גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חיזבאללה לומד מלקחי עבר ומשנה את דרך הפעולה שלו, למה ארה"ב לא תוקפת את אי הנפט של איראן, ובטורקיה מסמנים את המפסידים הגדולים במלחמה • כותרות העיתונים בעולם

כותרות העיתונים בעולם
כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

הגרדיאן ערכו השוואה בין איראן לאוקראינה. מה הם שכחו לציין
לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

1חיזבאללה משנה טקטיקה: יחידות קטנות, פחות תקשורת וחשש מהאזנות

חיזבאללה מיישם לקחים מהמלחמה האחרונה עם ישראל: "בעודו נערך לאפשרות של פלישה ישראלית רחבת היקף ולעימות ממושך, הוא חוזר לשורשיו בלוחמת גרילה בדרום לבנון", כך פורסם ברויטרס.

מקורות "המכירים את דרך החשיבה של חיזבאללה" התראיינו בעילום שם לרויטרס. "לפי המקורות, לוחמי הארגון, הנתמך בידי איראן, פועלים ביחידות קטנות, נמנעים משימוש באמצעי תקשורת העלולים להיות נתונים להאזנות ישראליות, ומקציבים בזהירות את השימוש ברקטות נ"ט מרכזיות במהלך הלחימה בכוחות ישראליים".

בנוסף, לדברי המקורות, חלק גדול מהלחימה של חיזבאללה על הקרקע "התרכז עד כה באזור העיירה חיאם, סמוך לנקודת המפגש בין גבולות לבנון, ישראל וסוריה". רק בשבוע שעבר דווח כי "לוחמי יחידת העילית רדואן של חיזבאללה, שנסוגו מדרום לבנון בעקבות הפסקת האש של 2024, שבו לאזור".

המקורות אמרו לרויטרס כי "חישוביו של חיזבאללה מבוססים על ההנחה שההנהגה הדתית באיראן תשרוד את המלחמה, מה שיוביל להפסקת אש אזורית שבה גם הארגון יהיה חלק".

לאחר מתקפת הביפרים הישראלית נכתב כי חיזבאללה למד לקח ו"נמנע כיום משימוש בכל מכשיר שעלול להיות חשוף להאזנות".

ברויטרס מציינים כי "המלחמה הנוכחית מגיעה עבור חיזבאללה ברגע קריטי" וזאת משום שארגון הטרור נחלש מאוד ב-2024 ועומד מול לחצים מצד המדינה הלבונית להתפרק מנשקו.

מקור ביטחוני ישראלי אמר לרויטרס כי למרות שארגון הטרור ספג פגיעות קשות הוא "מצליח לייצב מחדש את שורותיו ולקבל החלטות ולבצע אותן". שניים מהמקורות הלבנוניים אמרו כי "לכל מפקד בחיזבאללה מונו ארבעה סגנים, כדי להבטיח את המשך הפעילות גם במקרה של חיסול".

מתוך רויטרס מאת ליילה באסם. לקריאת הכתבה המלאה.

2היעד הרגיש ביותר של איראן: למה אי ח'ארג עדיין לא הותקף?

האי ח'ארג מהווה את העורק של איראן "ודרכו עוברים כ־90% מיצוא הנפט של איראן. הוא ככל הנראה היעד הכלכלי הרגיש ביותר של המדינה". באופן מפתיע הוא עד כה לא הותקף, פורסם בגרדיאן הבריטי.

מומחים אמרו לגרדיאן כי "הפצצה או השתלטות על האתר באמצעות כוחות אמריקאיים עשויה לגרום לעלייה מתמשכת במחירי הנפט, שכבר כעת מזנקים, שכן משמעות הדבר תהיה הוצאת כל יצוא הנפט היומי של איראן משוק האנרגיה".

ניל קוויליאם, ממכון המחקר צ'טהאם האוס, אמר לגרדיאן כי אי ח'ארג הוא אתר "חיוני מדי לשוקי האנרגיה העולמיים" וייתכן שמחירי הנפט ימשיכו לטפס במידה ויותקף. "ייתכן שנראה את מחיר ה־120 דולר לחבית שראינו ביום שני מטפס ל־150 דולר".

אי ח’ארג הוא "אי אלמוגים באורך של כ-8 קילומטרים במפרץ הפרסי, שנמצא כ־44 קילומטרים מחופי איראן. אליו מגיעים צינורות הנפט משדות הנפט שבמרכז ובמערב המדינה. המסוף הוקם במקור בידי קונצרן הנפט האמריקאי אמוקו, ונכבש בידי איראן במהלך המהפכה של 1979", נכתב.

"בדרך כלל עוברים דרך ח’ארג בין 1.3 ל־1.6 מיליון חביות נפט ביום. עם זאת, לפי בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, איראן הגדילה את היקף היצוא לכ־3 מיליון חביות ביום באמצע פברואר, בציפייה לתקיפה בהובלת ארה״ב. בנוסף מאוחסנות על האי כ־18 מיליון חביות נפט כגיבוי", נכתב.

בהתחלה דיווחים בתקשורת האמריקאית רמזו על תקיפה אפשרית בעורק הנפט האיראני. לאחרונה מייקל רובין, יועץ בכיר לשעבר בפנטגון לענייני איראן ועיראק, אמר כי "דן ברעיון עם גורמים בבית הלבן וטען כי זו עשויה להיות דרך לפגוע קשות בכלכלת המשטר האיראני. אם הם לא יכולים למכור את הנפט שלהם, הם לא יכולים לשלם משכורות".

אולם כעת, לפי לינט נוסבאכר, לשעבר קצינת מודיעין בצבא הבריטי, נראה כי "השמדת ח’ארג או פגיעה באתר היצוא טומנים בחובם סיכון לעלייה במחירי הנפט שתשנה את הכלכלה העולמית ולא תרד במהירות. אי ח’ארג חשוב כל כך לכלכלה האיראנית, שהשמדת מתקניו תוותר על כל יומרה להילחם מלחמה שמטרתה ליצור עתיד טוב יותר לאיראן".

מתוך הגרדיאן מאת דן סבאח. לקריאת הכתבה המלאה.

3הטורקים מתחילים לסמן מפסידים ומנצחים

המלחמה האזורית "מותירה את איראן, ארה״ב, ישראל ומדינות המפרץ כמי שמשלמות מחיר כבד ללא מנצח אמיתי", נכתב בדיילי סבאח הטורקי.

"איראן ספגה נזקים עצומים מן המלחמה. היא איבדה את הנהגתה הבכירה, כולל המנהיג העליון האייתוללה עלי חמינאי. יותר מ־40 בכירים נהרגו כבר ביום הראשון של המלחמה. הצי האיראני הושמד במידה רבה בידי ארה״ב וישראל. תשתיות ברחבי המדינה הותקפו", נכתב. "ייקח זמן רב לאיראן להתאושש מן ההפסדים הצבאיים והכלכליים". עם זאת, מציינים בעיתון הטורקי כי "שתי המדינות התוקפות לא הצליחו להביא לשינוי משטר".

לפי הדיילי סבאח גם ארה״ב ספגה נזקים כבדים מן המלחמה. "מאחר שכל הבסיסים הצבאיים האמריקאיים, כלי השיט הצבאיים ושגרירויות רבות במזרח התיכון היו יעד למתקפות איראניות, ניתן לומר שהנוכחות הצבאית האמריקאית באזור נפגעה משמעותית". זאת במקביל לממשל טראמפ "שיספוג מחיר פוליטי בעוד שאמריקאים רבים החלו לפקפק במדיניות החוץ של הנשיא בטענה שזו איננה מלחמתם".

בנוסף, "ארה״ב תשלם מחיר ביחסיה עם מדינות המפרץ, משום שהעדיפה להגן על ישראל במקום על מדינות המפרץ, והותירה אותן להתמודד לבדן עם מתקפות הטילים והכטב״מים של איראן".

לפי העיתון הטורקי, ישראל נראית לכאורה כ"המרוויחה היחידה מן המלחמה", אך בפועל "המציאות מורכבת יותר וזאת בגלל דעת הקהל בעולם המערבי. נראה כי ישראל לא תקבל את התמיכה שהיא מצפה לה ממדינות המערב, ועלולה לשלם מחיר גבוה יותר בעתיד הקרוב".

לפי הדיילי סבאח, "המפסידות הגדולות ביותר במלחמה הן מדינות המפרץ, שנפגעו יותר מכל מדינה אחרת. הן נדחפות למלחמה הרסנית בניגוד לרצונן ולאינטרסים הלאומיים שלהן בידי ארה"ב וישראל". בנוסף,

"התקיפות האיראניות פגעו בשדות תעופה רבים במפרץ, כולל נמל התעופה הבינלאומי של דובאי - מרכז התעופה העמוס בעולם. מדינות המפרץ נאלצו לסגור את המרחב האווירי שלהן. סגירת שלושה ממרכזי התעופה החשובים בעולם (דוחא, דובאי ואבו דאבי) גוררת השלכות קשות על תיירות, מסחר ותחבורה".

מתוך הדיילי סבאח מאת מוחיטין אטאמן. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

מניות הנדל''ן יורדות / צילום: אילוסטרציה: shutterstock

הזרים מוכרים ומשקיעי הריטייל קונים: מי עומדים מאחורי השבוע התנודתי בבורסה

ימי המסחר הראשונים למלחמת "שאגת הארי" התאפיינו באופטימיות חריגה בתל אביב, אך בשבוע האחרון הרוחות שינו כיוון ● הערכות בשוק מלמדות על מכירות מניות של משקיעים זרים ומוסדיים, ומנגד, משקיעי הריטייל המשיכו לקנות מניות ● האם נוצרו בשוק הזדמנויות חדשות?

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

אחרי ציוץ של כתב גלובס: ישראייר תיקנה תקלה בהצגת תנאי טיסות החילוץ

ציוץ של כתב גלובס באירופה אסף אוני ברשת X הוביל לבדיקת ישראייר ולתיקון תקלה שהציגה מחירים גבוהים יותר לנוסעים שטיסתם בוטלה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מחירי הנפט חזרו לטפס

מדד הדאו ג'ונס מוטה התעשייה ירד בכ-0.6% ● סוכנות האנרגיה הבין־לאומית הסכימה לשחרר 400 מיליון חביות לשוק הנפט, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 92 דולר לחבית ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב המשיכו לרדת ● הדולר התחזק בעולם ● אורקל זינקה בכ-9% בעקבות הדוחות ● ביקוש שיא להנפקת האג"ח של אמזון

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם איראן באמת שיגרה יותר טילים הלילה? כל הנתונים

הנתונים היבשים מראים שהלילה שחלף היה קשה כפליים מבחינת התרעות אלא שרן כוכב, מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל לשעבר טוען - "לא היו אתמול יותר שיגורים מבחינת מספרים... אבל יותר התרעות" ● ואיך זה מסתדר עם הטענות שמרבית מיכולת השיגור הושמדה? ● שאלת השעה

פרויקט לנדמרק בשרונה / הדמיה: עמרי אמסלם

13 קומות: Wiz עוברת למשרדים חדשים בשרונה. כמה הם יעלו?

כפי שנחשף בגלובס, חברת הסייבר הישראלית Wiz תשלם 60 מיליון שקל לשנה לתקופת השכירות הראשונה שעומדת על שש שנים ● לפי הדיווח, יש לה אופציה להאריך את החוזה לאחר מכן לעוד תקופה, בעלייה של 5%

עו''ד לבנת עין-שי וילדר, היועצת המשפטית של הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של היועמ"שית: הבכירה בבורסה שהרוויחה 9 מיליון שקל ממימוש מניות

לבנת עין-שי וילדר, היועמ"שית של הבורסה, ביצעה את המימוש לאחר שמניית הבורסה צנחה בעקבות הדוחות השנתיים ● שורה של בכירים בבורסה מימשו אופציות באוקטובר ו"פספסו" רווח של עשרות מיליוני שקלים

בנקים בישראל

מבתי אבות ועד מסעדות: זרועות ההשקעה של הבנקים הניבו רווח שנתי של 1.3 מיליארד שקל

העלייה בהיקפי ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס, פועלים אקוויטי ודיסקונט קפיטל, מניבה רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה לבנקים המחזיקים בהן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עסקת וויז הצילה את המדינה מהתדרדרות לגירעון של 5.6% תוצר

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד פעמית חריגה של כ-10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן ● אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קילקל את חגיגת הרווחים בבנקים: דיסקונט נענש על דוחות חלשים

בשנה שבה רושמים הבנקים הגדולים בישראל רווח שיא מצרפי השקול לכ-5% מתקציב המדינה, אכזבו דוחות דיסקונט את המשקיעים, ששלחו את המניה לירידה חדה ● לאומי הציג את הרווח השנתי הגבוה ביותר, כשהפועלים צמוד אליו, מזרחי הוביל בתשואה להון, והבינלאומי בעמלות בורסה ● לידר: "הבנקים מצליחים לצמוח בפעילות ושומרים על הפרשות נמוכות להפסדי אשראי. מהצד השני המרווח הפיננסי שלהם יורד"

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

מנכ"ל התעשייה האווירית: ההנפקה הקרובה תחזק את ההשקעה בפיתוח וברכש

על רקע פרסום הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית, מספר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי כי "החברה ניצבת בקדמת הבמה של החברות הביטחוניות ברחבי העולם" ● לפי נתוני הדוחות נרשם כי ב-2025 היה גידול בהיקף המכירות של החברה למעל ל-7.3 מיליארד דולר, לעומת כ-6.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות ישראל הושלם: מאות מיליונרים חדשים נולדו

הישג יוצא דופן לענקית הסייבר וויז: גוגל הודיעה על ההשלמה הסופית של הרכישה הגדולה ביותר בישראל, והרכישה הגדולה ביותר של חברת סטארט-אפ אי-פעם, בסכום של 32 מיליארד דולר ● המרוויחים הגדולים, הדרך להצלחה ומה יעלה בגורל העובדים - כל הפרטים על עסקת גוגל-וויז

גדי דנקנר / צילום: אוראל כהן

שווי של 75 מיליון שקל: גדי דנקנר מוכר את השליטה בחברת ההתחדשות העירונית

אינטרגאמא משתלטת על חברת ההתחדשות העירונית שהקים גדי דנקנר ● הקרן הפילנתרופית של חברת התוכנה מאנדיי מפעילה צוות ייעודי למענה במצבי חירום ● וזו המנכ"לית החדשה של חברת GreenRoad ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לילה לבן באוצר: הגירעון נפרץ, הצמיחה שונמכה, והרפורמות נפלו מחוק ההסדרים

בישיבת הממשלה הלילית שעסקה בהתאמות הנדרשות בתקציב המדינה בעקבות המלחמה באיראן, באוצר נאלצו להודיע כי הגירעון המתוכנן ל-2026 יזנק ל-5.1%, להנמיך את תחזית הצמיחה השנתית ל-4.7% ולוותר על רפורמות מרכזיות בחוק ההסדרים - ובהן רפורמת החלב ורפורמת מס רכוש על קרקעות פנויות

התוצר נפל בפרוץ המלחמה אך התאושש במהרה. 7 באוקטובר, שדרות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אפקט הריבאונד והחשבון שיגיע: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?

בנק ישראל נשען על נתוני העבר המראים התאוששות מהירה של הצמיחה אחרי סבבי לחימה, נרטיב התומך באופטימיות בבורסה המקומית ● אלא שכלכלנים מזהירים: השילוב בין מלחמה מתמשכת, גירעון תופח וגידול קבוע בהוצאות הביטחון עלול הפעם לפגוע בצמיחה לאורך זמן

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר עולה למתקפה: "הציניקנים טועים, לא מרוויחים מהמצב"

אורי סירקיס בראיון טעון על המבצע המורכב בדובאי תחת איומי טילים, מחירי הכרטיסים וחברות התעופה הזרות - ש"שואפות להחליש את המקומיות" ● על סוגיית הלינה לנוסעים שנתקעו: "החוק הקיים לא נכתב למצבי קיצון שבהם השמיים נסגרים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו והורדת הריבית בסימן שאלה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה ● מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?

המתווה שהוצג על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה, לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל ● המודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר והוצאות קבועות ● הרשתות הגדולות נותרו בחוץ, ובשוק חוששים שהן יוציאו אלפי עובדים לחל"ת

ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס / צילום: ap, Ng Han Guan

צעד הצהרתי מספרד: סיימה רשמית את כהונת השגרירה בישראל

ממשלת ספרד הודיעה רשמית על סיום כהונת השגרירה בישראל, כחצי שנה לאחר שהוחזרה להתייעצויות בעקבות המשבר הדיפלומטי ● בישראל מעריכים כי מדובר במהלך הצהרתי שנועד לחזק את המסר הביקורתי של פדרו סנצ’ז כלפי ישראל

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

מסתמן: כך ייראה מתווה הסיוע לעסקים שנפגעו במלחמה

שר האוצר צפוי להציע מאוחר יותר את מתווה הסיוע לעסקים ● פרטים ראשונים שהגיעו ללשכת יועצי המס מגלים כי עסקים יידרשו להוכיח ירידה של 25% במחזור החודשי או 12.5% במחזור הדו־חודשי כדי להיות זכאים לפיצוי, והמענקים יכללו השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

דיווח: איראן הניחה עשרות מוקשים במיצר הורמוז; טראמפ איים בתגובה עזה

הגסת': "היום יהיו התקיפות הכי עצימות באיראן, המלחמה לא אינסופית" ● המצב המיוחד בעורף הוארך בשבועיים ● חיל האוויר בגל תקיפות בטהרן ● צה"ל מעמיק את הפעולה הקרקעית בלבנון ● הותרו לפרסום שמות ההרוגים מהנפילה ביהוד: רוסטם גולומוב ואמיד מורטוזוב ז"ל • סמוטריץ' לתושבי גבול הצפון: "תקבלו פיצוי מלא" ● יו"ר הפרלמנט באיראן: "לא מחפשים הפסקת אש" ● טראמפ איים על איראן אם תעצור את הנפט במיצר הורמוז: "אש וזעם יירדו עליהם" ● דיווחים שוטפים