החלק המרכזי של חלבון מדכא הגידולים p53 כשהוא נקשר לסליל כפול של DNA. / צילום: Shutterstock, Bacsica
מוטציה ב־P53, זו תוצאת בדיקה שחולי סרטן אינם רוצים לשמוע. אם לדייק, המוטציה היא בגן TP53 .P53 הוא החלבון שהגן מקודד, שבקרב חולים רבים פעילותו השתבשה.
הגן הזה נחשב "מגן הגנום" מפני סרטן, וכנראה לא במקרה מוטציה שלו מופיעה ב־50% מגידולי הסרטן המוצקים. חוקרים סבורים שבנוכחותה הרבה יותר קל לסרטן להתפתח, וגם להפוך אלים ופולשני יותר. האם בקרוב תהיה המוטציה הזאת דווקא החלון שדרכו ניתן יהיה לטפל בחולים?
● מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט
● בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה
הסוד נמצא בכיס
ניסוי שלב I שהסתיים השבוע בהצלחה מעורר תקוות רבות. הוא מציע שיטה חדשה ויצירתית לטיפול בגידולים עם מוטציה מסוימת בגן. אמנם, עדיין לא מדובר בכל החולים עם מוטציה ב־P53, או אפילו ברובם, אך החוקרים מקווים שאותה שיטה תוכל לשמש בעתיד לטיפול במוטציות נוספות באותו גן, בגנים אחרים שקשורים לסרטן, וגם במחלות שאין להן קשר לסרטן בכלל.
החוקרים הצליחו לייצר תרופה, Rezatapopt שמה, שהיא מעין מכונת תיקון לגן.
המוטציה הספציפית שנבדקה אמנם גורמת לחלבון P53 להתפרק בטמפרטורות נמוכות מדי, ואז הוא אינו יכול לפעול נגד הגידולים, אך היא גם גורמת להיווצרות של מעין "כיס" שלתוכו התרופה יכולה "להשתחל". היא תוכננה כך שברגע שהיא מתיישבת בכיס, היא מייצבת את מבנה החלבון ומחזירה אותו לדפוסי הפירוק המקוריים שלו.
בניסוי השתתפו 77 חולים בסוגי סרטן שונים, שבכולם הייתה המוטציה הספציפית הזאת ב־TP53. כולם הפסיקו להגיב לתרופות אחרות, והשתתפו בניסוי משום שלרפואה כבר לא היה מה להציע להם. אצל 20% מהם, חלה נסיגה בגידול. אלה היו חולים בסרטני שחלה, שד, רירית הרחם, ראש וצוואר, פרוסטטה וריאות. אצל שני חולים הגידול נעלם (אם כי זה לא מבטיח ריפוי, בשל החשש מחזרתו).
הגן TP53 הוא רק אחד הגורמים שמשתתפים בהגנה של הגוף נגד סרטן, ולכן איש לא ציפה לריפוי מלא, אולם התוצאה בניסוי מרשימה מאוד בקהל חולים מורכב כל כך, והיא זכתה להכרה רבה בקרב רופאים מומחים בתחום. המאמר המתאר את התוצאות פורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.
גישה חדשה להזדקנות?
לא כל המוטציות המשפיעות על P53 יוצרות כיס דומה שמאפשר להשחיל אליו תרופה שמתקנת את פעילותו, אך העובדה שהגישה הזאת עבדה פעם אחת פותחת אפשרויות חדשות. היום רוב התרופות הפועלות דרך המנגנון החלבוני מגבירות את ייצור החלבון בגוף או מדכאות אותו, או שהן עצמן תחליף לו, אבל לא מתקנות את הפעילות שלו.
מוטציות רבות אחרות בגן ה־TP53 גורמות גם הן לחלבונים להתקפל באופן לא נכון, וייתכן שאפשר יהיה לתקן גם אותם אם ימצאו בהם כיסים, גומחות או בליטות אחרות שניתן להשפיע עליהן.
ולא רק זה. החלבון P53, חוץ מתפקידו במניעת סרטן, הוא מתקן דנ"א, ולכן יכול להיות חלק ממנגנון ההזדקנות. חלבונים נוספים שמעורבים בהזדקנות יכולים להיות מטרות חדשות, בגישה החדשה של החזרת הפעילות שלהם למוטב.