גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלטשולר שחם מזיז את הספינה: האם זה הזמן להשקיע רק בישראל?

מדדי הדגל של ת"א הציגו תשואה תלת ספרתית בשנה וחצי, אך רק שבריר מהכסף המנוהל בקרנות ההשתלמות מושקע במסלולים המתמחים בת"א בלבד ● בין שמות מעורפלים כמו "משולב סחיר" ל"עוקב מדדי מניות", תגלו שמציאת מסלול מקומי המקביל ל–S&P 500 האמריקאי היא משימה לא פשוטה ● מה כדאי לדעת על הטרנד החם, ומה ממליצים המומחים

הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock
הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock

שוק המניות המקומי חווה תקופת רנסנס, עם תשואה פנומנלית של 120% בתוך שנה וחצי בלבד במדדים המובילים. הסיבות לכך רבות, וקשורות בין היתר להישגים הגדולים בזירה הגיאו־פוליטית, לדעיכת איומים משמעותיים על ישראל ולתקווה ל"מזרח תיכון חדש" עם הרחבת הסכמי אברהם, אולי גם לסעודיה. דוגמה טרייה לכך ניתנה בשבוע הנוכחי, כשהבורסה פתחה את שבוע המסחר בעליות חדות, בעקבות המלחמה מול איראן, בזמן שמקבילותיה בעולם גמגמו.

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק
אחרי תוצאות השיא של הפועלים: למה מניות הבנקים ירדו?

האופוריה הזו הגבירה את התיאבון של רבים, ממשקיעי ריטייל דרך גופים מוסדיים, ועד לקרנות גידור וגופים בינלאומיים גדולים אחרים. כתוצאה מכך, זרם ההשקעות לבורסה בת"א הולך וגדל בהדרגה, ומביא לפתיחתם של עוד ועוד אפיקים חדשים המאפשרים חשיפה לשוק המניות המקומי.

כך, השבוע התרחשה מיני דרמה בעולמות החיסכון לטווח ארוך: בית ההשקעות אלטשולר שחם החליט לשנות את מדיניות ההשקעה שלו באחד ממסלולי ההשקעה ("משולב סחיר"), ולהכפיל אותו לכמעט 100% מניות בישראל.

אין משמעות הדבר שבאלטשולר שחם משנים את כיוון הספינה ב־180 מעלות ויוצאים ממניות הטכנולוגיה בוול סטריט. השינוי התבצע במסלול השקעות ספציפי שיתמחה רק במניות בישראל, ללקוחות שמעוניינים בכך, לאחר שעד כה היה חשוף חציו למניות בישראל וחציו לאג"ח בישראל.

ניתן להבין את בית ההשקעות, שכן תשואת המסלול המדובר של אלטשולר שחם בשנה האחרונה (28%) היוותה מחצית בהשוואה למסלולי "ישראל" של הגופים המתחרים (51%-60%). זה לא שהמתחרים מצאו "ביצת זהב", אלא שהם הימרו באותם מסלולים על 100% מניות בישראל, וזה עבד להם היטב בשנה האחרונה.

בדומה לאלטשולר שחם, גם בית ההשקעות ילין לפידות זיהה את המגמה, ובחודש אוקטובר האחרון פתח מסלול מניות "ישראל" בקרנות ההשתלמות. וכששני הגופים שמובילים דווקא את המגמה ההפוכה - של חשיפת יתר לחו"ל - בוחרים דווקא לחזק את פעילותם המקומית, ברור שהטרנד של הסטת כספים לישראל חזק מכל מנהלי ההשקעות. כעת בכל הגופים המוסדיים מציעים מסלולים שממוקדים בשוק המניות הישראלי.

"אופוריה בעייתית"

ההשקעה בישראל מזוהה כטרנד החם בקרב החוסכים והמתכננים הפיננסיים בשוק ההון, אך בשטח המספרים לא מדגדגים את הנהירה ההמונית למדד הדגל האמריקאי S&P 500 לפני כשלוש שנים. בפועל, מי שיבקש להעביר את קרן ההשתלמות שלו למסלול "כחול לבן" טהור יגלה שזו משימה שעשויה להיות מורכבת.

המסלולים המתמחים במניות בישראל בקרנות ההשתלמות גייסו בשנה האחרונה סכום של כמעט 5 מיליארד שקל, ומנהלות כבר 6.7 מיליארד. הקפיצה אמנם מרשימה, אך מדובר בסך הכול ב־1.4% מנכסי קרנות ההשתלמות, שרובם המכריע מתנהלים תחת המסלול הכללי (65%).

לשם השוואה, מסלולי S&P 500 גייסו בשנים 2023-2024 סך של 26 מיליארד שקל. נכון להיום הם מנהלים 39 מיליארד שקל (כ־8% מנכסי קרנות ההשתלמות), כשהכסף מתחיל לצאת מהתחום בחודשים האחרונים, לנוכח תשואת החסר של המדד האמריקאי בשנה האחרונה, שהייתה אפסית (בעיקר בגלל התחזקות השקל) אל מול 16% במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות, ותשואה של 27% במסלול המניות שמשלב ישראל וחו"ל.

"נמשיך לראות את המגמה של כסף חוזר לישראל, במיוחד על רקע חוסר הוודאות בארה"ב בנוגע לשיבוש של ה-AI", מעריך המתכנן הפיננסי אורן ברסקי, שחושש כי "בישראל אנו שטופי אופוריה כרגע, שאין ספק כי בחלקה היא מוצדקת, אך גם בעייתית".

ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, מעריך גם הוא שהכסף ימשיך לזרום הביתה. לדבריו, "השוק המקומי פיתח 'עמידות למשברים' המבוססת על יסודות כלכליים איתנים ולא רק על סנטימנט רגעי. לאור זאת, החוסכים ממשיכים לעבור בפנסיה, בהשתלמות ובגמל למסלולי מניות בישראל".

איך להיחשף רק לישראל?

מדוע קשה כל כך למצוא מסלול המשקיע במניות בישראל בקרן ההשתלמות שלכם? הסיבה היא רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון מלפני כמעט שנתיים, שהייתה אמורה לפשט את יכולת ההשוואה בין אפיקי החיסכון, אך הסירה את מדיניות ההשקעה משמות המסלולים (למשל, ת"א 35, נאסד"ק וכו').

בעוד שהשמות של המסלולים הפכו אחידים בכל החברות המנהלות, התוכן שהן יוצקות לתוכם שונה לחלוטין. בעבר, שם המסלול ("ת"א 125" למשל) העיד על תוכנו, אך כיום השמות הם גנריים: "מניות סחיר" או "משולב סחיר" מהווים רק קליפה חיצונית זהה. בפועל, מדיניות ההשקעה של כל חברה עשויה להיות שונה לגמרי. התוצאה היא "סלט" של הגדרות - מה שמוגדר כהשקעה בישראל בחברה אחת, עשוי להיות השקעה בחו"ל בחברה אחרת, תחת אותו שם בדיוק.

כך, בהראל, מגדל, הפניקס, כלל וילין לפידות המסלול הישראלי נקרא "מניות סחיר", באלטשולר שחם, מיטב ואינפיניטי השם הוא "משולב סחיר" ובאנליסט "עוקב מדדים - גמיש". כדי לנסות לפשט את התופעה התמקדנו רק בקרנות ההשתלמות, אך הדברים רלוונטיים גם למסלולי הפנסיות וקופות הגמל להשקעה למשל.

כדי להבין כיום איזה מסלול עוקב אחרי מה, צריך לנבור באתר "גמל נט" הממשלתי. "הציבור לא יודע להוריד את האקסלים מגמל נט ולהשוות במה מושקע כל מסלול. גם רוב הסוכנים להערכתי לא יודעים לעשות את זה", מסביר אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל קבוצת פרופיט, את הבלאגן שנוצר. "אנשים גם לא יודעים מה זו 'חשיפה במונחי דלתא' (חשיפה אפקטיבית למניות) וזה מבלבל".

אם תרצו להשקיע במסלול מניות חו"ל הכולל חשיפה למט"ח - חרף התשואות החלשות בשנה האחרונה - יהיה לכם מעט קל יותר. לצד מסלול מחקה מדד S&P 500 האמריקאי, שבו ברור היכן הכספים מושקעים, השם של מסלול זה ברוב החברות הוא "עוקב מדדי מניות". ובכל זאת לא אצל כולם - במיטב ובמנורה נקרא המסלול של השקעה בחו"ל "מניות סחיר", שם שכזכור הוא בכלל השקעה בישראל אצל חלק מהגופים האחרים.

כאן צריך לסמן כוכבית נוספת. אצל כל הגופים המדיניות במסלולים המתמחים בקרנות ההשתלמות מדיניות ההשקעה עשויה להשתנות. כששאלנו את גופי החיסכון מה עשוי להביא לשינוי מדיניות ההשקעה, הם ציינו גורמים כמו "רגולציה, סביבת השוק, טעמים של לקוחות. המון גורמים אקסוגנים יכולים להשפיע על זה". במילים אחרות, כשהטרנד הנוכחי ידעך, בהחלט ייתכן שתמצאו את עצמכם חושבים שהשקעתם בישראל, אך זו כבר לא תהיה מדיניות המסלול שאתם נמצאים בו.

האם זה כדאי?

האם בכלל כדאי לכם להשקיע דווקא במסלולים המתמחים במניות בישראל? כהנוביץ מפרופיט חושב שהמסלולים הללו מיותרים. "לגופי החיסכון אין בעיה להיות סופרמרקט של מסלולים, העיקר שתישאר אצלם. לכן המסלולים האלה קיימים - 'נביא לך את כל האפשרויות', אבל כשאתה שואל אותם במה הם עצמם משקיעים, הם נמצאים בדרך כלל במסלול הכללי שמורכב ממניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים (נדל"ן, חוב, תשתיות וכו'). נפגשתי לאחרונה עם מנהל נוסטרו של בנק גדול, שקונה ומוכר מניות כל יום, ואפילו הוא בכסף הפרטי שלו נמצא במסלול הכללי".

לדבריו, "אנשים טוענים שהם משקיעים לטווח של 30 שנה ב־S&P 500, ואז אחרי שנה כזו פתאום הם רוצים קצת ישראל, קצת יותר פיזור עולמי או נאסד"ק כדי לקחת יותר סיכון. הם חושבים שהם 'משפרים' ובפועל מנסים לתזמן את השוק ומשלמים עלויות חיכוך (למשל, לבחור כל פעם מחדש את המדדים אחרי שכבר עלו הרבה, ואז להישאר איתם כשהתשואה בהם נמוכה, נ"א)".

ירון שמאי, מנהל חטיבת חיסכון ארוך טווח ובריאות במגדל ביטוח ופיננסים, מסכים: "יש מסלול ישראל, ומסלול למי שרוצה S&P 500. אפשר לשלב אותם, למשל ב־20% מהתיק, אבל אי אפשר ולא נכון לנהל את החיסכון לטווח ארוך לפי איזה מדד עלה בשנה האחרונה ואליו להעביר את הכסף.

"שנה אחת ה־S&P 500 עולה ושנה אחר כך הבורסה בת"א היא הטרנד. כשמסתכלים על חיסכון ארוך טווח, כנראה לא נכון לנהור לכיוון זה או אחר בצורה אגרסיבית מדי. ישראל היא שוק מצוין וחזק, תמיד הייתה, אבל זה לא אומר שצריך לשים פה את כל הכסף. צריך לפזר, בצורה יותר מאוזנת. אם חס וחלילה יהיה פה פתאום אירוע שלילי, כולם יגידו לכם 'איך השקעתם הכול בישראל'?".

עוד כתבות

עגורן / צילום: Shutterstock, Protasov AN

בדרך לאישור: עגורנים באתרי בנייה יוכלו לפעול בשליטה מרחוק

עד כה לא הותרה בארץ הפעלה מרחוק של עגורן, חרף הסיכון שבישיבת המפעיל בקצה העגורן הגבוה • כעת מקדם משרד העבודה תקנות שיאפשרו הפעלה מהקרקע, אולם הן טרם אושרו

בניית ממ''ד / צילום: תמר מצפי

איך תשפיע המלחמה עם איראן על מחירי הדירות?

האירועים בשוק בשנתיים וחצי האחרונות מלמדים כי צפויות עליות מחירים בשוק, הן ברכישה הן בשכירות ● מי שידחוף את המחירים למעלה תהיינה דירות עם ממ"ד, שבערים רבות יש עדיין מעט מדי מהן

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

מערכת פגיון של חברת סמארט שוטר SMASH_3000 / צילום: סמארט שוטר

בצל המלחמה: החברה הביטחונית שנכנסה היום לבורסה בת"א

יצרנית הכוונות Smart shooter זכתה לקבלת פנים חמה מצד המשקיעים בבורסה ● יבואנית הרכב גיאו מוביליטי תעניק רכבי GEELY ו–ZEEKR חלופיים לאזרחים שרכבם הפרטי נפגע במלחמה ● וולט פתחה השבוע קרן חירום בסך מיליוני שקלים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio

האיכון הסלולרי הוכיח: האישה אינה ידועה בציבור ולא זכאית לירושה

באופן תקדימי, בית המשפט החליט באמצעות איכון סלולרי שבני הזוג לא היו יחדיו בשעות מסוימות, ולכן הם אינן נחשבים ידועים בציבור ● כמו כן, הוכח כי השניים לא ניהלו משק בית משותף, וכי המנוח לא היה מעוניין בשיתוף כלכלי ● גם המסמך שהציגה בת הזוג, בו תיאר המנוח את מערכת היחסים איתה, לא הועיל

מי בעל השליטה שהרוויח "על הנייר" 5 מיליארד שקל ביומיים?

המתקפות של איראן על דובאי תפסו בהפתעה את האירופאים הרבים שגרים שם - מדוע הם היגרו לשם, וכמה כסף נכנס לקרנות הנאמנות ביום שני - יום המסחר הראשון מתחילת המערכה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

הילה ויסברג בשיחה עם דניס סיטרינוביץ' / צילום: פרטי

המומחה שבטוח: לטראמפ יש טעות אחת עיקרית

שיחה עם דניס סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי ב-INSS ● על הסיבה שניצחון מהיר באיראן הוא לא אופציה, המניעים הכלכליים למלחמה והיחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ביום שאחרי

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

החנויות אומנם נפתחו, אך מתווה פיצויים לעסקים עדיין לא קיים

מאחורי הודעת פיקוד העורף, והרצון של הממשלה להחזיר את השגרה לצד ירי הטילים מאיראן ולבנון, העובדים עדיין מתקשים לחזור למקומות העבודה ● באיגוד לשכות המסחר דורשים מהממשלה לפרסם במהירות מתווה פיצויים לעסקים לצד מנגנון חל"ת גמיש

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

מי זכאי לדירה? / צילום: Shutterstock

התגרשו וחזרו להתגורר יחד באותו היום, אז מי יהיה זכאי לדירה?

בני זוג פנו לבית הדין הרבני לצורך גירושין, השלימו את הליך הגט, ושבו לביתם המשותף עוד באותו היום, מבלי ליידע את סביבתם, לרבות ילדיהם ומכריהם, על כך שהתגרשו ● כאשר נפרדו בשנית, התעוררה השאלה בדבר תוקפו של הסכם הגירושין אשר לא יושם בפועל

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

לחץ מבצעי וכלכלת חימושים: למה הטילים מאיראן לא מדייקים?

המטחים האחרונים מטהרן חשפו פער גדול בין האיום האיראני לתוצאות בשטח, כאשר חימושים יקרים מפספסים מטרות רגישות ומסיימים את דרכם לרוב בשטחים פתוחים ● האם מדובר בכישלון טכנולוגי או באסטרטגיה מחושבת, ואיך קשורים לכך שיבושי ה־GPS באזור המרכז? ● שאלת השעה, מדור חדש

תקיפה בשארג'ה שבאמירויות / צילום: Reuters, Amr Alfiky

אחרי שספגו אש: מה עוצר את המפרציות מלהצטרף למלחמה

הקונספציה של "הנמכת ראש" מול טהרן קרסה עם מטחי הטילים על מתקני האנרגיה ושדות התעופה ● כעת, המפרציות מתלבטות אם לנטוש את האיפוק לטובת מעורבות צבאית ● המומחים מנתחים: מה מונע מסעודיה ומהאמירויות לדהור קדימה, ואיך קטאר משחקת משחק כפול

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק

הבורסה מסכמת את השנה שחלפה ברווח נקי של 181 מיליון שקל ●  החזקות המנכ"ל בן זאב כבר שווה יותר מחצי מיליארד שקל ● משקיעים ותיקים שמכרו אשתקד פספסו חלק מהחגיגה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

שיתוף פעולה עם i24NEWS: פרטים חדשים על עסקת דרהי ברשת 13

ברשת 13 הבהירו כי שיתוף הפעולה עם i24NEWS יוגבל לתכני אקטואליה בלבד, בעוד העובדים לא קיבלו התחייבות לגבי היקף הרצועות שיושפעו ● בנוגע למיזוג מלא, רשת ואנשי דרהי נמנעו מלהגיב ● בנוסף, בפגישה בין רשת 13 לעובדים צוין כי בשלב זה תינתן הלוואה ראשונית בסך 80 מיליון שקל על ידי דרהי ושני המשקיעים הנוספים

פדרו סנצ'ז ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein, Michael Probst

כן למהגרים, לא למלחמה: ראש הממשלה שמתנגח בטראמפ

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הפך למבקר הקולני והחריף ביותר באירופה של המלחמה נגד איראן ● בזמן שהוא נמצא בלב חקירת שחיתות, שמערבת גם משפחתו, סנצ'ז מנסה לחזק את מעמדו מבית ולנגח את יריביו השמרניים

כותרות העיתונים בעולם

"טראמפ מזין את הפרנויה של פוטין": האם הסיוט הגדול של נשיא רוסיה יתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: אנליסטים טוענים שישראל צריכה לשתף פעולה עם אזרבייג'ן ואיחוד האמירויות כדי להילחם בציר הסוני שמתחזק במזרח התיכון, חיסול חמינאי תפס את פוטין בהפתעה, והסכנה לנשיאות טראמפ בשל המלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם

רכבים שניזוקו מטיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

מאות תביעות הוגשו למס רכוש בגלל מכוניות שנפגעו

כ-669 תביעות בגין נזק לכלי רכב התקבלו בקרן הפיצויים ברשות המסים עד כה ● סוכנויות הרכב החלו לפעול היום באופן חלקי ● וגם: הנתח של המותגים הסיניים במכירות בישראל המשיך לגדול בינואר-פברואר ● השבוע בענף הרכב

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

ניר צוק חושף את חברת הסייבר החדשה שלו

החברה החדשה Cylake, שמודיעה היום על גיוס סיד בהיקף 45 מיליון דולר, מפתחת פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית עבור ארגונים גדולים שאינם יכולים להשתמש בענן ציבורי, בהם מוסדות פיננסיים וגופי ממשל הפועלים תחת רגולציה מחמירה ● בין שותפיו להקמה של צוק, שהקים בעברו את פאלו אלטו, אחד ממייסדי סנטינל וואן

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

בצל המלחמה: עובדים בידיעות אחרונות ובוואלה נדרשו לממש ימי חופש

עובדים שאינם חיוניים לסיקור המלחמה התבקשו לממש ימי חופש ● בידיעות אחרונות מדובר במספר עובדים ברוטציה, בעוד בוואלה מעל לעשרה עובדים הוצאו לחופשה במהלך שנעשה ללא שיתוף הוועד