בנק ישראל / צילום: Shutterstock
יותר ממחצית נטל המס הנוסף שהוטל במסגרת החקיקה שנועדה לממן את מלחמת "חרבות ברזל", הוטל על החמישון העליון בישראל, ובשיעור גבוה מחלקו בסך ההכנסה - כך עולה מדוח בנק ישראל לשנת 2025.
במהלך המלחמה יושמה חבילת צעדים פיסקליים רחבה, שנועדה להגדיל את הכנסות המדינה. בין היתר כללה את העלאת המע"מ ל-18%, רפורמת הרווחים הכלואים, הקפאת שווי נקודות הזיכוי ומדרגות מס הכנסה, וכן העלאת מס יסף. צעדים אלו הביאו לעלייה במיסוי על צריכה, עבודה ורווחי הון.
● הנתונים מגלים: מה שיעור מס הכנסה שמשלמים בעשירון העליון?
● "סמוטריץ' מחריב את הכלכלה, ונתניהו לא באירוע": ראיון עם האיש שמכיר יותר מכולם איך נעים גלגלי המשק
מהניתוח של בנק ישראל, הבוחן את התפלגות נטל המס בין חמישוני ההכנסה בעקבות השינויים שנכנסו לתוקף בתחילת 2025, עולה כי עיקר הנטל הוטל על החמישונים העליונים. בפרט, חלקו של החמישון העליון בנטל המס הנוסף גבוה במידה ניכרת מחלקו בסך ההכנסות ובסך ההוצאות לצריכה פרטית במשק. מנגד, חלקם של יתר החמישונים בנטל זה נמוך מחלקם בסך ההכנסה וההוצאה.
המסים העקיפים גבוהים ביחס לעולם
המונח החמישון העליון מתייחס ל-20% ממשקי הבית בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר בישראל. בחלוקה לעשירונים, לפי נתוני הלמ"ס, בעוד הכנסות משקי הבית בעשירונים הנמוכים נעות בין כ־5,000 שקל בעשירון הראשון לכ־17.6 אלף שקל בעשירון החמישי, ההכנסות בעשירונים הגבוהים נעות בין כ־18.7 אלף שקל לכ־56 אלף שקל בחודש.
הנתונים מראים כי החמישון העליון נשא במלוא נטל המס שנבע מרפורמת הרווחים הכלואים, בסכום של כ־6 מיליארד שקל, וכן בהשלכות מס היסף, שהסתכמו בכ־1.5 מיליארד שקל נוספים. בנוסף, נשא החמישון העליון בכמעט 60% מהנטל שנבע מהקפאת נקודות הזיכוי ומדרגות מס ההכנסה.
דווקא בהעלאת המע"מ, בניגוד לרפורמות הישירות, חלקם של בעלי ההכנסות הגבוהות נמוך יחסית למשקלם בסך ההכנסות, כ־29% בלבד, והנטל מתפזר על כלל הציבור.
בהשוואה בין־לאומית, נטל המס בישראל נמוך בעיקר בחמישונים 4-3 וגבוה בחמישון העליון. "שינויי החקיקה שאושרו השנה לא מצמצמים פערים אלה", צוין בדוח.
בפרק נוסף, המשווה את ישראל למדינות OECD (בהן ארה"ב, צרפת, איטליה, הולנד וצ'כיה) וכן לאוסטרליה, נמצא כי נטל המס העקיף בישראל גבוה בהשוואה בין־לאומית בכל עשירוני ההכנסה - ואף פוחת עם העלייה בהכנסה באופן חד יותר מאשר במדינות אחרות.
מדוח בנק ישראל לשנת 2024 עלה כי נטל המס הישיר שעשירוני ההכנסה 5 עד 8 שילמו לפני המלחמה היה נמוך ממקביליהם במרבית המדינות המפותחות, בעוד בשאר קבוצות ההכנסה בישראל היה נטל המס הישיר דומה או גבוה יותר.
מהנתונים אז עלה, כי המס השולי בעשירון העליון גבוה מאוד ביחס לזה שבמדינות ההשוואה. כעת, בדוח 2025 מרחיב בנק ישראל את הממצאים הללו ומבהיר, כי נכון לעכשיו נטל המס העקיף בישראל גבוה ביחס למדינות ההשוואה בכל עשירוני ההכנסה, אולם הפער גדול יותר בעשירונים הנמוכים.
המשמעות: בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר בישראל נושאים בנטל מס עקיף כבד יותר. תשלומי המסים העקיפים בישראל כוללים מס על צריכה (מע"מ), מס קנייה (אלכוהול וטבק), מס בלו ומסי יבוא ומכס.
"ממצא זה כשלעצמו מרמז שיש להביא בחשבון את הנטל הניכר הנוסף המוטל על העשירונים הנמוכים בישראל בעת העלאת שיעור המעמ", נכתב בדוח.
פערים בין הנתונים - אך לא במסקנה
חלוקת העשירונים בישראל מדרגת את משקי הבית או היחידים ל-10 עשירונים, לפי הכנסה לנפש סטנדרטית. דירוג העשירונים עליו מבוסס דוח בנק ישראל נערך לפי סולם של ה-OECD המתחשב הן במספר הנפשות והן בגילי הילדים במשק הבית והוא שונה מאומדני ההכנסות של רשות המסים, שבעצמם היו שונים מאלו של הלמ"ס.
על פי המחקר של רשות המסים, הכנסת העשירון העליון בישראל (בעלי ההכנסה הגבוה ביותר) עומדת על 94 אלף שקל בחודש, לעומת 66 אלף שקל על פי נתוני הלמ"ס.
בדוח בנק ישראל התייחסו לפערים הללו וציינו, כי "עיקר הפערים בנתונים מתייחסים לערכי הקיצון בעשירון העליון ואינם משנים את המסקנה העיקרית בנוגע לפערים בעשירוני הביניים - ואף מחדדים אותה".
לבסוף, מאחר שהשונות בין העשירונים בנטל המסים העקיפים קטנה יותר מזו של נטל המס הישיר, התפלגות נטל המס שכולל מסים ישירים ועקיפים גם־יחד דומה לזו שנמצאה לגבי המסים הישירים בלבד.
בישראל עשירונים 8-5 משלמים (יחסית להכנסתם) פחות מהחציון של עשירונים אלו במדינות ההשוואה, כאשר הפער מגיע לשיא שלילי של יותר מ-5 נקודות האחוז (מתחת לאפס) בעשירונים 6 ו-7. לעומת־זאת, נטל המס הכולל בישראל בשאר העשירונים דומה או גבוה יותר ממדינות ההשוואה.
"ממצאים אלו נשמרים בעיקרם גם כאשר מביאים בחשבון קצבאות בתור מס שלילי: ככלל, נטל המס היחסי בישראל (כלומר ההפרש) עולה בכלל העשירונים - בייחוד בעשירונים הנמוכים - אולם נשאר שלילי בעשירונים 8-6", נכתב.