החנויות אומנם נפתחו, אך מתווה פיצויים לעסקים עדיין לא קיים

אמש (ד'), עם קבלת ההנחיות החדשות של פיקוד העורף על חזרה מדורגת לשגרת החירום, אלפי עסקים ברחבי הארץ שעד כה הוחרגו מפעילות יוכלו לשוב ולפתוח החל מהשעה 12:00 היום (ה'). בהתאם, הקניונים, מרכזי הקניות והרשתות הגדולות החלו להיערך לפתיחה מחדש. בין היתר נפתחו לפני זמן קצר קניוני עופר ברחבי הארץ, מרכזי ביג ומרכזי ישפרו. גם רשתות אופנה ופנאי רבות חוזרות לפעילות.

● 60 יום לחבילה: זמני המשלוחים של עלי אקספרס ודומיו מזנקים בשל המלחמה
● קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

עם זאת, מאחורי הודעת פיקוד העורף, והרצון של הממשלה להחזיר את השגרה לצד ירי הטילים מאיראן ולבנון, העובדים עדיין מתקשים לחזור למקומות העבודה. הסיבות לכך מגוונות, החל ממערכת החינוך שעדיין לא מתפקדת במלואה, היעדר מתווה פיצויים על ימי החל"ת שנספרו עד כה מאז מוצאי שבת ה-28 בפברואר והחשש הכללי לצאת מהבית, כשכל רגע עלולה להתקבל התראה.

במגזר העסקי מדגישים כי פתיחת החנויות אינה מבטיחה בהכרח פעילות מלאה. חלק מהחברות עדיין מתקשות לגייס עובדים, ואחרות חוששות מביקוש נמוך. שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר כי ההחלטה התקבלה בהתראה קצרה מדי עבור רבים מהמעסיקים. "אני מחובר לכ-600 מנכ"לים במשק, מעסקים קטנים ועד גדולים. ההודעה של פיקוד העורף הייתה מפתיעה. היו יכולים לחכות שכמות הטילים תרד. הממשלה קיבלה החלטה נמהרת, ולא נועצה עם העסקים", הוא אומר.

לדבריו, האתגר המרכזי אינו רק פתיחת החנויות אלא החזרת העובדים. "הממשלה חושבת שזה כמו צו 8, אבל עובדים צריכים למצוא סידור לילדים כשהחינוך לא מתפקד. יש גם פחד - גם של עובדים וגם של לקוחות. יש חברות שלא מצליחות לגייס את העובדים לפתוח".

מעבר לכך, במגזר העסקי מזהירים מפני ניסיון לחסוך בתקציב על חשבון העובדים. תורג'מן התייחס לדיווחים שלפיהם במשרד האוצר מבקשים להימנע מעלויות של משק סגור, המוערכות בכ-5 מיליארד שקל בשבוע. "אי אפשר להגיד לעובדים לחזור לעבוד בלי לתת מענה על הימים שבהם הם ישבו בבית בגלל הנחיות המדינה. החיסכון התקציבי לא יכול לבוא על גבם של העובדים", הוא מוסיף.

דרישה מהממשלה לפרסם מתווה פיצויים לעסקים

באיגוד לשכות המסחר דורשים מהממשלה לפרסם במהירות מתווה פיצויים לעסקים לצד מנגנון חל"ת גמיש. "פתיחת המשק נשענת בראש ובראשונה על נכונות העובדים לחזור למקומות העבודה, גם כאשר מערכת החינוך מושבתת ותוך התמודדות עם קושי אישי ומשפחתי לא פשוט", אומר תורג'מן. "כדי שהמהלך יצליח, על הממשלה להבטיח תשלום עבור הימים שבהם העובדים נדרשו להישאר בבתיהם".

גם במגזר הפיננסי מזהירים מפני עיכוב בתמיכה הממשלתית. רו"ח ועו"ד ערן בוכריס, יועץ אסטרטגי לפיתוח עסקי, מעריך כי מתווה הסיוע שמתגבש יתבסס על מודל שנבחן עוד לפני המלחמה: פיצוי לעסקים שחוו ירידה של לפחות 25% במחזור החודשי, בטווח מחזורים שבין 12 אלף שקל ל-400 מיליון שקל בשנה. המענק צפוי לנוע בין 7% ל-22% מההוצאות הקבועות, לצד שיפוי על עלויות שכר. עובדים שיצאו לחל"ת צפויים לקבל דמי אבטלה בשיעור של כ-70% מהשכר המדווח, ללא ימי המתנה.

אלא שלדבריו, מדובר רק בצעד ראשון. "פיצוי על ירידת מחזור ומתן חל"ת לעובדים הם טיפול בפצע. מה שהמשק העסקי צריך הוא שיקום רב-מערכתי, לא רק פלסטר תזרימי נקודתי", הוא אומר.

המשלוחים בפריחה, המסעדות בצניחה

בתוך כך, על פי נתוני סיבוס, מאז תחילת המבצע חלה ירידה חדה בארוחות במסעדות בסביבת המשרד - מ-15% מכלל העסקאות לכ-5% בלבד - לצד עלייה משמעותית ברכישות בסופרים ובחנויות נוחות. חלקן כמעט הכפילו את חלקן מסך העסקאות, מ-15% לכ-30%.

במקביל, חברות רבות הגדילו את תקציב הארוחות לעובדים. לפי הנתונים, חברות שביצעו את ההעלאה הוסיפו בממוצע כ-450 שקל לעובד, כאשר בחברות הייטק התוספת עמדה בממוצע על כ-550 שקל ואף הגיעה במקרים מסוימים ל-1,000 שקל. חלק מהחברות אף עברו ממודל של תקציב יומי למודל שבועי או חודשי כדי לאפשר לעובדים גמישות גדולה יותר.

לדברי איתן זינגר, מנכ"ל סיבוס פלאקסי, המהלך משקף ניסיון של חברות לתמוך בעובדים בתקופה מורכבת. "הסיבוס הוא הדרך של הארגונים לומר לעובדים: אנחנו רואים אתכם ומבינים את המציאות שאתם חווים. הגדלה של 40%-50% בתקציבי הסיבוס בחברות מובילות בתקופה זו משקפת תמיכה רחבה יותר למשפחה כולה".

גם בתחום קניות המזון נרשמת עלייה חדה. נתוני יאנגו דלי מצביעים על זינוק של יותר מ-40% בהזמנות אונליין של מזון ומוצרי צריכה מאז תחילת הלחימה. הביקוש הגבוה ביותר נרשם למוצרי יסוד לשהייה בבית, בהם ביצים, לחם, מוצרים קפואים וחטיפים.

בחינה לפי ערים מצביעה על עלייה של 59% בהזמנות במודיעין, לצד עליות של 33% בבת ים, 32% בראשון לציון ו-26% בחיפה. דווקא קטגוריית החטיפים הובילה את העלייה עם זינוק של כ-50%, לצד עלייה של כ-40% במוצרי מזווה וכ-30% במוצרי אלכוהול.

בינתיים, גם כאשר הקניונים נפתחים והחנויות מעלות תריסים, המשק הישראלי עדיין רחוק משגרה. הצריכה משתנה, העובדים מהססים לחזור, והעסקים מחכים למתווה פיצויים ברור. השאלה המרכזית כעת אינה רק האם המשק נפתח - אלא האם הוא באמת מוכן לחזור לפעילות מלאה, בזמן שמבצע "שאגת הארי" עדיין נמשך.

בקניונים מדווחים על חזרה זהירה אך מעודדת לפעילות. אילנית גורביץ ברגר, מנכ"לית קניון שער הצפון, אומרת כי כבר בשעות הראשונות לפתיחה "התמונה מעודדת מאוד", כאשר מעל 90% מהחנויות פתחו את דלתותיהן. "אחרי חמישה ימים סגורים, ברור שהציבור רצה לחזור. הצרכנים מודעים למרחבים המוגנים ואנחנו ערוכים עם שילוט בולט", היא אומרת.

גם בקניון רננים ברעננה מדגישים את חשיבות החזרה לשגרה. מנכ"ל הקניון דרור עוקשי אומר כי הפתיחה נעשית "מתוך אחריות כלפי בעלי העסקים והקהל שזקוק לתחושת רציפות ושגרת חיים", אף שבחלק מהחנויות עדיין מתמודדים עם מחסור בכוח אדם. לדבריו, "הפתיחה היא לא רק החזרת השגרה - היא גם הצהרה שהמשק חוזר לעבוד". יניב פיינשניידר, מנכ"ל קניון שבעת הכוכבים וקניוני הכשרת היישוב, מעריך כי התנועה תגיע לכ-70% מיום חמישי רגיל. "הצרכן הישראלי מתורגל - הוא מכיר את המרחבים המוגנים ויודע היכן החניון התת־קרקעי, ולכן מגיע בביטחון", הוא אומר.

על פי נתוני אפליקציית וולט, מאז תחילת המבצע נרשמה עלייה של כ-50% בהזמנות מסופרמרקטים, לצד ירידה של כ-20% בהזמנות ממסעדות. המוצרים שהכי נרכשו: מים, ביצים, קוטג’, מוצרי חלב נוספים, נייר טואלט, נייר סופג, סדינים, חטיפים וירקות. בנוסף ישנה עליה משמעותית בהזמנת חיתולים, מגבונים ותמ״ל.

נכון לעכשיו כ-75% מהמסעדות בפלטפורמה פתוחות לפעילות. מטעמי בטיחות, בכל פעם שמתקבלת התרעת פיקוד העורף באזור מסוים האפליקציה נסגרת להזמנות באותו אזור למשך זמן ההתרעה וחוזרת לפעילות מיד לאחר מכן. בפועל המשמעות היא שהאפליקציה נסגרת ונפתחת מחדש כ-15-10 פעמים ביום.