סלובקיה הפכה היום (ה') למדינה האירופית הראשונה שמנהיגה קיצוב דלק לאוכלוסייה, בעקבות הזינוק במחירי הנפט בשל המלחמה באיראן ובעיות אספקה הספציפיות למדינה עצמה. בעוד במדינות אחרות המחירים ממשיכים לטפס, והגיעו בגרמניה ל-2.5 אירו לליטר דיזל ו-2.1 אירו לליטר בנזין, החליטו הרשויות בברטילסבה להגביל את מכירת מוצרי הנפט במדינה לתקופה של 30 יום.
● התחזית הפסימית של חתן פרס נובל לכלכלה: עד לאן יכול להגיע מחיר הנפט?
● עשרות אתרי גז ונפט הותקפו במלחמה - אבל מי מהם באמת משפיע על המחירים?
ראש הממשלה רוברט פיקו הודיע ביום רביעי, כי כל בעל רכב יוכל לתדלק במקסימום 400 אירו. ייאסר על הבאת ונשיאת ג'ריקנים למילוי דלק מבעוד מועד, למעט כמות של עשרה ליטר, שתיחשב כחלק מסכום גג זה. תושבים זרים בעלי כלי רכב עם לוחיות רישוי זרות ייאלצו לשלם מחירים גבוהים יותר בתחנות דלק, מאשר מקומיים. תיאסר בכל אופן מכירת נפט ומוצריו לחברות מחוץ למדינה. המחיר לזרים יחושב על פי הממוצע של המחירים בפולין, אוסטריה וצ'כיה, שכנותיה של סלובקיה.
בימים האחרונים הפכה סלובקיה ליעד ל"תיירות דלק", אחרי שהממשלה הטילה מחיר גג על בנזין במטרה להקל על האוכלוסייה. המצב במדינה חמור במיוחד משום שהיא נשענת - כמו הונגריה - על רכש דלק באמצעות צינור דרוז'בה מרוסיה. הזרמת הנפט בצינור הופסקה באוקראינה, ושתי המדינות מאשימות את קייב בניסיון לשבש את האספקה כדי לגרוע הכנסות מרוסיה. ראש הממשלה אמר לציבור כי הצעדים האחרונים הכרחיים "כדי למנוע התייקרות מחירים".
למעשה, מחירי גג לבנזין הוטלו ברחבי אירופה בימים האחרונים. ההגיון מאחורי גישה זו היא שהזעזוע הוא זמני בלבד ושצעדים פיסקליים יועילו. אך ככל שהמלחמה מתארכת ומחירי האנרגיה נשארים גבוהים, הסיכוי לעלייה כללית ברמת המחירים ולגל נוסף של אינפלציה הולך וגובר. מחיר חבית מסוג ברנט זינק ל-108 דולר במסחר היום, כמעט כפול מרמתו לפני המלחמה באיראן וסגירתם דה-פקטו של מצרי הורמוז.
המשבר כבר כאן
בהונגריה, העומדת בפני בחירות גורליות בעוד כחודש, החליט ראש הממשלה המכהן ויקטור אורבן הנלחם נגד הסקרים להציב חסם עליון על מחיר הדלק והדיזל בתחנות הדלק. המחיר המקסימלי יעמוד על 595 פורינט (1.52 אירו) לליטר בנזין, ו-615 פורינט (1.57 אירו) לליטר דיזל. את היתר תסבסד הממשלה מהתקציב שלה. רק מכוניות עם לוחיות רישוי הונגריות או עסקים הונגרים יוכלו ליהנות ממחירים אלו. מחירים אלו כבר נמצאים בתוקף בתחנות דלק.
כשני-שלישים מהתושבים תומכים בצעד זה, לפי סקר שהתקיים במדינה. "המטרה היא לנטרל אי-ודאות ולהמשיך בעסקים כרגיל", כתב מומחה כלכלי הונגרי בתקשורת המקומית. אורבן מנסה לצייר את האופוזיציה המאיימת על שלטונו כתומכת אוקראינה, ולכן מתנגדת לרכש נפט מרוסיה, ולהפיל את עליות המחירים עליה. מחוץ לאירופה, דרום-קוריאה החליט לאמץ מודל דומה: לראשונה מזה שלושה עשורים נקבע מחיר גג למכירה סיטונאית של דלק בתחנות, בגובה של 1.01 אירו.
בגרמניה, שמתהדרת במחירי אנרגיה מהגבוהים באירופה, מדובר על רמות אחרות לגמרי. מחירי הדלק הבוקר (ה') בכלכלה הגדולה ביותר באירופה עומדים על 2.2 אירו לליטר ומחירי הדיזל על 2.5 אירו לליטר. בניסיון להיאבק בעליות המחירים הזריזות, הציגה הממשלה בימים האחרונים חוק-בזק המאפשר לעדכן את המחירים בתחנות דלק רק פעם ביום, בצהריים. מדובר בשיטה שאומצה מאוסטריה השכנה. אך בינתיים, אוסטריה אף החמירה את השיטה - ומאפשרת ייקור המחירים רק שלוש פעמים בשבוע.
הממשלה הגרמנית הודיעה כי תטיל קנס של 100 אלף אירו על כל תחנת דלק שתעבור על התקנה הזו או תתאם מחירים עם תחנות אחרות במטרה "למקסם" את המחיר שהיא גובה. צעדים משמעותיים יותר, כמו הנחה על היטלים "ירוקים" שנגבים על דלקי מאובנים או הקלה במע"מ עליהם, נשקלים בשלב זה באופן תיאורטי בלבד.
בגרמניה חוששים בעיקר ממנגנון ההתייקרות שיתחיל לצבור מומנטום עם התמשכות עליות מחירי האנרגיה. "קודם זו העלייה במחירי האנרגיה ומחירי הדשנים (תוצר לוואי של תעשיית האנרגיה, א"א), שתהיה לה אפקט מדבק על עליית מחירי התחבורה והמזון - ולבסוף זה יתבטא במחירים בסופרמרקטים", כתב כלכלן גרמני בניתוח של בנק ING לגבי המצב הנוכחי.
ביוון, הוחלט על הכנסת 61 מוצרים ל"סל בסיס" שיהיה מוגן מפני העלאות מחירים ספקולטיביות למשך חצי שנה לפחות. הממשלה תקבע את שיעור ההתייקרות המותר לפי המחירים הממוצעים בשנת 2025 והרווח של הסופרמרקטים על המוצרים הללו. כמו כן, הוחלט כי תחנות דלק לא יוכלו לגבות יותר מ-12 אירו סנט לליטר מעל המחיר שבו רכשו את הדלק. רק באיים מרוחקים במדינה ניתן יהיה לגבות עד 17 סנט לליטר. למעשה, מדובר במנגנון כלכלי המציב חסם עליון לא למחיר, אלא לרווחים של חברות מזון ודלק, בניסיון למנוע מהן לנצל את המצב ולהעלות מחירים באופן לא מוצדק. היתרון של המנגנון הוא שלא צריך לעדכנו בהתאם למחירי השוק.
בספרד, הממשלה הסוציאל-דמוקרטית שוקלת "לשלוף מהארון" את שלל הצעדים שבהם נקטה במשבר האחרון, אחרי המלחמה באוקראינה. אלו כללו איסור על פיטורים בשל עלויות אנרגיה, כמו גם איסור על פינוי מדירות שכורות ומענקים לתושבים לטובת חימום או הוצאות חשמל גדלות.
