עד כה הוגשו במסגרת מבצע "שאגת הארי" 1,798 תביעות לפיצוי על נזק לרכוש. להשוואה, ביום השני של מבצע "עם כלביא", הוגשו לקרן הפיצויים של רשות המסים קרוב ל-10,000 תביעות בגין נזקי רכוש. ביום הרביעי מספר התביעות כמעט הוכפל, והגיע ל-18,800.
● שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים
● מבלי להתייחס להוצאות המלחמה באיראן: ועדת הכספים החלה לדון במסגרת התקציב
בנוסף, לגלובס הגיעו נתונים בלעדיים מרשות המסים, שלפיהם ביומיים הראשונים של המלחמה פונו 1,112 איש מבתיהם, רובם (728) מתל אביב. מתוכם 800 איש פונו לבתי מלון.
המבצע הנוכחי נגד איראן מעלה שוב שאלות חדשות-ישנות ביחס לפיצויים שלהם יהיו זכאים אזרחים ובעלי עסקים שספגו, או יספגו, פגיעה. גלובס עושה סדר.
מי זכאי לפיצוי, ולאיזה?
על פי חוק, המדינה אחראית לפצות את התושבים על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או מפעולות מלחמה שונות.
הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים. הסוג הראשון של הנזקים הוא "נזק ישיר", או כלשון החוק: "נזק שנגרם לגופו של נכס" (פגיעה פיזית); והסוג השני הוא "נזק עקיף", שהוא "הפסד או מניעת רווח" (פגיעה כלכלית).
במסגרת הנזקים הישירים ניתן פיצוי בגין נזקים לרכוש, למבנה וכן לתכולת המבנה. על פי חוק מס רכוש, המדינה מפצה את אזרחיה על נזקי מבנה ללא תקרה, לפי עיקרון השבת המצב לקדמותו. במסגרת זו נכללים גם כל "המחוברים" למבנה, בהם מטבח, מזגן וארונות קיר.
מה עם בעלי עסקים שעסקיהם סגורים?
בשלב זה וכל עוד לא הותקנו תקנות מיוחדות, רק עסקים באזורים הקרובים לגבול זכאים לפיצוי בגין נזקים עקיפים (נזקים כלכליים).
ככלל, לאחר כל סבב של לחימה, או במהלכה של מלחמה, הממשלה מתקינה תקנות מיוחדות לפיצויים בגין הנזק העקיף שנגרם לעסקים ברחבי הארץ.
מבקר המדינה מתח לאחרונה ביקורת על מנגנון זה של חקיקה, אשר גורם לכך שעסקים מחכים פרקי זמן ארוכים לחקיקה המזכה אותם בפיצוי ומתקשים להתאושש, והמליץ על מנגנון חקיקה קבוע לפיצוי עסקים. מנגנון כזה טרם נחקק.
אילו מסלולי פיצוי נפתחו?
רשות המסים פתחה את האפשרות להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר במסלול "מהיר". במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד שבעה ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה. המסלול נפתח בעקבות המבצע וייסגר עם תומו.
המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל, לניזוקים פרטיים ועסקיים גם יחד.
המסלול מחייב הזדהות לשירותים הדיגיטליים של רשות המסים. לאחר מילוי פרטים יישלח קישור להעלאת תמונות מזירת הפגיעה.
אם הנזק גבוה מ-30 אלף שקל, לצד המסלול המהיר קיים גם מסלול "רגיל" שבו ניתן להגיש תביעה לאחר הזדהות לשירותים הדיגיטליים של רשות המסים. כמו כן קיים מסלול רגיל ללא הזדהות לשירותים הדיגיטליים.
למי עליי לפנות כדי לתבוע פיצוי, ותוך כמה זמן?
עו"ד אלי דורון, שותף מייסד ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי ושות', מומחה בדיני מס רכוש ובתביעות לפיצויים בגין נזקי מלחמה, מסביר, כי "אם נגרם נזק ישיר, יש לפנות למס רכוש תוך 14 יום ממועד הפגיעה, ליידע אותם ולבקש מהם לפעול לטובת הטיפול בנזק. במקרה כזה, רשות המס או אגף מס רכוש ישלחו למקום שמאי.
"מומלץ, במיוחד במקרים בהם יש נזק משמעותי, לפנות במקביל גם לשמאי עצמאי מטעמכם כדי שגם הוא יתעד ויעריך את הנזק בפועל וייתן חוות-דעת מטעמו. כך, אם תרצו, חוות-הדעת של השמאי הפרטי תשמש אתכם לטובת הגשת תביעה למנהל מס רכוש, ואם היא תידחה - חוות-הדעת תשרת אתכם גם לטובת הגשת ערר על ההחלטה.
אם אני שוכר ודירתי נפגעה - מה ההתנהלות?
עו"ד דורון: "שוכרי נכס אינם זכאים לפיצויים, וצריכים למצוא דיור חלופי על חשבונם (אלא אם כן המדינה, העירייה או כל גורם אחר דאג לכם למגורים חלופיים או למימון דיור חלופי). אם החפצים שלכם בתוך הדירה נפגעו, אתם זכאים לפיצוי ממס רכוש בגין נזקי ההדף.
"לגבי תשלום שכר דירה - יש כמובן בסיס לטענה שלפיה חוזה השכירות שלכם 'סוכל'. אם שילמתם מראש את שכר הדירה, והדירה אינה ראויה למגורים בעקבות המתקפה, בקשו מבעלי הבית את תשלום דמי שכירות ששילמתם מראש בגין התקופה שמתחילה במועד הפגיעה" .
איך להתנהל מול רשות המסים?
עו"ד אורי סטנסקו, שותף במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', מתמחה בניהול הליכים מול מס רכוש ומיצוי זכאות למענקים, מסביר כי "לאחר שהעסק או הבית נפגעו, יגיעו לזירה נציגי מס רכוש. מומלץ להקפיד לתעד היטב את המפגש עימם ואת ההוראות שאתם מקבלים.
כמו כן, מבהיר סטנקו, "מומלץ שלא לחתום בשטח על שום מתווה פיצויים שיוצע לכם, אלא רק לאחר ייעוץ משפטי". בנוסף, אומר סטנקו, "חל איסור מוחלט לפנות רכוש שנפגע מהעסק או מהדירה לפני ששמאי מס רכוש מאשר לכם בכתב שהוא אסף את כל הממצאים הנדרשים לו".
