חיילי חיל האוויר האמריקאי לצד B-2 Spirit / צילום: ap
מאז תחילת המערכה האמריקאית נגד איראן במסגרת המבצע "זעם אפי", הפך צי המפציצים האסטרטגיים של ארצות הברית לאחד הכלים המרכזיים במאמץ הצבאי. חיל האוויר האמריקאי מפעיל שלושה דגמים עיקריים של מפציצים כבדים, שכל אחד מהם פותח בתקופה אחרת מאז המלחמה הקרה אך עדיין ממלא תפקיד מרכזי בלוחמה המודרנית: B-52 Stratofortress, B-1B Lancer ו-B-2 Spirit.
● החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים
● "עשה שבת אצל זמיר": הבכיר שמנהל את המלחמה של טראמפ
שלושת המטוסים הללו מאפשרים לארצות הברית לבצע תקיפות ארוכות טווח בעומק שטח האויב, גם כאשר אין לה בסיסים קרובים לזירת הלחימה. כמו כן, הם מסוגלים לשאת עשרות טונות של חימוש מדויק, לטוס אלפי קילומטרים ואף לשהות באוויר יותר מיממה בעזרת תדלוק אווירי.
במבצע הנוכחי משמשים המפציצים לפגיעה במתקני טילים בליסטיים, מרכזי פיקוד ושליטה, בסיסים צבאיים ותשתיות אסטרטגיות ברחבי איראן. לפי נתוני הפיקוד המרכזי של ארה״ב, כבר בשלושת הימים הראשונים של המבצע תקפו המפציצים האמריקאיים מאות מטרות שונות. במקרים רבים הם פועלים כחלק ממערכה אווירית רחבה הכוללת גם מטוסי קרב, מל״טים, טילי שיוט ומערכות מודיעין מתקדמות.
אילו מפציצים אסטרטגיים מפעילה ארצות הברית כיום?
חיל האוויר האמריקאי מפעיל כיום שלושה סוגי מפציצים אסטרטגיים. הראשון הוא B-52 Stratofortress, שנכנס לשירות כבר בשנת 1955 ונחשב למפציץ הוותיק ביותר שעדיין נמצא בשימוש מבצעי. השני הוא B-1B Lancer, מפציץ מהיר שנכנס לשירות בשנות השמונים. השלישי הוא B-2 Spirit, מפציץ חמקן מתקדם שנכנס לשירות בתחילת שנות התשעים. למרות גילם של חלק מהמטוסים, הם ממשיכים לעבור שדרוגים טכנולוגיים המאפשרים להם להישאר רלוונטיים גם בעידן של נשק מדויק ולוחמה אלקטרונית מתקדמת.
מהם ההבדלים המרכזיים בין המפציצים?
לכל אחד מהמפציצים יש יתרון מבצעי אחר שמגדיר את תפקידו במערכה. ה-B-2 מתמחה בחמקנות ובחדירה לשטח מוגן היטב ולכן משמש בדרך כלל בשלב הראשון של התקיפה. ה-B-1B הוא המהיר ביותר מבין השלושה והוא מסוגל לשאת את כמות החימוש הגדולה ביותר, ולכן הוא מתאים לתקיפות מסיביות נגד מטרות צבאיות. ה-B-52, לעומתם, אמנם איטי יותר אך בעל טווח טיסה גדול במיוחד ויכולת לשאת מגוון רחב של טילים ופצצות, מה שהופך אותו לפלטפורמה מרכזית לשיגור חימוש למרחקים ארוכים.
כמה עולה כל מפציץ כזה?
מפציצים אסטרטגיים הם מהמערכות הצבאיות היקרות ביותר שנבנו אי פעם. ה-B-2 Spirit נחשב לאחד המטוסים היקרים בעולם, עם עלות שמוערכת ביותר משני מיליארד דולר למטוס כאשר מביאים בחשבון גם את עלויות הפיתוח. ה-B-1B Lancer זול יותר, אך גם הוא עלה מאות מיליוני דולרים ליחידה. ה- B-52 , שנבנה במקור בשנות החמישים, עלה אז עשרות מיליוני דולרים בלבד, אך שדרוגים שנעשו בו לאורך השנים הפכו אותו למערכת מתקדמת בהרבה. כיום מתכנן חיל האוויר האמריקאי להמשיך להפעיל את המטוס לפחות עד שנות ה-2050, כך לפי דיווחים אמריקאיים.
כמה חימוש כל מפציץ מסוגל לשאת?
מפציצים אסטרטגיים נועדו לשאת כמויות עצומות של פצצות וטילים. ה-B-1B מסוגל לשאת יותר מ-34 טון של חימוש והוא נחשב למפציץ בעל קיבולת הנשיאה הגדולה ביותר בצי האמריקאי. ה- B-52 מסוגל לשאת יותר מ-30 טון של חימוש, כולל טילי שיוט ארוכי טווח ופצצות מדויקות. ה- B-2 נושא פחות חימוש, כ-18 טון, אך היתרון שלו הוא ביכולת להטיל אותו בדיוק גבוה בתוך שטח מוגן היטב שבו מטוסים אחרים עלולים להתגלות.
וכמה דלק נושא כל מפציץ ומה הטווח שלו?
אחד היתרונות המרכזיים של מפציצים אסטרטגיים הוא יכולת הטיסה למרחקים עצומים. ה-B-52 מסוגל לשאת יותר מ-180 אלף ליטר דלק וטווח הטיסה שלו מגיע לכ-14 אלף קילומטרים ללא תדלוק. ה-B-1B נושא כ-120 אלף ליטר דלק וטווח הטיסה שלו כ-9,000 עד 10,000 קילומטרים. ה-B-2 נושא פחות דלק אך עדיין מסוגל לטוס יותר מ-11 אלף קילומטרים. בנוסף, כל המטוסים יכולים לקבל תדלוק אווירי ממטוסי תדלוק, מה שמאפשר לבצע משימות שנמשכות לעיתים יותר מ-30 שעות ברציפות.
מאיפה יוצאים המפציצים למשימות התקיפה?
בתחילת המבצע המריאו חלק מהמפציצים מבסיסים בארצות הברית עצמה. מטוסי B-2 למשל יצאו מבסיס ווייטמן במיזורי, בעוד שמפציצי B-1B המריאו מבסיסים בדרום דקוטה ובטקסס. טיסות כאלה מורכבות מאוד מבחינה לוגיסטית ודורשות מספר מטוסי תדלוק בדרך. בהמשך פרסה ארצות הברית חלק מהמטוסים בבסיס חיל האוויר פיירפורד בבריטניה, מרחק של כ-4,500 קילומטר בלבד מטהרן. הקיצור המשמעותי בטווח מאפשר לבצע יותר גיחות ולצמצם את התלות בתדלוק באוויר.
איך נראית תקיפה טיפוסית באמצעות מפציצים?
במקרים רבים מתחילה התקיפה עם מטוסי B-2 החמקנים, שמטרתם לפגוע במערכות ההגנה האווירית ובמטרות הרגישות ביותר. לאחר מכן מצטרפים מפציצי B-1B ו- B-52 שמטילים כמויות גדולות יותר של חימוש על בסיסים צבאיים, מחסני נשק ותשתיות. השילוב בין שלושת המטוסים מאפשר לבצע תקיפה מדורגת שבה כל אחד כאמור ממלא תפקיד שונה.
האם המפציצים פועלים לבדם במערכה?
לא. פעילותם היא רק חלק ממערכה אווירית רחבה בהרבה. לצד המפציצים פועלים מטוסי קרב כמו F-15, F-16, F-22 ו-F-35 שמסייעים להשיג עליונות אווירית ולהגן על המטוסים הכבדים. בנוסף פועלים מטוסי לוחמה אלקטרונית שמנטרלים מכ״מים ותקשורת של האויב, מטוסי התרעה מוקדמת שמנהלים את הקרב האווירי, ומל״טים חמושים שמבצעים תקיפות מדויקות. בים פועלות גם נושאות מטוסים ומשחתות המצוידות בטילי טומהוק המשוגרים לעבר מטרות יבשתיות.
האם המפציצים האלה יישארו בשירות עוד זמן רב?
למרות גילם של חלק מהמטוסים, הם צפויים להמשיך לפעול עוד שנים רבות. ארצות הברית מפתחת כיום מפציץ חדש בשם B-21 Raider שעתיד להחליף בהדרגה את הדגמים הקיימים. עם זאת, בשל קצב הייצור האיטי והביקוש ליכולת תקיפה ארוכת טווח, מטוסי B-52, B-1B ו- B-2 צפויים להמשיך לפעול לפחות בעשור הקרוב. עד אז הם ימשיכו להיות אחד הכלים האסטרטגיים המרכזיים בארסנל האמריקאי ולשמש בכל מערכה שבה ארצות הברית מבקשת להפעיל כוח צבאי במרחק אלפי קילומטרים מבסיסיה.