גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שמסביר: זו לא מלחמה אופיינית עבור טראמפ

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי
הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

דניס סיטרינוביץ', האם התקיפה הישראלית־אמריקאית באיראן תוכל להוביל אותנו אל המצב הבא: משטר האייתוללות נופל, ראש הנחש הופך לפודל ידידותי וצוהר נפתח למזרח תיכון חדש - בלי טבעת אש ובלי איום גרעיני?
"זה תרחיש אוטופי, על סף הדמיוני. לפחות בנקודת הזמן הנוכחית המשטר האיראני לא הולך לשום מקום. הוא נחלש, והמנהיג העליון עלי חמינאי חוסל, כל זה נכון. ועדיין, אנחנו רואים משטר שמצליח לקיים סדר פעולות ברמה האופרטיבית: לירות טילים לעבר ישראל, לעבר מדינות המפרץ ולעבר בסיסים אמריקאיים. גם בהתנהלות הפנימית שלו הוא עדיין מתפקד כמו שמשטר צריך לתפקד, למרות הלחץ שמופעל עליו".

תוכנית המגירה של משמרות המהפכה
ראיון | ברחה מאיראן, גויסה ל-8200 ומנהלת חברה בשווי מאות מיליונים: "יודעת שעוקבים אחריי"
"אתמול היה פה בית. היום לא": יום עם עובדי קרן הפיצויים

בכל זאת, חיסולו של המנהיג העליון הוא אירוע טקטוני. הוא לא מסמן בעיניך לפחות פוטנציאל לנפילת המשטר?
"אנחנו צריכים להיות ריאלים לגבי הרפובליקה האסלאמית. זו לא מדינה שמתקיימת רק על בן אדם אחד. נכון, חמינאי היה אישיות דומיננטית - הרבה יותר מהמנהיג שקדם לו, חומייני, שייסד את הרפובליקה אבל היה כבר זקן ועייף. חמינאי, שהיה בהתחלה נשיא נמרץ, הפך למנהיג העליון שעיצב את איראן בדמותו ובצלמו. אבל המערכת והמוסדות כבר קיימים 47 שנים. זו מערכת מבוססת".

מה חסר באיראן כדי שנפילת המשטר אכן תתרחש?
"שינוי משטרי מגיע מבפנים, ולכן מה שחסר יותר מכול הוא מנהיג אופוזיציוני בתוך איראן. ללא מנהיג כזה - למי תעבור ההנהגה? לכן אל מול האתגר המשמעותי וההחלשה של המשטר הוא עדיין ישרוד את המלחמה הנוכחית כנראה".

כלומר, ככל הנראה צפויה דעיכה איטית של המשטר, בדומה למודל ברית המועצות, אבל זו לא תהיה נפילה גרנדיוזית.
"נכון. בכל יום שעובר המשטר נשחק בגלל המצב הכלכלי, שהוא הגרוע ביותר שהיה באיראן מאז פרוץ המהפכה. זה מצב שגורם למרמור שרק גדל בקרב האזרחים, ולמשטר אין מענה לזה. 20% מהאזרחים יתמכו במשטר בכל מצב, אבל הרוב שונא אותו, לא רואה אור בקצה המנהרה ולא כסף בקופה. תחת הסנקציות הכלכליות איראן יכולה לייצא נפט רק לסין, והיא מצדה שוחטת אותה במחיר. היא חותכת בחצי לפחות את המחיר של כל חבית. לזה תוסיפי בצורת וזיהום אוויר קיצוני בטהרן, וקיבלת את הסופה המושלמת. לכן המשטר צפוי לעמוד מול שני תרחישים - או שיתקדם לעבר הסכם עם האמריקאים על הגרעין, ובתמורה לכך יוסרו הסנקציות, או שידעך לאטו".

לחנוק את איראן ולהקשות על סין

כשהנשיא טראמפ יוצא למתקפה באיראן, מה הוא רוצה להשיג? לכאורה הוא רוצה לעזור לעם להפיל את המשטר, ומנגד איראן לא מעניינת את הציבור האמריקאי ובוודאי שאינה מעניינת את מצביעיו. לאן הוא חותר?
"אכן יש פה מלחמה שהיא לא טיפוסית לטראמפ, שאוהב מלחמות קצרות שהילה בצדן, מה גם שאיראן היא לא באמת איום אסטרטגי על ארה"ב, כמו סין או רוסיה. לתחושתי היציאה למערכה התבססה על מסד נתונים שגוי. החשיבה הייתה - אם נהרוג את חמינאי, נוכל להוביל לשינוי משטרי - וכך לזקוף לזכותנו עוד הישג מסוג מדורו בוונצואלה (הנשיא לשעבר, שנתפס בינואר בידי צבא ארה"ב - ה"ו) פלוס־פלוס. ייתכן שהוא אמר לעצמו: נמצא מישהו בתוך איראן שאפשר לעבוד איתו, נחתום איתו על הסכם שבו הוא יוותר על הטילים והגרעין - ונמשיך קדימה. אבל טראמפ עושה הערכת חסר לאידיאולוגיה של המשטר. איראן היא לא ונצואלה".

תוכל לדייק את מה שדחף את טראמפ למלחמה להערכתך?
"זה שילוב של כמה דברים. קודם כול, ההתבשמות מההצלחה בונצואלה, שנית, טראמפ רוצה להוכיח שהוא נבדל מהנשיאים אובמה וביידן, שהיו פאסיבים בסכסוכים עולמיים. לא בכדי הוא אמר עם פרוץ המלחמה: שום נשיא אמריקאי לא היה מוכן לעשות את מה שאני מוכן לעשות היום.

"ויש עוד דבר: לפני כמה שבועות טראמפ אמר מפורשות לציבור האיראני שעזרה תגיע - ומכיוון שהבטיח הוא מחויב לקיים. השילוב הזה של 'הצלחתי בוונצואלה', 'אני לא אובמה', 'אני עוזר למפגינים', בתוספת התמיכה הישראלית - הוביל אותו לחצות את הרוביקון. הוא נקלע למלכוד. אחרי שהאיראנים לא נתנו לו את מה שרצה בשיחות, ואחרי שכבר הביא לאזור את כל הכוחות, הוא כבר לא יכול לסגת. אחרת, מה הרוסים והסינים היו חושבים על כוח ההרתעה שלו?

"השאלה הגדולה היא איך מסיימים את זה. כרגע אני לא רואה end game שיוביל לסיום מהיר של המערכה, כשידה של ארה"ב על העליונה. לדעתי, לנוכח ההצטרפות של חיזבאללה למערכה ואחר כך בטח גם החות'ים, פנינו למערכה ארוכה".

טראמפ כמעט תמיד מונע גם מאינטרסים כלכליים. איך הם נכנסים למשוואה במקרה הזה?
"טראמפ רוצה לחסום את איראן מלייצא נפט לסין וכך להרוויח פעמיים: גם לחנוק את איראן כלכלית וגם להקשות על סין, שכאמור נהנית מנפט זול מטהרן. אם הוא יצליח להביא למנהיג חדש באיראן שישתף איתו פעולה, חברות אנרגיה אמריקאיות כמו אקסון ושל ישקיעו שם ויוכלו לגזור קופון ממגזר הנפט והגז הטבעי במדינה, כמו המצב שמתהווה בוונצואלה. זה יגדיל את מוטת השליטה של ארה"ב על היצע הנפט העולמי".

כשאתה אומר שהמערב לא מבין את איראן, למה בדיוק אתה מתכוון?
"טראמפ והאנשים שמקיפים אותו, כולל השליח המיוחד למזרח התיכון סטיב וויטקוף וחתנו ג'ארד קושנר, מונעים מתפיסה של ביזנס. לפיה, לאדם החזק יש יכולת לסחוט ויתורים מהאדם החלש. מתוקף כך האמריקאים הציבו בפני האיראנים דרישות שהם לעולם לא יסכימו להן. מבחינת האייתולות התפרקות מתוכנית הגרעין שקולה לוויתור על המשטר. מדובר בחלק אינהרנטי מהדוקטרינה הביטחונית והמדינית של הרפובליקה עצמה. לכן האיראנים מוכנים להמר על הכול, הם מאמינים שהלחץ הפנימי בארה"ב יכריע את טראמפ - והם בסופו של דבר ינצחו".

"ישראל נתפסת כאיום, לא כגורם להתקרב אליו"

אז מה התרחיש הריאלי שאתה רואה למזרח התיכון אחרי המלחמה הזאת?
"בתרחיש הריאלי המשטר האיראני יישאר כפי שהוא. נקבל מנהיג עליון חדש, בדמותו של חמינאי, והמדיניות תיוותר על כנה, כולל מערך הגרעין. מה ישתנה? היחסים של איראן עם מדינות המפרץ שתקפה - איחוד האמירויות, בחריין, כווית וקטאר - יורעו מאוד".

והתוצאה תהיה שישראל תהדק את יחסיה עם מדינות המפרץ? אולי מכך נוכל להרוויח?
"לא, להערכתי היחסים שלנו מול המפרציות לא ישתפרו בסיום המלחמה, כי מבחינתן הרקע לעובדה שאיראן תקפה אותן הוא הפעולה של ישראל. כמו כן, הבעיה שלנו עם סעודיה ועם האמירויות לא קשורה לאיראן, היא קשורה לסוגיה הפלסטינית".

תסביר.
"אם מישהו חושב שאפשר לדלג על הבעיה הפלסטינית ואז לפגוע באיראן ושמדינות המפרץ ירוצו אחר כך לנורמליזציה - הוא טועה.

"יש לסיפור הזה עוד היבט מעניין. מדינות המפרץ לא רוצות לראות חיבור בין ישראל לבין איראן מתונה יותר, אם ישות כזו תתהווה בעקבות המערכה. זה חיבור של שני גורמים שלכאורה הם מחוץ למזרח התיכון הערבי, שפוטנציאל שלו הוא שישראל תשקם את מגזר האנרגיה באיראן. זה בטח לא יוביל להרחבת הסכמי אברהם".

בהנחה שישראל תמצב את עצמה כהגמון במזרח התיכון, זה לא יחייב את מדינות המפרץ לקבל את מעמדה?
"אמחק את המילה 'הגמון' ואכתוב במקומה 'איום'. ישראל נתפסת כאיום במזרח התיכון. אחרי התקיפות בקטאר בספטמבר כולם - מאבו דאבי ועד ריאד - הבינו שלישראל אין מעצורים והיא רוצה להוביל הכול בכוח הזרוע. אין מקום לפתרון מדיני. מדינה שלא מאזנת את כוחה בפעילות מדינית רלוונטית, תיתפס כאיום מתמשך ולא כגורם להתקרב אליו".

בוא נדבר על טבעת האש האיראנית, שבראשה עומד ארגון חיזבאללה. בהתחלה הוא לא הצטרף לאירוע ואחר כך לפתע כן התחיל בירי מצפון. איך אפשר לנתח את השינוי?
"לא הייתה לו ברירה. בטבורו חיזבאללה הוא חלק מציר ההתנגדות האיראני, והוא ראה בחמינאי את מוביל הדרך ברמה התיאולוגית־דתית. יש קשר אישי בין מנהיגי חיזבאללה למנהיגים באיראן. להערכתי, גם החות'ים ייכנסו בקרוב למערכה והמלחמה תתרחב".

מסר לסיום?
"ישראל היא המדינה הכי חזקה צבאית וכלכלית באזור. אחרי 7 באוקטובר הצלחנו להפוך את הקערה על פיה והחלשנו את ציר ההתנגדות ואת איראן. אבל אנחנו לא יכולים לחיות רק על בסיס הכוונות או היכולות של אויבינו. חלק מהעוצמה של מדינת ישראל היא לא רק הטייס ב־F-35, אלא אותה חברת הייטק בהרצליה שמשלמת מסים או נמכרה עכשיו ומרוויחה מיליארדים. זו עוצמה רכה של הכלכלה, החברה.

"מה שמטריד אותי באמת הם שני דברים מרכזיים: הנושא הפלסטיני - מדינה ללא גבולות לאורך זמן היא אתגר כלכלי, ביטחוני וחברתי; והקיטוב בחברה. זו המתנה הגדולה ביותר לאויבינו. אני תמיד אומר שהאיראנים לא צריכים לעשות כלום כדי להילחם בנו - רק לראות איך אנחנו אוכלים זה את זה. שיפור היחסים בינינו לבין עצמנו, בעיניי זה חשוב יותר לביטחון המדינה יותר מכל שינוי משטרי באיראן".

עוד כתבות

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

מי זכאי לדירה? / צילום: Shutterstock

התגרשו וחזרו להתגורר יחד באותו היום, אז מי יהיה זכאי לדירה?

בני זוג פנו לבית הדין הרבני לצורך גירושין, השלימו את הליך הגט, ושבו לביתם המשותף עוד באותו היום, מבלי ליידע את סביבתם, לרבות ילדיהם ומכריהם, על כך שהתגרשו ● כאשר נפרדו בשנית, התעוררה השאלה בדבר תוקפו של הסכם הגירושין אשר לא יושם בפועל

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

שיא חדש לבנק הפועלים: הרווח ב-2025 זינק ל-9.8 מיליארד שקל

בנק הפועלים דיווח על רווחי שיא של 9.8 מיליארד שקל ב-2025 - זינוק של 28% לעומת השנה שקדמה לה ● שיעור התשואה על ההון ב-2025 עומדת על 15.3% ● הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד בסכום של 1.24 מיליארד שקל ● ועד עובדי הבנק: "בלתי נתפס שהנהלת הבנק מפרסמת רווחי עתק, ובאותה נשימה בוחרת לפגוע ישירות בכיס של העובדים"

בורסת סיאול, השבוע / צילום: ap, Ahn Young-joon

מה עובר על הבורסה הכי טובה בעולם: המשקיעים שאחראים לטלטלה בסיאול

בשנת 2025 הוביל מדד הקוספי הדרום קוריאני את מצעד התשואות העולמי והיה היחיד שעקף את מדדי ת"א, אך השבוע הבורסה האסייתית צללה ב־20% - הירידה הגדולה מאז משבר הסאב פריים ● איך המלחמה באיראן מטלטלת את קוריאה ומה הקשר בין מחירי הנפט לשבבים

למה אנחנו אוכלים יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

אוכלים יותר במלחמה? יש לזה הסבר מדעי

מחקר שנערך במרכז האקדמי אשקלון מגלה כי אכילה רגשית היא מנגנון נפוץ ונורמלי לוויסות חרדה ● מה הם המחירים הבריאותיים ואיך אפשר למזער נזקים? ● שאלת השעה, מדור חדש 

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא ● יותר מ-300 משגרים הושמדו באיראן מתחילת המלחמה • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

איך הטייסים של ישראל וארה"ב מתאמים ביניהם?

שנים של אימונים, תכנונים מוקפדים, מכ"מים מתקדמים וניתוחי דאטה: כך נחסך מטייסי הקרב של ישראל וארה"ב הצורך לתקשר אחד עם השני ● שאלת השעה, מדור חדש

זירת נפילת שבר יירוט בשטח פתוח בצפון הארץ / צילום: כב''ה

בגודל של מקרר או משאית: למה צריך להיזהר גם מ"רסיסים"

למערך ההגנה האווירית של צה"ל שיעור הצלחה גבוה ביירוט טילים, אך כשהוא קורה מעל שטח המדינה, נשקפת מכך סכנה לא פחות גדולה ● איך היא נוצרת, ומה ההבדל בין שבר יירוט לרסיס? ● שאלת השעה, מדור חדש

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

החנויות אומנם נפתחו, אך מתווה פיצויים לעסקים עדיין לא קיים

מאחורי הודעת פיקוד העורף, והרצון של הממשלה להחזיר את השגרה לצד ירי הטילים מאיראן ולבנון, העובדים עדיין מתקשים לחזור למקומות העבודה ● באיגוד לשכות המסחר דורשים מהממשלה לפרסם במהירות מתווה פיצויים לעסקים לצד מנגנון חל"ת גמיש

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

איך חוזרים לישון אחרי אזעקות? / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

קמים בלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות

מלבד הפחד והפגיעות הממשיות, אזרחי ישראל נאלצים להתמודד במלחמה עם עייפות מתמשכת והפרעות שינה חוזרות ונשנות בגלל האזעקות ● איך אפשר לחזור לישון במהירות, מתי לקום אם התעוררנו מספר פעמים, ומה לעשות אם אתם מוצאים את עצמכם מסתובבים מצד לצד במיטה? ● שאלת השעה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הנאסד"ק קפץ בכ-1.3% ● העליות בוול סטריט מגיעות בעקבות הפוגה בעליות החדות במחירי הנפט, לצד נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו בארה"ב ● שר האוצר האמריקאי: המכסים הגלובליים בגובה 15% ייכנסו לתוקף השבוע ● בורסות אירופה סיימו את היום בעליות ● הביטקוין נסחר סביב 73 אלף דולר ונמצא ברמתו הגבוהה מזה כחודש ● סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים

אישה ישנה בחניון תת-קרקעי בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

המשק נפתח: האם חייבים להגיע לעבודה, ומה עושים הורים לילדים שנשארו בבית?

שינוי ההנחיות של פיקוד העורף מגביר את חוסר הוודאות בשוק העבודה ● האם עובדים בארגונים שיש בהם מעל 50 עובדים חייבים להגיע, האם ניתן לנצל ימי חופשה כדי להישאר עם הילדים, והאם ישולם שכר לעובד שמתעקש לעבוד מהבית? ● גלובס עושה סדר

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

הסטארט-אפ של יוצאי איירון סורס ויחידה 81: גייסו 58 מיליון דולר למערכת שיווק מותגים מבוססת AI

חברת הסטארט-אפ החדשה של מייסדי איירון סורס, תומר בר-זאב ועומר קפלן ויזמים נוספים נחשפת ● המערכת מזהה חברות המשווקות מוצרי צריכה ברשת שיש להן פוטנציאל מסחרי ומספקת להן לדבריה "יכולות של סוכני AI שמאפשרות להן לבלוט, לצמוח ולהצליח בסביבה תחרותית"

מערכת פגיון של חברת סמארט שוטר SMASH_3000 / צילום: סמארט שוטר

בצל המלחמה: החברה הביטחונית שנכנסה היום לבורסה בת"א

יצרנית הכוונות Smart shooter זכתה לקבלת פנים חמה מצד המשקיעים בבורסה ● יבואנית הרכב גיאו מוביליטי תעניק רכבי GEELY ו–ZEEKR חלופיים לאזרחים שרכבם הפרטי נפגע במלחמה ● וולט פתחה השבוע קרן חירום בסך מיליוני שקלים ● אירועים ומינויים

פדרו סנצ'ז ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein, Michael Probst

כן למהגרים, לא למלחמה: ראש הממשלה שמתנגח בטראמפ

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הפך למבקר הקולני והחריף ביותר באירופה של המלחמה נגד איראן ● בזמן שהוא נמצא בלב חקירת שחיתות, שמערבת גם משפחתו, סנצ'ז מנסה לחזק את מעמדו מבית ולנגח את יריביו השמרניים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

שיתוף פעולה עם i24NEWS: פרטים חדשים על עסקת דרהי ברשת 13

ברשת 13 הבהירו כי שיתוף הפעולה עם i24NEWS יוגבל לתכני אקטואליה בלבד, בעוד העובדים לא קיבלו התחייבות לגבי היקף הרצועות שיושפעו ● בנוגע למיזוג מלא, רשת ואנשי דרהי נמנעו מלהגיב ● בנוסף, בפגישה בין רשת 13 לעובדים צוין כי בשלב זה תינתן הלוואה ראשונית בסך 80 מיליון שקל על ידי דרהי ושני המשקיעים הנוספים

אורן קניאל - מנכ''ל AppsFlyer אפספלייר / צילום: איל יצהר

מדוע בוטל אקזיט המיליארדים של אפספלייר הישראלית?

האקזיט המיוחל שמצפים לו המשקיעים באפספלייר ממשיך להתעכב ● מאז תחילת השנה ירדו מניות חברות התוכנה בעשרות אחוזים, וקרן הפרייבט אקוויטי אפולו שביקשה לרכוש את אפספלייר - חששה מירידת שווי ● אפספלייר עומדת מאחורי תוכנה לניהול קמפיינים פרסומיים ברשת, היא חברה רווחית שמייצרת כ-500 מיליון דולר בשנה בהכנסות

עגורן / צילום: Shutterstock, Protasov AN

בדרך לאישור: עגורנים באתרי בנייה יוכלו לפעול בשליטה מרחוק

עד כה לא הותרה בארץ הפעלה מרחוק של עגורן, חרף הסיכון שבישיבת המפעיל בקצה העגורן הגבוה • כעת מקדם משרד העבודה תקנות שיאפשרו הפעלה מהקרקע, אולם הן טרם אושרו

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק

הבורסה מסכמת את השנה שחלפה ברווח נקי של 181 מיליון שקל ●  החזקות המנכ"ל בן זאב כבר שווה יותר מחצי מיליארד שקל ● משקיעים ותיקים שמכרו אשתקד פספסו חלק מהחגיגה