דיון סוער בוועדת הפנים של הכנסת חשף קרע בין משרדי הממשלה, שעלול לעצור פרויקטים סולאריים מעל שדות חקלאיים (אגרו-וולטאי), שהיו אמורים להיות מהפכה דרמטית בשנים הקרובות. שילוב של חוסר בהירות משפטית, חוסר הסכמה בין משרדי ממשלה והליך חפוז יצרו חוסר ודאות גדולה לגבי המסים המקומיים שישלמו בעלי קרקעות חקלאיות שרוצים לשדרג אותן בפאנלים סולאריים תוך שימוש כפול בקרקע. אם לפני מספר שבועות עלה חשש שמי שיסבלו מכך יהיו פרויקטים קטנים, פרשנות משפטית עדכנית מעלה חשש גדול עוד יותר: כלל הפרויקטים יאלצו לשלם היטל השבחה שעלול להכניס את כל הענף לסחרור.
● לא רק הנפט: מחיר הפחם מזנק בחדות. מה יקרה לחשבון החשמל שלכם?
● באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?
בתחילת 2026 פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, הכוללת הקלות דרמטיות על הקמת פרויקטים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ואושרה סופית בממשלה ב-15 בפברואר. בין היתר, תתאפשר הקמה של פרויקטים קטנים (עד 80 דונם) באמצעות היתר בנייה בלבד (ללא צורך בהליך תכנוני), תיפתח לראשונה האפשרות להקים פרויקטים כאלה במחוזות תל אביב והמרכז, ונקבעו כללים ברורים לתפוקה החקלאית הנדרשת מהפרויקט כדי לשמור על דו שימוש בקרקע. האגרו-וולטאי נחשב אחד מפרויקטי הדגל של משרד האנרגיה ומנהל התכנון, במטרה להגדיל את התפוקה הסולארית תוך הימנעות מוויתור על קרקע שנמצאת במחסור.
המסלול הישיר להיתר בנייה בפרויקטים הקטנים ללא צורך בתכנון מחדש של הקרקע יקצר מצד אחד את הקמת השדות הסולאריים מ-5-3 שנים לעד שנה וחצי בלבד. אך מצד שני, כך פרסמנו בגלובס, עלה חשש שהוא ימנע פטור מתשלום היטלי השבחה לרשויות המקומית, בגובה של 50% מהגידול בשווי הקרקע. מדובר במס כבד יחסית, וחמור מכך - הוא בעייתי מאוד להערכה, שכן הוא משולם על עלייה פוטנציאלית בשווי הקרקע לפני שהיא הכניסה שקל אחד, ויכולים להיות עליו ערעורים משפטיים וחילוקי דעות בנושא שמאות. זאת בניגוד לפרויקטים הגדולים, שישלמו מס נמוך ב-90% בשם "חלף היטל השבחה".
הפרויקטים הסולאריים הקרקעיים משלמים מס נמוך יותר
דווקא ההקלה הבירוקרטית על פרויקטים סולאריים מעל שדות חקלאיים קטנים, עם היתר בנייה בלבד ללא שינוי תכנוני, חשפה אותם להיטל השבחה שהגדולים לא נדרשו אליו. אך כעת, בדיון בוועדת הפנים של הכנסת, משרד המשפטים חשף חוות דעת לפיה אין כל הבדל בין הפרויקטים הקטנים והגדולים. אלא שבמקום שכולם ישלמו את החלף הזול, גם הפרויקטים הגדולים וגם הקטנים ישלמו את היטל ההשבחה היקר והלא-ודאי. זאת בזמן שדווקא הפרויקטים הסולאריים הקרקעיים (שמבזבזים קרקע רבה בהרבה) משלמים את המס הנמוך יותר.
חלק מהקושי נובע מכך שהסעיף הרלוונטי בחוק התכנון והבניה נכתב ללא מחשבה כלל על האפשרות של שימוש באותה קרקע הן לגידול חקלאי והן לייצור חשמל סולארי, מה שיוצר פתח למגוון פרשנויות משפטיות. היזמים הסולאריים, בינתיים, עלולים להיפגע מכך.
כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים (אוצר, פנים, אנרגיה) נמצאים כעת במו"מ כדי להביא לפתרון, אך טרם ברור מה יהיו התוצאות. מרכז השלטון האזורי, שתמך בהחלת היטל ההשבחה המלא (שהם ייהנו ממנו), כעת מביע עמדות מתונות יותר ומוכנים לפשרה. אך במשרד האוצר מביעים עמדה עקבית לטובת היטל ההשבחה. לעומת זאת, משרד האנרגיה חושש מעצירת פרויקטים אגרו-וולטאיים רבים, ומתוסכל מכך שאחרי העברת התמ"א הרלוונטית - מהפכת האגרו עלולה להיבלם. אחרים גם הביעו חשש שהליך חקיקה מהיר וטלאי על טלאי יהיה בעייתי, אך בלעדיו - פרויקטים רבים שתוכננו לשנים הקרובות עלולים להיגנז.
איתן פרנס מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל מביע את מורת רוחו מהמצב ואומר ש"ביד האחת מדינת ישראל מייצאת את הגז הטבעי שלה למצריים וביד השנייה חוסמת את הענף היחידי המעשי כיום של האנרגיה הסולארית. דווקא משרד הפנים שתפקידו לדאוג לתקציב השלטון האזורי הוא כעת זה שחוסם את התחום ומכשיל את הפרויקטים עוד בטרם קמו ואת היישובים. מדובר בנושא בעל השלכות רוחב לאומיות, כולל עמידה ביעדי הממשלה ובטחון המזון והחקלאות ולכן על שר האנרגיה והחקלאות להתערב באופן מיידי למצוא פתרון. מדובר בלא פחות מרעידות אדמה לתחום שתפגע בעמידה ביעדי הממשלה. תכנית המתאר הארצית אושרה רק לפני 3 שבועות וכעת המשמעות היא עצירה".
