בצלאל סמוטריץ' וארנון בר-דוד / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת, דוברות ההסתדרות
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, פנה היום (א') לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' וליו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, בדרישה להוביל לשינויים רבים במתווה הפיצוי לעובדים במגזר העסקי בעקבות המלחמה מול איראן.
● בתנאים משופרים: באוצר פרסמו מתווה חל"ת למגזר הציבורי, והמעסיקים זועמים
● בדיקת גלובס | מהקורונה ועד שאגת הארי: המשק היה תחת הגבלות קרוב ל־600 ימים, למעלה מ־300 אלף עסקים נסגרו בישראל
ביום חמישי האחרון, פרסמו במשרד האוצר תזכיר חוק המעגן את הפיצויים לעסקים ולעובדיהם בעקבות המלחמה מול איראן שיידון בכנסת במהלך השבוע. לפי המתווה תקופת החל"ת המינימלית היא 14 ימים רצופים לצורך זכאות לדמי אבטלה. על כך כתב בר-דוד כי "ההסתדרות וציבור העובדים בישראל נהגו באחריות מלאה בשנתיים האחרונות, תרמו ימי הבראה ונכנסו "מתחת לאלונקה", אך לא נשלים עם מתווה המפקיר עובדים שפעלו בהתאם להנחיות המדינה וגורם להם לספוג פגיעה אנושה בשכרם ובזכויותיהם הפנסיוניות". כך לדבריו המתווה "מעניש" את מי שחזר לעבודה לאחר השבוע הראשון למלחמה אז הוקלו הנחיות פיקוד העורף.
"הפקרת העובדים השעתיים ועובדי משמרות"
עוד לדבריו במסגרת המתווה "הפקרת העובדים השעתיים ועובדי משמרות: עובדים אלו, המהווים כ30% מהמשק ומשתייכים לרוב לאוכלוסיות מוחלשות, נותרים ללא מענה כיוון שמעסיקיהם מצמצמים את משמרותיהם או את היקף העסקתם מבלי להוציאם לחל"ת רשמי", כתב וציין כי מודל החל"ת קוטע את ההפרשות הסוציאליות של העובד, פוגע בצבירה הפנסיונית שלו ומאלץ אותו לנצל את ימי האבטלה שנשמרו לו למקרה של פיטורים.
ההסתדרות מבקרת בתוקף גם את מתווה הפיצוי לעסקים שלדברי בר-דוד יוצר רשת ביטחון למעסיקים "אך זונח את חובת ההגנה של העובדים". כך לדבריו בניגוד למקרים קודמים הפיצוי לעסקים לא מותנה בחובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו והוא מהווה תמריץ שלילי להעסקת עובדים שכן תקרות הפיצוי ושיעורי ההשתתפות בשכר מעודדים מעסיקים להוציא עובדים לחל"ת כדי לשמר רווחיות במקום לשמר רציפות תעסוקתית.
במקום זאת בר-דוד דורש החלת "מסלול שכר עבודה", שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים ולפיו המעסיק משלם שכר מלא לעובדים והמדינה משפה את המעסיק ב-100 אחוז לפי תעריף יומי קבוע (550 שקלים ליום). לדבריו, "זהו המסלול שימנע את ניתוק הקשר בין עובד למעסיק". עוד דורש בר-דוד לשפר את מודל החל"ת כך שתינתן אפשרות ליציאה לחל"ת גם ביוזמת העובד במקרים של הורים לילדים עד גיל 14, ילדים עם מוגבלות, מפונים ועובדים שעתיים וכן להתנות את קבלת הפיצוי לעסקים בתשלום שכר.
האוכלוסיות המודרות מהמתווה
עוד ציין בר-דוד כי אוכלוסיות רבות מודרות מהמתווה כמו עובדי החקלאות, עובדי הקבלן במגזר הציבורי, והיעדרם של מתווים ספציפים לענפים שנפגעו קשה יותר כמו תחבורה ציבורית ומעונות היום.
בר-דוד ציין עוד כי "המשך קידום תזכירי החוק בנוסחם הנוכחי יהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור העובדים בישראל ובחוסן הלאומי".
ביום חמישי פרסמו במשרד האוצר את תזכיר החוק לפיצוי לעסקים ולעובדים במגזר הציבורי, שם נקבע כי תקופת החל"ת המינימלית המזכה קוצרה מ-30 יום ל-14 ימים רצופים, תקופת האכשרה הנדרשת קוצרה ל-6 חודשים מתוך 18 במקום 12, ימי ההמתנה הקבועים בחוק בוטלו, וימי חופשה צבוריים לא ינוכו מתקופת הזכאות. במהלך תקופת החל"ת נזכיר התשלום הוא עד ל-70% מהשכר.
לעומת זאת, המתווה במגזר הציבורי נדיב בהרבה ולמעשה כולל תשלום של 100% מהשכר החל מהיום הראשון. כך, במקרים בהם מקום העבודה נסגר או צומצם עקב הנחיות פיקוד העורף ולא התאפשרה עבודה מרחוק, תינתן השתתפות מעסיק בגובה 100% בשבועיים הראשונים (28.02-14.03), ובגובה 80% בשבועיים שלאחר מכן (15.03-28.03).
הורים לילדים מתחת לגיל 14 שנעדרו לצורך השגחה על ילדיהם עקב סגירת מוסדות חינוך, וכן אנשים עם מוגבלות או קרוביהם ואוכלוסיות נוספות שיסוכמו, יהיו זכאים להשתתפות בגובה 90% בשבועיים הראשונים ו-75% בשבועיים שלאחר מכן. עובדים שפונו ממגוריהם בהוראת גורם מוסמך עקב נזק לבתיהם, יהיו זכאים ל-100% השתתפות מעסיק למשך 8 ימים מיום הפינוי. כמו כן, עובד שחזרתו לארץ התעכבה בגלל ביטול טיסות בשל המצב הביטחוני, יהיה זכאי להשתתפות בגובה 80% בשבועיים הראשונים ו-50% בשבועיים שלאחר מכן. יחד עם זאת במסגרת המתווה למגזר הציבורי ניתנה סנקציה למעסיק לפיה עובד שלא יתייצב לעבודה לדרישת מעסיקו - לא תהיה השתתפות כלל בשכרו.