גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי
רפי ליפא וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

בסוף השבוע שעבר זינקו התשואות באג"ח של חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר, הנסחרות בבורסה בת"א, לשיעור דו-ספרתי, המשקף חוסר אמון מצד המשקיעים ביכולת ההחזר שלהן. מאחורי הנפילה באג"ח עמד דיווח לקוני משהו על הארכת בדיקת נאותות אותה מבצע רוכש, שחתם עם החברה לפני חודש על הסכם לרכישת 4 נכסים מידיה תמורת 28 מיליון דולר.

כסף בסיכון | מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים
תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

עסקת המכירה נועדה לשפר את תזרים המזומנים של דה לסר, וחלקו היה אמור להיות מופקד בחשבון הנאמנות של מחזיקי האג"ח (סדרה ח'). לכן תגובת המשקיעים, שכבר ראו בשנים האחרונות מספר קריסות של "חברות BVI", הנמצאות בבעלות יזמים אמריקאים והתאגדו באיי הבתולה הבריטיים לצורך גיוס חוב בת"א, הייתה חריפה. הם שלחו את אג"ח דה לסר להיסחר בתשואות "זבל", המשקפות חשש שהחברה לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה. לאחר שקיימה שיחה עם המשקיעים, עדכנה דה לסר כי השלמת בדיקת הנאותות צפויה עד סוף השבוע הנוכחי, וכי הוחלט להוריד את תמורת הרכישה בכ-1 מיליון דולר (במטרה לזרז את השלמת המכירה).

מדובר באירוע סמלי. דה לסר הייתה חברת ה-BVI הראשונה שהגיעה לבורסה בת"א, והיא זו שסללה את הדרך לעשרות חברות מסוגה שגייסו בת"א עשרות רבות של מיליארדי שקלים. אי שם בשנת 2008 הנפיקה חברת הנדל"ן המניב, שבבעלות איש העסקים אברהם (אייב) לסר, איגרות חוב בבורסה המקומית, ומאז המשיכה לגייס - בסך הכול כמעט 4 מיליארד שקל ב-9 סדרות שונות.

כיום, יש לדה לסר שלוש סדרות סחירות (ז', ח' ו-ט'), בסכום כולל של כ-1.3 מיליארד שקל לפירעון. בעקבות הדיווח בשבוע שעבר זינקו כאמור התשואות על האג"ח הללו בעשרות אחוזים: סדרה ז' לכ-90% (אך מאז ירדה והיא נסחרת כיום בתשואה של 66%). באופן דומה, קפצו גם הסדרות ח' ו-ט' והתשואה שלהן לפדיון עומדת על 19% ו-37% בהתאמה.

דה לסר, המחזיקה ב-50 נכסים מניבים (משרדים, מסחר ומגורים) בארה"ב, פועלת תחת מינוף גבוה. נכון לסוף הרבעון השלישי יחס החוב ל-CAP (הון עצמי בתוספת חוב פיננסי) שלה עמד על כ-71%, כשבנוסף נרשם לה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 7.3 מיליון שקל מתחילת השנה.

הקשיים המסתמנים של דה לסר מגיעים לאחר שבתחילת השנה שעברה נקלעה למשבר חברת הנדל"ן המניב דה זראסאי, גם היא אחת מחברות ה-BVI הוותיקות בת"א. דה זראסאי שבבעלות ג'ואל וינר מתמחה בתחום הדיור להשכרה בניו יורק. החברה שהנפיקה לראשונה אג"ח בת"א ב־2013, ויתרת חובה כיום כ-1.2 מיליארד שקל, הודיעה שאין ביכולתה לעמוד בתשלומים העתידיים לבעלי החוב. בד בבד הודיעה על הפסקת תשלום החוב למלווה הבכיר שלה, הבנק האמריקאי פלאגסטאר, שמצידו העמיד את החוב כלפיו לפירעון מיידי ומימש חלק נכבד מנכסיה. בחודשים האחרונים מנהלת דה זראסאי מאמצים להגיע להסדר חוב מול מחזיקי האג"ח.

עמלות של מאות מיליונים

מלבד שוק ותחום פעילותן, המשותף לשתי החברות הללו היה מי שהביאו אותן לגיוסי האג"ח בבורסה המקומית - צמד יועצי ההנפקות רפי ליפא וגל עמית. השניים ידעו לאתר את יזמי הנדל"ן, רובם יהודים-אמריקאים, "לארוז" את נכסיהם לחברה מנפיקה, ולהמשיך וללוות אותם מול שוק ההון המקומי לאורך שנים. בתמורה למהלך המורכב, השכילו השניים לגבות עמלות יוצאות דופן, לעיתים כ-10 מיליון שקל בהנפקה אחת, אשר מצטברות על פני השנים לכמה מאות מיליוני שקלים. נכון להיום מחזיקים ליפא וגל גם באחת מחברות החיתום הגדולות בשוק - אוריון שהקימו עם ארז גולדשמידט (לשעבר מנכ"ל אי.בי.אי חיתום ששיתפה עם השניים פעולה מראשית דרכם).

בעוד העמלות על גיוסי אג"ח של חברות ישראליות חדשות נעות על פי רוב בין 0.4%-1.5% מסכום הגיוס, העמלות בהנפקות BVI נעות בין 2%-3%, ולעיתים עשויות גם להגיע ל-4% מתוך תמורת ההנפקה. שיעור העמלות הגבוה נותר לעיתים רבות גם בהנפקות אג"ח חוזרות של אותן חברות, ואף בהרחבות של סדרות קיימות. זאת, בין היתר בשל הסיכון הכרוך בחוב שמגייסות החברות הללו.

כך, רק עבור גיוסי האג"ח שביצעו ליפא ועמית עבור דה לסר לאורך השנים, כ-4 מיליארד שקל, הם קיבלו עמלות בסכום מוערך של כ-90 מיליון שקל. עבור החוב שגייסה דה זראסאי הקורסת, בהיקף כולל של כ-3.6 מיליארד שקל, מדובר בסכום המוערך בכ-60 מיליון שקל. כלומר סך של כ-150 מיליון שקל, בעיקר בדמי ייעוץ לחברת ויקטורי קונסלטינג שלהם, ובהמשך גם באמצעות חברת החיתום אוריון.

ריביות גבוהות יחסית

גיוס החוב של דה לסר ודה זראסאי, בהובלת עמית וליפא, פתחו כאמור את הדלת לשורה ארוכה של עשרות חברות נדל"ן, בעיקר בבעלות יהודים אמריקאים, שהקימו חברות במקלט המס של איי הבתולה הבריטיים (BVI) לצורך גיוסי חוב בבורסה בת"א.

גיוסים אלה בוצעו אומנם בריביות גבוהות יותר מאלו שאותן שילמו חברות נדל"ן ישראליות בדירוג חוב זהה, על מנת לשקף את הסיכון הגדול יותר של המרחק מהשוק ואי ההיכרות עם פעילותן. אולם הן עדיין היו נמוכות משמעותית מריביות המזנין שנטלו אותן קבוצות בארה"ב.

כך, בעשור הקודם (2008-2019) גייסו החברות הזרות חוב של כ־30 מיליארד שקל בת"א. הן, והיועצים שהביאו אותן לארץ, ניצלו את הנתונים הבסיסיים של שוק ההון הישראלי בעשור שעבר, ובראשם ריבית נמוכה, כסף גדול המחפש תשואה ומחסור בסחורה מקומית איכותית.

שורה של קריסות מהדהדות

הן המשיכו לעשות זאת גם בשנים שבאו אחר כך, חרף שורה של חברות שקרסו עם חובות גדולים: אול־יר, סטארווד, ברוקלנד ואורבנקורפ.

רק בשנה וחצי האחרונות הודיעו שלוש חברות נדל"ן זרות נוספות - הרץ פרופרטיס, דה זראסאי ופסיפיק אוק - על חוסר יכולת לשרת את החוב שגייסו. לקראת סוף השנה שעברה הגיעה חברת הנדל"ן האמריקאית הרץ פרופרטיס אל סופה. אחרי שנתיים שבהן לא שילמה את חובותיה (כ־600 מיליון שקל) למחזיקי האג"ח, בחודש אוקטובר האחרון אושר הסדר החוב בחברה, שכלל תספורת של עשרות אחוזים עבור חלק ממחזיקי החוב (סדרה א' שלא גובתה בבטוחות).

לגל ההסדרים הצטרפה בעת האחרונה גם קרן הריט האמריקאית פסיפיק אוק, המחזיקה נדל"ן מניב (בעיקר מתחמי משרדים ודירות), שגייסה בעשור האחרון חוב בת"א שעומד כיום על כ־1 מיליארד שקל. בשנים האחרונות נקלעה החברה לקשיים תזרימיים שהביאו את רואי החשבון לצרף לדוחותיה הערת "עסק חי", המטילה ספק בהמשך קיומה, ומעניקה למעשה למחזיקי האג"ח אפשרות לדרוש פירעון מיידי של החוב. בהתאם, איגרות החוב של פסיפיק אוק (סדרה ד' ו־ב') נסחרות כיום בתשואת "זבל" של עד אלפי אחוזים.

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון