גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?

המתווה שהוצג על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה, לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל ● המודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר והוצאות קבועות ● הרשתות הגדולות נותרו בחוץ, ובשוק חוששים שהן יוציאו אלפי עובדים לחל"ת

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי
עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

לאחר 12 ימי לחימה פרסם משרד האוצר את מתווה הפיצויים לעסקים בשל הפגיעה הכלכלית שנגרמת במהלך מלחמת "שאגת הארי", הכולל פיצויים על פגיעה מעל 25% במחזור ומעלה וכן החזר הוצאות קבועות ותשלומי שכר לעובדים. עיקרו של המתווה החדש הוא השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר של עסקים. נכון לעכשיו, עסקים גדולים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל אינם כלולים בו.

הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו
בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים"

המודל דומה לזה שניתן במבצע "עם כלביא" ביוני האחרון, אך עם שינויים והתאמות. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מסביר לדוגמה כי חודש ההשוואה לבדיקת ירידת המחזורים הוא מרץ 2025 בניגוד ליוני 2023 במבצע הקודם. המתווה גם מציע פתרון לעסקים המדווחים שוטף פלוס ולעסקים חדשים שנפתחו עד סוף פברואר 2026.

איך יעבוד המתווה החדש שהציג האוצר?

גינדי מסביר כי "הרגל הראשונה במענק היא השתתפות בהוצאות הקבועות, המחושבת לפי ממוצע ההוצאות החודשיות של העסק לשנת 2025 (כפי שדווחו למע"מ). סכום זה מוכפל במקדם קבוע (7%, 11%, 15% או 22%) התלוי בשיעור ירידת מחזורי העסק. לדוגמה, עסק שהמחזור שלו ירד ב-45% יקבל פיצוי על הוצאות קבועות בגובה 11% מממוצע ההוצאות החודשיות. פגיעה של 80%, תביא להכפלה במקדם הגבוה ביותר.

גינדי מוסיף כי במקרה שהנוסחה לא שיקפה את ההוצאות הקבועות בפועל (כגון שכר דירה, ארנונה או ביטוח), ניתן להגדיל את המענק ב-50%, ובלבד שתוכח עמידה בהוצאות קבועות המצדיקות את ההגדלה".

הרגל השנייה במענק היא השתתפות בהוצאות שכבר עבודה ששולם במרץ 2026. גם פה הנוסחה מורכבת מעט, והרף העליון לפיצוי לא יעלה על 600 אלף שקל לעסקים עם מחזור של עד 100 מיליון שקל, ועד ל-1.2 מיליון לאלו עם מחזור של עד 400 אלף שקל.

ומה לגבי העסקים הקטנים? "עבור אלו עם מחזור שנתי עד 300 אלף שקל, נקבעו סכומי מענק מוחלטים, בין 2,000 שקל ל-15,000 שקל, שישולמו לעסקים בהתאם לגובה המחזור השנתי של העסק ושיעור ירידת המחזורים שלו", מסביר גינדי. רועי כהן, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, מבקר זאת וטוען כי מדובר ב"פיצוי מגוחך לעשרות אלפי פרילנסרים ועצמאיים, שירדו מהכנסה של כ-10,000 שקל בחודש ויקבלו פיצוי של כ-4,000 שקל בלבד".

העסקים שנותרו מחוץ למתווה

מתווה אינו חל על העסקים הגדולים במשק, בעלי מחזור מעל 400 מיליון שקל. הרציונל הרשמי הוא שהם חזקים מספיק לעמוד בנטל בשלב זה.

הביקורת על כך, כפי שמסביר גינדי, היא שהיעדר פיצוי מוריד את האינטרס של העסקים הגדולים לשלם לעובדים שנעדרו בשל הנחיות פיקוד העורף. המפלט היחיד שנותר להם הוא הוצאת העובדים לחל"ת, כאשר הזכאות לדמי אבטלה דורשת היעדרות מינימלית של 14 ימים. מצב זה עלול להוביל להרחבת תקופת החל"ת, מה שיפגע בעובדים ויגדיל את נטל דמי האבטלה על המדינה.

ביקורת נוספת היא על כך שחסרה התייחסות לענפים ספציפיים, שהיו הראשונים להיפגע והאחרונים לחזור לשגרה כמו תיירות והפקה. רו"ח נדב גיל, שותף, מוביל תחום התמריצים Deloitte ישראל, מדגיש למשל את העסקים שמתבססים רבות על חגיגות חג פורים שבוטלו השנה בדקה ה-90 אחרי שכל ההכנות כבר נעשו והושקעו תשומות בהן.

האם המדינה תדרוש כספים חזרה?

עו"ד אורי סטנסקו, שותף במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', המתמחה בניהול הליכים מול מס רכוש ומיצוי זכאות למענקים מזהיר מפני טעויות אפשרויות בבקשות למענקים, ומתייחס לאפשרות שהמדינה תדרוש בדיעבד חלק מהכסף: "כדאי להיות מודעים לחשיבות של תיעוד בזמן אמת, שיועיל בשלב בדיקת הזכאות בהמשך וימנע מצבים שעסק ידרש להשיב כספים שקיבל ולא היה זכאי להם. תשלום המקדמה לאחר הגשת בקשה לפיצוי הוא אוטומטי ולא מעיד על הזכאות המהותית למענק. לעיתים קרובות נעשית בדיקה מעמיקה ביחס לזכאות, וייתכן שעסקים יידרשו לבסוף אף להחזיר את הכספים שקיבלו בתוספת ריבית".

רו"ח נדב גיל, מ-Deloitte ישראל מוסיף כי "כדאי לשים לב שבהרבה מקרים יש פער בין מה שהניזוק זכאי לו לפי הנוסחה לבין ההחלטה של קרן הפיצויים. למדנו מהפיצויים של 'עם כלביא' שקרן הפיצויים בודקת האם הייתה ירידה שאינה קשורה למערכה הספציפית ובמידה והעסק חווה ירידה בחודשים שאינם זכאים לפיצוי לפני המערכה - אז קרן הפיצויים שוללת את הזכאות לפיצוי".

מתווה הסיוע של האוצר מתפרסם ללא הסכמות בין האוצר למעסיקים במספר סוגיות עקרוניות. בראשן, אם ישולמו דמי חל"ת לעובדים שלא עבדו בשבוע הראשון של המבצע וחזרו לעבוד אחרי ההקלה בהנחיות, שכן מודל החל"ת מחייב 14 ימי היעדרות רצופים. אם המבצע יהיה קצר מ-21 יום, מי שחזר לעבוד אחרי שבוע לא יגיע לרף - ולא יהיה זכאי לדמי אבטלה כלל.

גם אם המבצע יתארך, תהיה מחלוקת מי יישא בתשלום לעובדים על השבוע הראשון, אם בכלל. מחלוקת נוספת שצפויה לעלות בדיונים על המתווה בכנסת היא בשאלת פיצוי עסקים גדולים עם מחזור הכנסה מעל 400 מיליון שקל. באוצר כרגע מתנגדים בתוקף להכניסם אל תוך המתווה, למחאת רשתות המסחר הגדולות.

מתי המתווה ייכנס לתוקף? עו"ד קשת סירוטה-לוינר שותפה וראש משותף מחלקת מסים, נשיץ ברנדס אמיר, מסבירה כי "חוק מס רכוש קובע את הזכאות לפיצוי בגין נזק עקיף לעסקים שפעילותם נפגעה בעקבות מלחמה אך הוא מתייחס לעסקים הממוקמים ביישובי ספר. על מנת שהזכאות תחול גם ביחס לעסקים הממוקמים מחוץ לאזורי ספר יש צורך באימוץ תקנות ייעודיות כפי שנעשה במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא".

עוד כתבות

מניות הנדל''ן יורדות / צילום: אילוסטרציה: shutterstock

הזרים מוכרים ומשקיעי הריטייל קונים: מי עומדים מאחורי השבוע התנודתי בבורסה

ימי המסחר הראשונים למלחמת "שאגת הארי" התאפיינו באופטימיות חריגה בתל אביב, אך בשבוע האחרון הרוחות שינו כיוון ● הערכות בשוק מלמדות על מכירות מניות של משקיעים זרים ומוסדיים, ומנגד, משקיעי הריטייל המשיכו לקנות מניות ● האם נוצרו בשוק הזדמנויות חדשות?

רמזור אדום. האם מותר לעבור כדי להגיע למקום בטוח? / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה למי שעבר באדום או נסע במהירות מופרזת באזעקה?

מצב החירום גורם ללחץ בכבישים ועלול להוביל לביצוע עבירות תנועה - גם מצד נהגים נורמטיביים המקפידים לפעול כחוק ● האם האכיפה לגבי מהירות מופרזת, חצייה באדום, שימוש בטלפון וחניה באדום-לבן תתחשב בכך שנשמעה אזעקה? ● שאלת השעה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם איראן באמת שיגרה יותר טילים הלילה? כל הנתונים

הנתונים היבשים מראים שהלילה שחלף היה קשה כפליים מבחינת התרעות אלא שרן כוכב, מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל לשעבר טוען - "לא היו אתמול יותר שיגורים מבחינת מספרים... אבל יותר התרעות" ● ואיך זה מסתדר עם הטענות שמרבית מיכולת השיגור הושמדה? ● שאלת השעה

פגיעה של טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שתי הערים שהפכו לשיאניות האזעקות בישראל

חיזבאללה מרכזת מאמצים קרוב לגבול, איראן מכוונת את הטילים לנתב"ג ● מפת ההתרעות מעידה: אלה היישובים בארץ שספגו הכי הרבה אש מתחילת המבצע ● שאלת השעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר הציג את מתווה הפיצויים לעסקים

הסיוע יינתן לעסקים שמחזורם עד 400 מיליון שקל ושנפגעו בלפחות 25%, ויכלול מענקים להוצאות קבועות ולהוצאות שכר לצד מודל חל"ת לעובדים ● במשרד האוצר מדגישים כי מדובר במודל שכבר הופעל במשברים קודמים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; הירידות החדות נמחקו, נקסט ויז'ן זינקה ב-8%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.6%, ת"א 90 ירד בכ-1.2% ● מדדי הבנייה והנפט איבדו כ-2.5% ● יצרנית המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן קפצה בעקבות הדוחות ● הממשלה אישרה את הגדלת הגירעון; האוצר: המלחמה צפויה להוריד את הצמיחה ● הסקטורים שעלולים להימצא בסיכון עקב המלחמה, לפי קנטור ● וגם: כך נחשף השכר השנתי המדהים של משקיע-העל ביל אקמן

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

מנכ"ל התעשייה האווירית: ההנפקה הקרובה תחזק את ההשקעה בפיתוח וברכש

על רקע פרסום הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית, מספר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי כי "החברה ניצבת בקדמת הבמה של החברות הביטחוניות ברחבי העולם" ● לפי נתוני הדוחות נרשם כי ב-2025 היה גידול בהיקף המכירות של החברה למעל ל-7.3 מיליארד דולר, לעומת כ-6.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

שני בנקים גדולים באיראן נפלו, לאזרחים אין גישה לכסף

הבנק הלאומי ובנק משמרות המהפכה הפסיקו את פעילותם, והאיראנים אינם יכולים למשוך כסף או להשתמש בצ'קים ● מומחים מעריכים כי ייתכן שמדובר במתקפה פיזית, מתקפת סייבר או בצעד יזום של המשטר לניתוק המערכות כדי למנוע פריצה ● במקביל, איראן מאיימת לפגוע במרכזים פיננסיים הקשורים לישראל וארה"ב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

המלחמה עם איראן היא הסולם של סמוטריץ' לרדת מהעץ עליו טיפס

שר האוצר טען היום כי בשל המלחמה הוא מעדיף להגיע להסכמות רחבות לגבי הרפורמות אותן הוא קידם בלהט בחודשים האחרונים - ולכן קידומן מושהה כרגע ● אלא שגם לפני המלחמה סמוטריץ' התקשה להשיג להן רוב בכנסת, וספק אם היה מצליח להעביר אותן בכל מקרה

פרויקט לנדמרק בשרונה / הדמיה: עמרי אמסלם

13 קומות: Wiz עוברת למשרדים חדשים בשרונה. כמה הם יעלו?

כפי שנחשף בגלובס, חברת הסייבר הישראלית Wiz תשלם 60 מיליון שקל לשנה לתקופת השכירות הראשונה שעומדת על שש שנים ● לפי הדיווח, יש לה אופציה להאריך את החוזה לאחר מכן לעוד תקופה, בעלייה של 5%

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר עולה למתקפה: "הציניקנים טועים, לא מרוויחים מהמצב"

אורי סירקיס בראיון טעון על המבצע המורכב בדובאי תחת איומי טילים, מחירי הכרטיסים וחברות התעופה הזרות - ש"שואפות להחליש את המקומיות" ● על סוגיית הלינה לנוסעים שנתקעו: "החוק הקיים לא נכתב למצבי קיצון שבהם השמיים נסגרים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים ולהימנע ממתן הטבות מס"

בהמשך לאישור התקציב בממשלה אמש והתאמתו למלחמה, באוצר העריכו כי הצמיחה תיפגע בחצי אחוז תוצר ● בבנק ישראל מעריכים היום כי הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר, קוראים לצמצום הכספים הקואליציוניים ויוצאים נגד הרפורמות של סמוטריץ'

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; מחירי הנפט ירדו ב-8%

אמזון מגייסת 42 מיליארד דולר באג"ח; הביקוש: 126 מיליארד דולר ● ישראליות: סולאראדג' זינקה בעקבות המלצה, מימושים באנלייט ● הביטקוין מתאושש בחזרה מעל לרף ה-70 אלף דולר ● מחיר הזהב עלה ב-2.5%, הכסף ב-5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות ● אורקל תפרסם את הדוח הכספי לאחר הנעילה

בורגס, בולגריה / צילום: Shutterstock

ביעד התיירות האהוב מזהירים: נהיה חייבים סיוע כספי אם ישראלים לא יגיעו

במדינות שבהן התייר הישראלי הפך בשנים האחרונות למקור הכנסה משמעותי כבר מתחילים לחשוש מהיעלמותו ● בבלוגריה, התאחדות בתי המלון והמסעדות קראה לממשלה לבחון צעדים סיוע ● בתוך כך, מתרבים הדיווחים על האטה בהזמנות, ביטולים ועל חשש שהעונה הקרובה תהיה חלשה מהרגיל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מחירי הנפט חזרו לטפס

מדד הדאו ג'ונס מוטה התעשייה ירד בכ-0.6% ● סוכנות האנרגיה הבין־לאומית הסכימה לשחרר 400 מיליון חביות לשוק הנפט, נפט מסוג ברנט נסחר סביב 92 דולר לחבית ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב המשיכו לרדת ● הדולר התחזק בעולם ● אורקל זינקה בכ-9% בעקבות הדוחות ● ביקוש שיא להנפקת האג"ח של אמזון

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

ענקית השבבים תשקיע 2 מיליארד דולר בנביוס שהוקמה על ידי ישראלים

ההשקעה של אנבידיה בנביוס היא חלק משותפות אסטרטגית להקמה ולהרחבה של חוות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית ● לדברי החברה, השותפות תאפשר לנביוס לפרוס עד שנת 2030 מערכות מבוססות אנבידיה בהיקף של יותר מ-5 ג׳יגה ואט של מחשוב

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

רשות המסים מקשיחה עמדות מול וויז. זו הדרישה החדשה

מייסדי חברת ההייטק, שעסקת הרכישה בהיקף 32 מיליארד דולר על ידי גוגל הושלמה היום, מעוניינים לשלם את המס למדינה בדולרים ● אך לגלובס נודע כי רשות המסים צפויה לדרוש שהתשלום יתבצע לפי שער החליפין ביחס לשקל בעת ההכרזה על העסקה במרץ 2025 - גבוה משמעותית מהשער היום

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עסקת וויז הצילה את המדינה מהתדרדרות לגירעון של 5.6% תוצר

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד פעמית חריגה של כ-10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן ● אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%

עו''ד לבנת עין-שי וילדר, היועצת המשפטית של הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של היועמ"שית: הבכירה בבורסה שהרוויחה 9 מיליון שקל ממימוש מניות

לבנת עין-שי וילדר, היועמ"שית של הבורסה, ביצעה את המימוש לאחר שמניית הבורסה צנחה בעקבות הדוחות השנתיים ● שורה של בכירים בבורסה מימשו אופציות באוקטובר ו"פספסו" רווח של עשרות מיליוני שקלים

נובה על מסכי הנאסד''ק. הדרישות יכבידו על הישראליות שנסחרות בוול סטריט / צילום: Nasdaq, Inc.

תם עידן ההקלות: הרגולציה החדשה על ישראליות בוול סטריט

החודש תיכנס לתוקף רגולציה חדשה, המחייבת דירקטורים ונושאי משרה בחברות זרות הנסחרות בבורסות אמריקאיות לדווח על עסקאות שערכו בניירות הערך של החברה ● ה־SEC העניקה פטורים למספר מדינות, אך ישראל נותרה בחוץ ● במקביל צפויות גם הקלות