גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסוף לשלטון האייתוללות? מה צריך כדי שזה יוכל להתממש

בכל העולם תולים תקוות שהתקיפה הישראלית־אמריקאית באיראן תסתום את הגולל על
שלטון האייתוללות ● כדי שזה יקרה, המומחים מציינים ארבעה גורמים שיכולים לסמן את
קץ המשטר ● עד כמה הפעם הם באמת קרובים להבשלה? ● המשרוקית של גלובס

חגיגות 47 שנה למהפכה האסלאמית בטהרן, פברואר 2026 / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami
חגיגות 47 שנה למהפכה האסלאמית בטהרן, פברואר 2026 / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

המטרה: משטר האייתוללות. כך רבים תופסים את תכלית המתקפה ההיסטורית באיראן -שעד כה הצליחה, בין היתר, להביא לחיסולו של המנהיג העליון, עלי חמינאי. ממשלות ישראל וארה"ב שומרות על מרחב של עמימות בנוגע למטרה הזו, אבל המסר ברור.

כשהאמריקאים מתערבים במלחמות: מווייטנאם ועד דאעש
WSJ | עם ארבע שכבות של מחליפים להנהגה: תוכנית המגירה של משמרות המהפכה

למעשה, האמריקאים בהתחלה הגדירו את שינוי המשטר כמטרה, אבל בימים האחרונים נסוגו ממנה מבחינה פורמלית. האם התקווה לקץ שלטון האייתוללות שניטעת בלבבות המונים בעולם ואפילו באיראן עצמה - היא בעלת סיכוי ריאלי להתממש? מה צריך לקרות כדי שבאיראן יאיר שחר של יום חדש? כדי להשיב על השאלה, נעזרנו במומחים לנושא שסרטטו בפנינו את התנאים להפלת המשטר האיראני. אז אם אתם עוקבים בציפייה דרוכה - אלה הנקודות שכדאי לשים לב אליהן.

1היפוך קנים

במה זה מתבטא?

פנייה נגד המשטר של כוחות חמושים שעד כה היו חלק ממנו. "התחלה של בקיעים בקרב השלטון (פקידי מדינה ובייחוד מנגנוני הבטחון), ועריקה של חלק מהגורמים בשלטון לאופוזיציה. לחלופין, ייתכן גם מצב של של הפסקת הסיוע למשטר, למשל בסירובי פקודה", מסביר ד"ר אהוד ערן, מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה.

מה שונה הפעם?

לפי אהוד ערן, "ביוני 2025 ישראל פגעה בייחוד בבכירים בתוכנית הגרעין, בטק"ק ובמערכי הגנה אווירית. היו יחסית מעט פגיעות בסמלי שלטון ובמנגנוני בטחון הפנים שמגינים עליו, הגם שהיו קצת. עתה נראה שיש יותר מאמץ כנגד מגנוני בטחון הפנים, כולל פניה ישירה לחבריו בו ופגיעה במוסדותיו, על מנת לסייע ליצירת התנאים לשינוי המשטר".

איש משמרות המהפכה במרכז טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

הערכת המומחים:

"כרגע לא רואים עריקה מסיבית ממשמרות המהפכה ושורות הבסיג' - מנגנון הדיכוי של המשטר באיראן", מציין פרופ' בנימין מילר, מרצה ליחסים בינ"ל באוניברסיטת חיפה. "התקווה היא שככל שהמשטר ייחלש, המחאה תגבר ויהיו עריקות מכלי המשטר הדכאניים. אלא שבינתיים, מאז הקמת המשטר - לא ראינו דבר כזה. לא רק שאולי הם הפנימו את האידיאולוגיה, הם גם חוששים שמשטר חלופי יביא אותם לדין - וזה אולי יסתיים בהוצאות להורג".

"לעומת זאת", מילר ממשיך, "הצבא האיראני, שנתפס יותר כמו צבא עם, יש יותר סיכוי שתחול בו עריקה - ואף אולי פעולה של כוחות חמושים נגד המשטר. אין לכך סימנים כעת ואין רקורד לכך, אבל זו גם אופציה עתידית".

לדעת פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, "שינוי מבפנים של הלך הרוח בשלטון לא נראה ממשי, כי הכוחות השמרנים - שהיחס שלהם לישראל הוא יותר ניצי - אוחזים בכל מוקדי הכוח".

2כיבוש צבאי

במה זה מתבטא?

Boots on the Ground - נוכחות של כוחות צבא יבשתיים על קרקע האויב במטרה להכריעו. "הרקורד של שינויי משטר מבחוץ - במיוחד רק מהאוויר - כמעט שאינו קיים", אומר מילר. גם לדעת ערן, "הניסיון שנצבר בעשרות השנים האחרונות מראה שאי אפשר להסתפק בהפצצות מהאוויר ובחיסולי בכירים. איראן היא מדינה גדולה ולא די לפגוע בכמה עשרות או אפילו מאות בכירים. האליטה די גדולה. מאידך, חשוב לי לומר שאלו תובנות שיש להן ממד סטטיסטי ותמיד יש אירוע שלא מתנהג בהתאם לסטטיסטיקה".

לכן, פרופ’ סיימון וולפגנג פוקס, חוקר אסלאם בחוג למזרח התיכון ודרום אסיה באוניברסיטה העברית, טוען שמדובר בתנאי הכרחי: "אף שהתקיפות האוויריות עצמן פגעו במשמרות המהפכה וביכולותיהן, בלי להכניס כוחות על הקרקע, מנגנוני הדיכוי שנועדו לחסל כל סימן להתנגדות אינם צפויים להיעלם.

"לבסיג' אין צורך באמצעי לחימה מתקדמים כדי לשמר את שליטתם. כפי שניתן לראות כבר כעת, המשטר פועל לדיכוי ההתפרצויות הספונטניות של שמחה לאחר מותו של חמינאי".

מה שונה הפעם?

הנכונות האמריקאית. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר בעצמו כי הוא לא שולל את האפשרות של שליחת כוחות קרקעיים לאדמת איראן. "אין לי חרדות לגבי 'מגפיים על הקרקע'", אמר טראמפ בריאיון ל"ניו יורק פוסט". "בעוד שכל נשיא אחר ממהר להצהיר ש'לא יהיו כוחות קרקעיים', אני לא אומר זאת. אני אומר שכנראה לא נזדקק להם, אבל אשתמש בהם אם יהיה בכך צורך".

לדברי פרופ' אודי זומר, ראש מרכז ברק למנהיגות באוניברסיטת תל־אביב, "לאמריקה יש כוח צבאי אדיר שהיא לא חוששת לעשות בו שימוש". הוא מסביר כי "אם המלחמה תצליח, לדבר יהיו השלכות רחבות מבחינת האמריקאים".

אילו השלכות? "ראשית, טראמפ מצליח לפרק חוליה נוספת בציר שבנו הסינים שעבר עד לפני חודשיים, מעבר למוסקבה, בייג'ינג ופיונגיאנג גם בקראקס ובטהרן. שנית, טראמפ מניח בכך את היסודות להמשכיות מהודו, דרך המזרח התיכון ועד אירופה של בנות ברית של ארה"ב שמהוות משקל נגד לפרויקט העל של הסינים - יוזמת 'חגורה ודרך'.

"ושלישית, טראמפ מקרין כוח אמריקאי שיש לו השלכות בקבלת ההחלטות הרוסית והסינית לגבי אוקראינה בהווה והסיכוי לעימות צבאי בטייוואן בעתיד. המסר יהיה שאמריקה יודעת להשלים את המעשה הצבאי במעשה מדיני מוצלח. זה מסר שישפיע עמוקות על תהליכי קבלת ההחלטות בבייג'ינג".

הערכת המומחים:

"איראן היא ענקית, גם מרחבית וגם דמוגרפית, ולמעשה מבודדת גאוגרפית", מציין תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, היסטוריון צבאי ומזרחן. "היא יושבת ברובה על רמה שמבחינה צבאית יש רק מקרים בודדים ובהם אלכסנדר מוקדון וצבאו של מוחמד שהצליחו לכבוש אותה. כשמלחמת איראן־עיראק פרצה ב־1980, בישראל ההערכה הייתה שעיראק תוכל להשתלט על איראן תוך שבועות בודדים, כי היא הייתה יותר חזקה ומיומנת. בפועל, בגלל המכשול הגאוגרפי, עיראק לא הצליחה, כלום לא השתנה ואיראן רק התחזקה עם הזמן".

חיילים אמריקאיים מפילים פסל של חוסיין בעיראק / צילום: ap, Jerome Delay

"ברור שכניסה קרקעית אמריקאית מגדילה את הסיכוי לשינוי משטר", אומר מילר, "אלא שהכף לא נוטה לכיוון הזה. יש חשש לאבדות כבדות, וארה"ב נכוותה מכך בעבר בעיראק ובאפגניסטן. טראמפ - אף שלעולם לא ניתן לדעת מה יעשה - מתנגד קונקרטית להתערבויות מסיביות על הקרקע, ולמה שהאמריקאים קוראים 'nation building'. כבר עכשיו יש התנגדות אמריקאית, לא רק אצל הדמוקרטים, למלחמה רחוקה מהבית - קל וחומר מלחמה קרקעית. לכן זה לא נראה תרחיש סביר".

כך גם סבור זומר: "נשיא אמריקאי שרץ על הטיקט של America First ומקווה מאוד לא להיות אחרי בחירות האמצע בנובמבר ברווז צולע לשארית כהונתו יתקשה - פוליטית ואסטרטגית - להקצות את המשאבים הנדרשים למהלך נרחב שייפרס לאורך זמן ושמטרתו nation building באיראן".

3גיבוש התנגדות

במה זה מתבטא?

"תנאי לשינוי משטר הוא אופוזיציה מאורגנת וכוח מספיק חזק שיכול להשתלט על מוקדי הכוח", ערן מציין. "אם יש חלופה אמיתית לשלטון, כמו אופוזיציה גדולה ומאורגנת, הסיכוי לחילופי משטר יותר גדול".

זומר מוסיף שהאופוזיציה צריכה גם לקבל גיבוי מהמעצמות: "אם ניקח את א־שרע בסוריה, הוא טרוריסט בחליפה, אבל כזה שקיבל גיבוי גם ממעצמות אזוריות וגם ממעצמות עולמיות, ועכשיו סוריה אומנם לא דמוקרטיה אבל במצב יחסית יציב לעומת תסריט בלהות של כאוס פוליטי".

מה שונה הפעם?

לדברי ערן, שינוי משמעותי בקרב האופוזיציה בחודשים האחרונים הוא "גל המהומות באיראן, שהיה משמעותי וכוחות המשטר הפעילו מולו הרבה עוצמה. האירועים חשפו את עומק הסלידה מן המשטר בקרב מרכיבים באוכלוסיה, ויצרו עוד התנגדות בגלל היד הקשה והאכזרית שהופעלה נגד המפגינים. ההפגנות גם היו לא אלימות, מה שלרוב מעלה את הסיכוי לאי־יציבות המשטר בהמשך, כי אם זו התנגדות חמושה למשטר יש יותר לגיטימציה בהפעלת כוח".

בנוסף, נדמה שהפעם יש תמיכה רחבה יותר בהתנגדות למשטר של שחקן אחר באופוזיציה: קבוצות המיעוטים. מילר מסביר שאותן קבוצות "מהוות בערך חצי מהאוכלוסייה באיראן, והן כוללות את האזרים, הכורדים, הערבים והבלוצ'ים. זה לא בלתי סביר שהם יתקוממו, בעיקר הבלוצ'ים והכורדים שיש להם תנועות שחרור להגדרה עצמית.

"הם יכולים להביא לשינוי באזורים שלהם במדינה, כנראה יש להם נשק ויש להם קהילה תומכת מעבר לגבול שיכולה לסייע להם, וגורמי המודיעין האמריקאיים כנראה התחילו לספק נשק לכורדים".

בימים האחרונים יש אפילו דיווחים שמיליציות כורדיות מעיראק נכנסו לשטח איראן. כך, גורם אמריקני אמר ל"פוקס ניוז" כי אלפי כורדים חצו את הגבול מעיראק ופתחו במתקפה קרקעית באיראן - ביום החמישי למלחמה. זה מצטרף לדיווחים שארה"ב שוקלת לתמוך בארגונים חמושים באזור כדי להפיל את משטר האייתוללות. ואולם, זמן קצר לאחר מכן, בכיר באופוזיציה הכורדית האיראנית טען כי לא החלה מתקפה קרקעית כזו. בהמשך גם בכיר בממשלת הכורדים בעיראק הכחיש את המתקפה.

הפגנות באיראן / צילום: ap, Middle East Images

הערכת המומחים:

לדברי ליטבק, "אין באמת אופוזיציה למשטר - לא בתוך איראן ולא בגלות. גם בעת האחרונה כשצצו מחאות שונות ברחבי איראן, לרוב על רקע כלכלי, המשטר ידע לטפל בהן ביעילות, ולא נוצרה התארגנות מקיפה. אם, למשל, יש שביתה מקומית של מורים באזור מסוים, אז השלטון 'ילך לקראתם' בהשקעה די מינימלית מבחינתו, וככה הוא ירגיע את הרוחות. הדברים, אם כן, לא מגיעים לכדי התארגנות אנטי־שלטונית רחבה - בוודאי לא כזאת שיכולה להיות משקל־נגד למשטר".

בנוגע לקבוצות המיעוטים, ערן אומר ש"מסורתית, קבוצות המיעוטים הללו פעלו לקידום האינטרסים המיידים שלהם במרחבים הפריפריאלים בהם יש להם רוב ולא הציבו חזון או יומרה, לשנות את המשטר באיראן כולה מעבר למה שישרת אותם (כמו מעבר למבנה פדרלי). אתגר ההתגדות דרך המיעוטים מועצם עוד נוכח שונות אתנית ודתית: רוב הכורדים הם לא רק מיעוט אתני אלה גם דתי: הם סונים במדינה שבה 90% שיעים. בנסיבות אלה, יהיה להם קשה לגייס תמיכה מן הציבור הרחב".

4הקמת חלופה שלטונית

במה זה מתבטא?

לפי ליטבק, "ברור ששינוי משטרי לא יכול להסתכם רק בחיסול של חמינאי או של אישים כאלה ואחרים. פשוט ימנו מישהו במקומו - כמו שמינו מחליפים לרשימת הבכירים שישראל חיסלה במתקפה הנוכחית. איראן היא מדינה גדולה והמשטר שלה עובד באופן מסודר, כך שהפלת המשטר תצטרך לכלול מנגנוני שלטון אלטרנטיביים".

זומר מוסיף ש"יש רצון להחליף כמה אנשים ולקוות שהממשל החדש יתאם יותר לאינטרסים המערביים. התסריט הוורוד ביותר הוא של רפובליקה דמוקרטית. ההיסטוריה של זה באיראן איננה מוצלחת. ולכן, בתסריט חיובי יחסית, יקום משטר עם סממנים דמוקרטיים.

"לעומת זאת, בתרחיש הגרוע ביותר", ממשיך זומר, "המשטר הקיים נופל והתשתית המדינתית קורסת. זה אומר כאוס פוליטי, ולאחר הקריסה פנימה תגיע התפוצצות כלפי חוץ שעשויה להשפיע על האיזור כולו. במזה"ת, שחקנים לא מדינתיים ושטח הפקר יוצרים שילוב אכזרי והרסני. החות'ים בתימן ודאע"ש בסוריה ומערב עיראק הם דוגמאות מהשנים האחרונות. טכנולוגיה זולה והרסנית, כמו כטב"מים, הופכת את האיום הזה למשמעותי במיוחד.

"ובתוך הכאוס הזה עשויים להיות מעורבים גם יכולות בליסטיות וחומר בקיע, ללא מנגנונים מדינתיים שיאפשרו פיקוח או מניעה. בנוסף, זרם של פליטים מאיראן עלול להפר את היציבות האזורית שהיא קריטית למודל הכלכלי של מדינות המפרץ וסעודיה - בנות ברית מרכזיות של ארה"ב מלבד ישראל".

אחת האפשרויות שהוזכרו לשלטון חלופי הוא החזרת שלטון השאה, בראשות רזא פהלווי, יורש העצר הגולה של איראן ובנו של השאה האחרון. רבים תופסים את פהלווי כמנהיג המחאות באיראן, וזה מצדו כבר פרסם את החזון שלו ל"יום שאחרי", כשבין היתר הוא התחייב שאיראן בהנהגתו "תכיר מיד במדינת ישראל, תרחיב את הסכמי אברהם להסכמי כורש ותשים קץ לתוכנית הגרעין הצבאית".

רזא פהלווי, בנו של השאה האחרון / צילום: ap, Thomas Padilla

מה שונה הפעם?

כמובן, רשימת המחוסלים בקרב השלטון הנוכחי - בראשם המנהיג העליון עלי חמינאי. לצדו נהרגו גם עלי שמח'אני, מזכיר "מועצת ההגנה" ויועצו האישי של מנהיג איראן חמינאי לעניינים ביטחוניים; רמטכ"ל איראן, עבד אל־רחים מוסווי; מוחמד פאכפור, מפקד משמרות המהפכה; עזיז נסיר־זאדה שתפקד כשר ההגנה - ובכירים נוספים.

הערכת המומחים:

"במבט ראשון לא נראה שחיסולו של חמינאי יביא להפלת המשטר", טוען ליטבק. "המשטר האיראני לא בנוי על איש אחד אלא על מוסדות, והאיראנים הקימו רשת מאוד מסועפת של מוסדות: משמרות המהפכה, ארגוני מודיעין וגופי שליטה אחרים. לכן לא מספיק לחסל את המנהיג.

"חיסלנו את נסראללה - חיזבאללה נעלם? חיסלנו חמישה מנהיגי חמאס - חמאס נעלם? עצם העובדה שבאיראן מונתה מועצה ממלאת מקום תוך פחות מ־24 שעות מוכיח שהמערכת מתפקדת, ולכן זה לא מה שיפיל את המשטר".

ומה לגבי האפשרות של חזרת שלטון השאה? "הבן של השאה זוכה לתמיכה רחבה בגולה וברשתות, שם רואים בו דמות של תקווה", טוען פוקס, "אך בתוך איראן חסרות לו רשתות פעולה. ניתוקי התקשורת חשפו את מגבלות כוחו, וקריאותיו לשביתה כללית לא הצליחו להניע את הציבור. זה מראה שאין לו יכולת גיוס כמו שהייתה לח'ומייני מהגלות".

למעשה, אומר פוקס, "הקריאות בשמו של פהלווי הן לרוב יותר 'לא' למשטר מאשר בעדו. רבים אולי רואים בו דמות מעבר אפשרית, אבל גם חוששים שיחזיר משטר מלוכני סמכותני. זה לא עתיד שרוב האיראנים רוצים בו".

עוד כתבות

איור: Shutterstock

קנתה את הבית, החליקה על הרצפה בחוץ, ותבעה את המוכר. מה קבע ביהמ"ש?

מעבר לתשלום בגין ליקויי הבנייה: החלקה בחצר בשל ריצוף חוץ פגום הסתיימה בחיוב המוכר בפיצוי של 226 אלף שקל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

חודשיים על המדף ו-450 אלף שקל פחות: בכמה נמכרה דירה 20 דקות מהכותל?

דירת 3 חדרים בשטח של 111 מ"ר בבניין בן 100 שנה בשכונת טלביה בירושלים נמכרה תמורת 5.45 מיליון שקל ● "הקונה היא אישה שמתגוררת ברחוב, ראתה את השלט למכירה, ראתה את הדירה והתאהבה בה, עקב אופיה מיוחד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

זירת הסייבר: מתקיפות אקראיות למבצע מתוזמן / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

מתקיפות אקראיות למבצע מתוזמן: כך השתנתה זירת הסייבר בצל ההסלמה מול איראן

בזמן שעיני הציבור נשואות לשמיים, זירת הסייבר רותחת עם זינוק חד במספר המתקפות על ישראל ● תוך ניצול החרדה והלחץ הציבורי, התוקפים יוצאים במבצעים מורכבים הכוללים אפליקציות מזויפות והודעות פישינג מתוחכמות ● המומחים ממליצים: "להניח שכל הודעה היוצרת תחושת דחיפות היא חשודה עד שיוכח אחרת"

איתמר בן מאיר, מנכ''ל נת''ע / צילום: קלמי נתיב - עמוס לוזון צלמים

השכר שלו נחתך ב-60% אבל הוא בטוח שזה "תפקיד חייו"

"אנחנו מנסים לנצל את התקופה שבה הציבור בבית כדי לקדם עבודות. לעובדים אנחנו מספקים מיגוניות או מאתרים מקלטים ציבוריים. יועצים חיצוניים מחו"ל עזבו ברובם" ● שיחה קצרה עם איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע

סמארט 5 פרימיום / צילום: יח''צ

עם מעל 360 כוח סוס: סמארט החדשה דומה למקור הקטנטן רק בשם

לחשמלית החדשה של סמארט 5 פרימיום, מבית ג'ילי ומרצדס, יש ממדים נכבדים, תא נוסעים מפואר ועמוס בטכנולוגיות ומפרט הנעה אטרקטיבי ● העיצוב החיצוני דורש הסתגלות אבל האטרקציה היא אבזור ואיכויות גרמניות במחיר סיני

גדי אליקם, מנכ''ל סלע קפיטל נדל''ן / צילום: אבישי פינקלשטין

החברה שגילתה: לקנות נדל"ן מבנקים זה לא ממש משתלם

בנק מזרחי עוזב את מגדל "משה אביב", ושיעור התפוסה של סלע נדל"ן בחלקה בבניין צפוי לצלול ל-50% ב-2027 ● בחברה אמרו לגלובס כי "זו הערכה שמרנית", וציינו כי מתנהל מו"מ עם שוכרים אחרים ● אחרי שהחברה מחקה שווי של 180 מיליון שקל על "בית מאני", אותו רכשה מבנק לאומי, כעת היא צופה קפיצה בתפוסה בשנה הבאה ל-75%

תקיפות של חיל האויר בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

תקיפות עזות בטהראן: צה"ל מפציץ לראשונה מאגרי נפט

הערכה בירושלים: מוג'תבא, בנו של ח'ימנאי חי - אך פצוע • הנחיות פיקוד העורף נשארות ללא שינוי: ניתן לעבוד - אבל אין לימודים • שני לוחמי צה"ל נפצעו בינוני בדרום לבנון • טראמפ: "השמדנו 42 ספינות של הצי האיראני" • צה"ל מאשר: פעלנו בלבנון בניסיון לאתר את עצמותיו של רון ארד, לא התגלו ממצאים • כטב"ם נפל במרכז הרפואי בנהריה ● עדכונים שוטפים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

דיווח: גרמניה בדרך לעסקת נשק דרמטית של 6 מיליארד אירו עם אלביט

מדובר בעסקה שתיפרש על פני השנים הבאות כאשר הייצור ייעשה בגרמניה על ידי שותפות מקומיות ● דנמרק, הולנד וגרמניה כבר רכשו את המערכת לשיגור רב-קני של רקטות

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

קים ג'ו אה לצד אביה, באחת מהופעותיה הפומביות / צילום: Reuters

בגיל 12 בלבד היא בדרך לרשת את הרודן הגדול בעולם

שושלת קים שוברת מסורת פטריארכלית בת קרוב ל־80 שנה: בעוד קים ג'ונג און מטפח את תדמית "אבי האומה", בעולם כבר מעריכים שבתו, קים ג'ו אה, היא היורשת הרשמית ● האם מצבו הבריאותי של המנהיג האכזר הוא שמוביל לחשיפתה המוקדמת?

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

עם טווח של 300 ק"מ: הטיל הישראלי שמככב באיראן

מהטילים ארוכי הטווח של חיל האוויר ועד למל"טים אמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית - אלו האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית ● וגם: העסקה שנסגרה רגע לפני המלחמה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יאיר קפלן / צילום: סיון פרג'

גם בנק ירושלים מצטרף לאזהרות בתחום הנדל"ן

"אי הוודאות עקב המלחמה והגידול בנטל החוב... העלו את הסיכון באשראי לנדל"ן": כך כותבים בבנק בדוחות לשנת 2025 ● בנק ירושלים מסכם את השנה עם רווח שיא של 195 מיליון שקל ותשואה להון של 12.6% ● אמנם תשואה להון גבוהה אך נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הגדולים

כלי טיס נערך לנחיתה בבסיס הבריטי אקרוטירי שבקפריסין, לאחר שהותקף השבוע / צילום: Reuters, Yiannis Kourtoglou

היבשת שמעדיפה לצפות מהצד במלחמה המתנהלת בחצר האחורית שלה

ניסיון להתרחק מהאש בכל מחיר, הבלגה על פגיעות בשטח ריבוני ודבקות בחוק הבינלאומי: אירופה מקריבה את יחסיה עם ארה"ב ומטילה בספק את בריתות ההגנה שלה עם מדינות המפרץ ● בזמן שהמזרח התיכון בוער, היבשת מאמצת מדיניות פייסנית שמשדרת לעולם תדמית הססנית של מנהיגות המתחמקת מהכרעה

עלי חמינאי מנהיג איראן שחוסל / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בחירת המנהיג העליון באיראן נדחתה שוב; "מועצת ההנהגה הזמנית" לקחה סמכויות

"מועצת המומחים" של איראן הייתה אמורה לבחור את היורש שלו במהירות - אך בניין המועצה הותקף והבחירות נבלמו ● המועמד המוביל היה בנו של עלי חמינאי, מוג'תבא, אך זה עורר התנגדות בשל חשש מחזרה לשלטון שושלתי

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי

צעדת מחאה נגד מלחמת וייטנאם / צילום: Reuters, ZUMA Press

כשהאמריקאים מתערבים במלחמות: מווייטנאם ועד דאעש

העימות עם איראן מחזיר לוושינגטון ויכוח ישן: האם התערבויות צבאיות שנועדו להיות קצרות וממוקדות הופכות שוב ושוב לעימותים ארוכים ויקרים ● מבט היסטורי על מלחמות כמו וייטנאם, אפגניסטן, עיראק והמאבק בדאעש מגלה דפוס חוזר של הסלמה בלתי צפויה והשלכות פוליטיות שמלוות את ארה"ב שנים ארוכות

אלה הכלים שצריכים מנהלים במשק הישראלי בשעת חירום / צילום: Shutterstock

המחקר שבדק התנהגות מנהלים בזמן המתקפה באיראן - והתובנות

מחקר ייחודי שנערך במהלך המלחמה עם איראן ביוני 2025 כלל קבוצות שיח עם מנהלים במערכת הבריאות ● הם חשפו בזמן אמת מהם אתגרי הניהול בשעת חירום וכיצד ניתן להיערך אליהם ולהתמודד איתם ● הלקחים המרכזיים: חיזוק מנהלי הביניים, אמפתיה וגיבוי, גם לפחד וגם לטעויות

ספינת מטען / צילום: ap, Noah Berger

הרוכשת של צים מקפיצה את מחירי התובלה לארץ. והיא לא היחידה

בימים האחרונים הפעילו רוב חברות הספנות הבינלאומיות הגדולות את הסעיפים בחוזים, שמאפשרים להם להטיל "תוספות חירום" למחירי הובלת המכולות והמטענים בשל מצב המלחמה במזרח היתכון ● התאחדות התעשיינים – "המדינה צריכה לקחת אחריות"

הפגנת תמיכה במלחמה. שיתוף הפעולה יהיה פרק חשוב בסיפור ההצלחה / צילום: Reuters, Stefano Ronchini

כמה זה ביליון? שיתוף פעולה הוא נס מבצעי ולוגיסטי גם כשכולם דוברי אנגלית

התיאום המוצלח בין ישראל וארה"ב במבצע "שאגת הארי" נראה כמעט מובן מאליו, אך ההיסטוריה מלמדת שפערי שפה ותרבות בין בעלות ברית הם מתכון לכאוס ● מבלבול סביב "ביליון" דולר ועד לחישובי דלק מוטעים: אי־הבנה עלול להוביל לכישלון לוגיסטי ולעלות בחיי אדם