תושבי ישראל ניצבים במקום השמיני במדד האושר העולמי, למרות שורת המלחמות, מתקפות הטילים ומצבי החירום של השנים האחרונות; כך עולה מפרסום הדוח השנתי המדרג את מדינות העולם לפי סולם קנטריל, הבודק "תחושת Well-Being (שְׁלוֹמוּת) סובייקטיבית". ישראל וקוסטה ריקה (במקום רביעי) הן המדינות הלא-אירופיות היחידות בעשירייה הפותחת של המדד, המתפרסם מדי שנה על בסיס סקר גלובלי המקיף מאות אלפי נשאלים, ומתקיים על ידי חברת "גאלופ" במהלך השנה שקדמה לפרסום.
● הנתונים מגלים: מה שיעור המס שמשלמים בעשירון העליון?
● הישראלים מתקשים לישון בלילה - וצריכת תרופות השינה עלתה
הסקר מתבסס על שאלה זהה המופנית לאזרחי 147 מדינות: "דמיינו סולם, ששלביו ממוספרים מאפס בתחתית ועד לעשר למעלה. קצה הסולם מסמל את החיים האפשריים הטובים ביותר עבורך, ותחתית הסולם מסמלת את החיים האפשריים הגרועים ביותר עבורך. על איזה שלב בסולם אתה מרגיש שאתה עומד בנקודת הזמן הנוכחית?". הדירוג השנתי נקבע לפי ממוצע שלוש השנים האחרונות.
בישראל ניצב ממוצע שלוש השנים האחרונות על 7.187, כאשר הנתון משנת 2023 - אחרי מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר - שיקף הידרדרות דרמטית למקום ה-21 בעולם. מאז, בשנים 2024 ו-2025 חזרו הישראלים לצמרת העולמית, ובציון עצמו נרשמה גם עלייה מהשנה שעברה, למרות שבהשוואה בינלאומית ישראל נותרה במקום השמיני. עורכי הסקר מסרו כי הממוצע הרב-שנתי נועד לנטרל השפעות של משברים נקודתיים.
מקורות העומק של החוסן הישראלי
במקום הראשון בדירוג ניצבת, כמו בשנה שעברה, פינלנד (7.764). אחריה: איסלנד, דנמרק, קוסטה-ריקה, שבדיה, נורבגיה, הולנד, ישראל ולוקסמבורג. שוויץ חותמת את העשירייה הראשונה. מודל מדינת הרווחה הנורדי נחשב לכזה המסביר את האושר היחסי של תושבי המדינות הללו, בשל החשיבות של התמיכה החברתית (המוענקת על ידי המדינה, ולאו דווקא המשפחה כמו בחברות אחרות). לגבי מדינות כמו קוסטה-ריקה ומקסיקו (מקום 12), הרי שתפיסות תרבותיות עשויות למלא תפקיד מרכזי, אך חוקרים עדיין לא יכולים להסביר בצורה מלאה את הממצאים.
בישראל, לפי ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר־אילן, מדובר בעיקר בתחושת הקהילה שתורמת לשביעות הרצון. "מקורות העומק של החוסן הישראלי: משפחתיות, קהילתיות, אמונה, תחושת שייכות וקשרים חברתיים חזקים - עדיין מצליחים להחזיק חלקים נרחבים מן החברה הרבה מעל הממוצע העולמי", אמרה פנטי.
לדבריה, אחד הנתונים הבולטים במיוחד השנה הוא שבחלוקה לפי שכבות גיל, ישראלים מתחת לגיל 25 מדורגים כקבוצת הגיל המאושרת ביותר בתוך האוכלוסייה הישראלית ובמקום ה־3 בעולם. "העובדה שישראל עדיין מדורגת במקום השמיני בעולם, ובפרט שהצעירים הישראלים מדורגים במקום השלישי, מלמדת על החוזקות של האוכלוסייה בישראל ביחס למדינות אחרות", אמרה.
עם זאת, במדדים אחרים שנבדקו חלה הידרדרות בתשובות הישראלים. במדדי הדאגה, העצב והכעס - רגשות שליליים אותם חווה האוכלוסייה - זינקה ישראל ממקום 119 לפני המלחמה למקום 39 בעולם. במדד תפיסת השחיתות ירדה למקום ה־107, לעומת מקום 80 בשנת 2021. "העלייה במדדי הדאגה והכעס והשחיקה באמון הציבור מבהירות שחוסן אינו חסינות״, הוסיפה פנטי. לפי פנטי, הסקר שעליו מבוסס הדירוג הנוכחי התקיים ביולי 2025, אחרי מבצע "עם כלביא" באיראן אך לפני שחרור החטופים מעזה. לפי הערכתה, רמת הרגשות השליליים בציבור הישראלי היתה פוחתת אם הסקר היה מתקיים אחרי אוקטובר 2025.
