אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock
כולנו נתקלנו בוודאי במונח Terms of Service, בעת שרכשנו מוצר מחברה זרה - כמו אמזון, אסוס, בוקינג ואחרות - שעליו יש להקליק כדי להשלים את הרכישה. רבים מאיתנו אינם טורחים להיכנס ולקרוא את הכתוב, אך בלא מעט מקרים מצוין שם סעיף שלפיו החברה הזרה קובעת שבמקרה של מחלוקת בין הצדדים בבית המשפט, הדין שיחול הוא של ניו יורק או של לונדון, למשל.
● סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'
● בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"
הצעת חוק חדשה מציעה לשנות את כללי המשחק, ולשים סוף להתחמקות של חברות זרות מהדין הישראלי. על פי ההצעה, המקודמת בימים אלה במשרד המשפטים, אם חברה פונה לישראלים באמצעות אתר בעברית, מחיר בשקלים או שירות לקוחות מקומי, היא תהיה כפופה לחוק הגנת הצרכן, חוק החוזים האחידים וחוק הגנת הפרטיות הישראליים.
בממסגרת תזכיר החוק שפירסם משרד המשפטים ושפתוח להערות הציבור עד יום שישי, מוצע לקבוע כי עוסק זר שמכווין את פעילות לקוחותיו בישראל, יהיה כפוף להוראות דינים ישראליים כשהוא מוכר נכס או שירות. התזכיר מטופל במחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, על ידי עו"ד יערה למברגר ועו"ד הילה דוידוביץ-בלומנטל.
מטרת הצעת החוק היא להחיל דינים אלו כשמדובר במערכת יחסים חוזית-צרכנית, המאופיינת בפערי כוחות בין לקוח ועסק, בייחוד כאשר מדובר בעסק גלובלי זר בעל מעמד וכוח גדולים, והיא מתיישבת עם פסיקות של בית המשפט העליון מהעת האחרונה, ומכניסה בהן מעט סדר.
כך למשל, בעניין פייסבוק, בשנת 2018 נקבע כי תניה הקובעת כי יחול הדין הזר של קליפורניה, איננה מקפחת כשמדובר בתביעה ייצוגית. בפסק דין אחר, מילר נגד פייסבוק, שם לא דובר בתביעה ייצוגית, נקבע שתניית ברירת הדין בפייסבוק היא כן מקפחת, וזאת גם כאשר מדובר בעוסק קטן ולא לקוח פרטי. ובשנת 2024, בעניינה של חברת AGODA, נקבע כי התניה המפנה לדין סינגפורי בטלה. מטרת ההצעה הוא חיזוק ההגנה על צרכנים ישראלים בעסקאות עם חברות בינלאומיות.
לדברי עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ"שית למשפט אזרחי, "מדובר במהלך משמעותי מאוד בתחום המסחר המקוון. ההצעה תיצור מסגרת ברורה והוגנת לפעילותן של חברות זרות הפונות לשוק הישראלי, ותחזק את הוודאות המשפטית, הן עבור הצרכנים והן עבור העוסקים. הצרכנים בישראל יוכלו לדעת כי ההגנות הצרכניות שנקבעו בדין הישראלי עומדות לרשותם גם בעסקאות חוצות גבולות, כאשר הפעילות מכוונת אליהם באופן יזום, מה שיקל עליהם ככל שתתגלע מחלוקות בין הצדדים".
הגנה על עסקים זעירים
בקרב הפסיקות השונות, כאשר לא היה ברור מה ההלכה, עלו שאלות גם בקרב עורכי דין בתחום, האם ההלכה שנקבעה רלוונטית רק לתחום נזיקי שדובר בפסק הדין, או גם להפרה חוזית, ומהם המבחנים הקובעים. לכל שופט היו את הדקויות שלו בפסיקה, ובית המשפט העליון אף קרא למחוקק להסדיר את הסוגיה, כשבתי המשפט מטה חיכו להבהרה.
הצעת החוק קובעת במפורש מתי יחול דין ישראלי כאשר לקוח ישראלי רוכש באינטרנט, בהתאם לשלושה חוקים ספציפיים. ראשית, צריך להיות לקוח. לקוח מוגדר כאדם ששוהה בישראל, וקנה נכס או שירות לשימוש אישי או ביתי. לקוח הוא גם עסק שמעסיק עד חמישה עובדים, או שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 2 מיליון שקל. כאן הצעת החוק נותנת הגנה לא רק לאנשים פרטיים, אלא גם לעסקים זעירים, בשל פערי כוחות שיש בין עסק בחו"ל ובין עסק זעיר בארץ. כדי שההסדר יהיה מאוזן הוא יחול רק על עסקים שמתקשרים בחוזה אחיד עם עסק זר, ולא כאשר מדובר בחוזה עסקי רגיל, שבו מתקיים משא ומתן בין הצדדים. בנסיבות של חוזה רגיל, יש להעדיף את חופש החוזים.
התנאי השני: הדין הישראלי יחול רק כאשר אותו עסק זר מכווין את פעילותו ללקוחות בישראל. זאת כאשר אותו עסק נוקט פעולות ייעודיות, ומשקיע משאבים מצידו כדי לפעול בשוק הישראלי, ולקדם את המכירות שלו בישראל. במקרים כאלו, כשהפעילות מכוונת ומותאמת ללקוח ישראלי, הוא מצפה שהדין הישראלי יחול, ויגן עליו.
דוגמה לפעולות כאלה יכולות להיות תרגום של העסק את האתר שלו ומסמכים נוספים לעברית, גביית תשלום והצגת מחיר במטבע ישראלי, הצבת שירות לקוחות בשפה העברית, פרסום בעברית ונקיטת פעולות שיווק ללקוחות ישראלים.
עניין נוסף שזוכה להגנה הוא עסקה במקרקעין של נכס הנמצא בישראל. עוד הוצע, שעסקים המכוונים את פעילותם לישראל יספקו כתובת פיזית של נציג בישראל, או כתובת מייל בולטת, כדי שניתן יהיה לשלוח בקלות כתבי תביעה וטענות.
המטרה של החלת הדין הישראלי ושל חבילת חוקים המגינים על הלקוח הישראלי היא הגשמת מדיניות חברתית והענקת הגנה מוגברת לאוכלוסייה מסוימת, גם אם בחוזה נקבע אחרת במפורש. בתחולת הצעת החוק הזו יש שיקולים ערכיים וחברתיים הגוברים על עקרון חופש החוזים. לצד זאת ישנה החרגה בהצעה, שלפיה במקרים חריגים, ומטעמים מיוחדים - אם האינטרס של הציבור בישראל עלול להיפגע מכך - שלא להחיל את הוראות החוק על עסק זר.
אילו חוקים יחולו?
אם התנאים שמצוינים בתזכיר מתקיימים, ויש לקוח בישראל שמתקשר עם עוסק זר שמכווין את פעילותו בישראל, הדין שיחול הוא דין ישראל. לא כל הדין הישראלי יחול, אלא החוקים שמפורטים בתזכיר לחוק, שמטרתם להגן על הצרכן: חוק הגנת הצרכן, חוק הגנת הפרטיות, חוק החוזים האחידים וחוק שירותי תשלום.
דינים אחרים יכולים לחול מכוח כללי המשפט הבינלאומי. כתוצאה מכך, אם חברה בינ"ל מכניסה בחוזה תניה מקפחת, ניתן יהיה לקבוע זאת; אם היא הפרה הוראה מחוק הגנת הצרכן, ניתן יהיה לתבוע אותה; אם היא פוגעת בפרטיות, ויש עילה על פי החוק הישראלי, ניתן יהיה לתבוע אותה על כך.
על אילו חברות יכול לחול דין ישראלי, ובאילו מצבים? למשל, במקרה של חברה המאוגדת בסינגפור, ויש לה אתר אינטרט לשירותי אירוח, והיא מחייבת בתשלום מע"מ מבלי לציין את זה במחיר הסופי, ניתן יהיה לתבוע אותה על הפרת חוק הגנת הצרכן הישראלי, ולקבל פיצוי כספי.
דוגמה נוספת היא לקוחות פרטיים או עסקים קטנים, שרכשו שירותי פרסום מפייסבוק, ובמסגרת החוזה נקבע תנאי כי הדין שיחול הוא דין קליפורניה. תנאי זה יכול להיחשב כתנאי מקפח בחוזה אחיד לפי הדין הישראלי. חברות נוספות שהתביעה מולן יכולה להתברר לפי הדין הישראלי הן נטפליקס, חברה אמריקאית שמנגישה את שירותיה לקהל הישראלי, אמזון, שמציגה את המחירים בשקל ישראלי, עלי אקספרס, אתר המכירות הסיני שמציג מבצעים בעברית, ועוד.
עו"ד יוכבד נובוגרודר-שושן, שותפה מובילה בתחומי IP, מסחור טכנולוגיה, פרטיות ומדעי החיים במשרד ארנון, תדמור-לוי: "עבור הצרכנים, ההשפעה המרכזית היא בהירות רבה יותר באשר להיקף ההגנות והזכויות העומדות לרשותם, מה שמחזק את הביטחון הצרכני אל מול תאגידים רב-לאומיים, גם אם הדבר כרוך בסיכון מסוים של גלגול עלויות הציות אל מחיר הקצה".
"יקטין את המוטיבציה"
על המשאבים הכלכליים שהחוק ידרוש מתאגידים הוסיפה: "מבחינה כלכלית, בעוד שהמהלך מיטיב עם עסקים הפועלים בישראל, ומגן על הצרכן, הוא מטיל על החברות הזרות עלויות ציות ותפעול חדשות.
"עליהן יהיה להיערך לעמידה בדרישות הדין הישראלי, ובפרט בתחום המידע, שכן עליהן להבטיח עמידה בחוקי הפרטיות הישראליים, כולל חובות אבטחת מידע מחמירות יותר מאלו הקיימות במדינות מסוימות אחרות".
עו"ד אריאל דובנסקי, מתמחה בקניין רוחני ובמשפט בינ"ל, צופה תרחיש בעייתי לשוק הישראלי: "משרד המשפטים מגדיל את הוודאות בחקיקה. אבל השאלה היא מה המחיר הכלכלי כשמכפיפים חברות בינלאומית לדין הישראלי? במקרה הזה, יכול להיות אפקט שירתיע את החברות הגלובליות להמשיך ולתת שירותים. אם עד כה הדין אמר שבעל החברה הזרה יכול לקבוע את הדין שיחול, ברמה הפרקטית, זה יקטין את המוטיבציה של עסקים מסוימים לפעול בישראל, או כלפי קהל ישראלי".