גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נפילת מניות הסייבר מוכיחה: וול סטריט לא יודעת לתמחר טכנולוגיה

שלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, צפה במניות הסייבר מתרסקות בגלל עדכון לקלוד קוד וקלט - השוק כבר לא מבין את התמונה ● תעשיית הטכנולוגיה עברה התמחות לתתי־תחומים, ומנהלי ההשקעות לא - והייפ ה־AI רק מחריף את המצב ● הפתרון? לחשוב מחדש על "הטק" כסקטור

שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף
שלמה קרמר / צילום: שלומי יוסף

הכותב הוא יזם ומשקיע בתחום הסייבר שנמנה עם מייסדי קייטו נטוורקס, צ'ק פוינט ואימפרבה, והוביל את שתי האחרונות להנפקה

ב־20 בפברואר השיקה אנתרופיק את Claude Code Security, כלי בינה מלאכותית לאיתור חולשות בקוד. עד לסיום המסחר באותו היום, איבדו מניות אבטחת הסייבר מיליארדי דולרים: CrowdStrike ירדה ב־10%, Zscaler איבדה 11% ו־Okta 9%. אנתרופיק לא השיקה פלטפורמה להגנה על מכשירי קצה, לא מערכת לניהול זהויות והרשאות, וגם לא חלופה לארכיטקטורת Zero Trust לגישה לרשת הארגונית. היא רק הוסיפה יכולת חדשה לכלי פיתוח מבוסס AI. ובכל זאת, השוק הגיב כאילו כל תחום הסייבר השתנה מן היסוד.

השאיפות גבוהות, המניה מהססת: מה מטריד את המשקיעים באנבידיה
הסטארט-אפ שמחפש פתרון לאחד מאתגרי ה-AI גייס 120 מיליון דולר

כשראיתי את זה, לא חשבתי שהמשקיעים פעלו בחוסר היגיון, הרי השווקים מגיבים בהגזמה כל הזמן. מה שתפס את תשומת לבי היה דבר אחר: התגובה הגיונית, רק אם המשקיעים מניחים ש"AI" ו"סייבר" הם מושגים חופפים. אבטחת מכשירי קצה, ניהול זהויות והרשאות, אבטחת רשתות, וכלי AI למפתחים הם כולם תחומים נבדלים לחלוטין. לכל אחד מהם ארכיטקטורה שונה, קהל יעד אחר והיגיון כלכלי משלו. מי שעובד ופועל בתחום מבין זאת אינטואיטיבית; השוק, לעומת זאת, לא. וזה בדיוק העניין.

תם עידן המשקיע הכללי

במשך עשרות שנים הבורסות נשענו על משקיעים "כלליים". מנהלי השקעות נדרשו לשלוט במגוון תחומים רחב: מתשתיות ענן, דרך פינטק ועד לתעשיית השבבים. המודל עבד, כל עוד התעשיות היו רחבות יותר והתפתחו לאט. אבל מה שאנחנו מכנים היום "טק" כבר אינו מגזר אחד, אלא אוסף תחומים, שלכל אחד מהם מבנה כלכלי והיגיון תחרותי משלו. מי שמסוגל להעריך את שוויה של חברת סייבר אינו בהכרח האדם המתאים ביותר להעריך את שוויה של חברת תשתיות AI. ובכל זאת, בשוקי ההון לא פעם עוסק אותו מנהל השקעות בשני התחומים.

איש לא יצפה ממי שסוחר בנפט, נחושת או חיטה לתמחר אותם כאילו היו סוגים שונים של אותו נכס. בשווקים הללו התפתחו מזמן זירות מסחר ייעודיות, אנליסטים מומחים ושיטות תמחור שונות. בטכנולוגיה, לעומת זאת, אנחנו עדיין מתנהלים תחת ההנחה שמודל "המשקיע הכללי" עובד.

השיח וההייפ סביב ה־AI מחריפים את המצב, ובוול סטריט מתמחרים את הבינה המלאכותית כאילו כבר שינתה את פני הכלכלה. בפברואר פירסמה NBER (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב) סקר על השימוש ב־AI, המבוסס על נתונים שנאספו מכ־6,000 מנהלים בארה"ב, בבריטניה, בגרמניה ובאוסטרליה. יותר מ־80% מהם דיווחו כי בשלוש השנים האחרונות לא נרשם שינוי בפריון או בתעסוקה שניתן לייחס ל־AI. לבינה המלאכותית צפויה אמנם בעתיד השפעה עמוקה, אבל הפער בין מה שהשוק כבר מגלם בתמחור שלו לבין מה שקורה בפועל בתוך החברות - הוא עצום.

ב־20 השנים האחרונות, עבר מרכז הכובד של שוקי ההון במידה רבה מהשוק הציבורי לפרטי. מייסד ומנכ"ל בלקרוק, לארי פינק, ציין במכתבו השנתי למשקיעים בשנה שעברה כי 81% מהחברות האמריקאיות עם הכנסות של יותר מ־100 מיליון דולר נמצאות כיום בידיים פרטיות. למעשה, מספר החברות הציבוריות ירד בכ־50% מאז שנות ה־90. בדרך כלל מייחסים זאת לרגולציה, או ללחץ רבעוני על החברות סביב הדוחות. אלו גורמים משניים, לדעתי. הבעיה העמוקה יותר היא שלשוקי ההון הציבוריים אין באמת את הכלים להעריך כראוי חברות טכנולוגיה מורכבות.

רק לאחרונה, גייסה OpenAI 110 מיליארד דולר לפי הערכת שווי של 730 מיליארד דולר. Stripe בוחרת שלא להנפיק, ו־Databricks מגיעה להכנסות של מיליארדי דולרים כחברה פרטית. הן אינן מנסות להתחמק מהעין הציבורית, אלא מנסות להימנע מתמחור שגוי. בשנים האחרונות, מתרבות החברות שנמצאות באזור חדש שנוצר בין ההון סיכון המסורתי לבין השווקים הציבוריים: חברות עם הכנסות גבוהות, עם פעילות בקנה מידה משמעותי ובעלות השפעה בינלאומית. עד לפני 20 שנה תופעה כזו כמעט שלא הייתה קיימת.

קטגוריות שדורשות הבנה

אפשרות אחת, גם אם עדיין חלקית, היא לחשוב מחדש על האופן שבו מאורגן השוק הציבורי לגבי מגזר הטכנולוגיה. למשל: במקום קטגוריה רחבה של "טק", אפשר לארגן את התחום במבנה היררכי יותר. בראש הפירמידה, מקבלי ההחלטות יקבעו את היקף החשיפה לתחומים כמו סייבר, תשתיות AI, פינטק או SaaS (תוכנה כשירות). מתחת, כל תחום יפתח מערך אנליסטים, מודלים להערכת שווי ומדדים שמשקפים את מאפייניו הייחודיים.

אבטחת סייבר ותשתיות AI ראויות לפיכך להיחשב תחומים מובחנים: לא כקטגוריות שיווקיות, אלא כקטגוריות אנליטיות עצמאיות עם אנשים שמבינים איך הן פועלות באמת ומתמחרים אותן בהתאם. האם זה יעלים את התנודתיות? כמובן שלא. השווקים תמיד ירדפו אחרי הסיפור הבא. אך זה עשוי לצמצם את הקורלציה העיוורת שראינו בפברואר, כאשר מניות של חברות שונות לחלוטין נפלו יחד בגלל השקת כלי חדש של אנתרופיק, ורק משום שהן מופיעות תחת אותה כותרת.

כשהכללים משתנים

כשיזמים מתחילים להרגיש שהשווקים הציבוריים כבר אינם יודעים להבחין בין החברה שלהם לאחרות, הם מחשבים מסלול מחדש. החברות נשארות פרטיות לאורך זמן רב יותר, הם יוצאים לסבבי גיוס נוספים, ומחפשים נזילות במקומות אחרים. ההון ישנו, לעתים יותר מאי פעם, אבל הוא נותר בידיים פרטיות. לשינוי יש השלכות משמעותיות: אם החברות שמובילות את התעשייה ימשיכו לצמוח מחוץ לשוק הציבורי, רוב האנשים יוכלו להיחשף אליהן רק בשלב מאוחר בהרבה (אם בכלל).

התוצאה היא שפוטנציאל הרווח מתרכז בהדרגה בידיהן של קרנות עושר ריבוניות או קרנות הון סיכון גדולות. הריכוזיות הזו אינה קובעת רק מי יגרוף את הרווחים, אלא גם משנה את כללי המשחק בעולם ההשקעות. ככל שחלק גדול יותר מההון נוצר בשוק הפרטי, גודלו של המשקיע והגישה שלו להון הופכים ליתרונות מבניים. זה מצמצם עוד יותר את ההזדמנויות בשוק הציבורי. כך אנשים פרטיים, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות, שעדיין נשענים בעיקר על השווקים הציבוריים, מוצאים את עצמם מתחרים על חלק קטן והולך מהעוגה. ציפיות הרווח של משקיעים משתנות בהתאם.

אירועי 20 בפברואר אינם קשורים באמת לאנתרופיק, וגם לא לאבטחת סייבר: כותרת אחת טילטלה קטגוריה שלמה, אף שהחברות שנכללות בה עושות דברים שונים מאוד זו מזו. מגזר הטק כולו משתנה ומתפצל לתחומי מומחיות צרים יותר ויותר, אבל האופן שבו השווקים מתמחרים אותו - כמעט שלא משתנה כלל.

המאמר פורסם לראשונה במגזין פורצ'ן.

עוד כתבות

תחזית קודרת. וולף / צילום: לשכת הנשיא

"הצלחה יוצאת דופן": הפרשן הכלכלי המוביל מדבר על המשק הישראלי, המלחמה ושער הדולר

כיצד יכריע מחיר הנפט את המלחמה ומה יקרה כשהמצב יהפוך "בלתי מקובל" על המעצמות? ● בראיון לגלובס, הפרשן הכלכלי הבכיר מרטין וולף מפרק את המערכה לשיקולי רווח והפסד, מסביר מדוע לדולר אין תחליף ומנתח את הדרך שבה טראמפ יכריז על ניצחון כדי לעצור ● והוא מתריע: עזיבת הליברלים היא "סכנה קיומית" עבור ישראל - אולי אף גדולה יותר מהאיום האיראני

טראמפ. ''אין לו הרבה עניין בהישרדות הדמוקרטיה'' / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"48 שעות מרגע זה": טראמפ שולף איום דרמטי נגד איראן

נשיא ארה"ב איים כי אם איראן לא תפתח את מצרי הורמוז תוך 48 שעות הוא יורה על תקיפה רחבה של תחנות הכוח במדינה ● אלא שבפוסט קודם דיבר דווקא על סיום המלחמה הקרב

שוקי ניר, יגאל זמיר וראסל אלוונגר / צילום: דורון לצטר, תאת טכנולוגיות, ענבל מרמרי

הישראלית שזינקה על רקע הטלטלה במחירי הנפט, וזו שצללה בכ-30%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר זינקה במעל 30%, בעקבות שני מהלכים חדשים עליהם הודיעה בתחום התשתיות ל-AI ● תאת טכנולוגיות נפלה בשיעור דו־ספרתי אחרי הדוחות, אך האנליסטים עדיין חיוביים לגביה ● וסולאראדג' קפצה בעקבות העלאת המלצה מבנק ההשקעות ג'פריז, על רקע התנודתיות במחירי הנפט

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה

עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה / צילום: Shutterstock

העליון: עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה

עובדים שקיבלו מניות דרך נאמן נהנו גם מחלוקת דיבידנדים, אך העליון קבע כי בניגוד לחברה, שזכאית למס מופחת, הם ישלמו מס כרגיל ● לפי ביהמ"ש, המס החל על הקצאת מניות לעובדים באמצעות נאמן הוא מס רווחי הון, ללא הטבות המס של חוקי העידוד

בית בצפון שנפגע ממטח של חיזבאללה / צילום: ap, Baz Ratner

כמה רקטות נותרו לחיזבאללה - וכמה מהן בכלל מגיעות לישראל

בדיקת מרכז עלמא מעלה כי למרות שמרבית מלאי הטילים של חיזבאללה הושמד במערכות הקודמות, עוד נותרו בידיו כ-25 אלף רקטות ● הארגון שומר על קצב ירי יציב של עשרות גלים ביום, ואף יכול להתמיד בו לאורך זמן, אך כ-60% מהרקטות ששוגרו נפלו בשטח לבנון

הונדה ZR-V / צילום: יח''צ

עד לפני 15 שנים הוא היה מותג מוביל בשוק הרכב הישראלי. עכשיו הוא חוזר

הונדה ZR-V, הקרוס־אובר ההיברידי של הונדה, הוא לא הזול, המרווח והחדשני ביותר בפלח שלו ● אבל יש לו מערכת הנעה נמרצת וחסכונית, התנהגות כביש רהוטה ומוניטין שמירת ערך סולידי ● האם הוא מבשר את הקאמבק של המותג בישראל?

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחות העבירה מידע לרשות המסים על אחיה ותפצה אותו ב-100 אלף שקל

באילו מקרים מתווך זכאי לדמי תיווך גם לאחר תום הבלעדיות? ● מתי מסירת פרטים לרשות המסים נחשבת להפרת חובת אמונים? ● והאם פלטפורמת ההזמנות בוקינג תחויב להשיב תשלום כפול שנעשה בטעות? ● 3 פסקי דין בשבוע 

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במרכז חולון?

דירת 2 חדרים בחולון נמכרה ב-1.49 מיליון שקל ● הסטטוס כבניין הנמצא בבעלות משותפת (מושע) הרתיע רוכשים, אך משקיע מהשרון זיהה הזדמנות על רקע פינוי־בינוי מתוכנן ותחנת רכבת קלה עתידית ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

למה קפץ מחיר המעבר בצד המצרי של טאבה

הרשויות במצרים הודיעו על העלאה חדה במחיר המעבר בגבול טאבה. זו הסיבה ● 
הרכישה של Teads עדיין לא מוכיחה עצמה, אבל המנכ"ל מקבל בונוס של מיליון דולר ● ועמותת יוזמות עתיד, בשיתוף בנק הפועלים, משיקים מחזור חדש של "צו 8 לעסקים" ● אירועים ומינויים

נעם סולברג, שופט בית משפט העליון / צילום: אמיל סלמן-הארץ

עיריית רמת גן השתמשה בציטוטי AI לא נכונים, ותשלם 30 אלף שקל

ביהמ"ש העליון קבע כי עיריית רמת גן תשלם הוצאות לתושב העיר, לאחר שבהתנהלות מולו סביב שירותי הסעה לבנו, הסתמכה על ציטוטי AI לא נכונים ● "נפלו פגמים רבים ומהותיים במסמכים מטעמה – הן בתשובותיה לאזרח, הן בכתבים שהגישה לביהמ"ש. בנסיבות אלה עלינו להעביר מסר חד ובהיר ולהשית על העירייה הוצאות על הצד הגבוה"

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

"אנחנו לא מחליפים רופאים": מודלי ה-AI שמיקרוסופט מציעה לחולים

משתמשי Copilot Health של מיקרוסופט יוכלו להעלות לאתר החברה את התיק הרפואי, יחד עם מידע ממכשירי ניטור לבישים: "אנחנו הופכים את המידע שלך לסיפור קוהרנטי" ● מניית חברת Ovid Therapeutics, לטיפול בהפרעות נוירולוגיות נדירות וחמורות הפוקדות בעיקר ילדים, קפצה החודש ב-80% ● ומשרד הבריאות בוחן כיצד להוסיף חמלה למערכת ● השבוע בביומד

יעקב גלידאי / צילום: יח''צ

משקיע בחו"ל, והמלחמות רודפות אחריו: קנה דירות באוקראינה ואחר כך בדובאי

יעקב גלידאי רכש שתי דירות באוקראינה - ואז פרצה שם המלחמה שפגעה לו בהכנסות ● אחר כך פנה להשקעות בדובאי - שנפגעת עכשיו במלחמה עם איראן ● למרות זאת הוא סומך על החוסן הפיננסי של דובאי, שלדבריו תשוב במהרה להוות יעד נחשק למבקרים ולמשקיעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

3 תרחישים לפתיחת מצר הורמוז, והאם איראן שחקה את הקלף הכי חזק שלה

מהצפת השוק בנפט איראני ועד לאיומים בהחרבת תשתיות החשמל וכיבוש מסופי היצוא - אלו האפשרויות של נשיא ארה"ב לפתיחת מצר הורמוז ● והאם בסגירת מעבר הנפט איראן הלכה צעד רחוק מדי

שליח של אובר איטס / צילום: Shutterstock

תחרות לוולט: אובר איטס מחפשת שליחים ומאיצה כניסה לארץ

שירות המשלוחים האמריקאי מתכנן להתחיל את פעילותו בישראל זמן קצר לאחר שתסתיים המלחמה - כך נודע לגלובס ● המודל העסקי, שנועד לתת "קונטרה" למתחרה החזקה וולט, מבוסס על פחות עמלות למסעדות - וגם פחות דמי משלוח ועלויות תפעול ללקוחות

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Toby Melville

באירופה מופתעים: האם אנחנו בעצם בטווח הטילים האיראנים?

שיגור הטילים האיראניים לעבר דייגו גרסיה והסימנים להארכת טווחם מעבר ל-3,000 ק"מ מתחילים לערער את תחושת החסינות האירופית ● כלי תקשורת בגרמניה ובבריטניה בוחנים תרחישי פגיעה בבסיסים ובערים - בעוד גורמים רשמיים מנסים להציג את האיום כבלתי סביר בשלב זה ● בינתיים מתחדד פער ההגנה: גרמניה מסתמכת על מערכת "חץ 3", בעוד בריטניה נותרת תלויה במטריית ההגנה האמריקאית

תחנת דלק בפיליפינים בסוף השבוע האחרון / צילום: ap, Aaron Favila

באוצר חוששים שמחיר הבנזין יעקוף את רף ה־8 שקלים ובוחנים פתרון ישן

המצור האיראני על הורמוז הוביל לזינוק במחירי הבנזין בעולם, אך בישראל נשמרת יציבות זמנית בזכות השקל החזק ושיטת עדכון המחירים החודשית ● במקביל, יצרניות רכב מקצצות ייצור, הביקוש לחשמליות שובר שיאים, ובארץ נערכים להתייקרות החלפים עקב שיבושי האספקה

מטבח בכלא השרון. ''מרבית הבישול נעשה על פלטות קטנות בתוך התא הצפוף'' / צילום: יאיר חובב

המקום שבו האוכל הוא שדה קרב סמלי: הצלחת של אסיר בישראל

ספרם החדש של ד"ר רמי אדוט ופרופ' נדב דוידוביץ' הוא תולדה של מחקר בן שלוש שנים על אוכל בבתי סוהר: "הבנו שהאוכל בכלא הוא לא רק עניין תזונתי - הוא מקום שבו מתרחשים מאבקים על זהות, כבוד, שליטה וקשר לחיים שמחוץ לסורגים" ● מה הסיפור עם הבשר ומיהי מלכת המטבח, איך מבשלים בלי סכינים וכיצד מנה הופכת לסמל סטטוס?

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

במשרד התחבורה בוחנים צמצום חד במספר הטיסות בנתב"ג

לפי המתווה הקיים, הפעילות בנתב"ג מוגבלת לעד שתי נחיתות בשעה של מטוסים צרי-גוף או נחיתה אחת בשעה של מטוס רחב-גוף ● ברקע הדיונים, שרת התחבורה מירי רגב דוחפת להמשך פעילות רחבה ככל האפשר ולשמירה על שגרה תעופתית