מדפי משקאות בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי
בית המשפט העליון אישר כי החברה המרכזית למשקאות קלים ניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי במספר פרשיות, והחליט להפחית את העיצום הכספי שנקבע עבורה ל-30 מיליון שקל, אחרי שבעבר ביקשה להשית עליה כ-60 מיליון שקל . פסק הדין, שניתן בשבוע שעבר, חותם הליך משפטי שנמשך שנים סביב התנהלות החברה, מפיצת מוצרי קוקה-קולה בישראל, מול קמעונאים ומתחרים.
● אושרה ייצוגית נגד חדשות 12 על אי-תשלום שעות נוספות לעובדים
● רשת 13 לרשות התחרות: אם מימון הביניים של דרהי והמשקיעים לא יאושר - הערוץ יקרוס כלכלית
הערעור הוגש על-ידי החברה המרכזית על פסק דינו של בית הדין לתחרות. עם זאת, עוד קודם לכן משכה החברה את מרבית טענותיה, לאחר הערות שהשמיעו השופטים בדיון שנערך בספטמבר 2025. בעקבות זאת נותרו להכרעת בית המשפט העליון שתי סוגיות מרכזיות בלבד: סעיף בהסכמי הסחר של החברה עם לקוחות, שלפי הטענה איים בביטול ההתקשרות אם יעבירו חלק מרכישותיהם למתחרים; וכן מדיניות החברה כלפי יבוא מקביל של מוצריה.
פסק הדין מגיע על רקע החלטת הממונה על התחרות מדצמבר 2019, שקבעה כי החברה המרכזית ניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין ואף הפרה צו מוסכם והוראות שניתנו לה בעבר. ההחלטה התייחסה לשש פרשיות שונות, שבמסגרתן הוטל על החברה עיצום כספי כולל של כ-39 מיליון שקל. בית הדין לתחרות, שאליו ערערה החברה, דחה את רוב טענותיה והעמיד את הקנס על כ-36 מיליון שקל.
הפרשיות שעליהן ויתרה החברה במסגרת הערעור כללו בין היתר מקרים של הוצאת מקררים של חברות מתחרות מנקודות מכירה קמעונאיות; מדיניות של הסרת מכשירי נסטי של חברת אסם מנקודות מכירה; הסכמות בלעדיות עם קמעונאים; וכן שימוש במנגנון הנחות שקשר בין הנחות על מוצרי קוקה-קולה לבין רכישת מי נביעות.
הערעור שהתקבל
בית המשפט העליון דחה כאמור את ערעור החברה בנוגע לסעיף ההסכמי שאיים על לקוחות. בפסק הדין נקבע כי עצם הכללת הסעיף בהסכמי הסחר של החברה המרכזית היוותה ניצול לרעה של מעמדה. השופטים הסתמכו בין היתר על נוסח הסעיף, על מקרים קונקרטיים שבהם נעשה בו שימוש כדי להרתיע לקוחות מהתקשרות עם מתחרים וכן על עדות של מנהל בכיר בחברה.
לעומת זאת, בסוגיית המדיניות נגד יבוא מקביל קיבל בית המשפט את ערעור החברה המרכזית ודחה את ערעור הממונה על התחרות. לפי פסק הדין, בתקופה הרלוונטית ממילא לא היה יבוא מקביל חוקי של מוצרי החברה, ולכן לא ניתן היה לקבוע כי מדיניות החברה בתחום זה פגעה בתחרות.
לאחר הכרעת בית המשפט העליון, סכום העיצום הכספי הכולל בפרשה עומד על כ-30 מיליון שקל. בכך מסתיים אחד ההליכים הבולטים שניהלה רשות התחרות נגד אחת החברות הדומיננטיות בשוק המשקאות בישראל.
מהחברה המרכזית למשקאות קלים נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון ביטל עיצום כספי בסך כ-7 מיליון שקל שהטילה הממונה על החברה המרכזית בגין פגיעה כביכול ב'יבוא מקביל'. בית המשפט קבע כי לא נפל דופי בפעילות החברה בעניין זה. בסיום ההליך בכללותו נקבע בבירור כי לא הייתה פגיעה בתחרות בפועל. החברה המרכזית פעלה זה מכבר לתקן את הנדרש בהתאם להחלטת הממונה".