רישום דגל פרס, אנונימי, 1667-1670. האריה כסמל היסטורי / צילום: Reuters, IMAGO
1
בסרטון שרץ ברשתות החברתיות, מספר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איך פיהק לשמע ההצעות לשם שיינתן למבצע הצבאי נגד איראן. "הם נתנו לי בערך 20 שמות ואני כבר נרדמתי", אמר לקהל בעצרת. רק כשנתקל בשם "Epic Fury" (זעם אפי), העיד, משהו תפס את תשומת לבו. "ראיתי את זה ואמרתי, אני אוהב את השם הזה".
● אחרי הפגיעה בארמון בטהרן: איך בישראל ממגנים מבנים לשימור
● רגע כמעט הוליוודי: כשנתניהו הופיע על המסך באיראן
2
בארה"ב גוברת הביקורת ככלל על האופן שהמלחמה ממוסגרת לציבור, מהשם שנבחר למבצע ועד הרטוריקה והדימויים שמלווים אותו. כתבה מהשבוע בפיננשל טיימס מציפה ביקורת חריפה על המסרים שמגיעים מהבית הלבן ומהפנטגון, שמתאפיינים בשפה דרמטית ואגרסיבית במיוחד, שמציגה את ארה"ב ככוח עוצמתי וחסר רחמים, תוך שימוש בדימויים המזוהים יותר עם תרבות פופולרית, סרטי פעולה ואפילו משחקי מחשב. הבחירה בשם נתפסת כחלק מאותה מגמה, שם שמדגיש עוצמה, דרמה ואפקט, ופחות משקף את המורכבות של עימות צבאי.
גם האופן שבו מוצגות הפעולות הצבאיות, כולל סרטונים שמדמים משחקי וידיאו ומדגישים פגיעות מדויקות במטרות, הוא חלק מאסטרטגיית מסרים רחבה. זו מבקשת להמחיש לציבור האמריקאי את העליונות של הצבא בזמן אמת.
מבקרים טוענים כי מדובר ברטוריקה מנותקת מהמציאות של קבלת החלטות בזמן מלחמה, ואף כזו שמטשטשת את ההשלכות האנושיות של הלחימה. לדבריהם, בניגוד לעבר, שבו גם תעמולה צבאית ניסתה להיות מאופקת יותר, כיום השפה והוויזואליה מקרבות את המלחמה לעולמות הבידור, עד כדי כך שהגבול בין מציאות לבין ייצוג נעשה מטושטש.
ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב, אוניברסיטת תל אביב מסביר לגלובס כי "טראמפ בחר שם של סרט, כי הוא מסתכל ומפרש כל דבר, גם יחב"ל ומלחמה, דרך ראי הטלוויזיה. גם מלחמה בשבילו זו עוד תוכנית ריאליטי, בשביל זה גם לוהק שר המלחמה האמריקאי פיט הגסת' בתפקיד הראשי".
3
בחירת השמות למבצעים אינה רק עניין טכני, אלא חלק ממאמץ רחב לשדר עוצמה והרתעה. במובן זה, שם כמו "Epic Fury" ממשיך מסורת של שמות דרמטיים שנועדו לייצר אפקט ברור, גם כלפי הציבור וגם כלפי האויב. כך, "Desert Storm" ששימש למבצע לשחרור כוויית במלחמת המפרץ ב-1991 שידר מתקפה מהירה וסוחפת. כמותו גם "Infinite Justice", השם המקורי שנבחר למבצע האמריקאי באפגניסטן לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ו־"Rolling Thunder", קמפיין ההפצצות האמריקאי בווייטנאם.
4
בצד השני, בטהרן, לא חיפשו שם קליט. אלא כזה שטעון משמעות דתית עמוקה. המשטר האיראני בחר לכנות את המלחמה "ההבטחה האמיתית" - ביטוי שמקורו בפסוק מהקוראן, המבטיח למאמינים כי יירשו את הארץ.
עידית בר, חוקרת ומרצה על העולם הערבי והמוסלמי, מסבירה כי השימוש במונח כמו "הבטחה" אינו מקרי. עבור קהל היעד, מדובר במילה טעונה, שמעוררת אסוציאציות דתיות עמוקות ומחזקת את התחושה שלא מדובר בעוד עימות צבאי, אלא במאבק בעל רובד אמוני וגורל היסטורי. "כשהמשטר האיראני משתמש בשם הזה הוא רומז שהמאבק הוא מימוש של הבטחה אלוהית, וממסגר את העימות כחלק מהמאבק הגדול בין מחנה האמונה, שמיוצג בעיניהם על ידי איראן, לבין מחנה העריצות, כלומר המערב וישראל", מפרטת בר.
התפיסה הזו, היא מוסיפה, נשענת גם על מיתוסים היסטוריים מרכזיים באסלאם, כמו קרב כרבלא - אירוע בולט בהיסטוריה השיעית, שבו נהרג חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד, לאחר שיצא נגד שלטון שנחשב בעיניו מושחת ועריץ; מאז נתפס הנכד כסמל למאבק מוסרי נגד דיכוי, גם במחיר של הקרבה אישית. "הרטוריקה הזו משרתת כמה מטרות במקביל: היא נועדה להעלות את המורל מבפנים, בקרב תומכים ולוחמים, ובמקביל גם לשדר מסר כלפי חוץ של ביטחון בצדקת הדרך ואף בניצחון", מסכמת בר.
5
גם חיזבאללה השתמש באותו השם כבר בשנת 2006, במבצע חטיפת החיילים בגבול לבנון, והוא הפך עם השנים למעין "מותג". איראן אימצה את השם, ואף משתמשת בו מאז אפריל 2024 בכל אחת מהמתקפות והעימותים עם ישראל מאז, כך שלמעשה המלחמה הנוכחית נקראת "ההבטחה האמיתית 4".
"לחיזבאללה יש רפרטואר רחב של שמות מבוססי קוראן", אומרת בר. "כך למשל, השם שנבחר למתקפה האחרונה על ישראל הוא 'הקש האכול'. גם כאן מדובר בביטוי הלקוח מפרשת הפיל בקוראן, המספרת על התערבות אלוהית נגד שליט שניסה לכבוש את מכה. הדימוי ברור: כך אמור להיראות גורלו של מי שתוקף את מחנה האמונה".
6
ובישראל, את השימוש בדימוי האריה עבור "שאגת הארי" נימק ראש הממשלה עם פרוץ המבצע בכך שהוא פרץ בתאריך של הקרב ההיסטורי על תל חי - שבו נפל יוסף טרומפלדור ולזכרו הוקמה אנדרטת "האריה השואג".
אבל לאריה יש עוד משמעות חשובה - הוא סמל היסטורי המזוהה עם איראן שלפני המהפכה האסלאמית, והתנוסס על הדגל תקופת השאה. המסר כפול: כלפי פנים, מדובר בניסיון למסגר את האירוע כמאבק צודק מול משטר קיצוני, וכלפי חוץ, ובעיקר כלפי האיראנים עצמם, זו אמירה שלפיה המאבק אינו בהם, אלא בשלטון האייתולות. הבחירה בדימוי מוכר וטעון כמו האריה מאפשרת לישראל לרמוז כי יעד העימות אינו רק צבאי, אלא גם שינוי המשטר.