אילוסטרציה: Shutterstock
מערכת המס בישראל בנויה תיאורטית על עיקרון פשוט: מי שמרוויח יותר, משלם יותר. הנתונים שפרסם היום (ד') הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, מראים שהעיקרון הזה אכן עובד - עד לנקודה מסוימת. מחצית האוכלוסייה כלל לא משלמת מס הכנסה, ובקצה השני העשירון העליון נושא על כתפיו כשני שלישים מכלל המס הישיר.
● הלמ"ס: אחד מארבעה עסקים בסגירה זמנית בגלל המלחמה באיראן
● התקציב יאושר בשבוע הבא בכנסת, ואפילו באוצר בטוחים שהוא לא רלוונטי
אבל מי שמסתכל פנימה לעשירון הזה מגלה תמונה מורכבת יותר: דווקא בפסגת הפירמידה, במאיון העליון - אנשים שמשתכרים בעיקר מהון ולא מעבודה - שיעור המס נמוך יותר מזה של מי שנמצא רק שלב אחד מתחתיהם.
הפרוגרסיביות נשחקת בפסגה
רובו המכריע של מס ההכנסה שזורם לקופת המדינה (91%) מגיע משני העשירונים העליונים במשק. למעשה, 77% מהמס נגבה מהעשירון העליון לבדו.
בעשירונים 1 עד 9, השכר מעבודה מהווה כ־77% מההכנסה החייבת. בעשירון העליון כולו הוא יורד ל־58%. אבל במאיון העליון, השכר מהווה רק 29% מההכנסה.
הסיבה לכך היא שכ-60% מהכנסות במאיון העליון של משקי הבית בישראל מגיעות מהון ולא מעבודה שוטפת: רווחי הון, דיבידנדים והכנסות אחרות שחלים עליהן שיעורי מס מיוחדים. ההבדל משמעותי, כי הכנסות הון ממוסות בשיעורים של 15% עד 30% בלבד, בעוד שהכנסה מעבודה יכולה להגיע לשיעור שולי של 50%. המשמעות: מי שמרוויח 3 מיליון שקל בשנה בעיקר ממשכורת גבוהה משלם שיעור מס אפקטיבי גבוה יותר ממי שמרוויח את אותו סכום מדיבידנדים ורווחי הון.
המאיון העליון מרכז 16% מהכנסות המשק כולו (ברוטו), וכ־38% מתוך הכנסות העשירון העליון כולו. בצד ההוצאה, האחוזון הגבוה בישראל משלם לבדו כ-26% מהמס הישיר. זה נשמע יחס אדיר, שאחוז אחד של האוכלוסייה אחראי לרבע מהמסים בישראל. אך עדיין, מדובר בנתח נמוך יחסית למה שהיה צפוי אילו הכנסותיו של המאיון העליון היו ממוסות בשיעור דומה ליתר העשירון העליון.
אלה חלק מהנתונים שעולים מתוך פרק מס ההכנסה על יחידים בדוח הכנסות המדינה של אגף הכלכלן הראשי, שמבוסס על מודל מס שנגזר מנתוני 2022 ומקודם לשנת 2025. על פי הדוח, כ־5 מיליון יחידים בישראל היו בעלי הכנסה חייבת במס הכנסה בשנת 2025, עם סך הכנסה חייבת של כ־981 מיליארד שקל.
יותר ממחצית בעלי ההכנסה בישראל (53%) כלל לא הגיעו לסף מס ההכנסה, כלומר ההכנסה שלהם נמוכה מספיק, או שהם נהנים ממספיק נקודות זיכוי, כך שהם פטורים ממס הכנסה (אם כי הם עדיין משלמים ביטוח לאומי, מס בריאות ומסים עקיפים).
סף המס התחתון משתנה מאוד בהתאם לנסיבות: עבור גבר ללא ילדים הוא עומד על 5,445 שקל בחודש, אך עבור אישה אם לארבעה ילדים הוא מטפס ל־18,926 שקל, ותושב קריית שמונה ללא ילדים נהנה מסף של 23,813 שקל בזכות זיכוי לתושבי פריפריה. 64% מהנשים אינן משלמות מס הכנסה כלל, לעומת 43% מהגברים.
התוצאה של כל אלה היא מערכת מס פרוגרסיבית יחסית. שיעור המס הישיר האפקטיבי - הכולל מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות - עומד על כ־3% בלבד בעשירון התחתון. הוא עולה בהדרגה ל־15% בעשירון השמיני, ואז מזנק: 23% בעשירון התשיעי ו־33% בעשירון העליון. במספרים מוחלטים, ההכנסה הממוצעת ברוטו בעשירון העליון עומדת על כ־69,800 שקל בחודש, ולאחר ניכוי מס ישיר של כ־23,200 שקל נותרים כ־46,600 שקל נטו.
הדוח גם מאפשר הצצה לשינויים שחלו בעשור האחרון. ההכנסה הריאלית ברוטו של כלל האוכלוסייה עלתה ב־33%, אך המס הישיר עלה בשיעור גבוה יותר - 47% - כי עליית השכר הריאלית "דחפה" אנשים לעבר מדרגות מס גבוהות יותר. ריווח מדרגות המס שנכנס להצעת התקציב של משרד האוצר ל-2026 צפוי להקל במעט על הנטל, אם אכן יאושר יחד עם התקציב בכנסת.