שדה הגז דרום פארס באסלוייה, איראן / צילום: ap, Ebrahim Noroozi
ישראל תקפה ארבעה מתקני הפקת גז באסלוייה, בסמוך לשדה הגז "פארס", הגדול ביותר באיראן. כך מדווחים במדינה מקורות המזוהים הן עם הממשלה והן עם האופוזיציה.
● איך צינור נפט סעודי בן 45 שנה עוזר לפתור את בעיית מצרי הורמוז
● הכלכלה באיראן נאנקת, והאזרחים יכולים למשוך עד 3 דולר ביום מהכספומטים
בתגובה, איראן מאיימת לתקוף מתקנים במפרץ, בעוד שמחיר הנפט ממשיך לעלות ועומד על כ-108 דולר לחבית ברנט. קטאר, שחולקת עם איראן את שדה הגז ומשתמשת בו ליצוא, גינתה את התקיפה. יחד, השדה המשותף נחשב לגדול ביותר בעולם.
מה החשיבות של השדה?
בצירוף החלק הקטרי, המכונה "הכיפה הצפונית", מדובר במאגר שמכיל כ-5,100 BCM של גז טבעי, פי כמה וכמה מכל עתודות הגז של ישראל יחד. השדה אחראי לכ-70% מייצור הגז של איראן.
בהינתן שכ-80% מצריכת החשמל הכללית של איראן מבוססת על גז טבעי, גם פגיעה חלקית בתשתיות היא סכנה גדולה במיוחד לרשת החשמל. בנוסף, השדה משמש את איראן גם ליצוא מצומצם. היצוא לעיראק הושבת בעקבות המתקפה, מה שמעלה חשש לשיבושים גם ברשת החשמל המעורערת גם כך במדינה.
לפי דיווחים באיראן, חלקים ממערכת ההפקה בשדה הושבתו כדי למנוע את התפשטות האש שפרצה בעקבות התקיפה. המשמעות היא שאיראן ניצבת כעת בפני סיכון ממשי להפסקות חשמל.
אלה רוזנברג, מומחית לאיראן במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון וחברה בפורום דבורה, מסבירה כי "תקיפת מפעל לעיבוד גז היא פגיעה ישירה בבטן הרכה של משק החשמל האיראני, שכן כ-80% עד 90% מייצור החשמל באיראן נשען על תחנות כוח תרמיות הפועלות על גז טבעי. שיבוש במתקן עיבוד מרכזי יוצר אפקט דומינו מיידי: מחסור בגז מוביל להשבתת טורבינות, מה שעשוי לגרום לנפילת מתח ברשת הארצית ולהפסקות חשמל נרחבות בערים הגדולות ובאזורי התעשייה".
לדבריה, "הסכנה למשטר היא כפולה: מעבר לשיתוק התעשייה הצבאית והקריסה הכלכלית, הפסקות חשמל ממושכות הן זרז היסטורי לתסיסה אזרחית ולמחאות רחוב אלימות נגד השלטון, במיוחד במדינה שבה התשתיות ממילא רעועות. עבור טהרן, מדובר באיום שמתגלגל מהר מאוד משאלה טכנית של 'לחץ גז' לשאלה קיומית של אובדן שליטה בביטחון הפנים".
על פי מסמך של מרכז מדיניות האנרגיה של אוניברסיטת קולומביה, "איראן נראית כמו ענקית גז טבעי, בשל עתודות הגז המוכחות והיצוא והצריכה המשמעותיות שלה", אך "שפע חיצוני זה מסתיר מגבלות מבניות עמוקות: שנים של סנקציות פגעו ביכולת של איראן להגדיל את יכולת האספקה שלה לצרכים המקומיים ולהתחייבויות היצוא שלה".
מכיוון שיכולת ייצור הגז של איראן ממילא מתוחה, כל פגיעה במתקני הייצור עלולה להכניס אותה לבעיה אנרגטית חמורה - הן בטווח הקצר ועוד יותר בטווח הארוך.
בעוד שאיראן מפיקה את מרבית הגז שלה לשימוש עצמי, קטאר, שקטנה ממנה אך יעילה יותר בניהול משק האנרגיה, משתמשת בחלקה בשדה בעיקר ליצוא גז טבעי מונזל (LNG), מה שהופך אותה ליצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם.
מה איראן תעשה בתגובה?
כעת, איראן מאיימת במתקפת נגד. מאחר שהיא מתקשה לאיים ברצינות על מתקני תשתית מקבילים בישראל, היא מפנה את זעמה למדינות המפרץ.
משמרות המהפכה הוציאו כעת "אזהרות פינוי" למתקנים פטרוכימיים בסעודיה, איחוד האמירויות וקטאר. האחרונה מזהירה שהמתקפה על שדה הגז באיראן היא "הסלמה מסוכנת", אך הדבר אינו מונע ממנה להפוך למטרה מבחינת טהרן.
מה ההשלכות הכלכליות הרחבות?
מחיר הנפט מסוג ברנט עולה בעקבות התקיפה ועומד כעת על כ-108 דולר לחבית. מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים, מסביר כי "מחירי הנפט, שהיו בירידה קודם, עולים כעת בחדות בעקבות התקיפה של ישראל על מתקני התשתיות והחשש מעוד תגובה חריפה של איראן והסלמה נגד מתקני התשתיות במפרץ. גם מדדי המניות קצת יורדים, החוזים העתידיים בארה"ב יורדים, השקל נחלש לאחר שפתח את הבוקר בהתחזקות". ובכל זאת, מדגיש שפריר: "מלבד מחירי הנפט, התגובה בשווקים מתונה יחסית".