עסקים שנפגעו בעקבות פגיעת טיל במרכז הארץ / צילום: פרטי
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג בשבוע שעבר את מתווה הפיצויים החדש לעסקים בעקבות מבצע "שאגת הארי". המתווה מצטרף לסדרת כלי סיוע שיצאו לדרך מאז 7 באוקטובר, והוא נשען על אותו בסיס רעיוני: פיצוי שנגזר מהירידה במחזור העסקאות, החזר הוצאות קבועות והשתתפות בשכר. אלא שבמודל הזה, מי שנותרים מאחור הם בעלי העסקים החדשים, אלו שהקימו את העסק חודשים ספורים לפני פרוץ הלחימה.
● הלמ"ס: אחד מארבעה עסקים בסגירה זמנית בגלל המלחמה באיראן
● משבר אנרגיה וזינוק בהיצע הכסף: איום האינפלציה של אחרי המלחמה
● מערכת הביטחון דורשת תוספת של 65 מיליארד שקל מעל התקציב המקורי
עבור יזמים אלו, שהשקיעו הון עצמי משמעותי בהקמה וטרם הספיקו לבסס מחזור הכנסות יציב או לצבור ותק מול גורמי המימון, הנוסחאות היבשות לא תמיד משקפות את המציאות. בשטח, הפער בין ההוצאות הקבועות והמלאים לבין גובה הפיצוי המחושב מעמיד בסכנה דווקא את העסקים שנפתחו בשיא המתיחות הביטחונית. כפי שיסבירו המומחים בהמשך, לעתים הם אפילו לא מספיק מיומנים ומנוסים כדי להגיש את הבקשות הנכונות לקבלת פיצויים.
בכלל, פתיחת עסק חדש בישראל מלווה בשנים האחרונות באי־ודאות וסיכון חריגים. מאז פרוץ הקורונה, נוחתת על היזמים מכה אחר מכה, מה שיוצר תמריץ שלילי לכל מי ששוקל לצאת לדרך עצמאית.
הסיפורים שמאחורי המספרים
מוריאל פרץ, בעל סניף קריית שמונה של רשת הפיצוחים "החמניה", פתח את העסק ב־1 ביוני 2025, שבועיים בלבד לפני פרוץ מבצע "עם כלביא". קודם היה פרץ בעלים של מספרה ותיקה בעיר, שנסגרה עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ופינוי קריית שמונה. אחרי חודשים רבים שבהם היו מפונים מביתם, חזרו בני המשפחה לעיר, ופרץ החליט להקים עסק חדש.
"הכרתי את הבעלים של הרשת והבנתי שרוצים לפתוח סניף בצפון אז החלטתי ללכת על זה", הוא מספר. "קיבלתי את הזיכיון, השקעתי מיליון שקל בפתיחת הסניף. חודשים עבדנו כמו משוגעים כדי להספיק לחג שבועות, ובמקום חג קיבלנו 12 יום מלחמה".
העסק ספג פגיעה קשה. "זו פגיעה של מעל 100%, כי לא רק שלקוחות לא הגיעו, היו גם הוצאות שוטפות ומלאי שנהרסו. ואף אחד לא פיצה אותי".
היום, פחות משנה מאוחר יותר, נקלע פרץ לאותה סיטואציה. "עכשיו שוב נסגר העסק, ואני בפגיעה של 90% במחזורים. בשנה הראשונה של העסק חוויתי תלאות שלא חוויתי בכל חיי. אני לא יודע איך נעמוד בנזקים שמצטברים, להחזיק עסק זה עלויות מטורפות של 100-150 אלף שקל בחודש. אנחנו פתוחים היום תחת אש אבל התנועה דלילה מאוד".
פרץ חושש שגובה הפיצוי שיקבל לא יכסה אפילו חלק מזערי מההוצאות. "אני פתוח פחות משנה אבל רואת החשבון שלי הסבירה לי שיש פיצוי על בסיס שלושת חודשי המחזור האחרונים שלי. זה טוב, אבל מי מפצה אותי על ההפסד של המכירות בפסח, כשבדרך־כלל מכפילים את המחזורים בתקופה הזאת? מי מפצה על מלאי ועל הוצאות שוטפות? אף אחד. המסקנה היא שלא שווה לפתוח עסקים חדשים כי המדינה לא מפצה אותם על ההפסדים האמיתיים".
גם ליאור ועופר פיין, בעלות עגלת הקפה גולדי במטולה, שאותה פתחו לפני כחצי שנה, לא יודעות מה יהיה גובה הפיצוי והאם יכסה על ההפסדים. "נאצלנו לסגור לגמרי, ואנחנו לא יודעות מה מגיע לנו כעסק חדש, האם בכלל מגיע לנו פיצוי. אף אחד לא מדבר איתנו על זה".
זה הסיפור של בעלי עסקים חדשים רבים שנאבקים לשרוד בתקופה ממושכת של חוסר ודאות וחוסר יציבות במדינה, שמדלגת ממלחמה למלחמה כמעט שלוש שנים. כל זאת, כשעסקים רבים, חדשים וותיקים, עדיין סוחבים על גבם את נזקי הקורונה. אותם בעלי עסקים חדשים השקיעו במקרים שונים סכומי עתק בהקמת העסק - עשרות ומאות אלפים ויותר - ורגע אחרי שפתחו נאלצו לסגור בשל פרוץ עוד מערכה. הבעיה של אותם עסקים היא שהפיצוי לא תמיד תואם את הפגיעה בפועל בעסק.
כך למשל מספרים גם י' וע', שני מילואימניקים שפתחו בפברואר השנה בקמפיין מימון המונים לטובת העסק שלהם, שנקלע לחובות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". השניים, בעלי עסק בתחום התיירות שהוקם לפני כשלוש שנים, תיארו בפוסט בפייסבוק את המצב שאליו נקלעו עם פרוץ המלחמה, כאשר השניים גויסו לשירות מילואים שנמשך כשנתיים ברצף. לדבריהם, הם נותרו ללא מענה מהמדינה: "את גובה המענקים קובעים לפי הכנסות של שנה קודמת, אבל העסק חדש ואין הכנסות קודמות, אז החליטו לא לתת לנו את המענקים. נפלנו בין הכיסאות", כתבו בפוסט. השניים פנו לבקש תרומות מהציבור כדי להתמודד עם חובות שתפחו לדבריהם ל־1.5 מיליון שקל, כאשר המדינה העניקה להם כ־10-15% מהנזקים שנגרמו לעסק בכל חודש.
סוגיית הנזק שנגרם לעסקים חדשים שנפתחו בסמוך לפרוץ המלחמות ולא הספיקו לבסס מחזורים, עלתה בדיונים על מתווה הפיצויים לעסקים. ארגוני העסקים, הלשכות המקצועיות והמייצגים דרשו כי יפורסם מתווה גם לעסקים שעוד לא ביססו שנת פעילות, ונקבע שהחישוב ייעשה על בסיס מחזורים של העסק טרם פרוץ המלחמה בנוסחאות שונות לפי מועד פתיחתו. אך הבעיות שמתארים בעלי העסקים והפער בין הנזקים והחובות שנצברים לבין גובה הפיצוי הנמוך - לא נפתרו.
פוטנציאל הצמיחה לא מגולם
לדברי רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת ב"שטרק את שטרק רואי חשבון" ונשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר, "הבעייתיות שקיימת בעסקים חדשים היא התבססות על ממוצע ההכנסות של חודשי פעילות ראשונים, שבהם ההכנסות נמוכות וההשקעות שנעשו גבוהות. הכללים שנלקחו היו להתבסס על המחזור בפועל מאז פתיחת העסק ועד למלחמה, לחלק במספר חודשי הפעילות ולפי זה להשליך על האובדן והנזק. בשיטה זו אין ביטוי לאובדן הצמיחה כתוצאה מהגדיעה שנוצרה בשל המלחמה. עסקים שנפתחו ממש בחודש המלחמה לא היו זכאים כלל למענק כי לא הייתה תקופת בסיס".
לדברי שטרק, "החשש מניסיונות רמאות פוגע קשות בעסקים כאלה, למרות שבהחלט ניתן להפעיל שיקול דעת ולהתרשם מהתשומות שהושקעו טרום ההקמה, גם אם לא היה בכלל מחזור הכנסות. גם בצד התשומות הכלל היה שבחישוב ההוצאות הקבועות לא לוקחים את תקופת ההקמה הראשונית, אלא מתחילים את החישוב מתשומות של החודש העוקב או של חודשי פעילות 'רגילים' בהתעלם מהוצאות הקמה חד־פעמיות.
"יש לגבש מנגנון פיצוי על השקעות שבוצעו, בשל עלויות מימון שנוצרות בגלל הדחייה בהכנסות כתוצאה מהמלחמה. תשומות לרכישת מלאי ולהקמת העסק יכולות לשמש בהחלט אינדיקציה לפעילות המתוכננת כמו גם להפסד שנגרם. למדינה קשה לתת פתרונות לכולם, אך נדרשת התייחסות לאותם יזמים שלא מתייאשים ומשקיעים בעסקים חדשים".
המסלול שעסקים חדשים לא מכירים
ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, סבור שהבעיה טמונה במקום אחד: חוסר בקיאות בנוגע לזכאות לפיצויים. "לעסק חדש יש פתרון בכל מערכות הלחימה, כמו לעסקים הוותיקים, רק צריך לדעת איך לחשב אותו. כמי שהיה חלק מגיבוש מתווי הפיצוי, דאגנו לזה שגם עסקים שפתחו חודש לפני המלחמה יהיו זכאים למענקים".
עוד מוסיף גינדי כי "למילואימניקים מגיע מסלול מחזורים, שזה מסלול מיוחד עבורם. ובכל זאת, בכל יום אני מקבל לטיפולי מכתבי החלטה בתביעות פיצוי שהוגשו שבהם אומרים לעסקים שלא מגיע להם, וכשאני בודק אני מגלה שכן מגיע להם, ומקבל עבורם פיצוי. צריך לדעת איך לקבל את הפיצוי. החוק לא פשוט, וכשלא מבינים את הזכויות, העסקים נפגעים".
הפיצוי לעסקים חדשים, מסביר גינדי, "כתוב שחור על גבי לבן בחוק". לדבריו, "זה לא מסלול שונה שנמצא במקום אחר או בחוק אחר, הוא פשוט שונה מבחינת צורת החישוב של החודשים שעל בסיסם נקבע המחזור להשוואת הפגיעה". בנוסף הוא אומר כי בתנאים מסוימים, ניתן להוכיח שהנוסחה לא משקפת את הפגיעה ולזכות בהגדלת המענקים.
"לצערי, לא כולם מכירים שזה קיים. כולם מכירים שבודקים מחזור של מרץ מול מרץ, לא כולם קוראים את החוק עד הסוף ורואים שבהמשך כתוב גם שאם אתה עסק שנפתח עד תאריך מסוים, קרי אתה עסק חדש, אתה זכאי לפיצוי - אבל התחשיב הוא שונה".