידודו. באופן פרדוקסלי, הוא עשוי להעניק חבל הצלה דווקא ברגע שבו הלחצים הפנימיים גוברים". באופן הזה ההסכם שדורשת ארה"ב "עלול להאריך שלא במתכוון את קיומה של המערכת שהוא מבקש להגביל".
"במקום זאת, ארה"ב יכולה לקבל גרסה מחוזקת של הסכם 2015 (ללא מגבלת זמן, ללא מאגרי חומר, וברמת העשרה נמוכה יותר) בתמורה להקלה צנועה בהרבה בסנקציות ובהזדמנויות כלכליות מאשר במקרה של אפס העשרה". לפי האטלנטיק, "הסכם מצומצם יותר כזה ישמר את הלחץ על המשטר", זאת בזכות "התקיפות ביוני שיצרו מרחב לגישה כזו".
האפשרות הנוספת היא "שטראמפ ונתניהו כלל אינם רציניים בנוגע להסכם. ייתכן שכל הדחיפה היא אמתלה להנחתת מכה צבאית הרסנית על משטר המתנדנד על סף קריסה".
"ייתכן שארה"ב וישראל יוכלו להביס את איראן במהירות ובאופן מכריע, משום שהמלחמה בשנה שעברה הותירה את כוחות הרפובליקה האסלאמית ואת מבנה הפיקוד שלה מדוללים. אך גם הסלמה לעימות אזורי פתוח ובלתי מוגבל היא אפשרות. משטר איראני שנדחק לפינה עלול להסיק שהדרך היחידה למנוע תקיפות מתמשכות היא להסב אבדות משמעותיות לכוחות אמריקאים ולכוחות מדינות המפרץ בעלות הברית", נכתב.
כעת, "ארה"ב ניצבת כעת בפני בחירה אך לא זו המוצגת בדרך כלל בין הסכם מקיף למלחמה רחבה. זו בחירה בין הכרה במנוף שנוצר בעקבות האירועים האחרונים לבין ויתור עליו. התקיפות ביוני 2025 שינו את המפה האסטרטגית. הן פגעו בתוכנית הגרעין של איראן, החלישו עוד יותר את המשטר וקנו זמן. כל מדיניות המתעלמת מהישגים אלה מסתכנת בבזבוזם".
לכן, "לפני שארה"ב תנקוט את הצעד הבא, בין אם לעבר הסכם ובין אם לעבר מלחמה, עליה להשיב על שאלה בסיסית: מה בדיוק השתנה מאז יוני שמצדיק כעת מהלך קיצוני יותר? כל עוד השאלה הזו אינה נענית, הטיעון לדחיפות ולמלחמה - אינו משכנע".
מתוך האטלנטיק, מאת תומס רייט. לקריאת הכתבה המלאה.
3קרואטיה חלוקה: הממשלה בעד שיתוף-פעולה עם ישראל, הנשיא מתנגד
ראש ממשלת קרואטיה אנדריי פלנקוביץ' נמצא בעימות עם נשיא מדינתו זוראן מילנוביץ' מאז שנבחר ב-2020. כעת, העימות עולה מדרגה סביב תמיכתו של ראש הממשלה בישראל, בעוד הנשיא מתנגד לכך.
פלנקוביץ' אמר כי "המדינה חופשית לקדם שיתוף-פעולה עם ישראל, ודחה את סירובו של נשיא המדינה לתמוך בכל עסקה צבאית מסוג זה", פורסם בבלומברג. העימות התלהט השבוע בין פלנקוביץ' ליריבו הפוליטי "כאשר שר ההגנה איוון אנושיץ' ביקר בישראל במטרה לחזק את שיתוף-הפעולה בין מגזרי הביטחון של שתי המדינות".
באתר החדשות מהבלקן Balkan Insight נכתב כי לאחר הפגישה בישראל אמר שר ההגנה הקרואטי "הודיתי לשר כ"ץ על רישיון היצוא למערכת ההגנה האקטיבית ‘טרופי’; משרד הביטחון הישראלי העניק את האישור הזה בזמן הקצר ביותר האפשרי".
הוא ציין גם כי קרואטיה מעוניינת בהעמקת שיתוף-הפעולה הביטחוני עם ישראל, וכן ב"שיתוף-פעולה בין חברות הביטחון הקרואטיות והישראליות". מערכת ההגנה המתקדמת ‘טרופי’ תוצרת ישראל צפויה להיות מותקנת על טנקי לאופרד החדשים שקרואטיה הזמינה מגרמניה בשנת 2024.
בהמשך להתנגדות הנשיא, ראש הממשלה אמר לתקשורת הקרואטית "לנשיא אין סמכות לקבוע לאן ראש הממשלה או כל שר אחר צריכים לנסוע. גם שיתוף-פעולה תעשייתי-צבאי אינו נמצא בסמכותו".
מנגד הנשיא מילנוביץ', "שתפקידו ברובו ייצוגי" אך במקביל "כולל פיקוד על הכוחות המזוינים", אמר כי הצבא "לא ישתף פעולה בשום צורה עם הצבא הישראלי או עם התעשייה הצבאית שלו".
ב-Balkan Insight נכתב כי הנשיא מתנגד לכל שיתוף-פעולה צבאי עם ישראל. "בשל ההתנהלות הבלתי מקובלת של הצבא הישראלי וההפרה חסרת התקדים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי [בעזה]".
הנשיא ציין כי "במאי אשתקד הוריתי על הפסקת כל שיתוף-הפעולה בין הכוחות המזוינים של קרואטיה לבין הצבא הישראלי, והוראה זו חלה על כל חיילי הצבא הקרואטי". מילנוביץ' הוסיף כי הזהיר את ראש הממשלה בשיחת טלפון לאחרונה ש"כל צורה של שיתוף-פעולה צבאי עם ישראל אינה מקובלת".
מתוך בלומברג, מאת יסמינה קוזמנוביץ'. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-Balkan Insight, מאת ווק טשייה. לקריאת הכתבה המלאה.