הפגיעה בארמון גולסתאן באיראן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour
1
מלחמה היא אירוע מכוער, קשה, שמביא איתו סיטואציות שלא תמיד אפשר לצפות, ונזקים שלא תמיד אפשר להיערך אליהם. השבוע נוכחנו שוב שאף אחד לא חסין - גם לא ארמון שעומד על תילו כמעט 200 שנה. הפגיעה בארמון גולסתאן באיראן, מבנה מפואר של השושלת הקג'ארית שהחל להיבנות עוד במאה ה־16 ומוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, העלתה שאלה גם לגבי אתרים היסטוריים כאן בישראל.
לא מעט מונומנטים היסטוריים פה זוכים לשימור קפדני: החל במבני העיר העתיקה של ירושלים, דרך העיר העתיקה בעכו ואתר מצדה, ועד "העיר הלבנה" של תל אביב־יפו, שגם מוגדרת כאתר מורשת עולמית וגם מתגוררים בה - כל אלה חשופים מטבע הדברים לפגיעה במלחמה. האם אפשר למנוע פגיעה כזו, שתגנוז מורשת של מאות שנים?
● רגע כמעט הוליוודי: כשנתניהו הופיע על המסך באיראן
● כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה
2
שימור מבנים הוא עניין אדריכלי־הנדסי, שמטרתו העיקרית היא להנציח אלמנטים חזותיים, בעלי ערך היסטורי שראוי להגן עליו. ישנם שבעה קריטריונים לשימור, ובהם אתר הנושא חותם של ראשונוּת; קשור באירועים או בתהליכים תרבותיים והיסטוריים; ובעל אפיון ארכיטקטוני, המייחד תרבות וסגנון בנייה.
המבנים נבדלים זה מזה במידת השימור הנדרש - מבסיסי (למשל רק של החזית החיצונית), ועד שימור מחמיר של המבנה כולו, עם אפשרות לשינויים מינוריים ביותר. כאן טמונה ההתנגשות בין השימור לבין המיגון: כשהשינויים האפשריים מאוד מוגבלים, לא פשוט לחזק את המבנים הללו, כפי שדורש החוק. איזה שיקול גובר?
3
האם רוכש דירה בבניין לשימור יעדיף היום את ערכי השימור על פני המיגון? נראה שלא. "ישנם לא מעט אנשים ולקוחות שנושא השימור הוא בליבם", אומר אורן כץ, מתווך המתמחה בשוק היוקרה התל אביבי, שיש בו הרבה מן השימור. "אבל למרות התשוקה לגור בבניין כזה, שמספר סיפור שלם, אין כמעט פשרה בנושא המיגון, במיוחד בשנתיים האחרונות. מבחינת הרוכשים, אם אין ממ"ד, או מקלט בבניין, אין טעם אפילו לבוא לראות את הנכס".
רן וירניק, שמאי מקרקעין ומשפטן ויו"ר לשכת שמאי מקרקעין לשעבר, מוסיף: "אי אפשר למכור היום דירה בלי ממ"ד, אפילו במבנה לשימור. השימור הופך משני. אם הדירה בלי ממ"ד, אף אחד לא ידבר איתך".
כץ מוסיף את הערך הכלכלי: "ערכם של בתים לשימור שקיים בהם מיגון משמעותית גבוה יותר, והם נמכרים יותר בקלות".
4
ומתברר שדווקא למבנים הישנים הללו יש חוזקה נסתרת: "בתי אבן עמידים יותר מבנייה קונבנציונלית היום; מבני הבאוהאוס של תל אביב נבנו, רובם ככולם, עם קירות עבים יותר, ותקרות עשויות יציקה; הם גמישים יותר ונעים בהתאם ברעידת אדמה, למשל", מסביר זיו.
"נפילות טילים הן אירוע קשה. אבל באירועים האחרונים למדנו שמבנים שעברו חיזוק עומדים יפה בפגיעות, יותר מכפי שציפינו", מציין הופמן. "ההגנה היא לא רק תוספת של מרחב מוגן, אלא גם לעמידוּת של מעטפת המבנה. הוא לא קורס. החיזוק והמיגון מוסיפים בטיחות, אבל גם שומרים על השימור עצמו".
5
"בניינים לשימור הם מארג שלם של אלמנטים ומשמעויות, אבל אני לא מתייחס אליהם כמשהו קדוש", אומר אדריכל השימור והשיקום אייל זיו. "השימור תמיד צריך לכלול גמישות. שום דבר לא יישאר כמו שהיה לפני 100 שנים ויותר, השימושים משתנים. תמיד נבחן, במסגרת המגבלות, כיצד אפשר לשמור על המראה האסתטי כמה שיותר, ולא לפגוע במבנה ככל הניתן".
"שימור בתוך עיר נותן חוסן חברתי ותרבותי", מוסיף ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור במנהל ההנדסה בעיריית תל אביב־יפו. "הריסה שלו, במידה מסוימת, הורסת גם את הסיבה שלשמה אנחנו חיים".