גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל כבר הייתה אמורה להיפרד מהנפט - אולי השנה זה יקרה?

חסימת מצר הורמוז והמלחמה עם איראן חושפות את התלות העמוקה של הכלכלה העולמית בנפט, אך מומחים מעריכים כי המשבר הנוכחי עשוי להפוך לנקודת מפנה היסטורית ● ישראל מצידה נדרשת להכריע: האם להסתפק בגז המקומי, להסתער על תחבורה חשמלית או להמר על הקמת כורים גרעיניים אזרחיים ראשונים

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף
בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

משבר הורמוז מציף אמת לא נעימה, שהיינו שמחים שתיעלם: הכלכלה העולמית עדיין תלויה מאוד בנפט. ואם מתמקדים ספציפית בישראל, היא הייתה תלויה בנפט אפילו יותר מאשר ממוצע ה־OECD - אף שהיא לא מקיימת יחסים רשמיים עם רוב יצרניות הנפט באזור. רק בשנים האחרונות, בזכות פיתוח הגז המקומי, הגענו לממוצע. ועדיין, הדרך עוד ארוכה: התחבורה בישראל צורכת לא מעט נפט, ודווקא בימות מלחמה אנחנו נאלצים לסגור את ברז הגז ולצרוך סולר שמיובא כנפט.

עשרות אתרי גז ונפט הותקפו במלחמה - אבל מי מהם באמת משפיע על המחירים?
בשל המלחמה: האוצר מציע לצמצם את המס על דלק החירום ב־99%

מלחמת יום הכיפורים שינתה את המגמה

1973 הייתה השנה שבה "עצימות הנפט" של הכלכלה העולמית הייתה בשיאה, ולא בכדי. עצימות הנפט היא כמות הנפט הנצרכת ביחס לתוצר העולמי, באותה השנה היא טיפסה עד לשיא, כאשר נדרשה חבית נפט שלמה כדי לייצר 1,000 דולר של תוצר. בשנת 2019 לצורך ההשוואה, נדרשה פחות מחצי חבית לשם כך (43%).

ובכל זאת, ניתן לראות שעליה במחיר הנפט היא גורם שמאיץ את האינפלציה. וגם את ההשפעה על שוק ההון קל לראות.

אז מדוע רואים ירידה דווקא מ־1973? כי אז מצרים וסוריה פלשו לישראל במטרה לקחת את השטחים שנכבשו מהן בששת הימים. אך ישראל הצליחה להדוף אותן, גם בזכות סיוע אמריקאי אינטנסיבי שזכה לכינוי "הרכבת האווירית". מדינות ערב יצואניות הנפט החליטו להעניש את המערב, והכריזו על אמברגו נפט. זה גרם למשבר כלכלי דרמטי בארה"ב, והביא להבנה שלא ניתן להמשיך ככה.

גם מדינות ערב המאוגדות בקרטל הנפט העולמי אופ"ק גילו שדווקא כשהן מוכרות פחות נפט, המחיר כל כך עולה שהרווחים שלהן בכלל גדלים. זה הוביל לכך שמחיר הנפט נשאר גבוה יחסית גם מעל עשור לאחר מכן.

זה הוביל לגל של פיתוחים טכנולוגיים שנועדו לייעל את השימוש בנפט ובדלק ולייצר מקורות אנרגיה מתחדשים, וגם הגז הטבעי תפס מקום משמעותי יותר בתמהיל. ובכל זאת, בשנים האחרונות יש סטגנציה: ב־OECD השיעור נע בין 34% ל־37% כבר עשור.

אור אזרן, כלכלן מחקר באגף הכלכלה בבנק לאומי, מצביע על כך שמה שהשתנה זה ש"התלות היום בהורמוז מרוכזת בעיקר באסיה. שם מרוכזים חלק ניכר מצרכני הנפט הגדולים בעולם", כמו סין, הודו, יפן ודרום קוריאה. סין תייבא יותר מרוסיה, והאחרות מארה"ב, אך זה לא בהכרח יספיק. "בעיות האספקה מביאות עכשיו לפגיעה בעיקר בהן, אך כמובן - מנגנון המחירים הגלובלי משפיע על כל המדינות. ובכל זאת, המערב פחות תלוי בנפט ממה שהוא היה בעבר: החל מ־2012 ארה"ב התחילה להגדיל את הייצור והפכה מיבואנית בנטו ליצואנית בנטו".

עיקר צריכת הנפט בישראל: דלק וגז בישול

ומה לגבי ישראל? "הייתה הבנה, גם בעקבות מלחמת יום הכיפורים, שהתלות בנפט חריפה מדי", אומר אזרן. זה הוביל בהתחלה להפסקת ייצור החשמל מנפט (שבזמנו עוד היה מיובא מאיראן) ומעבר לפחם, ולאחר מכן לגז ומתחדשות. "בישראל יש פחות השפעה על האינפלציה ממחירי הנפט. מחיר החשמל פה לא מושפע מאוד ממחיר הנפט, אלא נקבע בחוזי גז ארוכי טווח".

ובכל זאת, דווקא בזמן המלחמה אסדות הגז נסגרו ברובן, ומשק החשמל הישראלי צורך גם סולר - שהוא דלק החירום שלנו.

בנוסף, לא כל האנרגיה היא חשמלית: חלק ניכר מהאנרגיה שאנחנו צורכים מגיע בדמות דלקים, לכלי רכב פרטיים, למשאיות ולמטוסים.

גם בימים כתיקונם, יש צורך במלאכה זהירה של ביזור מקורות יבוא, כולל הישענות על צינור הנפט המוביל מאזרבייג'ן לטורקיה. כשהמחיר עולה, כמו היום, אנחנו צפויים לשלם על זה בתחנות הדלק ובמחירי כל המוצרים. גם גפ"מ (גז בישול) משמש להכנת אוכל ולחימום בתים. בשנים האחרונות, שיעור צריכת הנפט נשאר דומה.

"יש למשרד האנרגיה מטרה מוצהרת להפחית את התלות בדלקים מיובאים", אומר רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה. "לשמחתנו, במשק החשמל כמעט ואין שימוש בתזקיקי נפט, מרבית חוזי הגז הטבעי לא צמודים למחיר הנפט. אחרי שסיימנו את התלות של משק החשמל בתזקיקי נפט, אנו שואפים להפחית את התלות בשאר המגזרים של משק האנרגיה. ראשית בגלל התנודתיות של מחירי תזקיקי הנפט, שאנו רואים גם כעת. שנית, במצבי חירום אנחנו לא רוצים להיות תלויים בדלקים מיובאים שתלויים גם בסגירת נמלים, או בפעילות בתי הזיקוק. שלישית, משיקולי איכות סביבה והפחתת פליטות גזי חממה".

לדברי אייפר, רוב השימוש בתזקיקי נפט בישראל הוא במשק התחבורה: רוב השימוש מגיע מרכבים פרטיים, והשאר ממשאיות ואוטובוסים והרוניות בנמלים ומטוסים. "הצריכה בשנים האחרונות נשארת דומה, כי מצד אחד יש יותר כלי רכב, אבל מצד שני כלי הרכב החדשים הם בדרך כלל גם יעילים יותר בדלק", הוא אומר. הפתרון, בעיניו, הוא מעבר לתחבורה חשמלית: "אנחנו בעמדה מושלמת לזה. אנחנו מדינה קטנה, עם חשמל זול יחסית ודלק יקר. פער המחיר לכל ק"מ בין רכב חשמלי לרכב בנזין הוא מהגבוהים בעולם".

הוא מצביע על כך שב־2024, כרבע מכלי הרכב החדשים שעלו לכביש היו חשמליים. טרם יש נתונים סופיים, אך ככל הנראה שיעור זה צומצם בשנת 2025, בין היתר בשל שינויי מיסוי.

בעיניו, "עכשיו האתגר הוא להגיע לקבוצות נוספות של אנשים, כמו מי שגרים בבניין משותף או חונים ברחוב, שזה האגוז הכי קשה לפיצוח. לכן צריך להקים תשתיות טעינה ציבוריות. בכל הנוגע לאוטובוסים, כבר היום כ־30% מהאוטובוסים העירוניים מונעים בחשמל, אך בבין־עירוניים כמעט ואין. גם במשאיות הטכנולוגיה מתקדמת, ואנחנו רואים כבר לא מעט משאיות חשמליות על כבישי ישראל. התעשייה הישראלית, שבעבר צרכה לא מעט נפט, כבר עברה ברובה לחשמל ולגז טבעי".

הפתרון: אנרגיות מתחדשות וגרעין

ובכל זאת, חלק ניכר מהחסינות היחסית שיש לישראל מטלטלות הנפט מגיע מכך שהחשמל שאנחנו צורכים מגיע בעיקר מגז מקומי. ומה יקרה ביום שאחרי? MIND Israel, קבוצת מחקר ביטחון לאומי, פרסמה באוקטובר האחרון מסמך מדיניות שמצביע על כך שלאור הידלדלות עתודות הגז בעתיד, "יש צורך קריטי בתמהיל אנרגטי מגוון, המספק מענה למכלול הצרכים השונים של המשק".

חוקרי הקבוצה מחלקים את המאמץ הזה לשני שלבים: אחד, האצה דרמטית של פריסת האנרגיה הסולארית משולבת האגירה. לדבריהם, יש להציב יעד שאפתני בהרבה של 45% מתחדשות מצריכת החשמל בישראל עד 2035, לעומת 35% בלבד היום. השלב השני הוא יותר ארוך טווח, ויתמקד בהקמה של כורים גרעיניים אזרחיים - למרות אי־חתימתה של ישראל על האמנה לאי־הפצה של נשק גרעיני. אחת האפשרויות שעלתה לאחרונה היא החכרת השטח הנדרש לארצות הברית, והיא זו שתקים את המתקנים הנדרשים.

היתרון הגדול של אנרגיה גרעינית הוא אמינותה ויציבותה ביחס לחלופות באנרגיה המתחדשת, וכן היא כמעט ואינה מזהמת. אולם, היא נחשבת ליקרה בשל עלויות ההון העצומות הנדרשות להשקעה בה. גם ליאור גאלו, חוקר בבנק ישראל, מצביע על האנרגיה הגרעינית כמקור לעצמאות אנרגטית מצד ישראל: "משבר אנרגיה שני בתוך כמה שנים מזרז תהליך גלובלי של ריבוי ספקים וגיוון טכנולוגי". לדבריו, אנחנו צפויים לראות בקרוב גידול נרחב בהשקעה בטכנולוגיה עבור כורים גרעיניים מודולריים קטנים (SMR).

הוא מצביע על פסגת האנרגיה הגרעינית שהתקיימה החודש בפריז בהשתתפות 40 מדינות, שם אמרה נציבת האיחוד האירופי אורוסולה פון דר ליין שבשנות התשעים שליש מהחשמל באירופה היה מיוצר מגרעין, והיום מדובר ב־15% בלבד. "הירידה בשיעור הגרעין הייתה בחירה. בדיעבד, אני מאמינה שזו הייתה טעות אסטרטגית עבור אירופה להפנות את גבה למקור חשמל אמין, זמין ומועט פליטות", אמרה, וסיפקה רמז לשינוי כיוון.

לדברי גאלו, "השאלה הריאלית היא מה יהיה כאשר מאגרי הגז יתחילו לדעוך החל משנות ה־2040. ההשקעות הטכנולוגיות המוגברות צפויות להקדים את ההבשלה המסחרית של טכנולוגיות SMR ולהוריד את עלויותן דרך אפקטי למידה וייצור סדרתי. ההתפתחויות הללו משפרות את הכדאיות הכלכלית של גרעין ביחס לעבר עבור כל העולם - ועבור ישראל בפרט".

אך אחרים מעדיפים שימוש "קונבנציונלי" יותר באנרגיות מתחדשות, כמו גלית כהן, מנהלת פעילות ישראל ב־Jewish Climate Trust, חברה בקואליציה לביטחון אזורי ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. "בסין כבר מתחילים לצמצם את צריכת הפחם (ממנו היא צורכת יותר מכל שאר העולם ביחד, ע"א) לטובת מעבר למתחדשות ורכבים חשמליים. זה, כמובן כדי להפחית את התלות שלהם בנפט מהמזרח התיכון. כשיש נחיצות, עושים את זה", היא אומרת.

לדבריה, "צריך לבנות אנרגיה סולארית בגגות ובחזיתות הבניינים". פרויקטים קטנים אלו דורשים היום סבסוד משמעותי, אך בעיניה "צריך להסתכל על זה לא רק בכמה עולה קוט"ש, אלא גם מבחינת הביטחון והחוסן האנרגטי". בכל מקרה, השדות הסולאריים הקרקעיים, כמו גם שימוש כפול בקרקע חקלאית עם ייצור חשמל מעל הגידולים, הולכים ונעשים כלכליים יותר ויותר ככל שעובר הזמן.

נראה שלאור התלות בנפט שחושף משבר מצר הורמוז, רוחות שינוי מנשבות בשוק האנרגיה הבינ"ל. פיני כהן, יו"ר קרן נוי ויו"ר דירקטוריון MIND Israel, אומר ש"המלחמה עם איראן אינה רק אירוע שמעלה זמנית את מחיר הנפט, היא עוד חוליה בתהליך שבו העולם משנה את העיקרון הכלכלי של שוק האנרגיה. בעולם כזה, אנחנו מעריכים שנראה האצה של יצירת מקורות אנרגיה חלופיים והשקעה בתשתיות מקומיות מבוזרות לצד השתלבות בשרשראות אספקה חסינות לשיבוש". ומבחינתו, גם ישראל צריכה להיות חלק מזה. ייתכן שכמו שנת 1973, שנת 2026 תהיה נקודת המפנה הבאה של מגמת הגמילה העולמית מנפט.

עוד כתבות

שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף

נפילת מניות הסייבר מוכיחה: וול סטריט לא יודעת לתמחר טכנולוגיה

שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, צפה במניות הסייבר מתרסקות בגלל עדכון לקלוד קוד וקלט - השוק כבר לא מבין את התמונה ● תעשיית הטכנולוגיה עברה התמחות לתתי־תחומים, ומנהלי ההשקעות לא - והייפ ה־AI רק מחריף את המצב ● הפתרון? לחשוב מחדש על "הטק" כסקטור

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

שוכרים ומשכירים: על האנומליה הכי גדולה בשוק המגורים הישראלי

לשוק השכירות בישראל יש תדמית כאוטית, אבל בשטח, לפי נתונים שפרסמה הלמ"ס השבוע, השוכרים לא מתחלפים כל כך מהר ● אולי זה בגלל ששוכרים רבים הם גם משכירים, והם יודעים איך זה מרגיש בצד השני

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במרכז חולון?

דירת 2 חדרים בחולון נמכרה ב-1.49 מיליון שקל ● הסטטוס כבניין הנמצא בבעלות משותפת (מושע) הרתיע רוכשים, אך משקיע מהשרון זיהה הזדמנות על רקע פינוי־בינוי מתוכנן ותחנת רכבת קלה עתידית ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הדירה ברחוב מעלה חסון במעלות תרשיחא / צילום: פרטי

"חתכו הפסדים" ומכרו דירה בפחות מ-600 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים במעלות תרשיחא, בשטח של 50 מ"ר ללא ממ"ד, נמכרה תמורת 560 אלף שקל ● הדירה נרכשה ע"י משקיע שבונה על פינוי־בינוי עתידי, במחיר נמוך ב־10% ממחיר השוק

בנק ישראל משיק אינדיקטור חדש / צילום: Shutterstock

דוח בנק ישראל מגלה: העשירים שילמו את רוב העלאת המסים במלחמה

שני העשירונים העליונים נשאו ביותר ממחצית נטל המס למימון מלחמת "חרבות ברזל", כולל רפורמת הרווחים הכלואים ומס יסף - כך עולה מדוח בנק ישראל ● עם זאת, דווקא בהעלאת המע"מ חלקם של בעלי ההכנסות הגבוהות נמוך יחסית, כ־29% בלבד - נתון שממחיש כיצד מסים עקיפים מתפזרים על כלל הציבור ומכבידים יותר על השכבות החלשות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט סוגרת שבוע רביעי רצוף של ירידות חדות - ואף אפיק אינו חסין

נעילה אדומה באירופה ● ג'פריס מעלה את ההמלצה ומחיר היעד לסולאראדג': ההמלצה עולה מ"תשואת חסר" ל"החזק" ומחיר היעד מ-30 ל-49 דולר ●  מחיר נפט מסוג ברנט עולה ב-2.8% ומחיר חבית עומד על יותר מ-106 דולר, נפט WTI עולה ב-2.8% ונסחר בכ-98.2 דולר.

הילה ויסברג ונבו טרבלסי בשיחה עם פרופ' צחי חייט / צילום: עוז שכטר

"קבוצה קטנה מאוד של משקיעים מתוחכמים נהנים ממרב הכסף"

שיחה עם פרופ' צחי חייט, ראש תחום מידע בבית הספר לתקשורת ברייכמן ● על היעדר הרגולציה בפולימרקט וההשלכות, למה רק מיעוט נהנה מהכסף, ואיך תשפיע הפלטפורמה על הבחירות בישראל

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה

ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimer

בסוף מתרגלים להכול? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

מטבח בכלא השרון. ''מרבית הבישול נעשה על פלטות קטנות בתוך התא הצפוף'' / צילום: יאיר חובב

המקום שבו האוכל הוא שדה קרב סמלי: הצלחת של אסיר בישראל

ספרם החדש של ד"ר רמי אדוט ופרופ' נדב דוידוביץ' הוא תולדה של מחקר בן שלוש שנים על אוכל בבתי סוהר: "הבנו שהאוכל בכלא הוא לא רק עניין תזונתי - הוא מקום שבו מתרחשים מאבקים על זהות, כבוד, שליטה וקשר לחיים שמחוץ לסורגים" ● מה הסיפור עם הבשר ומיהי מלכת המטבח, איך מבשלים בלי סכינים וכיצד מנה הופכת לסמל סטטוס?

נעם סולברג, שופט בית משפט העליון / צילום: אמיל סלמן-הארץ

עיריית רמת גן השתמשה בציטוטי AI לא נכונים, ותשלם 30 אלף שקל

ביהמ"ש העליון קבע כי עיריית רמת גן תשלם הוצאות לתושב העיר, לאחר שבהתנהלות מולו סביב שירותי הסעה לבנו, הסתמכה על ציטוטי AI לא נכונים ● "נפלו פגמים רבים ומהותיים במסמכים מטעמה – הן בתשובותיה לאזרח, הן בכתבים שהגישה לביהמ"ש. בנסיבות אלה עלינו להעביר מסר חד ובהיר ולהשית על העירייה הוצאות על הצד הגבוה"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחות העבירה מידע לרשות המסים על אחיה ותפצה אותו ב-100 אלף שקל

באילו מקרים מתווך זכאי לדמי תיווך גם לאחר תום הבלעדיות? ● מתי מסירת פרטים לרשות המסים נחשבת להפרת חובת אמונים? ● והאם פלטפורמת ההזמנות בוקינג תחויב להשיב תשלום כפול שנעשה בטעות? ● 3 פסקי דין בשבוע 

טראמפ. ''אין לו הרבה עניין בהישרדות הדמוקרטיה'' / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"48 שעות מרגע זה": טראמפ שולף איום דרמטי נגד איראן

נשיא ארה"ב איים כי אם איראן לא תפתח את מצרי הורמוז תוך 48 שעות הוא יורה על תקיפה רחבה של תחנות הכוח במדינה ● אלא שבפוסט קודם דיבר דווקא על סיום המלחמה הקרב

הזירה בערד / צילום: מד''א

אירוע רב-נפגעים בערד לאחר פגיעת טיל

מרבית הפצועים פונו לבית החולים, חלקם פצועים במצב קשה; המשטרה: חשש לקריסת בניינים ● 31 פצועים ב-12 זירות בדימונה; ילד בן 12 מאושפז במצב קשה ● משרד החינוך: בעקבות הפגיעות בדימונה ובערד - יבוטלו הלימודים בכל רחבי הארץ ● חשיפה: ישראל תקפה את מובילי פרויקט הנשק הסודי של איראן ● פצצות מצרר גרמו נזק ב-8 זירות בראשל"צ כולל בגן ילדים • דיווח: הפנטגון מבצע הכנות לכניסה קרקעית לאיראן • עדכונים שוטפים

צבי זיו / צילום: מכלול

"נכנסנו לקריפטו מוקדם מדי": צבי זיו על הכישלון של סילבר קסטל

צבי זיו, בעבר מנכ"ל בנק הפועלים וכיום יו"ר חברת האשראי החוץ־בנקאי מכלול מימון, סבור כי יוזמת האוצר למסות את רווחי הבנקים מיותרת ומהווה "מס עקיף על הציבור" ● מי שבעבר היה שיאן השכר במשק, טוען היום כי הגבלת שכר הבנקאים גרמה לכך ש"בתור מנכ"ל בנק הידיים שלך כבולות" ● וגם: כיצד הוא מציע להגביר את התחרות על כספי הציבור, ומדוע הוא לא מודאג מהמצב בשוק הנדל"ן שבו פועלת מכלול?

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מבצעי מוצרי חשמל השבוע ברשת ''אושר עד'' / צילום: תמונה פרטית

במקום קניונים וטיסות, עברנו לרכישות לבית. הכירו את כלכלת ההתבצרות

לפי נתוני שב"א, מרכז טאוב והלמ"ס, מתחילת המלחמה נרשמה קפיצה בהוצאות על מוצרי חשמל, טקסטיל והיגיינה ● מומחים משייכים זאת למעבר מכלכלת חוויה לכלכלת מוצר, שבה הבית הופך למרכזי ולעוגן רגשי ● "בעת איום אנחנו מתבצרים דרך רכישה כדי להרגיש בשליטה"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

הבכיר שמאמין: זו הבשורה הכי חשובה של המלחמה עד כה

מאיר בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מעריך שטראמפ לא יתפשר בעניין פתיחת מיצרי הורמוז ● לדבריו, ההישג הגדול של המלחמה הוא השמדת היכולת לייצר טילים נוספים ● ואיך לדעתו צריכה המלחמה להסתיים?

מקבוק ניאו הירו של אפל / צילום: יח''צ

מקבוק בחצי מחיר: המחשב החדש של אפל שובר את השוק

אפל השיקה את המחשב הזול ביותר שלה, MacBook Neo, שמתאפיין ביכולות פחותות מזה של ה-Air - מזמן הסוללה ועד איכות הביצועים ● עם זאת, היא שמרה על העיצוב היוקרתי ועל המשקל הנוח לנשיאה

רישום דגל פרס, אנונימי, 1667-1670. האריה כסמל היסטורי / צילום: Reuters, IMAGO

איך בכלל נותנים שם למלחמה?

הבחירה ב־"Epic Fury" ו"שאגת הארי" אינה מקרית: מאחורי שמות המלחמה מסתתרת אסטרטגיה שלמה שמבקשת לעצב תודעה ציבורית ● בעוד וושינגטון מאמצת שפה דרמטית המזכירה סרטים הוליוודים, ישראל פונה להיסטוריה ולסמלים לאומיים ● בינתיים מבקרים טוענים כי מדובר ברטוריקה מנותקת מהמציאות