כמעט בכל מערכה צבאית בשנים האחרונות מתגבש טרנד, או "מוקד ידע" דומיננטי בקרב אזרחים, דרכו מנסה הציבור לפענח את תמונת המצב המשתנה. אם במלחמה באוקראינה בלטו ערוצי הטלגרם וחשבונות המודיעין בקוד פתוח, הרי שבמערכה הנוכחית הפכה פלטפורמת החיזוי פולימרקט (Polymarket) למוקד מעקב עבור חלק הולך וגדל של משקיעים וסוחרים.
● פתוחים או סגורים? האירוע שמבלבל את פלטפורמת פולימרקט
● עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה
פולימרקט היא זירת מסחר מקוונת שבה כל חוזה מייצג שאלה בינארית מוגדרת בזמן, לרוב בתחומים גאופוליטיים רגישים: מהסבירות לתקיפה עד תאריך מסוים, דרך פתיחת חזיתות נוספות ועד לפעולה צבאית ישירה מצד מדינה כזו או אחרת בעולם, מעורבת בקונפליקט כלשהו.
החוזים בפלטפורמת פולימרקט נסחרים בטווח שבין אפס לדולר אחד, כאשר המחיר משקף את ההסתברות המשתמעת שהשוק כולו מייחס לאירוע. כך למשל, חוזה שנסחר ב־70 סנט משקף הסתברות של 70% להתרחשות התרחיש. במידה שהאירוע אכן מתרחש, החוזה נפדה בדולר אחד; במידה שלא - ערכו יורד מיד לאפס.
חצי מיליארד דולר על עיתוי התקיפה
במהלך החודשים האחרונים, ריכזו החוזים סביב העימות בין ישראל לאיראן עניין יוצא דופן בקרב משתמשי פולימרקט. נתוני המסחר בפלטפורמה מגלים כי החוזים הקשורים לעיתוי התקיפה באיראן צברו נפח מסחר מצטבר של למעלה מחצי מיליארד דולר - 529 מיליון דולר, ליתר דיוק.
חלוקת הכספים בתוך הפלטפורמה מצביעה על "הימורים" אשר ממוקדים על תאריכים ספציפיים: כ־90 מיליון דולר הוזרמו לחוזים שתימחרו תקיפה ב־28 בפברואר, בעוד כ־42 מיליון דולר הושקעו בחוזים שצפו מועד תקיפה מוקדם יותר.
מאחר שהפלטפורמה פועלת על גבי רשת בלוקצ'יין ציבורית, כל עסקה מתועדת בכתובת החוזה החכם וניתנת לאימות באמצעות סורקי בלוקצ'יין. המשמעות היא שניתן לראות את היקף ההפקדות והמסחר בפועל.
נפח מסחר בהיקף כזה מצביע על רמת נזילות גבוהה יחסית בחוזים המרכזיים, מצב שבו המחיר מושפע מפעילות של משתתפים רבים ולא רק מעסקאות בודדות - מה שמגביר את האמינות של פולימרקט כאינדיקטור חזק לתחזיות שוק.
הישראלים נוהרים לפולימרקט
העניין הציבורי בפולימרקט חרג מעבר לזירת המסחר עצמה ותורגם לתנועת גולשים מאסיבית אל האפליקציה. נתוני סימילארווב (Similarweb) מצביעים על עלייה חדה בביקורים היומיים באתר במהלך המחצית השנייה של חודש פברואר: בשיא התקופה, נרשמו בישראל למעלה מ־200 אלף ביקורים יומיים, מתוך כ־2.2 מיליון ביקורים יומיים בעולם כולו.
לפי הנתונים של סימילארווב, ישראל לבדה ריכזה כ־10% מכלל התנועה העולמית לאתר באותם ימים. זהו שיעור חריג ביחס לגודל האוכלוסייה, המעיד על המעורבות המקומית הגבוהה סביב החוזים הנוגעים לעימות ועל החיפוש אחר מקורות מידע חלופיים בזמן מלחמה.
במקביל, נתוני Google Trends חושפים דפוס דומה. במהלך רוב השנה שקדמה להסלמה נרשם עניין נמוך יחסית בשאילתת החיפוש "פולימרקט" בישראל, אך עם התגברות המתח חלה עלייה חדה במדד העניין.
כך, לדוגמא, בשבוע התקיפה הגיע מדד החיפוש לרמה המרבית (100 נקודות), כאשר החיפושים המובילים התמקדו בצירופים כמו "polymarket iran" ו־"polymarket strike". עם זאת, בימים שלאחר המבצע נרשמה ירידה של כ־20% עד 30% במדד העניין לעומת השיא.
מהירות תגובה ודיוק סטטיסטי
אחת הטענות המרכזיות לטובת פולימרקט נוגעת למהירות התגובה של השוק. חותמות הזמן של העסקאות מאפשרות לעקוב אחר שינויי המחיר בדקות ובשעות שקדמו להודעות הרשמיות.
באירוע התקיפה באיראן ב־28 בפברואר, נרשמה עלייה בהסתברויות בחוזים הרלוונטיים עוד לפני פרסום הדיווחים הראשונים בסוכנויות הידיעות המרכזיות. מאחר שהמסחר מתבצע בזמן אמת ואינו כפוף לאף אימות עיתונאי, השוק מתמחר אינדיקציות חלקיות ומידע גלוי ממקורות פתוחים במהירות שעוקפת לעיתים את ערוצי המידע המסורתיים.
לא שמהירות אינה שקולה בהכרח לדיוק. כדי לבחון עד כמה ההסתברויות משקפות את המציאות לאורך זמן, יש לבחון סדרה רחבה של חוזים שהסתיימו ולהשוות בין ההסתברות שנסחרה ערב ההכרעה לבין התוצאה שקרתה בפועל.
ניתוח שבוצע על ידי אנליסט הדאטה אלכס מקאלו, באמצעות דשבורד ייעודי בפלטפורמת Dune, מצא כי ארבע שעות לפני סגירת חוזה, רמת הדיוק הממוצעת של פולימרקט עמדה על כ־94%. גם בטווח רחוק יותר של חודש לפני ההכרעה, רמת הדיוק נותרה גבוהה ועמדה סביב 90%. במילים אחרות: ככל שמועד ההכרעה מתקרב, רמת ההתאמה בין ההסתברות המתומחרת בשוק לבין התוצאה בשטח הולכת ועולה, מה שהופך את הפלטפורמה לכלי חיזוי שקשה להתעלם ממנו.
מדד נוסף לבחינת איכות התחזית הוא ה־Brier score, כלי סטטיסטי המודד את המרחק בין ההסתברות שנחזתה לבין התוצאה בפועל. בסקאלה זו, ציון 0 משקף חיזוי מושלם, בעוד שחיזוי אקראי מניב בממוצע ציון של 0.25. לפי נתוני החברות Keyrock ו־Dune, שווקי חיזוי גדולים מציגים ציון ממוצע של כ־0.09 - רמת דיוק גבוהה משמעותית מזו של סקרים או הימורים מסורתיים.
בפולימרקט, ציון ה־Brier נוטה להיות נמוך (ומדויק) יותר בחוזים בעלי נפח מסחר גבוה, כלומר במקרים שבהם משתתפים רבים לוקחים חלק בתמחור האירוע. מנגד, בחוזים קטנים ותנודתיים יותר נרשמת סטייה רחבה יותר מהתוצאה.
עם זאת, גם הנתונים האופטימיים מגיעים עם הסתייגות מסוימת: בדשבורד של מקאלו צוין כי קיימת נטייה קלה להערכת יתר של הסתברויות, בשיעור של 1% עד 2% מעל הסיכוי בפועל. בנוסף, נמצא כי חוזים בתחום הספורט מציגים דיוק נמוך יותר (סביב 80%), בעוד שחוזים פוליטיים וגאופוליטיים מפגינים דיוק גבוה בהרבה, במיוחד כשהם נהנים מנזילות משמעותית.
ברמה הענפית הרחבה, נתוני שנת 2025 מצביעים על צמיחה אקספוננציאלית בשוקי החיזוי. נפח המסחר הכולל בענף חצה את רף ה־44 מיליארד דולר בשנה, כאשר הפלטפורמות פולימרקט וקלאשי (Kalshi) ריכזו יחד כ־85% עד 90% מהפעילות. הזינוק משתקף היטב גם במספר העסקאות החודשי, שצמח מכמה מאות אלפים בתחילת שנת 2024 ליותר מ־43 מיליון בסוף 2025, בעוד מספר המשתמשים הפעילים זינק מ־4,000 בלבד ליותר מ־600 אלף משתמשים.
הדיוק המוכח והצמיחה המהירה עומדים בבסיס הצהרתו של מייסד פולימרקט, שיין קופלן, שטען בראיון לרשת CBS לפני מספר חודשים כי הפלטפורמה היא "הדבר המדויק ביותר שיש לאנושות כרגע". עם זאת, חשוב לסייג כי החברה עצמה אינה מפרסמת מדד דיוק רשמי ומחייב; הנתונים המוצגים מבוססים על ניתוחי צד ג' ועל דאטה היסטורי מצטבר בלבד.
הארנקים המסתוריים שחזו את המבצע
ובחזרה לאיראן: באירוע התקיפה ב־28 בפברואר ניתן היה לראות זאת באופן ממוקד - כשעתיים לפני שהחלו ההפצצות, החוזה שעסק בשאלה האם תתרחש תקיפה עד ה־1 במרץ שיקף הסתברות של כ־82%. כחצי שעה בלבד לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים, כבר גילם המחיר הסתברות של 94%. לפי ניתוח של חברת Keyrock לחוזי העימות בין איראן לישראל, ציון ה־Brier הממוצע באירועים אלו עמד על כ־0.07 - רמת דיוק גבוהה אפילו מהממוצע הכללי של הפלטפורמה (0.09).
לצד הנתונים הכמותיים החריגים, עלו גם שאלות רגולטוריות נוקבות. תחקיר של עיתון הפיננשל טיימס זיהה פעילות חריגה במספר ארנקים דיגיטליים שהפיקו רווחים משמעותיים מחוזים הקשורים לעיתוי התקיפה. לפי הדיווח, שישה חשבונות גרפו יחד כ־1.2 מיליון דולר מהימורים שבוצעו בסמיכות מחשידה לאירוע התקיפה. אחד החשבונות, שפעל תחת הכינוי "מגמיימן" (Magmaman), הרוויח מאות אלפי דולרים מחוזים הנוגעים למועד התקיפה ולשינוי קרב בהנהגה האיראנית. עוד לפי התחקיר של הפיננשל טיימס, חלק מהחשבונות הללו נפתחו ימים ספורים לפני האירוע באיראן ופעלו כמעט אך ורק בחוזים הקשורים לרפובליקה האסלאמית.
בעקבות הדיווחים הללו, נפתחה חקירה בישראל, ובמקביל הבהיר הרגולטור האמריקאי (CFTC- Commodity Futures Trading Commission) כי מסחר על בסיס מידע מהותי שאינו ציבורי אסור גם בזירות חיזוי. עם זאת, חשוב לציין כי נכון להיום טרם נקבע רשמית שאכן מדובר במסחר במידע פנים.
