גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הגיע היום (ד') לביקור בן יומיים בישראל, לראשונה מאז 2017, ובמהלכו ייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ויבקר בכנסת. על הפרק יעמדו היבטי ביטחון, סחר והעברת טכנולוגיות להודו.

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק
נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

בין השאר, בהודו מדווחים כי נושא מרכזי שהצדדים ידונו בו בביקור הוא ההגנה האווירית. במסגרת זאת, עומד על הפרק פיתוח משותף בענף ההגנה מטילים בליסטיים, ואף הגנה באמצעות לייזר. בד בבד, מודי ונתניהו, לפי דיווחים בהודו, עשויים לחתום על מזכר הבנות להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני.

עוד פורסם לאחרונה בהודו כי סך העסקאות שסגרו שתי המדינות מתחילת השנה עומד על סכום אדיר של 8.6 מיליארד דולר. עם זאת, אין מדובר ביצוא ביטחוני ישראלי מלא להודו, שהרי הסכום גם כולל את הייצור שמתבצע בחברות בנות של תעשיות ביטחוניות ישראליות בהודו, או במיזמים משותפים של החברות הישראליות בהודו עם חברות מקומיות.

לקוחה חשובה של תוצרת ישראלית ביטחונית

בין השנים 2024-2020, הודו לבדה הייתה יעד ל־34% מהיצוא הביטחוני הישראלי. כך עולה מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). נתוני סיב"ט, האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, מצביעים על כך שסך היצוא הישראלי בתקופה זו הסתכם בכ־60.3 מיליארד דולר.

המשמעות היא שהודו ייבאה מערכות ביטחוניות מישראל בהיקף המוערך בכ־20.5 מיליארד דולר בתוך חמש שנים. הקשרים בין המדינות מעמיקים מעבר לעסקאות רכש ישירות, שכן לכל אחת מהחברות הביטחוניות הישראליות הגדולות יש כיום חברות בנות הודיות ושיתופי פעולה עם התעשייה המקומית. מהלכים אלו נועדו להתאים את הפעילות הישראלית לתוכניות "Make in India" ו"Self Reliance" שהוביל מודי במטרה לחזק את העצמאות היצרנית של ארצו.

ראש סיב"ט, תא"ל (מיל') יאיר קולס, סיפר השבוע בראיון לגלובס על המגמות ביצוא הביטחוני להודו. "ב־2012 היינו עם 300 מיליון דולר, עלינו ל־700 ב־2013 ולמיליארד ב־2014. הקפיצה הגדולה התרחשה ב־2017 עם מכירת מערכות ברק שהביאה לקפיצה לכ־3.4 מיליארד דולר". מאז, חלה ירידה עקבית עד ל־880 מיליון דולר ב־2023, ושוב מגמת צמיחה. "ב־2024 עמדנו על כ־1.1 מיליארד דולר, וב־2025 אומנם הנתונים טרם עובדו עד הסוף, אבל זה יותר מ־1.5 מיליארד דולר".

"ישנה שאיפה להרחבת הקשרים הכלכליים בין המדינות, גם מעבר לביטחון", מסבירה ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ומנכ"לית חברת Indivade.

לדבריה, "הביקור מסמן מעבר ממבט על היחסים בתור 'ביטחוניים בלבד' לכאלו רחבים יותר, גם אם המשוואה הביטחונית האזורית משתנה. המטרה היא הגדלת ההיבטים האחרים של היחסים. מבחינת ההודים, כל הרעיון הוא שיתקיים שיח עם חברה יצרנית מכל תחום רק אם היא מוכנה לייצר בהודו. הם דואגים לתמריצים שונים בענפים מגוונים כדי למשוך חברות".

דבריה של בירודקר משתקפים גם בלוחות הזמנים של מודי, שצפוי לקיים אירוע בירושלים שבו ישתתפו חברות טכנולוגיות מתקדמות ישראליות. ההודים רוצים להציב עצמם בעמדה מובילה, בין השאר, גם בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטיים, ועל כן רוצים לרתום חברות ישראליות כדי שיעשירו אותם בטכנולוגיות.

זינוק ביצוא להודו ב־50%

היקף הסחר בין המדינות עמד ב־2025 על כ־5 מיליארד דולר (סחורות, שירותים ויהלומים), תוך שהיצוא הישראלי להודו צמח בכ־50% בחמש השנים האחרונות. נתונים אלו מציבים את הודו כשותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל באסיה. בעקבות זאת, לפני כשבוע יצאה משלחת של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה לניו דלהי, לדיונים טכניים ומהותיים על כינון הסכם הסחר בין המדינות.

מחד, רוב הסחורות הנכנסות לישראל מהודו ממילא פטורות לחלוטין מתשלום מכס, והכוח העיקרי של ישראל הוא בענפי התוכנה והשירותים, שאף הם פטורים לחלוטין ממכס. מאידך, אם ההסכם יכלול הקלות רגולטוריות לקליטת עובדים מהודו שימלאו את החוסר בידיים עובדות במשרות פחות מבוקשות, אזי תהיה כאן בשורה משמעותית. מעבר לכך, במידה וההסכם יכלול השקעות הדדיות וסחר ביטחוני משודרג יותר, אז הוא בהחלט יביא איתו ערך מוסף.

ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן, וחברת פורום דבורה, מספרת כי הביקור נתפס כדבר חשוב, הממשיך את הידוק הקשרים בין המדינות, ויש רצון גדול מאוד שזה יתממש. "היעדים המרכזיים הם לעגן את היחסים בין הודו וישראל כאסטרטגיים, שינוי מאוד גדול ששמור רק למדינות מיוחדות וחשובות להודו. כמו כן, יש רצון להסיר מכשולים כמו הייצור המקומי ("Make in India"), על מנת שתעשיות ישראליות ולא רק ביטחוניות יוכלו להיכנס יותר ויותר לשוק ההודי. ישנו גם רצון שגורמים הודים יהיו יותר משפיעים בשוק הישראלי".

בדרך לברית אזורית רחבה יותר?

שגריר ישראל בהודו ראובן עזר פרסם ברשתות החברתיות כי היחסים בין המדינות יתקדמו משמעותית בהשפעת הביקור. לדבריו, במטרה להתמודד עם האיומים העומדים בפני העולם, ישראל והודו יעמיקו את קשרי הביטחון על בסיס תיקוף ההסכמים ביניהן, מה שיאפשר לעסוק במיזמים רגישים יותר ולפתח מענים טכנולוגיים משותפים.

ההתמודדות עם אותם אתגרים ביטחוניים, מתחברת אל "משושה הבריתות" שבו עסק ראש הממשלה נתניהו לפני ימים ספורים, וכולל בתוכו את ישראל, הודו, יוון, קפריסין, מדינה ערבית ומדינה אפריקנית. אומנם הוא לא ציין זאת, אבל מי שצפויה להוות את הגורם הערבי המשמעותי במשושה היא איחוד האמירויות, על אחת כמה וכמה בצל ההתקרבות המחודשת של ערב הסעודית לציר האחים המוסלמים ויחסיה ההדוקים עם פקיסטן. הגורם האפריקני המוביל עשוי להיות אתיופיה, שבה ביקר מודי לפני כחודשיים ונשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג יבקר בה השבוע.

הביקור של הרצוג מתבצע לאחר ביקור חריג של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן באדיס אבבה. באנקרה חוששים מאוד כי אתיופיה, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם ללא מוצא לים, תצטרף לישראל בהכרה בעצמאות סומלילנד, כדי ליהנות מגישה לים הפתוח. מנגד, ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד מתעקש כי אין זה סביר שמדינה שכזו לא תיהנה ממוצא לים.

עוד כתבות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע