כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "כמעט כל חיל האוויר של ישראל משתתף בתקיפה באיראן"
● שאלת השעה | איך הטייסים של ישראל וארה"ב מתאמים ביניהם?
1החשיבות של אזרבייג'ן במערכה מול איראן
היום בשעות הבוקר (ה') מל"ט איראני פגע בשדה תעופה במובלעת נחצ'יבן באזרבייג'ן, סמוך לגבול איראן. בהצהרה, גינה משרד החוץ האזרי את ההתקפות, דרש הסבר מאיראן ואמר כי אזרבייג'ן שומרת לעצמה את הזכות לנקוט "באמצעי תגובה מתאימים".
מאמר דעה שפורסם אתמול בוושינגטון פוסט התייחס לחשיבות שעשויה להיות לאזרבייג'ן במערכה. המאמר, שנכתב על ידי האנליסטים סת' קרופסי וג'וזף אפשטיין, כי כעת על ישראל וארה"ב לשתף פעולה עם אזרבייג'ן על מנת להילחם בציר הסוני שמשתלט על המזרח התיכון.
"לאחר שהמשטר האיראני נערף בעקבות תקיפה משותפת של ארצות הברית וישראל שהרגה את המנהיג העליון עלי חמינאי וכמה מהמפקדים הבכירים ביותר", ציר סוני קיצוני חדש בהובלת טורקיה וקטאר משתלט על המזרח התיכון. כעת על ארה"ב לבנות "קואליציה של מדינות מתונות, שבמרכזה ישראל, אזרבייג'ן ואיחוד האמירויות, שתהיה מסוגלת להתמודד הן עם התוקפנות האיראנית והן עם גל הרדיקליזם הסוני הגובר", נכתב בוושינגטון פוסט.
"הציר הסוני הקיצוני המתהווה, שמוזן מאידיאולוגיית האחים המוסלמים, מהשאיפות הצבאיות של טורקיה ומהכסף הקטארי, מושך אליו גם בעלי ברית זהירים כמו ערב הסעודית, מדינות שהעלייה האחרונה ברטוריקה האנטי-יהודית בהן מעידה על סטייה אידיאולוגית שצריכה להדאיג את וושינגטון", נכתב.
"בעידן אפשרי שלאחר הרפובליקה האסלאמית שנראה כעת קרוב מאי פעם, לאחר חיסול חמינאי והרס מתמשך של התשתיות הצבאיות והגרעיניות של איראן, יתמודד האסלאם המתון והסובלני מול קיצוניות רדיקלית. אם ציר טורקיה-קטאר ימלא את הוואקום הזה, התוצאה תהיה גל של קיצוניות שיציב בעלי ברית אמריקאים זה מול זה ויזין טרור עולמי".
"כאן הופכת הקואליציה של ישראל-אזרבייג'ן-איחוד האמירויות לחיונית. שלוש המדינות הללו חולקות יותר מאשר יחסים דו-צדדיים טובים. איחוד האמירויות היא עוגן של הסכמי אברהם, בעוד שאזרבייג'ן היא אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל אחרי ארה"ב. באקו ואבו דאבי קיימו לאחרונה תרגילים צבאיים משותפים בשם 'Peace Shield 2026'. שלושתן מחויבות למאבק בטרור ואימצו מודלים של סובלנות ודו-קיום", נכתב.
יש לציין כי גם "וושינגטון מכירה בערכה של אזרבייג'ן כשותפה ביטחונית". רק "ב-10 בפברואר חתמו סגן נשיא ארצות הברית ג'יי. די. ואנס ונשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב על אמנת השותפות האסטרטגית בין ארה"ב לאזרבייג'ן, שהעלתה את היחסים מדרגה עם דגש על שיתוף פעולה ביטחוני, מאבק בטרור ופיתוח אנרגיה".
כעת שיתוף הפעולה בין המדינות יכול להניב "רווח מודיעיני" מקואליציה, כלומר, "יכולות המוסד, רשתות המעקב של איחוד האמירויות והתובנות הייחודיות של אזרבייג'ן לגבי המיעוטים האתניים באיראן, במיוחד מיליוני האזרים החיים בתוכה, יכולים ליצור תמונת מודיעין שלמה. תרגילים משותפים בין שלוש המדינות יבנו את יכולת הפעולה המשותפת הנדרשת כדי להרתיע את איראן, ואם ההרתעה תיכשל לפעול בנחישות".
מתוך הוושינגטון פוסט מאת סת' קרופסי וג'וזף אפשטיין. לקריאת הכתבה המלאה.
2הדילמה של רוסיה סביב איראן: "טראמפ מזין את הפרנויה של פוטין"
לאחר חיסול חמינאי, "מוצא עצמו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במצב קשה. בעל ברית אידיאולוגי גיאופוליטי ותיק חוסל בתמיכה מלאה של שותף אידיאולוגי אחר: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ", נכתב בפורן פוליסי, מגזין לחדשות ופרשנות בענייני חוץ וגיאופוליטיקה.
"האירועים באיראן מתרחשים באזור שרוסיה רואה כחלק מחצי הכדור שלה, ובמידה מסוימת גם מאזור ההשפעה שלה לא רק מבחינה גיאוגרפית, אלא גם משום שאיראן היא חברה בקבוצת BRICS, בהובלת רוסיה וסין. הפעם, לפיכך, לא היה שום היסוס בגינוי החיסול. במסר ששלח לנשיא איראן מסעוד פזשכיאן, אמר פוטין כי ההתנקשות בחמינאי ובבני משפחתו בוצעה 'בהפרה צינית של כל נורמות המוסר האנושי והמשפט הבינלאומי'", נכתב.
עם זאת, יש לציין כי "המסר שפורסם באתר הקרמלין נוסח כך שנמנע מלהאשים ישירות את טראמפ". פוטין לכאורה "מציג עצמו כאדם חזק שעושה כרצונו, אך בפועל הוא אינו יכול להרשות לעצמו אפילו לתקוף מילולית נשיא אמריקאי גם כאשר אותו נשיא משמיד את בעלי בריתו".
הביקורת של הקרמלין על ארה"ב, "הועברה למעשה למשרד החוץ ולתקשורת הממלכתית הרוסית, בזמן שהקרמלין עובד על בניית יחסיו המיוחדים עם טראמפ ועם מקורביו, בהם חתנו ג'ארד קושנר והשליח והשותף לגולף סטיב ויטקוף. השתיקות הללו מציגות את פוטין כאדם חזק חלש מנהיג המתגאה בעוצמה בלתי מוגבלת אך בפועל אינו יכול להרשות לעצמו להעליב, אפילו מילולית, נשיא אמריקאי שמחסל את בעלי בריתו", נכתב.
"עימות אינו האסטרטגיה שבחר הקרמלין מול טראמפ. בוודאי שאין זה אינטרס של מוסקבה לדחוף את טראמפ לעמדה הרווחת בקרב פוליטיקאים אמריקאים, הרואה בפוטין ובחמינאי חלק מאותו מחנה", נכתב.
"ברור שפוטין מודאג מהמתרחש באיראן", וזאת משום ש"חיסולו של מנהיג מכהן הוא תזכורת מטרידה לכך שדבר כזה אפשרי. שהמנהיג ומעמדו עשויים להיות מקודשים בבית ומוכרים בעולם, אך עדיין ייתכן שמישהו יבוא עבורו אין לכך כל משמעות. פצצה אחת בשנייה אחת יכולה להפוך דמות כמעט קדושה לבן תמותה רגיל".
עד כה "האסטרטגיה של המשטר הרוסי נבנתה על ההנחה שטראמפ שונה מקודמיו בבית הלבן". אולם "התקיפה שלו נגד דיקטטורה נוספת מערערת את האסטרטגיה הזו, שהתבססה על תקוות למהפכה פוליטית בהובלת טראמפ במערב. היא גם מחזקת את עמדתם של ספקנים בהנהגה הרוסית הסבורים שעם טראמפ או בלעדיו, ארצות הברית נידונה להיות עוינת לרוסיה".
מתוך הפורן פוליסי מאת אלכסנדר באונוב. לקריאת הכתבה המלאה.
3באטלנטיק מזהירים: "המלחמה עם איראן עלולה לבלוע את נשיאות טראמפ"
כמו נשיאים רבים לפניו, טראמפ חושש שמא שהמלחמה עם איראן עלולה להפוך לנושא המרכזי שמגדיר את כל כהונתו. "המהפכה של 1979 ומשבר בני הערובה שבא בעקבותיה סיימו את נשיאותו של ג'ימי קרטר. פרשת איראן-קונטראס הכתימה את זו של רונלד רייגן. התמרונים האיראניים בעיראק שלאחר המלחמה חיבלו בנשיאותו של ג'ורג' וו. בוש". באופן דומה גם "הסכם הגרעין עם איראן והמאבק הפוליטי המר שהתנהל סביבו חטפו את המחצית השנייה של נשיאות ברק אובמה". גם טבח ה-7 באוקטובר "הצית מלחמה אכזרית שבלעה את נשיאות ג'ו ביידן", פורסם במגזין האמריקאי יוקרתי האטלנטיק. "טראמפ אולי דמיין שבכהונה השנייה שלו יחתום על עסקאות שיסיימו מלחמות, אך גם אותו איראן משכה פנימה".
באטלנטיק נכתב כי "ארה"ב מתקרבת לביצה טובענית, כאשר דיווחים מצביעים על כך ש־ה־CIA (סוכנות הביון המרכזית) מחמש קבוצות כורדיות בתוך איראן". כלומר, לפי האטלנטיק האיראנים נמשכים למלחמה האזורית יותר ויותר.
גם התחזית ליום שאחרי סגרירית. "הנוף הפוליטי באיראן שלאחר עלי חמינאי חסר דמות אחת בעלת סמכות דומה. מבנה הכוח המקביל של הרפובליקה האסלאמית, יחד עם אידיאולוגיה בת 47 שנים של התנגדות, יצרו נתק קטלני: מי שרוצים לעשות עסקה עם אמריקה אינם מסוגלים לספק אותה, ומי שעשויים להיות מסוגלים אינם רוצים בכך".
"טראמפ התייחס לשבוע הראשון של המלחמה כמו למפגש ג’אז מאולתר"', נכתב. הנשיא לטענת האטלנטיק, "מאלתר רעיונות שונים על אסטרטגיה, ניתוחים וסופי משחק בשיחות עם עיתונאים רבים. זו אינה עמימות אסטרטגית מכוונת כדי לבלבל את היריב, אלא סימפטום של בלבול אמיתי".
המטרה כעת של טהרן היא "להחליש את נחישותו של טראמפ באמצעות הצבתו בפני בחירה בין מלחמה ממושכת לבין הכיס של בוחריו. תקוותה של טהרן היא שהוא יכריז לפתע על ניצחון ריק מתוכן ויבטל את המשימה".
"נכון לעכשיו, זו מלחמה שכמעט כל הצדדים בה מפסידים", נכתב.
מתוך האטלנטיק מאת קרים סג'דפור. לקריאת הכתבה המלאה.