אבי וייס, מנכ''ל חדשות 12 / צילום: אייל בן יעיש
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד חברת החדשות של ערוץ 12 בגין אי-תשלום גמול לעובדים עבור שעות נוספות במשמרת הלילה. הקבוצה שבשמה תנוהל הייצוגית כוללת בין היתר מפיקים, מנהלי אולפן, עורכי וידאו, מתרגמים, מאפרים וכל מי שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין חברת החדשות, כך שחל עליו החוק בדבר שעות נוספות.
● גם במלחמה: עם רייטינג מצרפי של כ-50%, הקמפיינים נשארו על המסך
● המטוס הפרטי ושאלת ההדלפה: הוויכוח בין אנשי קשת 12 וערוץ 14
התביעה הוגשה על סכום ראשוני של יותר מ-2 מיליון שקל לשנה עבור שעות נוספות. לפי חברת החדשות, הפיצוי עבור כל אחד מחברי הקבוצה מגיע למאות אלפי שקלים לעובד.
בחברה טענו כי לנוכח הסכום הגבוה, התביעה לא מתאימה להתברר כייצוגית, שכן תביעות ייצוגיות נועדו לנזקים בהיקפים קטנים שאין לעובד יחיד תמריץ לתבוע בגינם.
השופט עמיצור איתם ונציג הציבור שלמה פארי דחו את הטענה. מנגד, בית הדין דחה גם את עמדתו של ארגון העיתונאים והעיתונאיות וקבע כי לא ניתן לקבוע באופן גורף שהחוק לגבי שעות נוספות חל על כל העיתונאים בחברת החדשות, מבלי לבדוק את הנסיבות לגבי כל עיתונאי בנפרד.
התובע: לא קיבלנו גמול עבור השעה השמינית ואילך
התביעה הוגשה על-ידי עורך וידאו שהועסק בחברת חדשות 12 במשך 10 שנים עד שפוטר. העורך תיאר כיצד בין 20 ל-30 עובדים הועסקו באולפן שבנווה אילן בהפקת מבזק החדשות של חצות ותוכנית הלילה ששודרה לפעמים אחריו, וטען כי חלק מהעובדים לא קיבלו תלושי שכר אלא הועסקו באופן פיקטיבי כעצמאים. לטענת העורך, עובדים שהועסקו במשמרת שהתחילה ב-15:00 והסתיימה אחרי חצות לא קיבלו גמול שעות נוספות עבור השעה השמינית ואילך, בניגוד לחוק.
לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, משמרת לילה מוגדרת ככזו שבה מועסק העובד למשך שעתיים לפחות בין השעות 22:00 ל-06:00 בבוקר שלמחרת. אורכה של משמרת הלילה עומד על-פי החוק על שבע שעות בלבד, כאשר החל מהשעה השמינית ועד לסיום המשמרת נדרש המעסיק לשלם לעובד גמול שעות נוספות. תשלום כזה, נטען בתביעה, לא בוצע.
חברת החדשות הכחישה
חברת החדשות הכחישה כי לא שילמה לעובדים כדין. בחברה טענו כי שילמו סכומים עודפים משמעותיים עבור ימים שבהם העובדים לא השלימו את השעות הנדרשות לפי התקן. עוד נטען כי העובדים התחילו את יום עבודתם בשעה מאוחרת, כך שלא עבדו יותר משבע שעות, וכי אלה שנדרשו לעבוד אחרי חצות קיבלו הפסקה.
לפי חברת החדשות, חלק מהעובדים הועסקו כנותני שירותים עצמאיים, וחלקם הועסקו על-ידי ספקים חיצוניים - כולל עובדי אולפן ובהם עובדי במה, תאורנים, חשמלאים וטכנאים, כמו גם מתרגמים. עוד טענה החברה כי בוטל השידור של מבזק חצות.
בהחלטתו לאשר את ניהול התביעה כייצוגית קבע בית הדין כי העובדים שהועסקו עד אחרי חצות, עבדו במשמרת המוגדרת על-פי חוק כמשמרת לילה ולא זכו לתגמול מהשעה השמינית. עוד נקבע כי לא ניתן לקזז את הגמול לשעות נוספות מהתשלומים ששולמו עבור השלמת שעות התקן. חברת החדשות גם לא הוכיחה כי ההפסקות לעובדים שינו את מתכונת ההעסקה במשמרת לילה.
"להקפיץ" עובדים בזמן הפסקה
עוד נקבע כי לעובדים מגיע לקבל שכר עבור ההפסקות.
ורד רחמים, מפיקה בכירה בחדשות 12, העידה בהקשר זה כי ניתן היה "להקפיץ" את העובדים במהלך ההפסקה, וכי היה עליהם להיות זמינים טלפונית ולקבל אישור לצאת מהמתקן במהלכה. בית הדין אף עמד על כך שלפי עדותו של אורי שלוש, המשנה למנכ"ל חברת החדשות, החברה ביטלה סופית את מבזק החצות רק אחרי הגשת התביעה.
בהחלטת בית הדין נמתחה ביקורת על חברת החדשות שלא הציגה נתונים מדויקים לגבי מספר העובדים המועסקים במשמרות לילה. לפי עדותו של שלוש, בין 130 ל-140 עובדים מועסקים לעתים במשמרות הכוללות עבודת לילה.
קבלת אישור לניהול התביעה כהליך ייצוגי, בשמה של קבוצה, הוא שלב ראשון בהליך הנדרש על-פי החוק. כעת, משהתקבל האישור, תוכל התביעה להתברר לגופה.
מחדשות 12 נמסר בתגובה: "אנחנו בוחנים את ההחלטה ואת המשך צעדינו המשפטיים".