באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?

לאחר 12 ימי לחימה פרסם משרד האוצר את מתווה הפיצויים לעסקים בשל הפגיעה הכלכלית שנגרמת במהלך מלחמת "שאגת הארי", הכולל פיצויים על פגיעה מעל 25% במחזור ומעלה וכן החזר הוצאות קבועות ותשלומי שכר לעובדים. עיקרו של המתווה החדש הוא השתתפות בהוצאות קבועות ובהוצאות שכר של עסקים. נכון לעכשיו, עסקים גדולים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל אינם כלולים בו.

● הרפורמה המפתיעה שנשארה בפנים: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו
● בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים"

המודל דומה לזה שניתן במבצע "עם כלביא" ביוני האחרון, אך עם שינויים והתאמות. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מסביר לדוגמה כי חודש ההשוואה לבדיקת ירידת המחזורים הוא מרץ 2025 בניגוד ליוני 2023 במבצע הקודם. המתווה גם מציע פתרון לעסקים המדווחים שוטף פלוס ולעסקים חדשים שנפתחו עד סוף פברואר 2026.

איך יעבוד המתווה החדש שהציג האוצר?

גינדי מסביר כי "הרגל הראשונה במענק היא השתתפות בהוצאות הקבועות, המחושבת לפי ממוצע ההוצאות החודשיות של העסק לשנת 2025 (כפי שדווחו למע"מ). סכום זה מוכפל במקדם קבוע (7%, 11%, 15% או 22%) התלוי בשיעור ירידת מחזורי העסק. לדוגמה, עסק שהמחזור שלו ירד ב-45% יקבל פיצוי על הוצאות קבועות בגובה 11% מממוצע ההוצאות החודשיות. פגיעה של 80%, תביא להכפלה במקדם הגבוה ביותר.

גינדי מוסיף כי במקרה שהנוסחה לא שיקפה את ההוצאות הקבועות בפועל (כגון שכר דירה, ארנונה או ביטוח), ניתן להגדיל את המענק ב-50%, ובלבד שתוכח עמידה בהוצאות קבועות המצדיקות את ההגדלה".

הרגל השנייה במענק היא השתתפות בהוצאות שכבר עבודה ששולם במרץ 2026. גם פה הנוסחה מורכבת מעט, והרף העליון לפיצוי לא יעלה על 600 אלף שקל לעסקים עם מחזור של עד 100 מיליון שקל, ועד ל-1.2 מיליון לאלו עם מחזור של עד 400 אלף שקל.

ומה לגבי העסקים הקטנים? "עבור אלו עם מחזור שנתי עד 300 אלף שקל, נקבעו סכומי מענק מוחלטים, בין 2,000 שקל ל-15,000 שקל, שישולמו לעסקים בהתאם לגובה המחזור השנתי של העסק ושיעור ירידת המחזורים שלו", מסביר גינדי. רועי כהן, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, מבקר זאת וטוען כי מדובר ב"פיצוי מגוחך לעשרות אלפי פרילנסרים ועצמאיים, שירדו מהכנסה של כ-10,000 שקל בחודש ויקבלו פיצוי של כ-4,000 שקל בלבד".

העסקים שנותרו מחוץ למתווה

מתווה אינו חל על העסקים הגדולים במשק, בעלי מחזור מעל 400 מיליון שקל. הרציונל הרשמי הוא שהם חזקים מספיק לעמוד בנטל בשלב זה.

הביקורת על כך, כפי שמסביר גינדי, היא שהיעדר פיצוי מוריד את האינטרס של העסקים הגדולים לשלם לעובדים שנעדרו בשל הנחיות פיקוד העורף. המפלט היחיד שנותר להם הוא הוצאת העובדים לחל"ת, כאשר הזכאות לדמי אבטלה דורשת היעדרות מינימלית של 14 ימים. מצב זה עלול להוביל להרחבת תקופת החל"ת, מה שיפגע בעובדים ויגדיל את נטל דמי האבטלה על המדינה.

ביקורת נוספת היא על כך שחסרה התייחסות לענפים ספציפיים, שהיו הראשונים להיפגע והאחרונים לחזור לשגרה כמו תיירות והפקה. רו"ח נדב גיל, שותף, מוביל תחום התמריצים Deloitte ישראל, מדגיש למשל את העסקים שמתבססים רבות על חגיגות חג פורים שבוטלו השנה בדקה ה-90 אחרי שכל ההכנות כבר נעשו והושקעו תשומות בהן.

האם המדינה תדרוש כספים חזרה?

עו"ד אורי סטנסקו, שותף במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', המתמחה בניהול הליכים מול מס רכוש ומיצוי זכאות למענקים מזהיר מפני טעויות אפשרויות בבקשות למענקים, ומתייחס לאפשרות שהמדינה תדרוש בדיעבד חלק מהכסף: "כדאי להיות מודעים לחשיבות של תיעוד בזמן אמת, שיועיל בשלב בדיקת הזכאות בהמשך וימנע מצבים שעסק ידרש להשיב כספים שקיבל ולא היה זכאי להם. תשלום המקדמה לאחר הגשת בקשה לפיצוי הוא אוטומטי ולא מעיד על הזכאות המהותית למענק. לעיתים קרובות נעשית בדיקה מעמיקה ביחס לזכאות, וייתכן שעסקים יידרשו לבסוף אף להחזיר את הכספים שקיבלו בתוספת ריבית".

רו"ח נדב גיל, מ-Deloitte ישראל מוסיף כי "כדאי לשים לב שבהרבה מקרים יש פער בין מה שהניזוק זכאי לו לפי הנוסחה לבין ההחלטה של קרן הפיצויים. למדנו מהפיצויים של 'עם כלביא' שקרן הפיצויים בודקת האם הייתה ירידה שאינה קשורה למערכה הספציפית ובמידה והעסק חווה ירידה בחודשים שאינם זכאים לפיצוי לפני המערכה - אז קרן הפיצויים שוללת את הזכאות לפיצוי".

מתווה הסיוע של האוצר מתפרסם ללא הסכמות בין האוצר למעסיקים במספר סוגיות עקרוניות. בראשן, אם ישולמו דמי חל"ת לעובדים שלא עבדו בשבוע הראשון של המבצע וחזרו לעבוד אחרי ההקלה בהנחיות, שכן מודל החל"ת מחייב 14 ימי היעדרות רצופים. אם המבצע יהיה קצר מ-21 יום, מי שחזר לעבוד אחרי שבוע לא יגיע לרף - ולא יהיה זכאי לדמי אבטלה כלל.

גם אם המבצע יתארך, תהיה מחלוקת מי יישא בתשלום לעובדים על השבוע הראשון, אם בכלל. מחלוקת נוספת שצפויה לעלות בדיונים על המתווה בכנסת היא בשאלת פיצוי עסקים גדולים עם מחזור הכנסה מעל 400 מיליון שקל. באוצר כרגע מתנגדים בתוקף להכניסם אל תוך המתווה, למחאת רשתות המסחר הגדולות.

מתי המתווה ייכנס לתוקף? עו"ד קשת סירוטה-לוינר שותפה וראש משותף מחלקת מסים, נשיץ ברנדס אמיר, מסבירה כי "חוק מס רכוש קובע את הזכאות לפיצוי בגין נזק עקיף לעסקים שפעילותם נפגעה בעקבות מלחמה אך הוא מתייחס לעסקים הממוקמים ביישובי ספר. על מנת שהזכאות תחול גם ביחס לעסקים הממוקמים מחוץ לאזורי ספר יש צורך באימוץ תקנות ייעודיות כפי שנעשה במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא".