גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מערכת הביטחון דורשת תוספת של 65 מיליארד שקל מעל התקציב המקורי

בדיון שנערך בהשתתפות ראש הממשלה, מערכת הביטחון הציבה דרישה לתוספת חסרת תקדים של עשרות מיליארדים מעבר לתקציב המקורי ● עם עלות לחימה יומית של עד 2 מיליארד שקל, במשרד האוצר אומרים: המחיר האמיתי לא נמצא רק בחימושים, אלא בהוצאה האזרחית ובפגיעה בתוצר

פעילות מערכות ההגנה האווירית של ישראל / צילום: משרד הביטחון
פעילות מערכות ההגנה האווירית של ישראל / צילום: משרד הביטחון

המלחמה עם איראן והפתיחה המחודשת של החזית הצפונית הביאו את מערכת הביטחון להעלות דרישות תקציביות נרחבות. רק בדצמבר קבעה הממשלה שתקציב הביטחון יעמוד על 112 מיליארד שקל. מאז הוא כבר צמח לכ־144 מיליארד שקל, וזה כנראה לא הסוף. לגלובס נודע שבדיונים הסגורים מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, העלו במערכת הביטחון את הדרישה ל־177 מיליארד שקל. זאת, בהתאם לאפשרות להתמשכות המערכה באיראן ולעליית מדרגה בלבנון.

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים
למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

למעשה, כבר בעת אישור התקציב בממשלה בסך ל 112 מיליארד שקל למערכת הביטחון היה ברור שהתקציב לא רלוונטי. אז, הם התפשרו לכאורה על גיוס של 40 אלף אנשי מילואים בכל זמן נתון, תוך הבנה שמבצע מול איראן יתקיים בחודשים שלאחר מכן. מרגע שהגזרה התחממה, עוד טרם פתיחת המערכה, מספר אנשי המילואים עלה בהדרגה לכ־60 אלף ועומד כעת על קרוב ל-100 אלף. הרחבת המערכה בלבנון עשויה אף לדרוש גיוס נרחב עוד יותר.

שאלה מרכזית נותרה פתוחה: כיצד נוצר פער של כ־65 מיליארד שקל בין תקציב הביטחון שאושר בדצמבר לבין הדרישה העדכנית, בהתחשב בכך שהאפשרות למערכה באיראן כבר הייתה על השולחן. מבחינת ההוצאה הביטחונית לבדה, הממשלה מעריכה כי עלות יום לחימה עומדת כיום על 1.5 מיליארד שקל. לא כל הסכומים משולמים במיידי, וחלקם ייפרסו על פני שנות תקציב נוספות. כתוצאה מכך, הסכום שיועד לתקציב הביטחון לשנת 2026 לא צפוי לכסות את כל הוצאות המלחמה הנוכחית.

רכש דחוף באישון לילה

הממשלה אישרה בשבוע שעבר 32 מיליארד שקלים כתוספת לתקציב הביטחון לשנת 2026, אך התקציב טרם עבר את אישור הכנסת. במסגרת זו, נוספו כ־13 מיליארד שקל ל"רזרבה מיוחדת" להוצאות המלחמה. במקביל, בלילה שבין שבת לראשון אישרה הממשלה מימון של 2.3 מיליארד שקל ל"רכש דחוף".

ההחלטה הזו משקפת את הבעייתיות בהתנהלות הכלכלית בזמן מלחמה תחת תקציב המשכי, בו הסכום המאושר להוצאה מדי חודש הוא 1/12 מהתקציב המקורי של השנה הקודמת. ב־2025 התקציב נפתח במהלך השנה ונוספו תקציבים לביטחון בשל התארכות המלחמה בעזה ומבצע עם כלביא. עם זאת, לא כל התקציבים הללו נכללים בבסיס התקציב המקורי.

עד כה, ההערכה בממשלה היא שמערכת הביטחון הוציאה כ־20 מיליארד שקל בתוך 15 ימים. ההערכה הכללית היא שעלות המלחמה כולה עשויה להגיע עד 50 מיליארד שקל, כתלות בהתארכותה. סכום זה כולל את החימושים שנורו, הציוד שנשחק וגיוס המילואים העודף. לשם השוואה, גם מבצע עם כלביאף שנמשך 12 ימים בלבד, נאמד בסכום דומה של 20 מיליארד שקל, אך הרכבו שונה לחלוטין.

הרבה יותר חימושים מעם כלביא

במסגרת המלחמה הנוכחית, צה"ל מטיל בממוצע אלף חימושים מדי יום, כש־150 מטוסים חגים שעות רבות בשמי איראן. במהלך ארבעת הימים הראשונים בלבד, הוטל סך החימושים שהוטל לאורך 12 ימי הלחימה של מבצע עם כלביא.

פעילות נרחבת זו מתאפשרת בזכות שיתוף הפעולה עם האמריקאים, שמטוסי התדלוק שלהם מאפשרים פעולה מתמשכת מעל איראן וכן שותפים בסיכול היכולות האיראניות, דבר המשפיע באופן ישיר על חופש הפעולה של צה"ל בשמי האויב. מנגד, צריכת המיירטים נמוכה יותר בהשוואה לעם כלביא, אז שוגרו לעבר ישראל מטחים גדולים בהרבה.

המלחמה מול איראן עדיין בעיצומה. בעוד שהעלות התקציבית הישירה של מערכת הביטחון מתחילה להתבהר, ההוצאות האחרות של המלחמה, לרבות הפגיעה הצפויה בתוצר והעמקת הגירעון, עדיין אינן ברורות לחלוטין.

מחיר החל"ת ויתר ההוצאה האזרחית

ההוצאות האזרחיות משמעותיות לא פחות. כך למשל, אישרה הממשלה בשבוע שעבר 300 מיליון שקל לביטוח הלאומי לטובת מתווה החל"ת, 100 מיליון שקל לשיפוי הרשויות המקומיות שבשטחן נפגעו מבנים ותשתיות, ו־100 מיליון שקל נוספים לחיזוק המשטרה בתקופת המלחמה.

להוצאות אלו יש להוסיף את עלויות הפיצוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה ואת מס רכוש בגין הפגיעות. בנובמבר בשנה שעברה הציגה רשות המסים בכנסת נתונים לפיהם 85% מתביעות עם כלביא שולמו והגיעו לכ־2 מיליארד שקל. נוסף על כך, למלחמה עלויות פיסקליות נרחבות: אמנם סיומה המוצלח עשוי להוות נקודת הזנק לכלכלה הישראלית, אך האופוריה שגילמה את ציפיות השווקים בתחילת המלחמה התמתנה.

לפי בנק ישראל, תקציב המדינה שאישרה הממשלה בשבוע שעבר מעלה את יחס החוב־תוצר של המדינה מ־68.5% בשנת 2025 ל־70% השנה. המשמעות היא התייקרות בתשלומי הריבית של המדינה על החוב שלה, כשבעבר, ועוד לפני המלחמה הנוכחית, העריכו באוצר שבשנת 2027 התשלום על הריבית של המדינה יגיע לכ־64 מיליארד שקל. סכום זה מושפע לא רק מיחס החוב־תוצר אלא גם מסביבת הריבית ופרמיית הסיכון של ישראל.

ירידה דו־ספרתית בכרטיסי האשראי

התמשכות המלחמה מאיימת לפגוע גם בצמיחת המשק, וההשפעות ניכרות כבר בשטח. באוצר העריכו לאחרונה שהתוצר ייפגע, כך שבמקום צמיחה של 5.2% בסוף 2026, תירשם צמיחה של 4.7%. בבנק ישראל, מנגד, סבורים שמדובר בהערכה אופטימית למדי שעשויה להתבדות.

יעד הגירעון הממשלתי כבר קפץ מ־3.9% שנקבע רק בדצמבר ל־5.1% בשבוע שעבר. בבית ההשקעות מיטב צופים שיעד ריאלי יותר הוא 5.5%, בהנחה שהמלחמה תארך ארבעה שבועות.

את הפגיעה העקיפה של המלחמה ניתן לראות גם בצריכה של הישראלים. נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מראים ירידה של 19% בעשרת הימים הראשונים של המלחמה, בהשוואה לרמת הממוצעת בתחילת השנה. אולם, מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מציין שההיסטוריה מלמדת שעלייה מחודשת צפויה עם תום המלחמה. כל זאת כשעדיין לא ברור מה תהיה תרומת המלחמה למשבר אנרגיה אפשרי שישפיע על האינפלציה בישראל ובעולם.

לכל אלו יש גם להוסיף את העלויות המשקיות הנרחבות של המלחמה, שכוללות את הפגיעה בתוצר מכל גיוס של חייל מילואים. באוצר הסבירו שעלות גיוס אחד עומדת על כמעט 50 אלף שקל לחודש בפגיעה משקית. במשרד האוצר מעריכים את הפגיעה המשקית השבועית מגיוס חיילי המילואים בכ־660 מיליון שקל מדי שבוע.

לכך מצטרפת העלות המשקית מהימים הראשונים למלחמה שבהם המשק הושבת כמעט לחלוטין, ואותה העריכו באוצר ב־9.5 מיליארד שקל לשבוע. מאז המשק נפתח בחלקו, אך מערכת החינוך נותרה סגורה ברוב חלקי הארץ. בהקשר זה, את השבתת מערכת החינוך מעריכים באוצר ב־1.2 מיליארד שקל בשבוע, ואת הפגיעה המשקית כתוצאה מהשבתת ענפים במשק ב־2.4 מיליארד שקלים מדי שבוע.

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הבת קיבלה שקל אחד בלבד בירושה וערערה. מה קבע ביהמ"ש?

למה בית המשפט לא ביטל עבירת תנועה למרות שעברו ארבעה חודשים? ● מה נפסק לגבי צוואת אם שנתנה לבתה רק שקל אחד? ● והאם אפשר לסרב לתמ"א 38 בגלל פחד ממעליות? ● 3 פסקי דין בשבוע

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

מנכ"ל צים מכר מניות שהיו ברשותו בהיקף מצטבר של 39.5 מיליון דולר

אלי גליקמן, מנכ"ל צים, מכר את המניות שקיבל בעקבות מימוש אופציות שהוקצו לו בשנים קודמות ● כזכור, גליקמן הוביל מהלך לרכישת צים יחד עם איש העסקים רמי אונגר, אך הצעותיהם נדחו ע"י דירקטוריון החברה, שבחר בסופו של דבר בהצעת החברה הגרמנית הפג-לויד יחד עם קרן פימי

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

המייסדים של מפתחת חיסון הקורונה יוצאים לדרך חדשה - והמניה נופלת

המייסדים שהובילו את ביונטק מפריצת הדרך של חיסון הקורונה לצנרת טיפולי סרטן רחבה עוזבים להקים חברה חדשה ● דוח חדש מעריך כי חלון ההנפקות בביומד עשוי להיפתח מחדש כבר השנה, אבל לא לכל החברות ● ויניי פרסאד שוב עוזב את ה-FDA לאחר שורת עימותים סביב אישור תרופות ● ואלפא טאו מקבלת אישור ראשון לטיפול בסרטן ביפן ● השבוע בביומד

ספינות במיצרי הורמוז (ארכיון) / צילום: ap, Jon Gambrell

דבר אחד מפריד בין טראמפ לניצחון באיראן. ספינות הקרב אמורות לסדר גם את זה

נשיא ארה"ב כבר הכריז כי השמיד את צבא איראן, אך האיום על מיצרי הורמוז לא מאפשר לו להכריז על ניצחון ● כך מתכוון טראמפ להתמודד עם האיום הזה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר עילי רטיג / צילום: באדיבות אוניברסיטת בר אילן

המומחה שמעריך: נפילת המשטר באיראן? אולי בעוד 5 שנים

שיחה עם ד"ר עילי רטיג, חוקר באוניברסיטת בר־אילן ובמרכז בגין־סאדאת ● על תפקיד הנפט במלחמה והכוח שהוא נותן לאיראן, התעתוע מאחורי עליית המחירים והחשיבות המכרעת עבור טראמפ

גן ילדים / צילום: Shutterstock, M-Production

העיוות שהכניס הורים למלכוד: משלמים אלפי שקלים כשהגן סגור

הורים לילדים בגיל הרך נמצאים במלכוד כלכלי אבסורדי מתחילת המערכה באיראן ● בזמן שגני הילדים הפרטיים סגורים, ההורים נאלצים לממן את שכר הלימוד ולהפסיד ימי עבודה ● בגנים מסבירים כי החזר כספי עשוי להביא לקריסתם, ולמשרדי האוצר והחינוך אין פתרון אמיתי

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

השמות החדשים שמצטרפים לאסף רפפורט ברכישת רשת 13

קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט רוכשת את רשת 13 ● עפ"י הערכות, הכוורת של קבוצת הרכישה מתרחבת, ויש בה כעת שמות נוספים

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

15 פיצוצים הרעידו את "האי האסור" של איראן: מה טראמפ מנסה להשיג

בתום שבועיים של מלחמה, ארה"ב העלתה הילוך ותקפה לראשונה מטרות צבאיות באי ח'ארג שבשליטת איראן ● לעת עתה בחרו האמריקאים לא לפגוע בתשתיות האנרגיה עצמן, אך טראמפ מאיים לעשות כן אם מיצר הורמוז יישאר סגור ● מהו אותו אי קטן, ולמה הוא כה מהותי עבור משמרות המהפכה?

הדמיית מתחם המלונאות שצפוי לקום בחוף דור / צילום: יואל פגין אדריכלים

רמ"י אישרה: הבונגלוס והקרוואנים בחוף דור יפונו לטובת מתחם מלונות

פרויקט התיירות הוותיק של מושב דור מתקדם לשלב היתר הבנייה: במקום מתחם הקמפינג הוותיק על קו המים, צפויים לקום שני מלונות עם 515 חדרים - זאת כחלק ממגמת הרחבת היצע חדרי המלון לאורך חוף הכרמל

חברי מיליציית כתאאב חיזבאללה משתתפים בלוויה של חבר מיליציה שנהרג מתקיפה אמריקאית / צילום: ap, Hadi Mizban

לא רק בסיסי צבא: מה איראן תוקפת בעיראק?

הקרבות בזירה העיראקית מסלימים, לאחר שבסוף השבוע כוחות שמזוהים עם איראן הרגו חייל צרפתי ● האם אש הקרבות מעיראק יכולה להגיע גם לישראל? ● שאלת השעה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

ה"בעיה" במדד שיפורסם היום וההשפעה על הריבית

להערכת כלכלנים, מדד המחירים לצרכן לא ישתנה בפברואר לעומת ינואר, ואם תהיה בו ירידה, היא תהיה מזערית, אך יש לשים לב שהוא לא משקף את תקופת המלחמה ● ומה יעשה בנק ישראל?

אילוסטרציה: Shutterstock

החודש החלש באלטשולר שחם וההמלצה החריגה של הגוף המוביל: "תחזיקו מזומן"

חודש פברואר ננעל רגע לפני פרוץ המלחמה מול איראן, לאחר עליות בשוק המקומי שהובילו לחודש חיובי נוסף עבור החוסכים בגמל ובפנסיה לטווח הארוך ● כלל ביטוח ממשיכה להוביל בתשואות, בעוד שאלטשולר שחם הוא היחיד עם ביצועים שליליים ● וגם: מסלולי S&P 500 כבר בפיגור של 30% מול המסלולים המנייתיים בטווח של 3 שנים

גל תורן בקמפיין בנק לאומי, המפרסם הגדול ביותר / צילום: צילום מסך מיוטיוב

המספרים של ענף הפרסום: יותר מ-100 מיליון שקל בפחות משבועיים

המפרסמים לא נעלמו ממסך הטלוויזיה, עם השקעה של כ-100 מיליון שקל בפרסומות מתחילת המלחמה, בדומה להיקף ההשקעה בשגרה ● חברת הנדל"ן מיי טאון פונה לעובדי WIZ עם מבצעים במכירת דירות ● טרמינל אוטובוסים חדש ייפתח באילת לקראת פסח ● המתאגרף אהבת השם גורדון מצטלם לקמפיין ראשון ● וברשת שטיינר מציעים בדיקות שמיעה בחינם בעקבות הדי הפיצוצים ● אירועים ומינויים

אדולף היטלר חולף על פני חזית העבודה הגרמנית במהלך ''עצרת העבודה'', 1937 / צילום: Reuters, Berliner Verlag/Archiv

כוחה של הכלכלה להצית מלחמות ולהביא אל סופן

הרייך השלישי נישא בימי תהילתו על שיקום גרמניה מהשפל הכלכלי הגדול, אלא שבהמשך התברר שהנס הפיננסי של היטלר לא היה יותר מבועת ענק ● הגזל מהיהודים וממדינות שסופחו סייע למשטר לדחות את ההתמודדות עם המשבר הפיסקלי המעמיק ● הפיהרר היה ברור: גרמניה צריכה לעבור ל"כלכלת ביזה" כמפתח לשרידותה ● איך ניצלה גרמניה הנאצית את המשאבים לטובת כלכלת מלחמה

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תושבים בתל באביב יורדים למרחב מוגן בשל אזעקות על ירי מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

כפי שנחשף בגלובס: מעכשיו תקבלו פחות התרעות על טילים

פיקוד העורף הודיע היום כי הוא מצמצם את היקף התרעות המוקדמות על אזעקה ע"י חלוקה מדויקת יותר של אזורי ההנחיה המקדימה

פול קרוגמן / צילום: ערוץ MasterClass ביוטיוב

התחזית הפסימית של חתן פרס נובל לכלכלה: עד לאן יכול להגיע מחיר הנפט?

הכלכלן בעל הנובל פול קרוגמן טוען כי שוק הנפט מתמחר שיבוש קצר וזמני בלבד באספקה דרך מצר הורמוז ● אם החסימה תימשך לאורך זמן, לדבריו המחיר יידרש לזנק לרמות חריגות כדי לצמצם את הביקוש: "גבוה מספיק כדי לשכנע נהגים להפסיק לנהוג וחברות תעופה להפסיק לטוס"

תקיפות צה''ל בטהרן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

צה"ל חשף: "תקפנו אתרי מסתור של תוכנית הגרעין באיראן"

בשלושה מוקדים שונים: מיקום המפגשים שבהם חוסלו בכירי המשטר במהלומת הפתיחה ● דובר צה"ל לתקשורת הזרה: המערכה צפויה להימשך עוד 3 שבועות לפחות ● בלבנון מדווחים: יש לנו כיום יותר מ-800 אלף עקורים ● טראמפ: איראן מוכנה לנהל מו"מ, אך התנאים אינם טובים מספיק ● הממשלה אישרה להקצות תוספת של מיליארדים ל"רכש ביטחוני דחוף" ● עדכונים שוטפים

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

הפועלים נותן הטבה: פיקדון של 500 שקל בחשבון למשפחות עם ילדים. באיזו ריבית?

ההטבה בעלות של כ-50 מיליון שקל לבנק הפועלים תופקד בימים הקרובים לכ-100 אלף משפחות שעומדות בסדרה של קריטריונים מוגדרים מראש ● מטרתה גם לעודד חיסכון לילדים, וניתן יהיה להרחיב את הפיקדון עד 25 אלף שקל

ראלי מתקרב? / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד הפחד מזנק? ההיסטוריה מלמדת שזה יכול להיות דווקא סימן לראלי מתקרב

עם פרוץ המלחמה באיראן מדד הפחד קפץ בחדות ובשבוע שעבר אף חצה את רף ה־35 נקודות ● אבל ההיסטוריה מלמדת שזינוק במדד הפחד הוא לא בהכרח בשורה רעה ● למעשה, בממוצע, שנה אחרי שמדד הפחד חוצה את רף 30 הנקודות, מדד S&P 500 מזנק ב־20%