סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול
בחודש נובמבר האחרון אמר שר הביטחון ישראל כ"ץ כי "סילבן שלום הוא המועמד היחיד לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית ומועמדותו תקודם בקרוב". בכך אמורים היו הוא והשר דוד אמסלם, הממונה על רשות החברות, לשים קץ למאבק ביניהם על זהותו של יו"ר החברה הממשלתית הרווחית. אלא שלגלובס נודע כעת כי שלום הסיר בימים האחרונים את מועמדותו מהתפקיד.
● מערכת הביטחון דורשת תוספת של 65 מיליארד שקל מעל התקציב המקורי
● "לא איום קיומי": חצי מהטילים האיראניים כלל לא מגיעים לארץ
מאז ההכרזה על מינויו, נרשמה ביקורת ציבורית נוקבת לנוכח עדויות של נשים על פגיעות מיניות מצידו של שלום - מתקופתו כשר וכמועמד לנשיא המדינה. המשטרה בדקה בשעתו את החשדות והיועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין קבע שאין מקום להמשיך בבדיקה. לאחר מכן הנושא נבחן שוב על ידי היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט וגם אז הוחלט שלא לחדש את הבדיקה. ובכל זאת, באיגוד מרכזי הסיוע פנו לשופטת בדימוס שולמית דותן יושבת ראש הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות בדרישה שלא לאשר את המינוי.
שנה וחצי בלי יו"ר
בנובמבר 2024 סיים את כהונתו היו"ר הקודם עמיר פרץ ומאז החברה למעשה מתפקדת ללא יו"ר. קודם לסילבן שלום ניסה השר דוד אמסלם למנות לתפקיד את השר לשעבר גלעד ארדן, אל מול התנגדות שר הביטחון ישראל כ"ץ שקידם לתפקיד את המועמד גבי סרוסי. המאבק בין השניים נמשך כשנה עד שלבסוף ארדן הודיע על הסרת מועמדותו "כדי לעצור את הנזק שגורם שר הביטחון", הוא אמר אז.
במקביל, לאחרונה פורסם ברויטרס כי ישראל מתכננת להתחיל בהפרטת שתיים מהחברות הביטחוניות הגדולות שלה, תעשייה אווירית ורפאל - כבר ברבעון השני של השנה. דברים אלו יוחסו למנהל רשות החברות רועי כחלון. השווי של התעשייה האווירית נאמד ב-20 מיליארד דולר, ומדובר בהנפקת כ-25-30 אחוזים מהמניות. ההכנסות מההנפקה עתידות לשמש את התעצמות צה"ל במסגרת תוכנית שעליה הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו לתוספת של 350 מיליארד שקלים במשך עשור למערכת הביטחון.
בנוסף, דירקטוריון התעשייה האווירית החליט לאחרונה על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי שנת 2024. בחודש מאי האחרון החליט הדירקטוריון לחלק דיבידנד חסר תקדים בסך של כ־1.6 מיליארד שקל - חלוקה שבוצעה בגין רווחי החברה שהצטברו בשנים 2017 עד 2023. הגידול המשמעותי בפעילות התעשייה האווירית בשנים האחרונות נובע בין היתר מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים, כגון מלחמת רוסיה־ַאוקראינה, וכן מהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם, במיוחד מאז מלחמת "חרבות ברזל ".