הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

המלחמה נגד איראן עומדת להשלים את השבוע הראשון שלה, ואחד מהמאפיינים הבולטים בה היה חוסר התפקוד של "טבעת האש", אותה ראו האיראנים בחזונם ככלי שיכריע את מדינת ישראל. חמאס כבר לא בסיפור, וגם לא אסד; לחיזבאללה לקח מספר ימים עד שהצטרף למערכה, ככל הנראה כתוצאה מהמכות שספג במהלך מלחמת חרבות ברזל, ואילו מי שאמורים להיות הרכיב הדרומי של הטבעת, הח'ותים - רק שחררו הצהרה, כי יחסמו מחדש את מיצרי באב־אל־מנדב בקצה הדרומי של הים האדום, וכי הפסקת האש עם ישראל הסתיימה. בפועל - הם לא עשו דבר עד כה.

● לבנון מכריזה על גירוש משמרות המהפכה. עד כמה זה משמעותי?
● מתי ואיך תסתיים המלחמה: המומחה לענייני איראן שמנסה להעריך
● האיראנים משקרים, והעולם מהדהד את זה
● "תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר יקרוס

רטוריקה אנטי־ישראלית

אז איך מוסברת השתיקה שלהם? ומדוע טרם הצטרפו למלחמה הנוכחית? ענבל נסים לובטון, מומחית לתימן מהאוניברסיטה הפתוחה ומרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מסבירה: "אתה מדבר על 2 דברים: הראשון שתיקה והשני חוסר פעילות. אז חוסר פעולה זה נכון, אבל מבחינה תקשורתית הם בכלל לא שותקים, לפחות לא ברשתות שלהם. לא ב'אל מסירה' ולא ברשתות אחרות שמזוהות עם החיזבאללה. הם מדברים - והרבה. אגב, גם בזמן שהם שומרים על שקט ביחס אלינו ברטוריקה, הם כל הזמן עוקבים בדריכות אחרי המצב כאן ומול איראן; מדברים הרבה במונחים של תוקפנות אימפריאלית ציונית על איראן ועל מדינות אחרות, מדברים על הרס וחורבן שמפיצים האמריקאים והציונים, שפוגעים גם במדינות המפרץ. הנרטיב הוא, שיש איזשהו ניסיון אמריקאי וישראלי לדחוף את מדינות המפרץ למלחמה. הם לא תמיד מתייחסים למעשים של איראן, אלא מדגישים שייתכן שדוחפים גם את איחוד האמירויות וגם את סעודיה למערכה הזאת, שלא בטוח שתשרת את האינטרסים שלהן. הרטוריקה מאוד פרו־איראנית, פרו־חיזבאללה, אנטי־ישראל, אנטי־ארה"ב".

ומה לגבי חוסר הפעילות?

"העובדה שהם לא הגיבו בפעולות מעשיות מתאימה למערכת היחסים שלהם עם איראן מלכתחילה. הם לא פרוקסי במובן שבו אנחנו חושבים על חיזבאללה בלבנון, יש להם מערכת יחסים אחרת עם האיראנים ונדמה לי שגם האיראנים ערים למגבלות המחויבות או השותפות שלהם עם החות'ים, וראינו את זה היטב במלחמת 12 הימים. אז התגובה הח'ותית הייתה די מינורית. היו כמה שיגורים לכאן, ונדמה לי שזה היה יותר איזשהו מס שפתיים לתפקיד שלהם במסגרת ציר ההתנגדות ולא יותר".

מצד שני הם גם התמידו בשיגורים והוכיחו אמינות בהצהרותיהם.

"אני מסכימה איתך, ואם הם יחליטו להיכנס למערכה, הם כנראה גם יודיעו. אבל נדמה לי שהם עוקבים בזהירות אחר מה שנעשה, משבחים מאוד את האיראנים, עם הרטוריקה הביקורתית הרגילה כלפי ארה״ב וישראל, אליה מתלווה ביקורת גם כלפי סעודיה ואיחוד האמירויות.

"זו דרך פעולה שתואמת גם את מערכת היחסים שלהם עם איראן ואת העובדה שהם בראש ובראשונה מבקשים להביא לידי ביטוי את האינטרסים שלהם בתוך תימן ובאזור, וגם את העובדה שמלכתחילה הם מסגרו את המעורבות שלהם במלחמת חרבות ברזל וגם את התפקיד שלהם בתוך ציר ההתנגדות, כחלק מהמשולש הזה של תימן־עזה־ישראל וארה"ב, מול אותה תוקפנות מערבית שעובדת בשירות ישראל או פרויקט אימפריאלי מערבי חדש ישן, והם מאוד עקביים בכך. אז גם הסגירה של מצרי באב־אל־מנדב וגם התקיפות אותנו, את ארה"ב ואת בריטניה (דרך הקואליציה הימית שהם הקימו) - כל אלה היו בתוך המתווה שהם יצרו. אם ארה"ב תקפה אותם או פגעה במרחב האווירי שלהם או במרחב הימי שלהם, אז הם הגיבו.

"זה פסק, לאחר שטראמפ ניסה להציג את זה (הפסקת התקיפות האמריקאיות על הח'ותים במאי שנה שעברה, א"מ) כאיזשהו הסכם אליו הגיעו שני הצדדים, אבל כשקראת את התקשורת הערבית הבנת יפה מאוד - שהם מצידם לא דיברו, לא שוחחו ולא הגיעו להבנות. הם הצהירו, שיגיבו לתוקפנות האמריקאית כלשונם, רק אם אלה יחצו קווים אדומים ונותרו עקביים בכך".

נשענים יותר על סין

אם כך, לא מדובר בפרוקסי כמו חיזבאללה, אסד והמיליציות העיראקיות.

"המקרה של הח'ותים הוא מקרה אחר מראשיתו. זו קבוצה שניהלה במשך שנים מאבק נגד השלטון, כנראה עם מעט מאוד סיוע איראני, אם בכלל. לאורך כל מערכת היחסים שלהם עם איראן, שהחלה להתגבש מ־2009־2010, היה מודל של ברית או של שיתוף פעולה מאשר של פרוקסי. נכון שהחות'ים בנו את העוצמה הצבאית שלהם בסיוע איראן, אבל בצד זה, הגדרת החברות שלהם בציר ההתנגדות וגם הסטטוס שלהם כפרוקסי אינה נכונה. זה לא פרוקסי במובן שבו אנחנו חושבים על הזרועות או על הקבוצות האחרות ששירתו את איראן, וזו נקודת המוצא. לפיה ניתן להבין גם את ההשתתפות המינורית במלחמת 12 הימים, ואת ההתנהלות שלהם, לפחות עד עכשיו".

מה יטה את הכף

אם חיסול חמינאי והפצצות איראן לא גרמו להם להילחם, מה כן עלול לדחוף אותם לעשות זאת?

"אני חושבת שאם יהיה משהו שיניע אותם לפעול או לשנות את הקו שהנחה אותם עד עכשיו, זה מהלך התקפי בתימן מצד ישראל או ארה"ב, שיביא אותם לפעול להגנה עצמית, או סיטואציה בתוך תימן שתשנה את מאזן הכוחות ותהפוך את ההחצנה של הפעולות הצבאיות שלהם למשהו שישתלם להם מבית.

"קשה לי גם לראות כיצד איום מצד איראן ידחוף אותם לפעולה, כי איראן גם הפכה להיות קצת פחות אטרקטיבית בשבילם מבחינת הסיוע שהיא נתנה עד כה. בכל מקרה ההישענות שלהם בתקופה האחרונה היא על סין למשל לצורך רכיבים של אמצעי הלחימה, וגם הייצור המקומי שלהם מתגבר והולך.

"בנוסף, הם בוודאי חוששים גם מתגובה סעודית או אמירתית. ראינו מה קרה בסוף דצמבר ותחילת ינואר (ערב הסעודית תקפה שיירות נשק ששלחו האמירויות למליציות הבדלניות בדרום, ה־STC, ונימקה זאת באיום על ביטחונה הלאומי, א"מ), היה נדמה אז כאילו סעודיה ואיחוד האמירויות ממש על סף מלחמה בדרום תימן. אני חושבת שזה הפתיע את החות'ים כי הם התרגלו להתנהל עם הסעודים בצורה מאוד אחרת. לכן, אני סבורה שהם גם יהיו זהירים בתגובה שלהם עכשיו. סעודיה של היום אינה סעודיה שניהלה איתם את משא ומתן מאוד מתפשר ומאוד נוח מבחינתם מאז אמצע 2022. לבסוף, הם רואים מה קורה מסביב ולא היו רוצים לאבד את המנהיג שלהם עבד אל־מלכ אל־חות'י, שהוא כבר כמה שנים גם המנהיג המדיני הבכיר וגם הסמכות הרוחנית הגבוהה ביותר".