גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחד מכל ארבעה: ההורים שיקבלו בקרוב החזר על הגנים הסגורים

הצדדים הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה, במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך ● הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים

גן ילדים / צילום: Shutterstock
גן ילדים / צילום: Shutterstock

שרי האוצר והעבודה וארגוני מעונות הסמל המפוקחים, הגיעו לסיכום על הסיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות.

בלעדי | ארנון בר-דוד לסמוטריץ': מתווה החל"ת מפקיר את העובדים
בתנאים משופרים: באוצר פרסמו מתווה חל"ת למגזר הציבורי, והמעסיקים זועמים

בהנחיית שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וסגן ראש הממשלה, ושר העבודה יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים, כמו ויצ״ו, נע״מת ועוד, הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה, במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך. על פי הסיכום עקרונות המתווה הכלכלי יותאמו למעונות המפוקחים ויכללו: החזר של 85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו - יוחזרו לצד תשלום למטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.

בנוסף הוסכם על המשך הזרמת כספי הסבסוד אשר תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.

ההורים והצוותים זקוקים לוודאות כלכלית

הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת. במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.

מי שנשארו בחוץ ולא נכנסו למתווה הם מעונות היום הפרטיים וההורים בגנים הפרטיים. הם נכללים במתווה הכללי של משרד האוצר. כפי שפרסמנו, המתווה הכללי של משרד האוצר לא מספיק מתמרץ את מעונות היום הפרטיים להחזיר תשלומים להורים בשל תשלום חלקי בלבד, בעוד השארת תשלומי ההורים בכיס הגנים תאפשר להם תשלום מלא של משכורות למטפלות. כך ההורים בגנים הפרטיים נדרשים לשאת בעול כפול, להפסיד ימי עבודה ולהשאיר עם הילדים בבית, או לצאת לחל"ת ולקבל תשלום חלקי, או לצאת לעבוד ולשלם לבייביסטר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר: "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בביטחון כלכלי".

סגן ראש הממשלה ושר העבודה יריב לוין מסר: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית - ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".

יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח ליאור גבאי הצהיר: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".

המסגרות המפוקחות שונות מהמעונות הפרטיים

נזכיר, למעלה משלושה שבועות שההורים בגנים חיכו לפתרון למצב שבו הגנים סגורים בגלל המצב הביטחוני. חלק מההורים הוצאו לחל"ת ומקבלים שכר לא מלא, חלקם נשארו בבית על חשבון ימי עבודה וחופשה וחלקם יוצאים לעבודה ומשלמים לבייביסיטר. במקביל, ההורים הקורסים נדרשים לשלם את תשלומי הגן, על שירות אותו הם לא מקבלים. גם המעונות המפוקחים שנמצאים בפיקוח וסבסוד של המדינה המשיכו לחייב בתקופה זו תשלום מלא. בפוסט ברשתות החברתיות, כתבה אמא לרשת מעונות בפיקוח על תקופת עם כלביא "בשנה שעברה גביתם 100% ולא החזרתם אפילו שקל על שבועיים שלא היו גנים בחודש יוני ועכשיו זה? אני אמשיך להמתין להחזר של שנה שעברה".

נסביר, במעונות יום המוכרים על ידי המדינה כמו ויצ"ו נעמ"ת, נאות מרגלית ורשתות מפוקחות אחרות, שכר הלימוד נמצא תחת פיקוח ונע בין 2,600 שקלים לכ-4,000 שקלים. בהתאם למבחן הכנסה של ההורים, הגנים מקבלים סבסוד ודורשים מההורים לשלם סכומים נמוכים יותר. הבעיה מתעצמת כשתחת המטריה של המעונות האלו נמצאות משפחות בעלות קושי כלכלי בשגרה. מור דקל, יו״ר העמותה למען הילד בגיל הרך מסבירה ״מדובר במסגרת מפוקחת שבה המדינה מכתיבה הנחיות אך אינה מסדירה מנגנון פיצוי בעת סגירה. במצב שבו לא ניתן שירות בפועל, גביית תשלום מלא מהורים מעוררת קושי משפטי וציבורי". עוד טוענת דקל "זה לא מתווה - זו הונאה. בזמן שהמדינה מציגה ‘פתרון’, היא בפועל מפקירה את רוב מוחלט של ילדי ישראל. רק כ־27% נמצאים במעונות מפוקחים, וכל השאר - מאות אלפי הורים ואלפי מעונות פרטיים - נמחקים מהתמונה. זו אפליה בוטה ומכוונת. המדינה מחליטה מי זכאי ומי לא, מי יקבל החזר ומי ימשיך לשלם על שירות שלא ניתן".

תוסיפו על כך, שגם במקרה של מעונות מפוקחים, הגיעו לידי גלובס חוזים אליהם הוכנסו סעיפי כוח עליון. באחד החוזים נכתב כי המסגרת "רשאית להפסיק פעילות המעון בשעת חירום, או מלחמה, או הוראת רשות לרבות פיקוד העורף ומשרד החינוך. במקרים אלו הנני (ההורה) מאשר כי לא אהיה זכאי להחזר כספי כלשהו בימים שבהם לא פעל המעון". בחוזה אחר, נכתב כי לא יוחזר שכר הלימוד עבור התקופה, אלא אם יהיה שיפוי ממשרד העבודה או משרד האוצר. דקל מסבירה, ״סעיפים בחוזים הפוטרים מהשבת תשלום גם במקרים של אי־מתן שירות מעלים חשש לתנאים מקפחים בחוזה אחיד, במיוחד כשאין להורים יכולת אמיתית להתמקח. מדובר בהסדר חד־צדדי שמעביר את מלוא הסיכון לצרכן, ונדרש לבחינה ולהסדרה ברמה מדינתית".

צמרת אביבי סגנית נשיא לה"ב המייצגת את המעונות הפרטיים מסרה: "המתווה שפורסם אולי נראה על פניו כפתרון, אבל בפועל הוא משאיר מאחור ציבור שלם, אלפי גנים פרטיים ומאות אלפי הורים עובדים. אי אפשר להתעלם מהמציאות: רוב ילדי ישראל כלל לא נמצאים במסגרות המפוקחות. במקום לייצר ודאות ושוויון, המדינה מעבירה את הנטל על בעלי העסקים הקטנים ועל ההורים, דווקא ברגע שבו הם הכי פגיעים".

הבעייתיות במתווה הכללי של האוצר לא היה נותן מענה מספק, כך לגישת המסגרות המפוקחות. לגישתם, הם שונים מהמעונות הפרטיים במובן זה שהם מוגבלים בשכר שהם גובים מההורים ובהכנסות שלהם וגם ההוצאות שלהם מוגבלות. המתווה המקורי שפרסם משרד האוצר לא התאים להם כי הוא הגביל את החזר השכר לעובדים ל-1.2 מיליון שקלים כאשר ההוצאה העיקרית שלהם (85%) היא שכר למטפלות. שכר העובדים יכול להגיע במצטבר מעל ל-8 מיליון שקלים בחודש לארגון ופער כזה יוביל לקריסה כלכלית. ומנגד הוצאה לחל״ת עם תשלום חלקי בלבד למטפלות, ישחק עוד יותר את השכר שלהן שגם ככה מתקרב למינימום. באמצעות המתווה אליו הגיעו הצדדים, בעיה זו צפויה לבוא על פתרונה והם יהיו זכאים למקדמות עבור המטפלות ולצד זאת החזר תשלומים עבור ההורים.

נזכיר כי בעיית המעונות הפרטיים שהם מרבית מהמעונות הבעיה עדיין עומדת בעינה. במציאות שבה החזר המשכורות לעובדות עומדים על תשלום חלקי בלבד ומנגד גם הוצאה לחל״ת מאפשרת רק תשלום חלקי, אין לגנים תמריץ כלכלי אמיתי להחזיר להורים את התשלומים.

עוד כתבות

האי דייגו גרסיה / צילום: ap, US Navy

לאחר הירי האיראני על דייגו גרסיה: האם אירופה היא הבאה בתור?

איראן הפתיעה רבים כשירתה שני טילים בליסטיים לבסיס האמריקאי שנמצא במחרק של 4,000 ק"מ ● איזה טילים שוגרו, והאם מדינות אירופה יכולות להגן על עצמן? ● שאלת השעה

רישום דגל פרס, אנונימי, 1667-1670. האריה כסמל היסטורי / צילום: Reuters, IMAGO

איך בכלל נותנים שם למלחמה?

הבחירה ב־"Epic Fury" ו"שאגת הארי" אינה מקרית: מאחורי שמות המלחמה מסתתרת אסטרטגיה שלמה שמבקשת לעצב תודעה ציבורית ● בעוד וושינגטון מאמצת שפה דרמטית המזכירה סרטים הוליוודים, ישראל פונה להיסטוריה ולסמלים לאומיים ● בינתיים מבקרים טוענים כי מדובר ברטוריקה מנותקת מהמציאות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שצפויות לרדת מחר במסחר, והאם השווקים בדרך לירידות חדות?

סיום המלחמה נגד איראן לא נראה באופק, ובעולם כבר מתמחרים אפשרות של העלאות ריבית השנה ● הבורסה המקומית סיכמה שבוע ירוק - אך בוול סטריט המדדים ירדו בחדות ומתגברים החששות מפני תיקון בשוק המניות האמריקאי ● כמה זמן השווקים יוכלו לעמוד במחירי הנפט הגבוהים? ● וגם: בגולדמן זאקס מעריכים כי ייתכן שיהיה קשה להתגונן מפני הירידות בשווקים ● כל מה שכדאי לדעת על שבוע המסחר 

יעקב גלידאי / צילום: יח''צ

משקיע בחו"ל, והמלחמות רודפות אחריו: קנה דירות באוקראינה ואחר כך בדובאי

יעקב גלידאי רכש שתי דירות באוקראינה - ואז פרצה שם המלחמה שפגעה לו בהכנסות ● אחר כך פנה להשקעות בדובאי - שנפגעת עכשיו במלחמה עם איראן ● למרות זאת הוא סומך על החוסן הפיננסי של דובאי, שלדבריו תשוב במהרה להוות יעד נחשק למבקרים ולמשקיעים

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת

תקיפת חיל האוויר בטהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

האם ארה"ב בדרך ל"מבצע המסוכן ביותר בהיסטוריה"?

לארה"ב יהיה קשה להשיג שליטה על האורניום המועשר של איראן, אך החלופה של להשאיר אותו שם מסוכנת מאוד ● בהיעדר שינוי משטר או לפחות עסקה למסירת האורניום המועשר, אולי לא תיוותר לה ברירה, והיא תידרש למבצע גדול ומורכב

פנקייקים / צילום: Shutterstock

מייפל אמיתי? בתי המשפט צריכים להתמודד עם "הטרמפיסטים" של הייצוגיות

יומיים לפני פרוץ מבצע "שאגת הארי" נחתה על שולחנה של רשת "בית הפנקייק" תביעת ענק: האם המייפל שלה הוא אכן מייפל? ● הצצה לתעשיית התביעות הייצוגיות שהפכה סכסוכי שוקולד ו"אובדן נוחות" בשל נוזל שמשות למרדף אחר הון - והשופטים שמחזירים את השכל הישר למדף

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

הפעם זה יצליח: ההבטחה של משרד התחבורה לטסים שנתקעו בחו"ל

מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן בראיון מיוחד על המצב: "הנוסעים לא נשארים קירחים, החזרים על שירותי סיוע לוקחים זמן, כי חברות התעופה עושות שרירים" ● וגם: איך התכוננו בענף למבצע באיראן והבשורה על הבאת אובר לישראל

הדירה ברחוב מעלה חסון במעלות תרשיחא / צילום: פרטי

"חתכו הפסדים" ומכרו דירה בפחות מ-600 אלף שקל

דירת 2.5 חדרים במעלות תרשיחא, בשטח של 50 מ"ר ללא ממ"ד, נמכרה תמורת 560 אלף שקל ● הדירה נרכשה ע"י משקיע שבונה על פינוי־בינוי עתידי, במחיר נמוך ב־10% ממחיר השוק

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

למה קפץ מחיר המעבר בצד המצרי של טאבה

הרשויות במצרים הודיעו על העלאה חדה במחיר המעבר בגבול טאבה. זו הסיבה ● 
הרכישה של Teads עדיין לא מוכיחה עצמה, אבל המנכ"ל מקבל בונוס של מיליון דולר ● ועמותת יוזמות עתיד, בשיתוף בנק הפועלים, משיקים מחזור חדש של "צו 8 לעסקים" ● אירועים ומינויים

מקבוק ניאו הירו של אפל / צילום: יח''צ

מקבוק בחצי מחיר: המחשב החדש של אפל שובר את השוק

אפל השיקה את המחשב הזול ביותר שלה, MacBook Neo, שמתאפיין ביכולות פחותות מזה של ה-Air - מזמן הסוללה ועד איכות הביצועים ● עם זאת, היא שמרה על העיצוב היוקרתי ועל המשקל הנוח לנשיאה

שליח של אובר איטס / צילום: Shutterstock

תחרות לוולט: אובר איטס מחפשת שליחים ומאיצה כניסה לארץ

שירות המשלוחים האמריקאי מתכנן להתחיל את פעילותו בישראל זמן קצר לאחר שתסתיים המלחמה - כך נודע לגלובס ● המודל העסקי, שנועד לתת "קונטרה" למתחרה החזקה וולט, מבוסס על פחות עמלות למסעדות - וגם פחות דמי משלוח ועלויות תפעול ללקוחות

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: איל יצהר

שיאים חדשים למיטב, אז למה המניה צנחה ביום שישי?

בית ההשקעות מיטב הציג תוצאות שיא מרשימות לשנת 2025, אך למרות זאת המניה צללה ב-9% ביום שישי האחרון ● ההנחה היא שהמכפיל הגבוה שאליו הגיעה המניה (25), עם שווי של 11 מיליארד שקל לפני הירידות, הוא עיקר הסיבה לכך

זירת נפילה בדימונה / צילום: ap, Ariel Schalit

המומחית שמסבירה: למה איראן משגרת לאזור דימונה?

אחרי הפגיעות בערד ובדימונה אתמול, נשאלת השאלה האם מדובר בכשל נקודתי או בשינוי בדפוסי הירי מאיראן ● הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית Moonshot ולשעבר מצוות הפיתוח של כיפת ברזל, מנסה להסביר מה השתבש ובטוחה: "אין חור בהגנה"

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: סם יצחקוב

שאלנו את בכירי אלטשולר שחם למה התשואות לא משתפרות: "להיות ב'אובר' על ישראל זה לקחת סיכון ולקחת פינה"

בית ההשקעות איבד בשנים האחרונות סכום עצום של 120 מיליארד שקל למתחריו בגמל, בשל חולשה בתשואות שנבעה מהעדפת שוק המניות האמריקאי ● בכירי אלטשולר שחם אומרים לגלובס כי הם עדיין מאמינים בארה"ב, אך מודים: "בדיעבד היינו עושים טוב יותר אם היינו מחזירים כסף לישראל" ● וגם, מדוע הם לא "מתיישרים" עם המתחרים: "לרדוף אחרי טרנדים זו הדרך הבטוחה להגיע לפנסיה עם פחות כסף"

מטבח בכלא השרון. ''מרבית הבישול נעשה על פלטות קטנות בתוך התא הצפוף'' / צילום: יאיר חובב

המקום שבו האוכל הוא שדה קרב סמלי: הצלחת של אסיר בישראל

ספרם החדש של ד"ר רמי אדוט ופרופ' נדב דוידוביץ' הוא תולדה של מחקר בן שלוש שנים על אוכל בבתי סוהר: "הבנו שהאוכל בכלא הוא לא רק עניין תזונתי - הוא מקום שבו מתרחשים מאבקים על זהות, כבוד, שליטה וקשר לחיים שמחוץ לסורגים" ● מה הסיפור עם הבשר ומיהי מלכת המטבח, איך מבשלים בלי סכינים וכיצד מנה הופכת לסמל סטטוס?

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ וראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Toby Melville

באירופה מופתעים: האם אנחנו בעצם בטווח הטילים האיראנים?

שיגור הטילים האיראניים לעבר דייגו גרסיה והסימנים להארכת טווחם מעבר ל-3,000 ק"מ מתחילים לערער את תחושת החסינות האירופית ● כלי תקשורת בגרמניה ובבריטניה בוחנים תרחישי פגיעה בבסיסים ובערים - בעוד גורמים רשמיים מנסים להציג את האיום כבלתי סביר בשלב זה ● בינתיים מתחדד פער ההגנה: גרמניה מסתמכת על מערכת "חץ 3", בעוד בריטניה נותרת תלויה במטריית ההגנה האמריקאית

גמל ופנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock

העברות של 2.7 מיליארד שקל בחודש אחד: בית ההשקעות ששבר שיא בפברואר

בית ההשקעות מיטב ממשיך במומנטום חיובי, רושם את החודש השני הכי טוב בהיסטוריה של הענף ומשלים חודשיים חזקים במיוחד ● מנגד, אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לפדות כסף בהיקפים גבוהים ● בשוק מסבירים: מדוע הכסף עובר דווקא למיטב?

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

פי חמישה יותר: המיירטים האמריקאים מול החץ הישראלי ועלויות המלחמה

המערכה מול איראן מעמיקה את ההפנמה האמריקאית כי נדרשות רפורמות נוספות בתוכניות הרכש של הפנטגון ● איחוד האמירויות תרכוש מאוסטרליה טילי אוויר־אוויר להתמודדות עם הכטב"מים האיראניים שמשוגרים לשטחה ● וכך ארה"ב משתמשת ביכולות החלל שלה במלחמה עם איראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה