אברהם נובוגרוצקי / צילום: מיכאל טופיול
על רקע מלחמת "שאגת הארי" ושלל האתגרים הקיימים לתעשייה בימים אלה, פנה נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם (נובו) נובוגרוצקי, למנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', בבקשה להכרה בהוצאות הסעות מאורגנות לעובדים בתעשייה ובהייטק לצורכי מס.
● הלמ"ס: אחד מארבעה עסקים בסגירה זמנית בגלל המלחמה באיראן
● משבר אנרגיה וזינוק בהיצע הכסף: איום האינפלציה של אחרי המלחמה
"התעשייה הישראלית היא חומת המגן הכלכלית של מדינת ישראל, ובזמן מלחמה חשיבותה מתעצמת פי כמה. בימים אלו, כשמפעלינו בצפון ובדרום פועלים תחת אש ובמחסור כרוני בידיים עובדות, הסעות העובדים המאורגנות הן לא 'הטבה' אלא צינור החמצן המאפשר את המשך הייצור", מסביר נובוגרוצקי, ומוסיף כי "המלחמה חידדה את הצורך הקריטי ברציפות תפקודית; כאשר התחבורה הציבורית מוגבלת, והוודאות בכבישים נמוכה, ההסעות המאורגנות הן הדרך היחידה להבטיח הגעה בטוחה ומדויקת של עובדים למשמרות.
"המציאות הביטחונית רק מחזקת את דרישתנו: המדינה חייבת להכיר בהוצאות אלו לצרכי מס ולהפסיק להערים קשיים על מי ששומרים על הכלכלה מתפקדת. הצורך בהכרה בהוצאות הללו נכון ומוצדק בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בימי חירום, שכן הן מהוות כורח המציאות להגעת עובדים ולתפקוד המשק כולו".
הרקע לפנייה הוא פסק דין שנתן לאחרונה בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי ההסעות שמארגנת ענקית הפרמה טבע לעובדיה מהווה "טובות הנאה" לעובדים, השוללת את האפשרות של החברה לנכות כמס תשומות את המע"מ הכלול בעלות ההסעות.
במקומות עבודה רבים, במפעלים ובחברות מוענקות הטבות שונות לעובדים, בהן ארוחות מוזלות או בחינם, הסעות למקום העבודה, חדרי כושר ועוד. על-פי פקודת מס הכנסה, "הטבה" שמקבל עובד חייבת במס כמו הכנסה מעבודה.
האפשרויות של המעסיקים
תקנה 15א' לתקנות מע"מ מאפשרת למעסיקים לבחור באחת מהחלופות הבאות בנוגע לדיווח על הטבה לעובדים - הראשונה: דיווח על אספקת ההטבה לעובדים כעסקה חייבת במס, ומנגד קיזוז מע"מ תשומות הכלול בחשבונית מס שהוציאה החברה המספקת את השירות; השנייה - להימנע מקיזוז מע"מ תשומות, ומנגד לא תיחשב אספקת ההטבה לעובדים כעסקה חייבת במס אצל המעביד. "תשומה לעובד" מוגדרת כנכס או שירות כגון ארוחה, דיור, מתנה או בידור, המיועדים להנאתם, לתועלתם, לרווחתם או לטובתם של העובד או של בן-משפחתו.
בין רשות המסים לחברות רבות נתגלעו מחלוקות סביב הוראות חוק אלה, כאשר רשות המסים נוקטת גישה המצמצמת את האפשרות של החברות לנכות מס תשומות בדין הטבות שונות לעובדים. בעניין ההסעות המאורגנות אישר בית המשפט את החלטת רשות המסים לפיה הסעות לעובדים מהוות טובת הנאה, אלא במקרים בהם לא ניתן להגיע לעבודה בדרך אחרת (בשעות הלילה המאוחרות למשל כשאין תחבורה ציבורית).
בפנייה למנהל רשות המסים, מבקש נובוגרוצקי לשקול מחדש את המדיניות, ולבחון הכרה רוחבית בהוצאות הסעה מאורגנת של עובדים אשר עומדות בדרישות סעיף 9(20) לפקודת מס הכנסה.
הסעיף קובע כי ישנם מקרים בהם ההסעה הכרחית ובגינם יכול המעסיק לפטור את העובדים ממס בשל שווי הטבה והוא אף רשאי לנַּכֹות את מס התשומות הגלום בְּעלות ההסעה כאשר ההסעה מאורגנת וממומנת ע"י המעסיק וההסעה הכרחית בשל מיקום מקום העבודה ושעות העבודה.
ההסעה תחשב כהכרחית אם היא נעשית כשאין שירות תחבורה ציבורית סדיר ותדיר למקום העבודה; זמני התחלת העבודה ו/או סיומה הם בשעות בהן אין תחבורה ציבורית סדירה ותדירה; תנאי עבודה מיוחדים מכתיבים הסעת העובד במרוכז ע"י המעביד; המעסיק משלם ישירות בגין ההסעה, ההסעה אינה מתבצעת באמצעות תחבורה ציבורית סדירה (כגון: אוטובוסים, רכבת, מונית), או ברכב צמוד שהועמד לרשות העובדים ואין מדובר בהחזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי.
"התחבורה הציבורית בישראל ידועה בחוסר יעילותה"
נובוגרוצקי מציין בפנייתו כי "כידוע, חלק ניכר מחברות התעשייה פועלות על בסיס הפעלת משמרות, הדורשת דיוק מקסימאלי וביצוע חילופי המשמרות באופן יעיל, מהיר ועם מינימום הפרעות לתהליכי הייצור. התחבורה הציבורית בישראל הידועה בחוסר יעילותה, חוסר דיוקה בעמידה בלוחות זמנים וכן בנגישותה המוגבלת בין אזורי המגורים והישובים לאזורי התעסוקה.
"יתרה מכך, מרבית מפעלי התעשייה, המצויים בעיקר בפריפריה, פועלים באזורי תעשייה בהם תחבורה ציבורית תדירה אינה כדאיות כלכלית, אם בכלל. לכן, התחבורה הציבורית אינה מהווה אלטרנטיבה יעילה אשר ניתנת להסתמך עליה כמערך היסעים מרכזי לעובדי התעשייה, זאת לאור חוסר הוודאות המשמעותי והפגיעה הפוטנציאלית בהפעלת משמרות הייצור וההשלכות הכספיות הנגזרות מכך".
לדבריו, גורמי מקצוע במשרד התחבורה אישרו לו כי אין יכולת לספק תחבורה ציבורית אשר תענה באופן מלא על צרכי העובדים והמפעלים משיקולים כלכליים. "ההסעות מהוות בעבור המעסיק פתרון כשל שוק, תוך שהיא חוסכת זמני נסיעה משמעותיים לעובד או התבססות על רכב פרטי מחד, וכן מפחיתה באופן מוחלט את חוסר הוודאות למעסיק לזמן התחלת העבודה והפעלת מערכי הייצור ושרשראות התפעול באופן רציף וסדור ללא תקלות ועיכובים מאידך. משכך, ברור לכל כי ההוצאה הינה כורח המציאות לטובת המעסיק ואין מדובר בטובת הנאה לעובד", כתב.
עוד ציין נובוגרוצקי כי יש חשיבות להסעות לאור מחסור העובדים בתעשייה. "המשק הישראלי נמצא במחסור כרוני של ידיים עובדות כבר שנים רבות ובשל כך ישנו קושי משמעותי בגיוס עובדים לעבודה במפעלי התעשייה. יתר על כן, לעובדים רבים אשר מועסקים בענפי התעשייה אין אפשרות להגיע ברכב פרטי, וכן אין תחבורה ציבורית מתאימה", כתב והוסיף כי "החרגה של התעשייה מההכרה בהוצאות אלו על הסעות עובדים (אשר מתחייבות בשל המציאות) לצרכי המס תוביל לפגיעה קשה בעובדים, בתעשייה ובמשק הישראלי.
נובוגרוצקי מוסיף כי הכרה בהסעות מאורגנות תסייע להתמודד עם אחד האתגרים המשמעותיים עימם מתמודדת מדינת ישראל - התגברות הנסועה והפקקים בכבישי ישראל, זאת לאור העובדה כי ההשקעות בתשתיות כבישים ותחבורה אינן עומדות בקצב עליית מספר הרכבים הפרטיים על הכבישים. בנוסף, ציין, התחבורה הציבורית בישראל מהישובים ואזורי המגורים לאזורי התעסוקה, התעשייה וההיי-טק מוגבלת, אינה יעילה ומקרים מסוימים אף אינה קיימת.