גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת
משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הדרמה סביב הצעת החוק בנוגע למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) היא הרבה מעבר לשינוי בירוקרטי של תזוזה ארגונית של יחידה ממשלתית כלשהי. מצד אחד, סגן ראש מח"ש לשעבר וחבר כנסת בהווה שטוען שהארגון - שבו הוא שימש בתפקיד בכיר עד לא מזמן - משמש "מיליציה לחיסולים פוליטיים" של בכירי מערכת המשפט; מצד שני, היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה שמזהירים שהשינוי יהפוך את מח"ש ל"כלי בידי השלטון להכוונת התנהגות המשטרה לפי צורכי השלטון".

● במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?
● למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

אם כן, המאבק על המחלקה לחקירות שוטרים מלווה בהרבה פאתוס. אבל מה עומד בבסיסו? איך מח"ש התעצבה לתוך מבנה ארגוני שכל תזוזה בו מעוררת כל כך הרבה אמוציות?

ביקורת עצמית

נתחיל, כרגיל, מההתחלה. במשך עשורים, במדינת ישראל בכלל לא הייתה קיימת מחלקה לחקירות שוטרים. למעשה, ב־25 שנותיה הראשונות של המדינה, היחידות המשטרתיות הן אלה שהיו מבקרות את עצמן. לפי מאמר של ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, השינוי בא ב־1973, כאשר אז הוקמה במשטרה יחידה נפרדת לטיפול בתלונות הציבור.

הגלגול הקודם של מח"ש היה המחלקה לחקירות פנים (מח"פ) שפעלה בתוך המשטרה - וחקרה תלונות ועבירות פליליות נגד שוטרים. מטבע הדברים, הכפיפות של מח"פ למשטרה עוררה ביקורת חריפה על כך ש"שוטרים חוקרים שוטרים". אבל זה לא נגמר כאן: בשנות ה־80 צצו שורה של תלונות מצד שוטרים שטענו שחוו אלימות מצד חוקרי מח"פ, וב־1990 מבקרת המדינה הצביעה על תיקים שהמחישו את הכשלים בטיפול בתלונות נגד שוטרים - כולל מקרים שבהם שוטרים הורשו להתפטר במקום לעמוד לדין משמעתי.

כל אלה הביאו את המחוקק להבין שמשהו חייב להשתנות בפעולה של המחלקה שחוקרת שוטרים. "ב־1992 נחקק חוק שקבע שמח"ש תהיה מחוץ למשטרה, ותסונף למשרד המשפטים. סמכויות הנוגעות אליה הוקנו לפרקליט המדינה", מסביר פרופ' בועז סנג'רו, ראש המכון לבטיחות במשפט הפלילי, ומרצה במכללות האקדמיות ספיר וגליל מערבי. כלומר, במקום שמח"ש תהיה תחת המשטרה, כעת היא הוכפפה לפרקליטות המדינה.

למעשה, חקירת השוטרים התחלקה בין מח"ש למשטרת ישראל, כאשר מח"ש חוקרת בתיקים עם עונש קבוע של לפחות שנת מאסר, והמשטרה השאירה בידיה את הטיפול בתיקים עם עונש קבוע של פחות משנה או תיקים של עבירות משמעת.

אין מודל אחיד

אף שהפרקטיקה הישנה שבה המשטרה חוקרת את עצמה זכתה לביקורת בישראל, היא לא הייתה נדירה בעולם. "ישראל לא הייתה חריגה", אומר לוריא. "גם ברחבי העולם הטיפול בתלונות נגד שוטרים נתפס עניין של המשטרה, והטיפול בו היה פנימי במנגנוני המשטרה".

אבל מתברר שהוצאת הפיקוח על השוטרים מידי המשטרה שקרתה בישראל, הייתה חלק ממגמה עולמית. כאן, כאמור, היחידה הועברה לפרקליטות. ובעולם? לפי לוריא, אין שיטה אוניברסלית: "מידת העצמאות של מנגנוני בדיקת תלונות בעולם משתנה, ואפשר לסדרה על רצף: החל ממנגנון פנימי של המשטרה, דרך מנגנון של המשטרה בפיקוח של גוף חיצוני - ועד מנגנון באחריות מלאה של גוף חיצוני".

הולנד, למשל, היא דוגמה למדינה שבה האחריות היא ברשות האחראית על המשטרה. באירלנד ובפורטוגל יש נציב מיוחד שמפקח על המשטרה. לעומת זאת, בארה"ב יש גוף אזרחי עצמאי ובדנמרק יש שלוחה עצמאית במשרד המשפטים בראשות שופט בכיר. ויש גם שיטות משולבות: בקנדה יש גם נציבות, גם מחלקה בתוך המשטרה וגם גוף אזרחי עצמאי. דוגמה נוספת היא סלובניה, שבה יש גם מחלקה מיוחדת בתביעה הכללית וגם מחלקה פנימית במשטרה.

הבית החדש של מח"ש?

עד כה ראינו שבמשך השנים המחלקה לחקירות שוטרים נדדה ממקום למקום, והשייכות שלה לפרקליטות היא לא דבר עתיק יומין. וגם מבט על העולם מגלה שאין מודל אחד שבולט מעל כולם בפופולריות שלו. אז למה זה כזה משמעותי אם מח"ש תמשיך בנדודיה ותתמקם הפעם במשרד המשפטים?

כדי לעמוד על ההשלכות, צריך להבין את פרטי הצעת החוק שיזם ח"כ משה סעדה. אחד ההיבטים שלה עוסק במינוי של ראש מח"ש. כיום נבחר מנהל המחלקה על ידי ועדה בלתי תלויה מטעם נציבות שירות המדינה שכוללת שופט בדימוס, פרקליט המדינה, נציג משרד ממשלתי ונציג ארגון הפרקליטים.

ההצעה מבקשת לשנות את זה. ההצעה מסמיכה את הוועדה למנות את מנהל מח"ש לתקופה של שש שנים - וגם להדיח אותו. לפי ההצעה, הוועדה תמנה חמישה חברים: מנכ"ל משרד המשפטים; עו"ד שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם הסניגור הציבורי הארצי; שופט מחוזי בדימוס (או עו"ד שכשיר לכהן כשופט מחוזי) שימנה מנכ"ל משרד המשפטים בהתייעצות נציב שירות המדינה; אקדמאי שימנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים; נציב שירות המדינה. המשמעות היא שרוב חברי הוועדה (שלושה מתוך חמישה) הם מינויים של שר המשפטים או מנכ"ל משרדו.

הנקודה הזאת היא בעיקר מה שהעלה בקרב רבים - כולל בקרב היועמ"שית ופרקליט המדינה - חששות להשפעה פוליטית על פעילות המחלקה. "בנוסח הקיים יש השפעה גדולה לשר המשפטים על מינוי חברים בוועדה", אומר סנג'רו. לוריא, ד"ר יעל ליטמנוביץ' וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מזהירים שזיקת רוב חברי הוועדה לשר המשפטים תביא ל"פגיעה באי־תלות מח"ש".

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

אבל יש עוד נקודות שמעוררות התנגדות. פרקליט המדינה עמית איסמן מזהיר מפני מצב חסר תקדים, לטענתו, של יצירת מערכת אכיפת חוק נפרדת שאינה כפופה להנחיות היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.

לשיטתו, היעדר כפיפות כזו עלול לפגוע בשוויון בפני החוק, משום ש"אמות המידה לאכיפת החוק כלפי אוכלוסיית השוטרים תהיינה שונות מאמות המידה לאכיפת החוק ביחס ליתר החשודים והנאשמים".

עו''ד עמית איסמן, פרקליט המדינה / צילום: דוברות משרד המשפטים

בעיה נוספת שמעלה איסמן היא שהצעת החוק עלולה להוביל לשני מסלולים פרשניים שונים של אותן הוראות חוק - אחד בפרקליטות ואחד ביחידה החדשה. "תוצאה שכזאת היא בלתי מתקבלת על הדעת ועלולה לפגוע בזכויות חשודים ונאשמים", טוען פרקליט המדינה.

למנוע כפילויות

מצד שני, במצב הקיים היום יש בעיות מהותיות - שהצעת החוק מנסה לטפל בהן. כך, מומחים מסכימים שהכפילות שיש היום בחקירות השוטרים בין מח"ש למשטרה, פוגעת באכיפת העבירות נגד שוטרים.

לדברי לוריא, "שתי הרמות לבדיקת תלונות נגד שוטרים בישראל מאופיינת בחקירה לא אפקטיבית דיה של התלונות המוגשות לכל אחת משתי הרמות של המערכת, הממשק בין שתי הרמות בעייתי מאוד, ואין בה אף גורם שרואה דברים במבט כלל מערכתי ומנסה לקדם מנגנונים של אחריותיות משטרתית חדשה בהסתמך על נתוני התלונות לשתי הרמות גם יחד".

לכן, הצעת החוק מבקשת להקנות למח"ש סמכות לטפל גם בעבירות משמעת של שוטרים, ובמיוחד בעבירות מסוג שימוש בכוח לא מוצדק במהלך מילוי תפקיד (עבירות שמטופלות כיום בידי המשטרה). לדעת סנג'רו, "הרעיון הבסיסי שמאחורי הצעת החוק שעל הפרק הוא מתן סמכות למח"ש לטפל לא רק בעבירות פליליות של שוטרים, אלא גם בעבירות משמעתיות. זה רעיון נכון".

עוד כתבות

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

תסכול בוושינגטון ובביירות מכישלון הפיילוט בלבנון - והמגעים ליום שאחרי יוניפי"ל

תושבי הצפון עודכנו כי בשעות הקרובות יפתח צה"ל בגל תקיפות בלבנון ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

שר האנרגיה אלי כהן. פוסט ברשת איקס, 12.11.26 / צילום: איל יצהר

תזכורת תקופתית: ממשלת בנט־לפיד לא העבירה שטח ריבוני לחיזבאללה

ההסכם הימי עם לבנון כלל העברת שטח ריבוני? הטענה הזאת חוזרת פעם אחר פעם, אבל היא לא הפכה לנכונה ● בדקנו שוב את המפות ואת פסקי הדין ● המשרוקית של גלובס

חיילים אוקראינים מתקיפים עמדה רוסית / צילום: ap, Andrii Marienko

פריצת ענק לנתונים חשפה: מעל 10,000 חיילים רוסים נהרגים מדי חודש במלחמה

האקרים פרו־אוקראינים פרצו למסד נתוני הלמ"ס הרוסי וחשפו שיא בתמותה מאמצע 2025 ● הסיבות: טקטיקות לחימה התקפיות שגובות מחיר כבד ● מומחים מאשרים את אמינות הנתונים שנחשפו וטוענים כי המספר של כ־450 אלף חללים רוסיים בקרבות עד כה לוקה בחסר

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

שלב "ניקוי האורוות" בישראכרט: האם הפיטורים הרחבים יצילו את שורת הרווח?

מאז רכשה קבוצת דלק את ישראכרט המניה נחתכה בבורסה ● כעת, לאחר פרסום דוחות כספיים שבישרו על צניחה ברווח החברה מקצצת עד 370 משרות ותהפוך מהמעסיקה הגדולה בתחום, לרזה יותר ● איזה עובדים צפויים לפרוש והאם זה יספיק כדי לאושש את שורת הרווח?

חריש / צילום: שלומי יוסף

הפרצה שמאפשרת לקנות דירה בחיפה בהנחה של יותר מ־50%

עיכוב של שנים בפרויקטי "מחיר למשתכן" יצר בחיפה הנחה של יותר מ-1.3 מיליון שקל במחיר הדירות המוגרלות ● בחריש, במסגרת מחיר מטרה, הדירות הגדולות מוצעות החל מ–1.6 מיליון שקל

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

"הזדמנות מדהימה": האם דווקא עכשיו כדאי לקנות את מניית אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

שיבן רמג'י, מנכ''ל סלברייט; סקוט ראסל, מנכ''ל נייס; עומר כילף. מנכ''ל ומייסד אינוויז / צילומים: NiCE, סלברייט, יח''צ

גל של פיטורים במשק: בתוך חודש הודיעו עשרות חברות ישראליות על קיצוצים

תוך שישה שבועות פוטרו כבר קרוב ל־2,000 עובדים בחברות הייטק ובחברות בורסאיות וזה כנראה לא הסוף ● חלק מהמהלכים מיוחסים לכניסת הבינה המלאכותית וחלק בגלל רצון להתייעלות ● המגמה שלילית גם ביחס המשרות הפנויות למספר מחפשי העבודה בהייטק ובקרב אקדמאים ומנהלים, המצב הולך ומחריף

בניין מלם תים פתח תקוה / צילום: בר - אל

עלו ב-50% כשהשוק רעד: המניות המפתיעות שהפכו לכוכבות הבורסה

בעוד מדד ת"א 125 מדשדש, מניות ה־IT הגדולות (מלם תים, מטריקס, וואן וחילן) זינקו בעשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה ● ברקע: דוחות שיא ושותפויות עם OpenAI ואנתרופיק ● אנליסטים מזהירים מפני השפעת כלי ה־AI על מודלי התמחור והרווחיות

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: הכירו את בעל השליטה החדש בארקיע

רונן אלעד חתם אתמול על רכישת חברת התעופה אחרי שקיבל את תמיכת ועד העובדים והדירקטוריון ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

יזם נדל"ן מוכר נחקר בפעם השנייה בפרשת השחיתות בעזרה ובצרון

מדובר ביזם נדל"ן בעלי חברת נדל"ן מהגדולות בארץ; יחד אתו עוכבו לחקירה שני חשודים נוספים ● החקירה הגלויה בפרשה החלה ביוני 2025, ובמסגרה נחקר חשד כי הועבר שוחד בהיקף של 10 מיליון שקל מקבלנים ומבעלי עניין לד"ר אלי גינזברג, מנכ"ל עזרה ובצרון, שקידם אינטרסים שלהם בפרויקטי בנייה ברחבי ת"א

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה", אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו על ידי עורכי גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות, בהובלת אנבידיה ומניות השבבים

הנאסד"ק נפל בכ-2.5%, ה-S&P 500 נסוג בקרוב ל-2% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD איבדו גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט ירדו ● הדולר התחזק בעולם לשיא מאז אפריל 2025, הזהב ירד מתחת ל-3,900 דולר ● יו"ר הפד קווין וורש: "הבינה המלאכותית יכולה גם לאכזב"

יונתן ישראל / צילום: איציק בירן

"המחירים פה יטוסו וישתוללו": האזהרה של איש הנדל"ן

יונתן ישראל, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ונציג הדור השלישי בחברה המשפחתית "האחים ישראל", טוען כי היצע הדירות ייפגע בגלל גובה הריבית ומזהיר: "המחירים פה יטוסו וישתוללו" ● בראיון לגלובס הוא מספר על הפרויקט שמקימה החברה בשדה דב, טוען שמדד תשומות הבנייה אינו משקף את העלויות בפועל, ומסביר מדוע החברה מגבילה מכירת דירות לפני המסירה

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל