גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לחץ מבצעי וכלכלת חימושים: למה הטילים מאיראן לא מדייקים?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המטחים ששוגרו מאיראן לעבר ישראל בימים האחרונים העלו חשש לפגיעה ישירה בתשתיות ביטחוניות רגישות ובבסיסים צבאיים מרכזיים. אולם בפועל, למרות מספר פגיעות ברחבי הארץ, מרביתן לא היו במטרות צבאיות מובהקות ולא אחת היו באזורים אזרחיים או בשטח פתוח.

איך הטייסים של ישראל וארה"ב מתאמים ביניהם?
הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

התופעה הזו מעוררת שאלות לגבי רמת הדיוק של מערך הטילים האיראני וכן לגבי אופי האסטרטגיה שמפעילה טהרן בשלב הנוכחי של העימות. לדברי ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), יש כמה הסברים אפשריים למצב - החל מקשיים מבצעיים בשטח, דרך אסטרטגיה מחושבת של שימוש מדוד בחימושים ועד מגבלות טכנולוגיות במערכות הניווט של חלק מהטילים.

במקביל, תושבים באזור המרכז מדווחים על שיבושים חריגים במערכות ניווט לווייניות, בעיקר בתל אביב ובסביבתה, תופעה שייתכן שגם היא קשורה לניסיון לצמצם את הדיוק של נשק מונחה.

מפעילי הטילים פועלים תחת לחץ מתמיד

אחד ההסברים המרכזיים שמעלה קליסקי נוגע ללחץ שבו פועלים מפעילי מערכות השיגור האיראניות. לדבריו, השליטה האווירית שמפעילות ישראל וארה"ב מעל אזורי השיגור מקשה מאוד על הכוחות האיראניים לפעול באופן חופשי. כטב"מים ואמצעי תצפית אוויריים פועלים באופן רציף ומסוגלים לאתר פעילות חשודה בשטח בזמן אמת. המשמעות עבור צוותי השיגור היא שכל פעולה גלויה עלולה לחשוף אותם לתקיפה כמעט מיידית.

"המפעילים שלהם מרגישים מאוד לא בטוחים", אומר קליסקי. "צה"ל וחיל האוויר האמריקאי שולטים באוויר עם כטב"מים וסורקים את השטח. כל מי שמוציא את הראש שלו מסתכן בכך שיחסלו אותו".

לדבריו, כאשר צוותי שיגור פועלים תחת איום כזה, היכולת שלהם לבצע את כל שלבי ההכנה לשיגור בצורה מדויקת נפגעת. הפעלת מערכת טילים מודרנית דורשת סדרת פעולות מדויקות הכוללות הכוונת מערכות ניווט, בדיקות מערכות ושיגור בתזמון נכון. כאשר הצוותים פועלים תחת לחץ ובחשש מתמיד מחשיפה, גם טעויות קטנות בתהליך עלולות להשפיע על הדיוק הסופי של הירי.

אסטרטגיה של הטרדה וכלכלת חימושים

אפשרות נוספת שמעלה קליסקי היא שאיראן כלל לא מנסה בשלב זה למצות את מלוא יכולות הארסנל שבידיה. לדבריו, ייתכן שטהרן מפעילה מה שמכונה כלכלת חימושים, כלומר שימוש מדוד ומחושב בטילים תוך שמירה של חלק משמעותי מהיכולות לשלבים מאוחרים יותר. גישה כזו נועדה להאריך את משך העימות ולשמור על יכולת הרתעה גם בהמשך.

"יכול להיות שהם מנהלים אסטרטגיה של הטרדה", הוא אומר. "ירי שמטרתו להפעיל לחץ מתמשך על האוכלוסייה האזרחית, בזמן שהם שומרים את החימושים האסטרטגיים למצבים שבהם ירגישו שמים הגיעו עד נפש".

בהקשר זה מצביע קליסקי גם על שינוי בהיקף המטחים. בעוד שבשלבים הראשונים של העימות דווח על מטחים גדולים יחסית, בהמשך מספר הטילים שנורים בכל פעם הלך וקטן. לדבריו, הנתון הזה יכול להעיד על כמה אפשרויות.

מצד אחד, ייתכן שאיראן בוחרת להשתמש בכמות מוגבלת של טילים בכל שלב כדי לשמור על מלאי. מצד שני, ייתכן שהירידה במספר הטילים מצביעה דווקא על קשיים מבצעיים בהוצאת שיגורים בהיקף גדול. עם זאת, לדבריו, גם אם ביום הראשון נורו כ־90 טילים ובהמשך המספר ירד לכ־20, המשמעות היא שהירי שמבוצע בפועל אינו בהכרח משקף את מלוא היכולת התיאורטית של הארסנל האיראני.

מגבלות טכנולוגיות וניווט לא מדויק

הסבר נוסף נוגע למצב תעשיית הטילים האיראנית עצמה. קליסקי מציין כי ייתכן שחלק מהמערכות שנמצאות כיום בשימוש לא שודרגו במידה מספקת כדי לאפשר פגיעה מדויקת במטרות קטנות יחסית. "לא מספיק לקחת ברזלים ולבנות מהם צינורות", הוא אומר. "צריך גם אלקטרוניקה, מערכות הצתה מתוחכמות ומערכות ניווט מדויקות. יכול להיות שהם עבדו במהירות ולא הספיקו לשדרג את המערכות לרמה שנדרשת לפגיעות ישירות".

כאשר מערכות הניווט אינן מתקדמות מספיק, הטיל עלול לסטות מהמטרה גם אם השיגור עצמו בוצע בצורה תקינה. בעולם הטילים נהוג למדוד את הדיוק באמצעות מדד הנקרא הסתברות פגיעה מעגלית, או CEP. המדד הזה מתאר מעגל דמיוני שסביב מרכזו נמצאת המטרה. ככל שהמערכת מדויקת יותר, כך הטילים יפלו קרוב יותר למרכז המעגל. כאשר מערכות הניווט פחות מדויקות, הפגיעות מתפזרות על פני שטח גדול יותר. המשמעות היא שגם אם הטיל מכוון למטרה מסוימת, בפועל הוא עלול לנחות במרחק של מאות מטרים ואף קילומטרים ממנה.

קליסקי מוסיף כי קיימת גם אפשרות שחלק מהרכיבים האלקטרוניים שנעשה בהם שימוש אינם עומדים ברמה הנדרשת. לדבריו, ייתכן שבמהלך ניסיונות השדרוג נרכשו רכיבים במהירות או ממקורות שאינם מספקים איכות גבוהה מספיק. הוא מדגיש כי מדובר בהשערה בלבד, אך מציין כי תרחישים כאלה אינם נדירים כאשר מדינות מנסות לפתח או לשדרג מערכות מורכבות תחת לחץ זמן.

שיבושי GPS כחלק ממערך ההגנה

במקביל לשאלת הדיוק של הטילים האיראניים, אזרחים רבים בישראל מדווחים על תופעה אחרת שמורגשת בעיקר באזור המרכז. משתמשים באפליקציות ניווט שוב מספרים כי המכשירים שלהם מציגים מיקום שגוי, לעיתים אף מחוץ לישראל - טענות שנשמעו לא אחת בתחילת המלחמה. התופעה בולטת במיוחד בתל אביב ובאזורים סמוכים, בעוד שבראשית המלחמה השיבושים היו בעיקר באזורי הצפון והדרום.

אחת ההערכות היא שהשיבושים הללו אינם מקריים אלא קשורים לפעילות של מערכות לוחמה אלקטרונית שמטרתן להקשות על ניווט מדויק של טילים וכטב"מים באמצעות שיבוש האותות הלווייניים. כאשר האות משובש או מוחלף באות מטעה, מערכות ניווט עשויות לחשוב שהן נמצאות במקום אחר. הטכניקה הזו נועדה להקשות על מערכות נשק שמסתמכות על ניווט לווייני לצורך תיקון מסלול במהלך הטיסה. אולם מאחר שהאותות האזרחיים והצבאיים פועלים לעיתים באותו מרחב תדרים, גם מכשירים אזרחיים מושפעים מהפעילות הזו.

לדברי קליסקי, ייתכן שהשיבושים מורגשים בעיקר בתל אביב משום שמדובר באזור שבו יש ריכוז של תשתיות חשובות. "בתל אביב אנחנו יודעים שיש אתרים משמעותיים", הוא אומר. "ייתכן שיש צורך להגן על מקומות מסוימים, ולכן מופעלות מערכות שמקשות על ניווט מדויק".

עוד כתבות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות שיעיבו על פתיחת המסחר, ואיך תגיב הבורסה לדוחות של עצמה?

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הבורסה בתל אביב פרסמה את תוצאותיה הכספיות וסיכמה שנה פנטסטית ● וול סטריט ננעלה בירידות אתמול, במקביל לזינוק המחודש במחירי הנפט ● בדיסקונט מעריכים כי לעליית מחירי האנרגיה בעולם תהיה השפעה מתונה על האינפלציה בישראל ● וגם: בנק אוף אמריקה מחדש את הסיקור שלו על מניית טסלה עם המלצת קנייה ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

ענקית התעופה שמבטלת את הטיסות לישראל עד ה-22 במרץ

קבוצת לופטהנזה מאריכה את ביטולי הטיסות עד 22 במרץ בשל המלחמה עם איראן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

גל תקיפות בטהראן, טראמפ שולל אפשרות לפלישה קרקעית

הנשיא טראמפ על האפשרות של פלישה קרקעית לאיראן: "זה בזבוז זמן. הם איבדו את כל מה שהם יכלו להפסיד" ● מפקד סנטקום: "נערכים להגביר את האש מעל איראן" ● אזעקות בלתי־פוסקות בצפון נשמעו במהלך הלילה ● עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

איך חוזרים לישון אחרי אזעקות? / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

קמים בלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות

מלבד הפחד והפגיעות הממשיות, אזרחי ישראל נאלצים להתמודד במלחמה עם עייפות מתמשכת והפרעות שינה חוזרות ונשנות בגלל האזעקות ● איך אפשר לחזור לישון במהירות, מתי לקום אם התעוררנו מספר פעמים, ומה לעשות אם אתם מוצאים את עצמכם מסתובבים מצד לצד במיטה? ● שאלת השעה

סמארט 5 פרימיום / צילום: יח''צ

עם מעל 360 כוח סוס: סמארט החדשה דומה למקור הקטנטן רק בשם

לחשמלית החדשה של סמארט 5 פרימיום, מבית ג'ילי ומרצדס, יש ממדים נכבדים, תא נוסעים מפואר ועמוס בטכנולוגיות ומפרט הנעה אטרקטיבי ● העיצוב החיצוני דורש הסתגלות אבל האטרקציה היא אבזור ואיכויות גרמניות במחיר סיני

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

כך הפך המיגון לפריבילגיה לעשירונים העליונים

בעוד שבקרב שלושת העשירונים העליונים לכמעט 60% מהאוכלוסיה יש ממ"ד, בשלושת העשירונים הנמוכים מדובר בפחות משליש ● "בניית המיגון תלויה בהיתכנות כלכלית, מצב שהותיר מחוץ למענה דירות רבות"

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

שיא חדש לבנק הפועלים: הרווח ב-2025 זינק ל-9.8 מיליארד שקל

בנק הפועלים דיווח על רווחי שיא של 9.8 מיליארד שקל ב-2025 - זינוק של 28% לעומת השנה שקדמה לה ● שיעור התשואה על ההון ב-2025 עומדת על 15.3% ● הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד בסכום של 1.24 מיליארד שקל ● ועד עובדי הבנק: "בלתי נתפס שהנהלת הבנק מפרסמת רווחי עתק, ובאותה נשימה בוחרת לפגוע ישירות בכיס של העובדים"

אורן קניאל - מנכ''ל AppsFlyer אפספלייר / צילום: איל יצהר

מדוע בוטל אקזיט המיליארדים של אפספלייר הישראלית?

האקזיט המיוחל שמצפים לו המשקיעים באפספלייר ממשיך להתעכב ● מאז תחילת השנה ירדו מניות חברות התוכנה בעשרות אחוזים, וקרן הפרייבט אקוויטי אפולו שביקשה לרכוש את אפספלייר - חששה מירידת שווי ● אפספלייר עומדת מאחורי תוכנה לניהול קמפיינים פרסומיים ברשת, היא חברה רווחית שמייצרת כ-500 מיליון דולר בשנה בהכנסות

אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio

האיכון הסלולרי הוכיח: האישה אינה ידועה בציבור ולא זכאית לירושה

באופן תקדימי, בית המשפט החליט באמצעות איכון סלולרי שבני הזוג לא היו יחדיו בשעות מסוימות, ולכן הם אינן נחשבים ידועים בציבור ● כמו כן, הוכח כי השניים לא ניהלו משק בית משותף, וכי המנוח לא היה מעוניין בשיתוף כלכלי ● גם המסמך שהציגה בת הזוג, בו תיאר המנוח את מערכת היחסים איתה, לא הועיל

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי תוצאות השיא של הפועלים: למה מניות הבנקים ירדו?

מדד הבנקים נסחר בירידות בניגוד למגמה הכוללת בבורסה בתל אביב ● בנק הפועלים דיווח הבוקר על עלייה חדה של 28% ברווח הנקי ב-2025 ● מנהל מחלקת המחקר של IBI, לירן לובלין, ציין כי הדוחות כוללים הרבה הכנסות חד־פעמיות, וכי הם "מעט מאכזבים ביחס לציפיות ברבעון"

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

בצל המלחמה: עובדים בידיעות אחרונות ובוואלה נדרשו לממש ימי חופש

עובדים שאינם חיוניים לסיקור המלחמה התבקשו לממש ימי חופש ● בידיעות אחרונות מדובר במספר עובדים ברוטציה, בעוד בוואלה מעל לעשרה עובדים הוצאו לחופשה במהלך שנעשה ללא שיתוף הוועד

מי בעל השליטה שהרוויח "על הנייר" 5 מיליארד שקל ביומיים?

המתקפות של איראן על דובאי תפסו בהפתעה את האירופאים הרבים שגרים שם - מדוע הם היגרו לשם, וכמה כסף נכנס לקרנות הנאמנות ביום שני - יום המסחר הראשון מתחילת המערכה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

ניר צוק חושף את חברת הסייבר החדשה שלו

החברה החדשה Cylake, שמודיעה היום על גיוס סיד בהיקף 45 מיליון דולר, מפתחת פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית עבור ארגונים גדולים שאינם יכולים להשתמש בענן ציבורי, בהם מוסדות פיננסיים וגופי ממשל הפועלים תחת רגולציה מחמירה ● בין שותפיו להקמה של צוק, שהקים בעברו את פאלו אלטו, אחד ממייסדי סנטינל וואן

פדרו סנצ'ז ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein, Michael Probst

כן למהגרים, לא למלחמה: ראש הממשלה שמתנגח בטראמפ

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הפך למבקר הקולני והחריף ביותר באירופה של המלחמה נגד איראן ● בזמן שהוא נמצא בלב חקירת שחיתות, שמערבת גם משפחתו, סנצ'ז מנסה לחזק את מעמדו מבית ולנגח את יריביו השמרניים

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מנהרה חשופה בגדר המערכת, צפון הארץ / צילום: סתיו ליבנה

לבנון מכריזה על גירוש משמרות המהפכה. עד כמה זה משמעותי?

ראש ממשלת לבנון הורה לגורמי הביטחון למנוע כל פעילות צבאית בידי משמרות המהפכה האיראניים במדינה ● למרות ההצהרות - לבנון לא עושה הרבה כדי להשתלט על האלימות, וגם פירוק חיזבאללה מנשקו מתקדם בעצלתיים ● פרופ' אייל זיסר: "בלבנון מעדיפים שישראל תעשה להם את העבודה"

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי

למה אנחנו אוכלים יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

אוכלים יותר במלחמה? יש לזה הסבר מדעי

מחקר שנערך במרכז האקדמי אשקלון מגלה כי אכילה רגשית היא מנגנון נפוץ ונורמלי לוויסות חרדה ● מה הם המחירים הבריאותיים ואיך אפשר למזער נזקים? ● שאלת השעה, מדור חדש