מבצע "שאגת הארי" והנחיות החירום של פיקוד העורף ממשיכים להשפיע על פעילות הצרכנים והעסקים בישראל. לפי ההנחיות שנכנסו לתוקף במוצאי שבת ויישארו בתוקף לפחות עד יום שני בערב, המשק פועל במתכונת מצומצמת: מוסדות חינוך סגורים, התקהלויות מוגבלות לעד 50 איש ובתנאי שיש מרחב מוגן תקני, ומקומות עבודה רשאים לפעול רק אם ניתן להגיע מהם למרחב מוגן.
● המשק חוזר לחיים תחת אש: מה ייפתח, ומה יישאר סגור?
● החנויות אומנם נפתחו, אך מתווה פיצויים לעסקים עדיין לא קיים
ההשפעה מורגשת כמעט בכל ענפי המשק. לפי נתוני חברת שבא, המפעילה את מערכות התשלומים הלאומיות, ביום חמישי האחרון, היום הראשון שבו חזרו עסקים לפעול במתווה שאושר, הסתכמו ההוצאות בכרטיסי חיוב בכ־1.396 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 39.7% לעומת יום חמישי שקדם למבצע, אז הסתכמו ההוצאות בכ־2.316 מיליארד שקל.
עם זאת, לא כל הענפים נפגעו באותה מידה. בענפי המלונאות וחדרי האירוח נרשמה ירידה חדה של 62.9% בהוצאות, וענף ההלבשה וההנעלה הצטמק בכ־47.8%. מנגד, ברשתות המזון נרשמה דווקא עלייה קלה של 2.3% בהוצאות הציבור - ל־312.9 מיליון שקל.
קשיים תפעוליים וחוסר יציבות
התמונה המורכבת הזו מורגשת גם ברשתות הקמעונאות ובמרכזים המסחריים. לדברי רונן נמני, בעלי רשת "קפה קפה", מאז תחילת הלחימה נרשמה ירידה חדה בפעילות. "אתמול ראינו ירידה של כ־60% בפעילות בכל הרשת, ובסוף השבוע הירידה עמדה על כ־40%-50%. אנחנו מקווים להתאוששות קלה בימים הקרובים, אבל בענף המזון מדובר בפגיעה משמעותית".
נמני הוסיף כי עסקים רבים עדיין מתמודדים עם השלכות כלכליות מאירועים קודמים. "עד היום אנחנו מחכים לפיצויים ממבצע ‘עם כלביא’, וגם זה לא מכסה את הנזק. אחרי אירועים כאלה קשה מאוד להחזיק את הראש מעל המים".
לדבריו, לצד פתיחת המשק נדרש מתווה מדורג שנבנה בשיתוף המגזר העסקי. "זה לא מצב של הכול או כלום - חייבים להתאים את ההחלטות למציאות בשטח", אמר. לדבריו, גם כאשר החנויות נפתחות הציבור עדיין לא חוזר בהיקפים גדולים, ולכן עסקים רבים ממשיכים להפסיד. "אי אפשר פשוט לפתוח את המשק ולהניח שהכול יסתדר. צריך גם חל״ת גמיש ומנגנון פיצויים שייתן לעסקים אוויר לנשימה בתקופה שבה הפעילות עדיין רחוקה מהשגרה".
קריאה זו מצטרפת למודל החל״ת הגמיש שהציע יו"ר איגוד לשכות המסחר, שחר תורג’מן, עם ההכרזה על חזרה מדורגת לשגרה וההקלה בהנחיות פיקוד העורף.
בקניונים נרשמת חזרה הדרגתית לפעילות, אך תחת מגבלות ועם קשיים תפעוליים. גורמים בענף מציינים כי כ־90% מהחנויות נפתחו מחדש, אך רבים מהשוכרים מתמודדים עם מחסור בכוח אדם - בין היתר בשל גיוסי מילואים, סגירת מוסדות החינוך וקשיי הגעה לעבודה.
גם תנועת הקונים אינה יציבה. ביום שישי האחרון נרשמה בשעות הבוקר והצהריים תנועה ערה, ואף היו רגעים שבהם היקף המבקרים היה דומה ליום שישי רגיל. אולם בשבת, עם פיזור האזעקות ברוב הארץ, חלה ירידה חדה במספר המבקרים והפעילות נחלשה. בענף הקמעונאות מציינים כי כל אזעקה גורמת לבלימה כמעט מיידית של הפעילות ופוגעת ברצף הקנייה.
המקומות שנהנו מעלייה בפעילות
מנגד, המרכזים המסחריים השכונתיים והחנויות החיוניות דווקא נהנים מעלייה בפעילות. נתונים של קבוצת עמי גרופ, שלה 16 מרכזים מסחריים ברחבי הארץ, מצביעים על עלייה של עד כ־30% בפדיונות של חנויות חיוניות - בהן מרכולים, פארם, חנויות חשמל, חנויות למוצרי בית ומאפיות - במהלך השבוע הראשון של המבצע לעומת תקופות שגרה.
לדברי שלומי נחאיסי, בעל הקבוצה, מדובר בדפוס מוכר מתקופות חירום. "כמו בקורונה ובתקופה שלאחר ה־7 באוקטובר, גם הפעם הציבור מחפש פתרונות קנייה קרובים ונגישים ליד הבית. החנויות החיוניות ממשיכות לפעול ולספק את המוצרים הבסיסיים".
גם בענף הקמעונאות החיונית, שפועל כמעט כרגיל בתקופת החירום, מתגלים אתגרים תפעוליים שמובילים לאובדן מכירות. לפי נתוני חברת Market API, שמנטרת בזמן אמת את פעילות הסניפים של רשתות קמעונאות בארץ ובעולם, בתקופות עומס - כמו השילוב הנוכחי של מתיחות ביטחונית וקניות מוגברות לקראת פסח - נוצרים פערים בין המבצעים שמתוכננים במטה הרשתות לבין מה שמופיע בפועל על המדף.
"אנחנו רואים שמבצעים מוזנים למערכת, אבל לא תמיד מגיעים בזמן לשילוט או לנראות בסניף", אומר מנכ"ל החברה, יסעור שחף. לדבריו, מבחינת הצרכן מדובר בהנחה שאינו נחשף אליה, ואילו עבור הרשת מדובר במכירה שלא מתבצעת. "כשמחברים את זה על פני מאות סניפים ובתקופה כל כך חזקה לצריכה, מדובר בהפסד מצטבר שיכול להגיע לכ־10 מיליון שקל. זה כסף שנשאר על הרצפה בגלל פער תפעולי, לא בגלל ביקוש נמוך".
שינוי פסיכולוגי בדפוסי הצריכה
גם בענף האופנה מדווחים על פתיחה מחודשת, אך עם ביקושים חלשים. טל קפולניק, מנהל רשת האופנה Purple, אמר כי כל חנויות הרשת נפתחו מחדש, אך הפעילות במרכז הארץ הייתה נמוכה במיוחד. לדבריו, בקניונים במרכז נרשמה פעילות של כ־20% בלבד מיום רגיל, בעוד שבאילת, שם מספר האזעקות נמוך יותר, הפעילות הגיעה לכ־40%-50% מהשגרה.
לדבריו, הפערים בין האזורים משקפים גם את תחושת הביטחון של הצרכנים. "במרכז אנשים חוששים להגיע לקניונים ולכן התנועה דלילה יותר. באילת התחושה בטוחה יותר ולכן הפעילות מעט גבוהה יותר".
לצד הנתונים הכלכליים, מומחים להתנהגות צרכנים מצביעים גם על שינוי פסיכולוגי בדפוסי הצריכה בזמן חירום. מוטי אזולאי, חוקר התנהגות צרכנים במכללה למנהל, מסביר כי הביקור במרכזי קניות אינו רק פעולה כלכלית. "הקניון הפך במידה מסוימת למרחב מוגן מנטלי. אחרי תקופות מתוחות אנשים לא תמיד מחפשים מוצר, אלא רגע של נורמליות. הם קונים כדי להחזיר לעצמם תחושת שליטה בתוך מציאות לא ודאית".
לדבריו, דווקא משום כך פתיחת הקניונים בתקופה כזו משמשת מדד לחוסן הצרכני. "זו בדיקת לחץ בזמן אמת. הצרכן הישראלי כבר לא מחכה שהמצב יתייצב לחלוטין, אלא מנסה לייצר לעצמו שגרה חלקית בתוך אי־הוודאות".
בינתיים, כל עוד הנחיות החירום נותרות בתוקף והפעילות הכלכלית מוגבלת, התמונה במשק צפויה להישאר מפוצלת: ענפים חיוניים ומרכזים שכונתיים נהנים מביקושים גבוהים יחסית, בעוד ענפי בילוי, אופנה ותיירות ממשיכים לספוג את הפגיעה המרכזית.
