גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

כותרות העיתונים בעולם
כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן
הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

1האם צבא איראן מוכן למלחמה מול ארה"ב וישראל?

"על רקע הפריסה הגדולה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון מזה עשרות שנים, אנליסטים אומרים כי איראן מוכנה צבאית טוב יותר מאשר במהלך מלחמת 12 הימים", פורסם בניו ערב, אתר חדשות קטארי שממוקם בלונדון.

"ארה"ב כבר הפציצה מתקנים גרעיניים איראניים ביוני, וסבב לחימה נוסף, שצפוי להימשך שבועות, עלול להתברר כמסוכן הרבה יותר. אך בעוד שצבאה של איראן ספג תקיפות קשות ביוני, הוא עדיין מחזיק ביכולות משמעותיות", נכתב.

ג'יימס דוויין, פרופסור באוניברסיטת מאונט אליסון, סבור כי איראן למדה לקחים חשובים ממלחמת יוני: "ראשית, היא התרחקה משימוש בסילוים לשיגור הטילים הבליסטיים שלה, שהתבררו כפגיעים במהלך העימות בשנה שעברה, כעת היא נוטה לעבר משגרים ניידים. חשוב מכך, היא הבינה עד כמה חדרו שירותי המודיעין הישראליים לעומק הממסד הפוליטי והצבאי שלה".

אז כמה איראן באמת מוכנה צבאית לעימות נוסף? "'אנחנו בהחלט חזקים יותר מבעבר, התכוננו בשבעת-שמונה החודשים האחרונים, מצאנו את החולשות שלנו ותיקנו אותן", הצהיר החודש עלי לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן. "אנחנו לא מחפשים מלחמה, ולא נתחיל במלחמה אבל אם יכפו אותה עלינו, נגיב".

אנליסטים סבורים כי זה יהיה "בלתי חכם, לזלזל ביכולותיה ובמוכנותה הצבאית הנוכחית של איראן".

פרזין נדימי, אנליסט ביטחון והגנה ועמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אמר כי "מלבד טילים בליסטיים, טילי שיוט הם מקור הדאגה העיקרי האחר בשל יכולותיהם נגד ספינות והטווח שלהם". האנליסט הצבאי סבור כי איראן עשויה להשתמש "ב"כטב"מים ימיים נפיצים ונחילי כטב"מים אוויריים נפיצים" נגד כוחות צבא ארה"ב.

החוקר האיראני עראש עזיזי, עמית אורח באוניברסיטת בוסטון, אמר לניו ערב כי "בהיררכיה הצבאית, איראן כיום מוכנה הרבה יותר משהייתה במהלך מלחמת 12 הימים. בעוד שיש סיכונים עצומים, כולל סכנת הרס כמעט מוחלט, ישנם כמה גורמים בכוחות המזוינים שמקבלים בברכה הזדמנות להשיב מלחמה לארה"ב".

עזיזי הבהיר כי מנקודת המבט האיראנית "עימות הוא כמעט בלתי נמנע, ואם איראן רוצה לשפר את עמדת המשא-ומתן שלה, היא לא יכולה להימנע מעימות לעד. הם חושבים שאיראן יכולה לזכות בכבוד ואולי להרחיק את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מיעד 'הכניעה המוחלטת' שלו באמצעות הוכחה שהיא יכולה להחזיק מעמד בלחימה".

מתוך הניו ערב, מאת פול אידון. לקריאת הכתבה המלאה.

2עסקה או מלחמה? האטלנטיק מציע אפשרות שלישית

ההיערכות למלחמה מול איראן "מסתירה בלבול אסטרטגי עמוק", כאשר "ארה"ב אינה זקוקה להסכם מקיף עם איראן, ואף ייתכן שמוטב לה בלעדיו לעת עתה. גם מלחמה אינה הכרחית. השעון אינו מתקתק מבחינתה של אמריקה. לוושינגטון יש זמן להפעיל לחץ ומנופים שייתנו לעם האיראני הזדמנות לחולל שינוי ובמקביל להשיג בעתיד הסכם גרעין טוב", נכתב במגזין האמריקאי היוקרתי האטלנטיק.

אז למה ארה"ב לחוצה כל כך לתקוף את איראן? "ארה"ב וישראל הציבו דרישות מקסימליסטיות: איראן חייבת לוותר על כל יכולת להעשיר אורניום (גם תחת מגבלות ופיקוח מהסוג שסוכם בהסכם הגרעין של 2015), לפרק את תשתיותיה הגרעיניות ולקבל מגבלות על תוכנית הטילים שלה ועל שלוחותיה האזוריות".

אולם, לפי האטלנטיק הדרישות אינן מתייחסות למלחמת 12 הימים אז ארה"ב וישראל תקפו מטרות צבאיות וגרעיניות, "האירועים הללו אכן התרחשו ויש להם משמעות". "ייתכן שהתקיפות לא 'מחקו' את תוכנית הגרעין האיראנית, כפי שטראמפ טען אז, אך הן גרמו נזק עצום ונראה כי דחו את התוכנית בשנים", נכתב.

בנוסף, "גם ההקשר האסטרטגי השתנה במובן מכריע נוסף. המשטר האיראני חלש כיום יותר מאשר בכל נקודה מאז עלייתו לשלטון ב-1979. הוא מתמודד עם אי-שקט פנימי מתמשך, מצוקה כלכלית חמורה ומשבר לגיטימציה". השבריריות האיראנית "אמורה לעצב את האסטרטגיה האמריקאית. וושינגטון צריכה לשאוף לשמר את הלחץ ולאפשר לחולשות הללו להתפתח. במקום זאת, היא מציעה הסכם או מלחמה".

למעשה, לפי האטלנטיק, "ארה"ב אינה זקוקה כעת להסכם מקיף עם איראן. הסכם כזה עלול להיות לא פרודוקטיבי. ככל שהוויתורים הגרעיניים שיידרשו מאיראן יהיו מרחיקי לכת יותר, כך יידרש סיוע כלכלי רחב יותר כדי להשיגם. הסכם גרעין מקיף שיחייב את איראן לוותר לחלוטין על העשרה ידרוש כמעט בוודאות הקלה רחבה בסנקציות. הדבר ישחרר עשרות מיליארדי דולרים, יפתח מחדש שווקים עולמיים ויציע למשטר מוצא מבידודו. באופן פרדוקסלי, הוא עשוי להעניק חבל הצלה דווקא ברגע שבו הלחצים הפנימיים גוברים". באופן הזה ההסכם שדורשת ארה"ב "עלול להאריך שלא במתכוון את קיומה של המערכת שהוא מבקש להגביל".

"במקום זאת, ארה"ב יכולה לקבל גרסה מחוזקת של הסכם 2015 (ללא מגבלת זמן, ללא מאגרי חומר, וברמת העשרה נמוכה יותר) בתמורה להקלה צנועה בהרבה בסנקציות ובהזדמנויות כלכליות מאשר במקרה של אפס העשרה". לפי האטלנטיק, "הסכם מצומצם יותר כזה ישמר את הלחץ על המשטר", זאת בזכות "התקיפות ביוני שיצרו מרחב לגישה כזו".

האפשרות הנוספת היא "שטראמפ ונתניהו כלל אינם רציניים בנוגע להסכם. ייתכן שכל הדחיפה היא אמתלה להנחתת מכה צבאית הרסנית על משטר המתנדנד על סף קריסה".

"ייתכן שארה"ב וישראל יוכלו להביס את איראן במהירות ובאופן מכריע, משום שהמלחמה בשנה שעברה הותירה את כוחות הרפובליקה האסלאמית ואת מבנה הפיקוד שלה מדוללים. אך גם הסלמה לעימות אזורי פתוח ובלתי מוגבל היא אפשרות. משטר איראני שנדחק לפינה עלול להסיק שהדרך היחידה למנוע תקיפות מתמשכות היא להסב אבדות משמעותיות לכוחות אמריקאים ולכוחות מדינות המפרץ בעלות הברית", נכתב.

כעת, "ארה"ב ניצבת כעת בפני בחירה אך לא זו המוצגת בדרך כלל בין הסכם מקיף למלחמה רחבה. זו בחירה בין הכרה במנוף שנוצר בעקבות האירועים האחרונים לבין ויתור עליו. התקיפות ביוני 2025 שינו את המפה האסטרטגית. הן פגעו בתוכנית הגרעין של איראן, החלישו עוד יותר את המשטר וקנו זמן. כל מדיניות המתעלמת מהישגים אלה מסתכנת בבזבוזם".

לכן, "לפני שארה"ב תנקוט את הצעד הבא, בין אם לעבר הסכם ובין אם לעבר מלחמה, עליה להשיב על שאלה בסיסית: מה בדיוק השתנה מאז יוני שמצדיק כעת מהלך קיצוני יותר? כל עוד השאלה הזו אינה נענית, הטיעון לדחיפות ולמלחמה - אינו משכנע".

מתוך האטלנטיק, מאת תומס רייט. לקריאת הכתבה המלאה.

3קרואטיה חלוקה: הממשלה בעד שיתוף-פעולה עם ישראל, הנשיא מתנגד

ראש ממשלת קרואטיה אנדריי פלנקוביץ' נמצא בעימות עם נשיא מדינתו זוראן מילנוביץ' מאז שנבחר ב-2020. כעת, העימות עולה מדרגה סביב תמיכתו של ראש הממשלה בישראל, בעוד הנשיא מתנגד לכך.

פלנקוביץ' אמר כי "המדינה חופשית לקדם שיתוף-פעולה עם ישראל, ודחה את סירובו של נשיא המדינה לתמוך בכל עסקה צבאית מסוג זה", פורסם בבלומברג. העימות התלהט השבוע בין פלנקוביץ' ליריבו הפוליטי "כאשר שר ההגנה איוון אנושיץ' ביקר בישראל במטרה לחזק את שיתוף-הפעולה בין מגזרי הביטחון של שתי המדינות".

באתר החדשות מהבלקן Balkan Insight נכתב כי לאחר הפגישה בישראל אמר שר ההגנה הקרואטי "הודיתי לשר כ"ץ על רישיון היצוא למערכת ההגנה האקטיבית ‘טרופי’; משרד הביטחון הישראלי העניק את האישור הזה בזמן הקצר ביותר האפשרי".

הוא ציין גם כי קרואטיה מעוניינת בהעמקת שיתוף-הפעולה הביטחוני עם ישראל, וכן ב"שיתוף-פעולה בין חברות הביטחון הקרואטיות והישראליות". מערכת ההגנה המתקדמת ‘טרופי’ תוצרת ישראל צפויה להיות מותקנת על טנקי לאופרד החדשים שקרואטיה הזמינה מגרמניה בשנת 2024.

בהמשך להתנגדות הנשיא, ראש הממשלה אמר לתקשורת הקרואטית "לנשיא אין סמכות לקבוע לאן ראש הממשלה או כל שר אחר צריכים לנסוע. גם שיתוף-פעולה תעשייתי-צבאי אינו נמצא בסמכותו".

מנגד הנשיא מילנוביץ', "שתפקידו ברובו ייצוגי" אך במקביל "כולל פיקוד על הכוחות המזוינים", אמר כי הצבא "לא ישתף פעולה בשום צורה עם הצבא הישראלי או עם התעשייה הצבאית שלו".

ב-Balkan Insight נכתב כי הנשיא מתנגד לכל שיתוף-פעולה צבאי עם ישראל. "בשל ההתנהלות הבלתי מקובלת של הצבא הישראלי וההפרה חסרת התקדים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי [בעזה]".

הנשיא ציין כי "במאי אשתקד הוריתי על הפסקת כל שיתוף-הפעולה בין הכוחות המזוינים של קרואטיה לבין הצבא הישראלי, והוראה זו חלה על כל חיילי הצבא הקרואטי". מילנוביץ' הוסיף כי הזהיר את ראש הממשלה בשיחת טלפון לאחרונה ש"כל צורה של שיתוף-פעולה צבאי עם ישראל אינה מקובלת".

מתוך בלומברג, מאת יסמינה קוזמנוביץ'. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך ה-Balkan Insight, מאת ווק טשייה. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מטוס F22 / צילום: ap, Jose Luis Magana

עיבוי כוחות לאפשרות של תקיפה: מטוסי F-22 יוצבו בישראל

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש