השבוע התקיים בתל אביב כנס חשיפה בינלאומי של נת"ע לפרויקט המטרו בגוש דן, שמטרתו הייתה להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל (שלב עבודות התשתית הכבדות, הכולל חפירת מנהרות, הקמת תחנות תת־קרקעיות והעתקת תשתיות קיימות, הקודם להתקנת המסילות והרכבות עצמן).
לכנס הגיעו יותר מ־550 משתתפים, בהם נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות, לצד גורמים ישראליים הפועלים בענף.
● ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל
● המטרו יוצא לדרך, ומפת התחבורה של תל אביב נכנסת לכאוס
בין המשתתפות בכנס נמנו כמה שחקניות תשתית בינלאומיות בולטות, ובהן אלסטום מצרפת, אחת מיצרניות הרכבות ומערכות המסילה הגדולות בעולם; CRTG הסינית, המתמחה במנהור ותשתיות מסילתיות; אקטור מיוון, שפועלת בפרויקטי תחבורה רחבי־היקף; אקסיונה מספרד, תאגיד תשתיות ואנרגיה בינלאומי; ו־OSSA הספרדית, המתמחה בעבודות תת־קרקע ומנהרות.
על אף היחסים המתוחים בין המדינות, השתתף בכנס גם DEİK מטורקיה - גוף לקידום קשרי סחר בינלאומיים המייצג את קהיליית החברות הטורקיות, ולא חברת ביצוע כשלעצמה.
יו"ר נת"ע, יודפת אפק־ארזי, אמרה לגלובס: "אנחנו רואים פה גם חברות באמת מהטופ של הטופ של התשתיות הבינלאומית. המטרו של ישראל הוא אחד מהפרויקטים שמעוררים היום הכי הרבה עניין בעולם. אחרי שנתיים קשות של מלחמה ובימים מתוחים אלה ותחת התנאים האלה - זו פשוט באמת תעודת כבוד גדולה למשק הישראלי".
נוכחות בולטת לחברות מהודו
מבין המשתתפות בכנס, הנוכחות של החברות ההודיות בלטה במיוחד, כאשר ברקע ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדה מודי בישראל.
נציג של אחת מהחברות ההודיות ציין בראיון לגלובס כי "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד, בעיקר בגלל ההיקף הכלכלי הגבוה שמעורב בו. תל אביב היא עיר משגשגת מאוד, אפילו יותר מערים רבות אחרות. שיתוף־הפעולה בין הודו לישראל הוא משמעותי מאוד לטווח ארוך. למדנו על החוקים המקומיים, ואנחנו נמצאים בקשר עם חברות מקומיות ועם משרדי עורכי דין מקומיים כדי לבדוק את הנושא לעומק".
איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, ציין בראיון לגלובס כי "אני חייב לציין לטובה שהשחקנים ההודים מגלים הרבה יותר עניין מבעבר. זה לא מקרי. בשנה האחרונה הקמנו צוות ייעודי שכל תפקידו היה לעבור בין מדינות, לקיים פגישות הכנה עם החברות הרלוונטיות, למפות את כל החברות בעולם שמתאימות לפרויקט ולעניין אותן. אנחנו רואים שהעבודה הזו הניבה תוצאה: הגיעו שחקנים הודים, שחקנים אמריקאים שבדרך־כלל לא השתתפו בפרויקטים מהסוג הזה, וגם יפנים, שבעבר לא השתתפו במכרזים כאלה, והנה הם כאן".
לדבריו, "אנחנו מדברים על פרויקט שבשנה וחצי הקרובות יזרים כ־65 מיליארד שקל של עבודות אינפרא 1, ב־11 חבילות שונות. כדי להרים פרויקט כזה, לשוק הישראלי לבדו אין יכולת לבצע אותו לבד. לכן השילוב בין שחקנים מקומיים לשחקנים בינלאומיים הוא השילוב המנצח שאנחנו רוצים להוביל.
"אנחנו גם עובדים מאוד חזק בוועידה כדי להסביר שאנחנו לא מטילים את כל הסיכונים על הקבלנים. ברור לנו שיש אתגרים, וברור לנו שצריך להתחלק בסיכונים בצורה חכמה. אני לא מחפש קבלן שיחתום ויישא בכל הבעיות לבדו. אני מחפש שותף. אני איתו, ואני מנהל את הסיכונים יחד איתו".
