אנליסטים בעולם חלוקים כיום סביב שאלת ההשפעה של משבר האנרגיה החדש והצפי לסיומו. האופטימיסטים טוענים שמדובר במהמורה חולפת, וכי יש בעולם מספיק משאבי נפט וגז לטווח ארוך ורזרבות לטווח קצר לצורך בלימת זעזועי אספקה. מנגד, יש הטוענים כי זהו משבר חסר תקדים שפוגע בתשתיות הרגישות ביותר של אספקת האנרגיה בעולם. לטענתם המצב אף עלול להסלים אם יתממש תרחיש של מתקפות לא מבוקרות על מתקני הפקת נפט וגז.
● בענף הרכב נערכים לזינוק דרמטי במחיר הבנזין
● הראשונה באירופה: סלובקיה מטילה קיצוב דלק בשל הזינוק במחירי הנפט
אבל לתעשיית הרכב אין כרגע זמן לעסוק בספקולציות. שרשרת האספקה שלה היא רשת מורכבת של קוביות דומינו שכרגע מפילות זו את זו במהירות. ביפן, למשל, כבר הודיעו יצרני רכב, כולל טויוטה, על קיצוץ הייצור בעשרות אלפי כלי רכב; בהודו נאלצה הממשלה לבצע קיצוב של גז טבעי לתעשייה; סין משתמשת ברזרבות חירום כדי לייצב את התעשייה וכל השחקנים מתמודדים עם שיבושי תובלה וזינוק במחירי האנרגיה, חומרי הגלם והתובלה, שמקפיצים את עלויות הייצור.
דווקא בישראל, שהחלה את תגובת השרשרת הגלובלית הזו, המצב רגוע - בינתיים. מחירי הבנזין יתעדכנו רק בתחילת אפריל, הנסועה בכבישים נמוכה והשקל החזק משמש כבלם זעזועים. אבל כשיורד גשם כולם נרטבים, וגם בישראל יורגשו ההשפעות על השוק בסופו של דבר.
באוצר בוחנים להפחית את מס הבלו
מיד עם תחילת המצור האיראני על מצר הורמוז, שדרכו עוברת כחמישית מכמות הנפט העולמית בשנה, זינקו בחדות מחירי הנפט הגולמי ועמם גם מחירי הבנזין בתחנות ברחבי העולם.
נכון לסוף השבוע האחרון מחיר הבנזין בארצות הברית גבוה בשיעור ממוצע של כ־29% בהשוואה לסוף פברואר, אם כי קיימת שונות די גדולה בין המדינות. באיחוד האירופי המחירים גבוהים ב־8.9% בממוצע מאשר בפברואר, ובבריטניה הם טיפסו בכ־9% אך מחירי הסולר קפצו בכ־17%.
ביפן עלו המחירים ב־15.6%, למרות סובסידיות ממשלתיות, ואילו בסין הסתכמה העלייה ב־7.1% "בלבד" אחרי התערבות ממשלתית. במדינות דרום מזרח אסיה כמו הפיליפינים, וייטנאם ותאילנד, שתלויות קריטית ביבוא נפט מהמזרח התיכון, העלייה הממוצעת עד כה היא כ־33%.
בישראל מחירי הבנזין שבפיקוח ממשלתי נקבעים על פי ממוצע מחיר הנפט בשוקי העולם בחמשת הימים שלפני העדכון החודשי, ועליהם מוטל גם מע"מ, מס בלו ועוד. בהנחה שמחירי הנפט העולמיים בשבוע האחרון של מרץ יהיו דומים לנוכחיים, מחירי הבנזין בתחנות בארץ יטפסו ב־1 באפריל לסביבות 8 עד 8.3 שקלים לליטר. זאת אלא אם יוחלט על סבסוד ממשלתי באמצעות הפחתת הבלו, כפי שקרה במקרים דומים בעבר (אפריל 2022, לאחר פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה).
הבעיה היא שסבסוד כזה עולה למדינה מאות מיליוני שקלים בפריסה חודשית וכרגע אין לו כיסוי תקציבי. האוצר לא הגיב עדיין בנושא, אבל מקורותינו מדווחים כי צוות חירום במשרד כבר בוחן את הסוגייה.
אם המחירים בתחנות אכן יזנקו, גם מחירי התחבורה הציבורית צפויים לעלות בחדות. על סמך העבר, גם נהגי ציים, שנהנים כיום מהטבת "דלק חינם" לא מוגבלת, ישלמו את המחיר כאשר ארגונים וחברות יטילו מכסות קילומטרים/ליטרים חודשיות כדי לרסן את הזינוק בעלויות. כך או כך אפשר לצפות להשפעה אינפלציונית רחבה על המשק כאשר עלויות הדלק יגולגלו למוצרים ולשירותים.
האם נראה "קאמבק" של הרכב החשמלי?
רכב חשמלי נחשב כיום לחיסון הכי יעיל כרגע מפני זינוק במחירי הבנזין, והצרכנים בעולם מגיבים לכך בהתאם.
בבריטניה, למשל, הביקוש לרכב חשמלי שובר שיאים וכל מלאי שמגיע נחטף. בסין מדווחים משווקי הרכב על קפיצה חודשית של כמעט 50% בביקוש לכלי רכב עם הנעת חשמל ופלאג־אין. במדינות בדרום מזרח אסיה כגון וייטנאם והפיליפינים מדווחים על קצב מכירות "חשמלי" גדול פי שניים־ארבעה מהממוצע החודשי. גם באירופה הביקוש לרכב חשמלי גואה, אם כי הוא מוגבל במדינות רבות על ידי תקרה תקציבית קשיחה של סבסוד ממשלתי.
גם בארה"ב עולה מנתונים ראשונים שיש גידול חד בהתעניינות של לקוחות ברכישת רכב חשמלי, אם כי מחקרים מציינים שעדיין לא נחצה "הסף הפסיכולוגי" של מחיר הבנזין שיגרום להסטה משמעותית של רכישות מבנזין לחשמל. הרף הזה עומד על פי הערכות שונות על 4 עד 6 דולר לגלון בנזין, כאשר כיום המחיר הממוצע בארה"ב הוא כ־3.2 דולר לגלון.
נזכיר שממשל טראמפ פגע עד כה באופן יסודי בביקוש לרכב חשמלי בארה"ב, כולל ביטול תמריצים באלפי דולרים והסרת חסמי רגולציה מהייצור של רכבי בנזין - כך שתנאי הרקע שם אינם ידידותיים לשינוי מהיר.
בישראל הסימנים לשינוי בהעדפות הצרכנים לטובת רכב חשמלי, אם אכן יהיה שינוי כזה, הם עדיין מקדמיים. בחודשיים הראשונים של השנה ירד נתח השוק של כלי רכב עם הנעה חשמלית מלאה לסביבות 10% מכלל המכירות בלבד, לעומת נתח של 25% בשיא. זאת למרות מלאים גדולים שנמכרים במחירי רצפה.
אמנם לקוחות רבים בישראל רואים ברכבי פלאג־אין חלופה מועדפת לרכב חשמלי "מלא" מבחינת חיסכון, אלא שחלק גדול מכלי הרכב הללו בפועל נוסעים בעיקר על בנזין. לפיכך, ייתכן שבשלב הראשון השינוי הצרכני שנראה בישראל יהיה ניצולת הגיונית יותר של רכבי הפלאג־אין עם טעינה תכופה יותר של הסוללה.
אם מחירי הדלק יוקצנו או שייווצר מחסור, אפשר לצפות גם בישראל לגידול משמעותי בביקוש לכלי רכב חשמליים "אמיתיים", שהם עדיין חלופה אנרגטית ותקציבית זולה יותר משמעותית לרכבי בנזין.
מחירי הצמיגים, השמנים ועוד כבר בעלייה
עוד לפני שיורגש "הלם המחירים" בתחנות בישראל כבר יש סימנים להשפעה ברורה ומיידית של המצב על זינוק במחירי החלפים והתוספים לרכב. הזינוק נובע מהשפעה רב־ממדית של התייקרות חומרי הגלם הבסיסיים, עלויות התובלה ופגיעה במוקדי ייצור של תוספים כימיקליים - שרובם נמצאים במדינות המפרץ המופגזות.
כך, למשל, נרשם החודש זינוק דרמטי במחירים העולמיים של נפטא, תוצר של זיקוק נפט, שמהווה, בין השאר, מרכיב מרכזי בשרשרת היצוא של גומי וצמיגים. למעלה מ־40 יצרני צמיגים מרכזיים בעולם כבר התריעו בשבוע שעבר למפיצים, כולל בישראל, על העלאות מחירים צפויות בשיעור דו־ספרתי, באחוזים, שיחולו על הזמנות חדשות שטרם סופקו.
עליות חדות צפויות גם במחירי השמנים לרכב, שגם הם תוצר לוואי של תעשיית הנפט. אלה כבר עלו בעולם בשיעורים חדים, שנעים בין 35% (בדרום מזרח אסיה) ועד 12% (סין, אחרי סבסוד). בנוסף יושפעו גם חלקי פלסטיק ועוד. וכל זה, נזכיר, בנוסף להתייקרות התובלה.
בענף יבוא החלפים והמוצרים לרכב אמרו בתגובה לפניית גלובס כי "יצרנים שמספקים חומרי סיכה, אנטי־פריז, אירוסולים, שמנים וכו' כבר הודיעו ליבואנים בארץ על עליות מחיר של 10%-15%. בנוסף, יצרנים מסרבים לתת אשראי ודורשים תשלום מזומן לכל משלוח, כנראה בשל דרישה של הממשלה בסין". גם יבואן צמיגים גדול מסר כי "כמעט כל היצרנים שאנו עובדים מולם הודיעו על העלאת מחיר. גם מחירי ההובלה עלו משמעותית. הדבר יביא להתייקרות ללקוחות".
