הפגנת תמיכה במלחמה. שיתוף הפעולה יהיה פרק חשוב בסיפור ההצלחה / צילום: Reuters, Stefano Ronchini
עסקים חובקי עולם כוללים גם את הצורך הקריטי לצלוח ולהתגבר על פערי שפה. לא רק כדי להבין את הצד השני, אלא לא פעם כדי להבין את הקולגה שיושב ממש מאותו צד של המתרס.
● הקזינו הביטחוני של פולימרקט: מאחורי הטרנד הגדול של המלחמה - שגם חזה אותה
● איראן בדרך למשבר חוקתי? שמונה ממועצת המומחים יחרימו את בחירת המנהיג העליון
ומה שנכון בביזנס, נכון פי כמה וכמה כשמדובר במלחמה ובחיי אדם. כל עוד מדובר בשפות שונות, זה מובן מאליו. כולנו למדנו עוד בילדותינו שבדיוק בגלל זה קרס "מגדל בבל". הבעיה היא, שהפערים האלה קיימים גם אם מדובר לכאורה באותה שפה. ההבדלים יכולים לנבוע מפערים בתרבות, בהיסטוריה, במנטליות ועוד. יתרה מכך - טעות שנובעת מההנחה שהשותף שלידך מבין אותך, עלולה להיות יקרה בהרבה, ודאי כל עוד אנחנו עיוורים לקיומם של ההבדלים הללו.
לכן, בין שלל ההישגים של השבוע האחרון, אי אפשר להישאר אדישים גם מול התיאום ושיתוף הפעולה של ישראל וארצות הברית, ובינה לבין שאר מדינות האזור. לא מדובר רק באישורי מעבר מעל שטח של מדינה כזו או אחרת, אלא בלחימה של ממש. היעדר תקלות, לפחות ברמה קולוסאלית, הוא ממש לא מובן מאליו - גם אם כולנו מבינים את שפת האמריקאים.
כמה אפסים יש בביליון
במהלך מלחמת העולם השנייה, לקח זמן עד שפקידים אמריקאים ובריטים הבינו שהשפה האנגלית המשותפת לא מתגברת על כל הפערים בניהול המערכה ושיתוף הפעולה.
הדוגמה הקלאסית והכמעט אבסורדית מגיעה גם מעולמות הכלכלה והעסקים וגם מעולמות הביטחון והמלחמה. הוויכוח מה זה וכמה זה ביליון, לא משנה אם אנחנו מדברים על דולרים, על לירות שטרלינג או על כמויות תחמושת ואספקה שצריך לשלוח לחזית בהקדם האפשרי. בארה"ב ביליון זה מיליארד - כלומר אחד ו־9 ספרות אחריו. אבל מעברו השני של האוקיינוס, באירופה ביליון הוא אחד ו־12 ספרות אחריו (מיליון מיליון). מכאן קצרה הדרך שמשקיעים ופקידים אמריקאים יקראו למשל דוחות בריטיים על חוב לאומי או על עתודות זהב ויחשבו שהמצב "טוב פי אלף" ממה שהוא באמת. ולהפך - ייכנסו לבהלה מנתוני אינפלציה שנראים לא סבירים ודמיוניים, או מבקשת תחמושת נמוכה פי אלף ממה שהצד השני כיוון אליו. כשטעות של מילה ואפילו אפס אחד יכולה להיות טעות של אלף, לא קשה לראות איך זה עולה בחיי אדם.
רק ב־1974 הודיע ראש ממשלת בריטניה הרולד וילסון לפרלמנט כי מעתה והלאה, בסטטיסטיקות הרשמיות של ממשלת בריטניה המילה "ביליון" תתייחס ל־9 אפסים (השיטה האמריקאית). התברר כי הפקידים כבר לא ידעו אם להשוות את התוצר המקומי הגולמי (GDP) למדינות האירופיות או לארה"ב, מה שנורא מהר הביא לכאוס בנתונים הסטטיסטיים של משרד האוצר הבריטי. בעברית בכל אופן ויתרו על המילה "ביליון" המבלבלת לטובת "מיליארד".
ועוד דוגמה: הפער המפורסם לגבי "גלון דלק" - ההבדל בין האמריקאי (כ־3.78 ליטר) לאימפריאלי הבריטי (כ־4.54 ליטר). במהלך המלחמה, יחידות בריטיות שהופעלו תחת פיקוד אמריקאי (או להפך) נתקלו בבעיה קשה: אם מפקד ביקש 50 אלף גלון דלק עבור טנקים או מטוסים, הוא ציפה לכמות מסוימת, אך יכול היה לקבל 20% יותר או פחות. עבור יחידות משוריינות או אוויריות, הפער הזה הוא לפעמים ההבדל של חיים ומוות. כזה שיכול להשבית כוחות ברגעים קריטיים.
לכל קודקוד חוקים משלו
אבל שפה היא כאמור גם הבדלים מנטליים ותרבותיים. במקור הבריטי, למשל, "להביא הצעה לשולחן", to table a motion, פירושו של דבר לעשות צעד פורמלי שמכניס את ההצעה הרלוונטית לדיון. רק שבארה"ב, זה הפך עם השנים לביטוי של הצעה טקטית לעצירת הדיון. בלבול פרוצדורלי שולי, לכאורה, אבל בסיר הלחץ שקשור למלחמה התברר בדיעבד שהיו לו גם השלכות מבצעיות. שהפערים נעשים מסוכנים במיוחד, דווקא כשנדמה שאין פער.
ואלה לא רק פערי שפה וסלנג שצריך לגשר עליהם במלחמות ובשיתופי פעולה מהותיים כל כך. בשנת 2003, במהלך מבצע "חופש לעירק" שכלל קואליציה של מדינות מערביות, ביטלו 14 טייסים אוסטרלים עשרות משימות הפצצה שקיבלו מהפיקוד האמריקאי, מכיוון שהמטרות לא תאמו לדעתם את כללי הפתיחה באש (ROE) של אוסטרליה. הטייסים קיבלו גיבוי מממשלתם גם בדיעבד, אבל זה חידד את הפרובלמטיות במלחמה שיש בה כמה קודקודים, כשכל אחד מגיע עם ספר חוקים, תפיסה שונה בנוגע לריבונות ואחריות, ועקרונות אחרים מהבית.
שיתוף פעולה צבאי לא מתחיל בתיאום שמיים, אלא בתיאום ציפיות ותיאום דיני המלחמה. בהיסטוריה של מבצע "שאגת הארי", לפחות ממה שנראה כרגע, זה יהיה אחד הפרקים החשובים של סיפור ההצלחה.
כוכבי השבוע
מצוין: המטח מאיראן יותר צפוי מהמט"ח
לפני שבוע, כשרוחות המלחמה כבר נשבו בחוץ, הוציא בנק ההשקעות גולדמן זאקס מסמך מיוחד בו העריך כי השקל נמצא ב"תמחור־יתר" של 13% לעומת הדולר. המחיר הריאלי צריך לעמוד לדבריהם על כ־3.5 שקל לדולר. במסמך צוין כי "ביצועי החסר של מניות הטכנולוגיה והעלייה בסיכונים הגאופוליטיים במזרח התיכון היו שניים מהמנועים המרכזיים בתקופה האחרונה. השקל הישראלי רגיש במיוחד לשני הגורמים הללו, מה שלעמדתנו הופך פוזיציות שורט על השקל לכלי גידור אטרקטיבי בשוק המט"ח".
ואז פרצה המערכה. הארי שאג על הדולר והאירו, שהשפילו מבט מול אחד המטבעות החזקים בעולם בשנתיים האחרונות. מי שהקשיב למומחים ופתח פוזיציית שורט על ישראל, הפסיד מאז עוד כמה אחוזים. זה כמובן לא אומר שלעולם חוסן, אבל זו תזכורת חשובה עד כמה שוק המט"ח בלתי צפוי - אפילו יותר מהמטחים שמגיעים מאיראן. וגם עד כמה ישראל חזקה.
בלתי מספיק: טירוף הפולימרקט מייצר מציאות
שישה חשבונות שנפתחו במהלך חודש פברואר בפלטפורמת החיזוי פולימרקט הרוויחו השבוע מיליון דולר, לאחר שהימרו כי ארצות הברית תתקוף את איראן עד 28 בפברואר. חלק מההימורים נרכשו במחיר של עשרה סנט לדולר, שעות ספורות לפני שהחלו הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן.
עוד הוכחה שטירוף הפולימרקט יצא לגמרי משליטה. האפשרות להמר בצורה אנונימית לא רק שמאפשרת לבעלי עניין ולבעלי מידע פנים לגרוף הון, אלא גם לייצר מציאות. תחשבו למשל על אילון מאסק, שרואה שפע של הימורים סביב מספר הציוצים שהוא יוציא בכל יממה. או את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, גם הוא חובב כסף ידוע, שבוודאי מודע להימורים סביב כל נאום וראיון שהוא נושא, אפילו בשאלה כמה פעמים יחזור על מילה כזו או אחרת.
וכשמדובר בהימורים על החיים שלנו, זה כבר מעורר אימה של ממש.