האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock
העליות החדות בבורסה בתל אביב חריגות מאוד ביחס למקבילותיה בעולם. ת״א 125 מזנק ביותר מ-4%, ומשלים עלייה של כמעט 16% בתוך כחודשיים.
היום בולטות במיוחד מניות הביטוח, האנרגיה, הבנקים והנדל״ן. ובכלל, הסקטורים כולם מציגים עליות חדות. המגמה החיובית באה לידי ביטוי גם בשקל, שמתחזק מול הדולר בניגוד למגמה העולמית. לצד האופטימיות מהאפשרות של שינוי משטר באיראן וירידה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל, בשוק יש מי שתוהים אם הבורסה ״יקרה מדי״ ואם כלל הסיכונים מתומחרים.
● רוצים לדעת למה הבורסה קופצת? תקראו את הכתבה הזו
● היום שמשקיעי ה-S&P 500 היו מעדיפים לשכוח
"התמחורים בשיא בכל הסקטורים. יש אינסוף כסף שממומר מ-S&P לתוך עוקבי מדדים ישראלים, שזה פשוט כסף שקונה 'על עיוור', ורואים את זה כל יום בבורסה״, אומר שחר כהן, מנכ״ל ומייסד לוסיד קפיטל.
לדבריו, כשמתסכלים על מה שקורה בישראל מגלים תמונה מורכבת יותר. ״גם אם מחר המשטר באיראן יפול וגם אם יהיה הסכם עם סעודיה - מה ההשפעה הכלכלית של זה על ישראל? יהיו מעט יותר תיירים? תקציב הביטחון יישאר גבוה כי צריך להתכונן לאיומים ולחדש מלאים. לכן, לא תהיה כזאת השפעה חיובית אפילו מתרחיש כזה״.
כהן טוען כי צריך לבחון היום את הכלכלה המקומית בשונה מבעבר, בשל השינויים המבניים שעברה - ובראשם התלות בחברות הטכנולוגיה. ״כלכלת ישראל של היום זו לא הכלכלה של 1993 לאחר הסכמי השלום. היא תלויה בהייטק המהווה כ-60% מהתוצר. ובהייטק יש 'רוחות נגד' מאוד משמעותיות. תסתכלו מה קורה בשוק בגלל הבינה המלאכותית. אנחנו רואים את זה ונמשיך לראות את זה ביתר שאת. זה משפיע לרעה מאוד על האקוסיסטם בישראל, במיוחד במספר המשרות שיורד בפיתוח ובניהול מוצר. אחד הסטארטאפים המצליחים בארץ, שצומח ב-50% בשנה, הפסיק לגייס מנהלי מוצר״, אומר כהן.
לדבריו, אלמנט שני שעשוי להכביד על הכלכלה העולמית, ובפרט על השוק הישראלי, הוא קשיי המימון בוול סטריט: ״מה שקורה בחודשיים האחרונים הוא הפוך מ-2022. אז היו 'הליקופטרים' שפיזרו כסף, והיום יש 'חורים שחורים' ששואבים את המימון מתעשיית התוכנה. חברות שגייסו לפי מכפילים מטורפים לפני חמש שנים רואות התכווצות של 80-90% בשווי שלהן. חלקן יצטרכו להימכר בשווי נמוך, להתמזג, או לפטר 40% מהעובדים.
לבסוף, מזכיר כהן את התחזקות השקל שמכבידה על חברות התוכנה שפעילות גם מעבר לים: ״זה פוגע משמעותית בתעשייה המקומית. ראינו את זה בדוחות של חברות כמו Wix ו-Monday, שנפגעו ברווח התפעולי.
״שלושת הכוחות האלה הרבה יותר משמעותיים מהסכם שלום כזה או אחר. קל וחומר אם יתברר שאין הסכם והמשטר באיראן נשאר, ורק המלחמה נדחתה בכמה שנים".
״הבורסה יקרה, אבל זאת לא סיבה שתיפול״
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מתייחס גם הוא לסוגיה. לדבריו, "הבורסה בת"א היא יקרה על פי המדדים המקובלים להערכה. עם זאת, כל הבורסות יקרות כיום. משום שהכוחות הבסיסיים, כמו קצב הצמיחה, שקל חזק, הצפי להורדת הריבית וכיוב' תומכים בכלכלה בישראל ויכולים להצדיק רמה גבוהה של מדדי מניות.
״הבורסות לא נופלות כשהן יקרות, אם יש כוחות מבניים שתומכים בזה. אין ספק עם זאת, שהמניות נסחרות במכפיל רווח גבוה כאן, וגם היחס (בין שווי השוק) לתוצר גבוה. והיום הפער הזה עוד גדל קצת״.
״ישראל היא מעצמה אזורית״
תמיר הרשקוביץ, סמנכ״ל בכיר ומנהל אגף השקעות באיילון ביטוח ופיננסים, בטוח שאנחנו עדים לשינויים טקטוניים. לדבריו, ״העליות בשווקים בישראל משקפות שינוי אמיתי ומוצדק בפרמיית הסיכון של ישראל. בזמן כתיבת שורות אלו הבורסה בישראל מזנקת בעוד מדדי המניות בעולם יורדים. בשוקי העולם רואים את המלחמה כאיום ומשקיעים זזים לנכסים בטוחים. בישראל לעומת זאת חל זינוק חד הן באגרות חוב והן במניות".
עוד מוסיף הרשקוביץ כי: ״אני סבור שאנו עדים לשינוי באופן בו משקיעים זרים ומקומיים יעריכו את השוק הישראלי שנים קדימה״.
״יש פה שינוי בעצם במזרח התיכון -מדומיננטיות רוסית-איראנית לדומיננטיות ישראלית-אמריקאית. ישראל נכון להיום היא בעצם המעצמה האזורית היחידה באזור, גם ברמה הצבאית וגם ברמה הטכנולוגית. מדובר פה בהחלשה דרמטית על גבול ההכרעה של שלטון האייתוללות באיראן. וזה אומר שכל הציר השיעי מתפרק, גם המימון של הטרור וגם הרצון לפתח טילים בליסטיים ותוכנית גרעין. יש פה הרבה מאוד דברים אסטרטגיים שמשתנים״.
הרשקוביץ מוסיף כי ״זה נראה כאילו אין מוכרים בשוק. אני חושב שהשיטה שבה מתמחרים את השוק הישראלי תשתנה - ידרשו מכפילים יותר גבוהים ובגלל שפרמיית הסיכון מאוד נמוכה, אז נהיה פה בסיטואציה מיוחדת מאוד. אנחנו מאוד אופטימיים״.